כמה מחשבות בעקבות הפעילות ההתקפית שביצעה אוקראינה באזור בלגורוד, בשטח רוסיה גופא. מחשבות על משמעויות אפשריות לפעילות הזאת, עבור המלחמה שלהם ועבור המלחמה שלנו, זאת שתבוא.

אתחיל עם הצד האוקראיני ואציע רקע אפשרי נוסף לאלו שנסקרו בהרחבה ברשתות ועיקרם הסחה לקראת מתקפה בגזרה אחרת, ואסתכל על הרמה האסטרטגית. אני מוכן להמר שכשיפתחו הארכיונים וספרי הזיכרונות של המלחמה, נחשף לדיון מתמשך בין הדרג המדיני לצבאי על עיתוי המתקפות הגדולות, החל מאלו של סתיו 2022 ועד ל"מתקפה הגדולה" של 2023 שמדובר בה מזה זמן.

נראה שיש תחושה בצד האוקראיני כבר זמן רב, למעשה מאז בלמו את הרוסים סופית בקיץ שנה שעברה, שהם נתונים ללחץ בינ"ל ותקשורתי, אמיתי או מדומיין, ליזום מהלכים התקפיים ו"להצדיק את ההשקעה" המערבית.

נראה שיש תחושה בצד האוקראיני כבר זמן רב, למעשה מאז בלמו את הרוסים סופית בקיץ שעבר, שהם נתונים ללחץ בינ"ל ותקשורתי, אמיתי או מדומיין, ליזום מהלכים התקפיים ו"להצדיק את ההשקעה" המערבית

הם בחשש מתמיד מאבדן עניין ציבורי ופוליטי ואבדן תמיכה, וזה טבעי וגם מוצדק. הם גם "קורבן" של הצלחתם. יש ציפיות ש"אוטוטו" זה יכול להגמר, שהרוסים חלשים וגמורים, ו"כמה זמן עוד נשקיע"? גם זו תגובה טבעית.

לכן הדרג המדיני – שפועל ללא הרף (ובהצלחה) לרכוש תמיכה בינ"ל, להמשיך את זרם הסיוע הצבאי והאזרחי ולקיים את המדינה – לוחץ כנראה ליזום מהלכים התקפיים שיקרבו הכרעה במלחמה (לשיטתו), וישמרו את המלחמה בתודעה הבינ"ל ואת דימוייה של אוקראינה כמנצחת.

הדרג הצבאי מבין את זה, אבל תפקידו להסתכל על השיקולים הצבאיים ועל בניין הכוח. הוא מבין שלבנות כוח משמעותי שיודע לעשות קרב משולב, ועוד על גבי כלי לחימה חדשים שנקלטו (טנקים, נגמ"שים, תותחים מערביים) – לוקח זמן. וכל הדרגים מבינים שאסור לצאת להתקפה לפני שמוכנים, כי מחיר של כישלון, מחיר למשל של אבדן של חטיבת ברדלי אוקראינית שתופעל ברשלנות, כמו החטיבה הרוסית שהושמדה באבדיבקה, יהיה מחיר שיכביד על המשך המערכה, והיכולת להשתקם תהיה מוגבלת.

אז הם זהירים, ומנהלים את המערכה, ומגנים במקביל לבניין הכוח, וממצים את כוחם היטב. על סמך מה אני מניח שיש דיון כזה? כי הוא קורה כמעט תמיד במצבים דומים. ראו למשל את מלחמת העצמאות אצלנו ומקרים אחרים.

הדרג הצבאי מבין את שיקולי הדרג המדיני אך תפקידו להסתכל על השיקולים הצבאיים ובניין הכוח. הוא מבין שלבנות כוח משמעותי שיודע לעשות קרב משולב, ועוד על גבי כלי לחימה חדשים שנקלטו – לוקח זמן

איך זה קשור לבלגורוד? הפשיטה או התקפה (2 צורות קרב שונות מעט ולא ברור מה ניסו לעשות פה) מאפשרת להעלות לשיח הבינ"ל את המלחמה בהקשר של הצלחה אוקראינית מסחררת, הרבה מעבר למה שמתרחש בפועל בשטח. היא קונה זמן ואורך נשימה לצבא האוקראיני לפעול בלוח זמנים שנוח ונכון לו.

כך גם היה עם התקפת הנגד המקומית סביב בחמוט, זמן קצר לפני נפילת העיר עצמה, שהראתה יכולת ביצוע ויוזמה אוקראינית וחשפה שוב את חולשת הכוח הרוסי.

הפעילות בבלגורוד משיגה את כל זה ויותר. היא לא בהכרח צריכה להיות פעולת הסחה למתקפה בחזית אחרת (ייתכן כמובן שכן, אין לנו יכולת לדעת), אבל היא מחזירה את המומנטום לאוקראינים ובמחיר נמוך.

