בחודשים האחרונים שני נערים ישראלים אושפזו בבתי חולים עם קריסת ריאות בעקבות עישון סיגריות אלקטרוניות. אחד מהם החלים, אבל השני, מידן קלר בן ה־16, מת לאחר שהתנתק ממכונת ההנשמה (אקמו), המספקת תמיכה לבבית וריאתית. נסיבות הניתוק מהמכונה נחקרות על־ידי משרד הבריאות.
"לצערי, הסיגריה האלקטרונית נגישה להם [לילדים]", אמר אביו האבל של קלר, יריב. "כהורים, היינו מעורבים בחיים של מידן, אבל אין שליטה [מוחלטת]. אפשר לחנך אבל קשה למנוע את הסיגריות".
כפועל יוצא מכך, רשויות הבריאות הממשלתיות וארגונים נגד עישון הגבירו את מאמציהם כדי להזהיר ילדים, בני נוער – וגם את הוריהם – מפני סכנות ההתמכרות לסיגריות האלקטרוניות, שנעשו פופולריות בישראל בחמש השנים האחרונות.
תשדירי שירות ציבוריים נגד עישון סיגריות אלקטרוניות המיועדים לבני נוער משודרים בטלוויזיה ומופצים ברשתות החברתיות. אולם, האם בני נוער וצעירים ישתכנעו בסכנות עישון הסיגריות האלקטרוניות בשעה שמדינות כמו בריטניה מעודדות עישון כזה כחלופה בטוחה יותר לעישון "סיגריות רגילות" וכאמצעי לגמילה מעישון?
רשויות הבריאות הממשלתיות וארגונים נגד עישון הגבירו את מאמציהם כדי להזהיר ילדים, בני נוער – וגם את הוריהם – מפני סכנות ההתמכרות לסיגריות האלקטרוניות, שנעשו פופולריות בישראל
האם העובדה שחברת ג'ול שילמה כ־462 מיליון דולר במסגרת הסדר פשרה בעקבות תביעה מצד כמה מדינות בארה"ב שטענה כי החברה שיווקה באגרסיביות את מוצרי העישון האלקטרוני שלה לצעירים, ובכך האיצה את משבר העישון, ישפיעו עליהם?
מה הסיכוי שבני הנוער יישמעו לאזהרות בתקופה שבה היקף העישון בישראל נמצא שוב בעלייה אחרי עשרות שנים של ירידה, ומבוגרים רבים לא מגנים על ילדיהם מפני נזקי העישון הפסיבי והרעלים המצויים בסיגריות?
העישון בישראל נמצא שוב בעלייה
"8,000 בני אדם מתים משימוש בטבק מדי שנה בישראל. 800 מהם מעישון פסיבי", אומרת לאורה רוזן, פרופסור לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, שחוקרת ב־15 השנים האחרונות את השפעות עישון הטבק על ילדים.
על פי דוח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, נכון ל־2020 שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל – מעל גיל 21 – עמד על 20%, גבוה מהממוצע במדינות ה־OECD.
על פי הדוח, רבע מהגברים ו־15% מהנשים מעשנים. כמו כן, שיעור המעשנים גבוה יותר במגזר הערבי לעומת היהודי. מגפת הקורונה החמירה את המצב, ורבע מהמעשנים הוסיפו עוד 13 סיגריות לשגרת העישון היומית שלהם.
לפי הדוח, "רבע מבני הנוער עישנו סיגריה אלקטרונית, אולי מתוך מחשבה שגויה שהיא מזיקה פחות מסיגריה רגילה". דוח שפרסם משרד הבריאות ב־2021 מראה כי לאחר ירידה משמעותית בעישון בקרב בני נוער בשנים 1998–2019 המגמה מתהפכת.
כיום, 20% מבני הנוער (יותר בנים מבנות) מעשנים, חציים טבק וחציים סיגריות אלקטרוניות. בעוד שבעבר בני נוער התנסו תחילה בעישון סיגריות ונרגילות, ב־2019 הם דיווחו על שימוש רב יותר בסיגריות אלקטרוניות, חלקם כבר בגיל 12.
דנה פרוסט, מקדמת הבריאות של האגודה למלחמה בסרטן, אמרה לזמן ישראל כי ילדים מפתחים התמכרות לסיגריות אלקטרוניות – בעיקר חד־פעמיות – שהם אוהבים בגלל הצבעים הבהירים שלהן והטעמים הפירותיים והמתוקים.
דנה פרוסט, מקדמת הבריאות של האגודה למלחמה בסרטן, אמרה לזמן ישראל כי ילדים מפתחים התמכרות לסיגריות אלקטרוניות – בעיקר חד־פעמיות – בגלל הצבעים הבהירים שלהן והטעמים הפירותיים
אותם צבעים וטעמים בדיוק הם אלה שמפתים את בני הנוער להתחיל לעשן בגיל צעיר יותר. פרוסט מצטטת נתונים סטטיסטיים שלפיהם בשנת 2022 13.7% מהילדים בני 12–14 החלו לעשן, לעומת 3.4% בשנים 2020–2021.
"זה לא חוקי בישראל למכור מוצרי עישון לקטינים – ובכל זאת ילדים בחטיבות הביניים מצליחים להשיג אותם", אומרת פרוסט. "צריכה להיות אכיפה הרבה יותר טובה של האיסור על מכירה לקטינים", היא אומרת.
סיגריות אלקטרוניות: יש להן טעם טוב אבל הן רעות
סיגריות אלקטרוניות יוצרות אדים כשהנוזל שבתוכן מתחמם באמצעות סליל. הנוזל מכיל ניקוטין, מים, חומרי טעם ופרופילן גליקול או גליצרול. אף שהשימוש בהן אינו כרוך בשאיפת עשן לריאות, הוא עדיין גורם לנזק בריאותי.
מכיוון שסיגריות אלקטרוניות הן חדשות יחסית (השימוש העולמי בהן עלה דרמטית לפני עשור), אין עליהן מחקרים ארוכי טווח. עם זאת, מחקר בינלאומי שעבר ביקורת עמיתים והוצג בנייר עמדה של האגודה למלחמה בסרטן מעיד כי החומרים המצויים באדי הסיגריות האלקטרוניות ידועים ככאלה החושפים את המשתמשים למתכות כבדות ולכימיקלים מסרטנים.
גם מי שאינו מעשן בעצמו עלול להיות מושפע מהניקוטין שנפלט באדי הסיגריות. "אנחנו ממש מודאגים מהאופן שבו ילדים ובני נוער מפתחים התמכרות לניקוטין"
יש גם עדויות לכך שהאדים הללו גורמים נזק לריאות ולדרכי הנשימה וכן ללב ולכלי הדם. במקרים מסוימים הם פוגעים בחניכיים ובשיניים ויכולים להוביל להתפתחות גידולים בפה. אחד המחקרים הראה קשר בין עישון סיגריות אלקטרוניות לבעיות בזקפה.
מחקרים אחרים מצאו קשר בין עישון סיגריות אלקטרוניות והתמכרות – לחרדה מוגברת. גם מי שאינו מעשן בעצמו עלול להיות מושפע מהניקוטין שנפלט באדי הסיגריות. "אנחנו ממש מודאגים מהאופן שבו ילדים ובני נוער מפתחים התמכרות לניקוטין מעישון סיגריות אלקטרוניות", מציינת פרוסט.
"ההתמכרות מתרחשת הרבה יותר מהר בגילאים הצעירים, כשהתפתחות המוח היא יותר דינמית ועדיין לא הושלמה. המוח נמצא במצב תמידי של למידה עד גיל 25, והתמכרות היא סוג של למידה. כפועל יוצא מכך, התמכרות בגיל צעיר היא לא רק מהירה יותר אלא גם חזקה יותר.
"לכן, זה לא מפתיע שאנחנו רואים יצרניות טבק וסיגריות אלקטרוניות שמכוונות את מאמצי השיווק שלהן לצעירים, אפילו שהן אומרות שהן מייצרות מוצרים למבוגרים".