היא כנראה לא דורשת מהרוסים הסטת כוחות גדולים כמו שמתואר, אבל היא תאלץ אותם לחשוב מחדש על פריסת הכוחות כולה ועל מה מגנים, ולאן להפנות כוחות מגויסים ואיפה להשקיע מודיעין – ולאורך זמן זה משנה. ואני לא נכנס בכלל לכל מה שתואר בהרחבה ברשתות השונות ע"י רבים וטובים – כמו היבטים תעמולתיים, שימוש בפרוקסי, ובאופן כללי ניגון על כל הפחדים של ולדימיר פוטין.

הפעילות בבלגורוד לא בהכרח צריכה להיות פעולת הסחה למתקפה בחזית אחרת, אבל היא מחזירה את המומנטום לאוקראינים ובמחיר נמוך, ומאלצת את הרוסים לחשוב מחדש על פריסת הכוחות כולה

בשורה התחתונה – יש פה ניהול מערכה מרשים. מה ניתן ללמוד ממנו לגבינו, לקראת מלחמת הצפון, שיותר ויותר דוברים רומזים על סבירות התממשותה בקרוב?

מאז 2018 מוכרת בתקשורת התכנית שחזבאללה מכנה "כיבוש הגליל", לפשוט לשטח ישראל ולתקוף במקרה של מלחמה כוללת. קנה המידה והתנאים בין המלחמה העתידית שלנו לתנאים במלחמת אוקראינה שונים כמובן לחלוטין (רק לשם השוואה, מחוז בלגורוד גדול בשטחו מזה של מדינת ישראל), אבל הנה מה שכן ניתן להקביל.

המערכה התודעתית ו"תמונת ניצחון" הם מונחים שנחשבים מוקצים בשיח הישראלי, ומסיבות טובות, אבל אנו רואים שהם מונחים רלוונטיים במיוחד לצד שנתפס חלש. ובין ישראל לחזבאללה אנחנו הצד החזק.

הצד החזק חייב להציג הישג משמעותי (מהו ולשם איזה יעד – נניח בצד כרגע). הצד שנתפס חלש יכול להפיק רווח אדיר מכל הישג מקומי. דגל חזבאללה על מוצב צה"ל אינו שווה ערך לדגל ישראל בבנת-ג'בל.

פשיטה בכוח משמעותי לשטח מדינה שלא חוותה זאת כבר הרבה שנים היא אירוע דרמטי שייצור תגובות שאפשר לחזות כבר כעת – בהלה משמעותית, "זיהוי" כוחות פושטים בכל מני מקומות שלא היו ולא נבראו, דבר שיועצם ע"י האויב במכוון. תחושה פנימית של צניחה במורל ובביטחון העצמי ואבדן של אמון בהנהגה. כל זה יועצם גם עם תמונות שיוזרמו מהשטחים שייכבשו, ודאי אם מדובר בישובים.

הצד החזק חייב להציג הישג משמעותי. הצד שנתפס חלש יכול להפיק רווח אדיר מכל הישג מקומי. דגל חזבאללה על מוצב צה"ל אינו שווה ערך לדגל ישראל בבנת-ג'בל

לכל זה צריך להיערך. פלישה קרקעית לשטח הריבוני של מדינה שנחשבת חזקה יותר ומנהלת מהלך התקפי, ובהתחשב כמובן בכל ההבדלים בינינו לרוסים, ואף שהמהלך ההתקפי נועד לנטרל ירי רקטות על אזרחים – פגיעה כזאת נחשבת משמעותית בהרבה ממשקלה הסגולי האמיתי ומסיטה קשב ותשומת לב.

While Russia claims that the Russian rebels from the RVC and the Russian Legion were all destroyed, both groups send videos showing them continuing their work to liberate the #Belgorod region. pic.twitter.com/6mSJqlrsFy

— News from Ukraine (@uasupport999) May 23, 2023

הפתרון (אחד מהם) הוא להיערך מראש. ואגב, גם פה המודל האוקראיני יכול ללמד הרבה – כוחות הגמ"ר (הגנה מרחבית) חזקים ומצוידים היטב ומערך פיקוד שערוך. לטפל באירוע כזה (ולא לאלתר בצוק העתים כמו שעשו הרוסים כששלפו את הגנרל המודח אלכסנדר לאפין מהדאצ'ה שלו). לו הרוסים היו מפיקים לקחים ולומדים מאויביהם, היו חוסכים מעצמם (שוב) הרבה עוגמת נפש.

וגם למאבק התודעתי/תעמולתי מול המהלכים שהאויב ללא ספק מכין מראש כדי לגבות ולהעצים את האפקט של המהלכים הקרקעיים – חשוב להתכונן ולהכין את הציבור.

פלישה קרקעית לשטח הריבוני של מדינה שנחשבת חזקה יותר ומנהלת מהלך התקפי – פגיעה כזאת נחשבת משמעותית בהרבה ממשקלה הסגולי האמיתי ומסיטה קשב ותשומת לב

לסיכום, היינו עדים מהלך אוקראיני מוצלח, תועלת אדירה בעלות פחותה, בזכות תכנון והכנות ולימוד האויב, מול יריב רשלן וזחוח. מהלך טקטי עם דיבידנד אסטרטגי. והחכם – לומד מנסיונם של אחרים.

אורן האס הוא יועץ וחוקר עצמאי בתחומי צבא ובטחון.