נייר העמדה של האגודה למלחמה בסרטן מביא נתונים ממדינות אחרות – חלקן אוסרות על מכירת מוצרי עישון אלקטרוני – שלפיהם, במקום לעזור לאנשים להפסיק לעשן, סיגריות אלקטרוניות מהוות פעמים רבות שער לעישון סיגריות רגילות.
סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת JAMA Pediatricsב־2017 העלתה כי בני נוער ו"מבוגרים צעירים" שהשתמשו בסיגריות אלקטרוניות היו מועדים פי 3.6 לעשן סיגריות רגילות בהמשך חייהם בהשוואה לאלה שלא עישנו סיגריות אלקטרוניות.
בצעד חיובי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה מוקדם יותר השנה הטלת מס של 145% על סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים. האגודה למלחמה בסרטן שיבחה את המהלך, אבל טענה כי לא די בכך
בצעד חיובי, ועדת הכספים של הכנסת אישרה מוקדם יותר השנה הטלת מס של 145% על סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים. האגודה למלחמה בסרטן שיבחה את המהלך, אבל טענה כי לא די בכך וקראה לאיסור בחוק. תקנות שהועברו ב־2019 מגבילות את הפרסום והמכירה של מוצרי עישון אלקטרוני ואף אוסרות על עישון סיגריות אלקטרוניות בחללים ציבוריים סגורים.
עישון פסיבי וניקוטין בשיער של ילדים
גם אם אנשים אינם מעשנים סיגריות אלקטרוניות או רגילות במסעדות, בבתי קפה, במשרדים ובמבנים ציבוריים אחרים, זה לא אומר שעישון פסיבי אינו מהווה בעיה. גם אם המעשנים לא מדליקים סיגריה בבית, קשה להימנע מעשן סיגריות בחוץ, באוויר הפתוח, שם מעשנים רבים מניחים כי מעשיהם לא מהווים סכנה לאחרים.
בעקבות כך, הורים מסכנים את ילדיהם שלא ביודעין. "זה לא שהורים רוצים לפגוע בילדים שלהם, אבל הם חושבים שהם לא חשופים. הם באמת חושבים שאם הם מעשנים סיגריה והם יושבים ממש ליד הילד שלהם או מחזיקים את הילד שלהם בחיקם זה בסדר כי הם בחוץ", אומרת רוזן מאוניברסיטת תל אביב.
"זאת תפיסה שגויה מן היסוד. עשינו על זה מחקר איכותני לפני שנים, על איך הורים מעריכים אם מישהו חשוף או לא חשוף [לעישון פסיבי]. מצאנו שהם מסתמכים מאוד על החושים הפיזיים שלהם – אם הם יכולים לראות, להרגיש או להריח את העשן הם מבינים שיש שם עשן. אבל אם הם לא מרגישים או רואים שום דבר, אז העשן לא שם", היא אומרת.
אולם, ההורים טועים, שכן רוב עשן הטבק – 85% ממנו – אינו נראה לעין, וחוש הריח של המעשנים הוא פעמים רבות בלתי אמין בגלל החשיפה הממושכת שלהם. רוזן מדגישה כי הורים בדרך כלל יודעים שעישון פסיבי הוא מסוכן, אבל הם לא מבינים שהוא מגיע לילדים שלהם – ולכל מי שנמצא בקרבתם.
בפברואר האחרון רוזן ואחרים פרסמו מחקר בכתב עת הנתון לביקורת עמיתים בשם Environmental Research and Public Health (מחקר סביבתי ובריאות הציבור). לפיו, לשישה מבין כל עשרה ילדים להורים המעשנים במרפסת או בחצר יש ניקוטין בשיער.
"זה לא הניקוטין שנפלט לאוויר ואפשר פשוט לשטוף אותו. זה מה שגדל בחלק הפנימי של השערה במשך כמה חודשים. מדובר על ניקוטין שנספג בגוף ושעבר דרך זרם הדם, והוא חלק מתהליך הצמיחה של השיער", מסבירה רוזן.
על פי ממצאי המחקר, אם הורים או מבוגרים אחרים רוצים לעשן בקרבת ילדים, עליהם להתרחק לפחות עשרה מטרים מהבית – או מהילדים אם הם נמצאים מחוץ לבית
על פי ממצאי המחקר, אם הורים או מבוגרים אחרים רוצים לעשן בקרבת ילדים, עליהם להתרחק לפחות עשרה מטרים מהבית – או מהילדים אם הם נמצאים מחוץ לבית. עישון במרפסת של דירה לא יגן על ילד שנמצא בתוך הדירה.
"אנחנו צריכים לשנות את הנורמה החברתית. מדובר בעשרה מטרים. מעשנים צריכים לעמוד במרחק של עשרה מטרים מאנשים אחרים, בעיקר ילדים. זה כמו האורך של משאית ארוכה", אומרת רוזן.
רוזן גם מודאגת לגבי עישון "מיד שלישית", כלומר הרעלים שנספגים בעורם של מעשנים, בבגדיהם ובשערם, וכן בקירות ביתם וברהיטים. אלא אם הורה מעשן מתקלח ומחליף בגדים לפני שהוא נוגע בילד שלו, מרים או מחבק אותו, הוא חושף אותו לאותם רעלים.
תביעה נגד חדירת עשן סיגריות
רוזן היא עדה מומחית בעתירה שהוגשה לבג"ץ על־ידי עו"ד עמוס האוזנר מטעם ארגון "אזרחים למען אוויר נקי" וכמה אנשים נוספים הדורשים הגנה מפני חדירת עשן מדירות השכנים ואכיפה של חוק אוויר נקי מ־2008. האוזנר הוא גם יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון.
"50% מהאוכלוסייה בישראל חשופה לעישון פסיבי מהשכנים שלהם", אומר האוזנר לזמן ישראל. זה כולל עישון של שכנים בתוך דירותיהם ובמרפסות או בחצרות שלהם. המחקר שהפיק את הנתון הזה ב־2021 לא מצא הבדל בין הציבור הערבי בארץ לזה היהודי, אבל מצא יותר חדירת עשן פסיבי ביישובים בעלי הכנסה נמוכה יותר.
"50% מהאוכלוסייה בישראל חשופה לעישון פסיבי מהשכנים שלהם", אומר האוזנר לזמן ישראל. זה כולל עישון של שכנים בתוך דירותיהם ובמרפסות או בחצרות שלהם
רוזן מזכירה כמה מחקרים רחבי היקף המראים כי לעישון של שכן יש השפעה מזיקה על ילדים. "יש שיעור מוגבר של מחלות נשימתיות בילדים ובני נוער בעקבות חשיפה לשכן מעשן. יש עדויות לכך שזה באמת קורה", אומרת רוזן.
המשיבים בעתירה שהגיש האוזנר בפברואר 2021 הם המשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים דאז (כיום המשרד לביטחון לאומי). אחת מהוראות הדין שעליהן מתבססת התביעה היא ההגדרה של "זיהום האוויר" על פי חוק אוויר נקי.
"החוק מ־2008 מגדיר מפגע של זיהום אוויר במונחים כלליים ובמונחים של מזהמים שהאוויר מכיל. חלק מהמזהמים הכלולים ברשימה המצורפת לחוק הזה נפלטים מעשן סיגריות, בהם כמה מסוכנים מאוד כמו מתכות כבדות דוגמת קדמיום או פחמן דו־חמצני ועוד רבים אחרים – שחלקם גורמים לסרטן", אומר האוזנר.
הוראת דין נוספת היא החוק למניעת מפגעים, לרבות רעשים חזקים וריחות, שכן עשן סיגריות נכלל בקטגוריה האחרונה. האוזנר ביסס את הטיעון שלו גם על סעיף 222 בחוק העונשין הישראלי, שלפיו אדם המזהם את האוויר באופן שמפריע לאחרים החיים בסביבה צפוי לעונש של שלוש שנות מאסר –חוק שמקורו בתקופת פלשתינה המנדטורית.
בג"ץ הפנה את התביעה אל המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד הבריאות, וביקש מהם לעבוד יחד למציאת פתרון. למרות ריבוי הישיבות וחווֹת הדעת, האחריות מועברת הלוך ושוב בין המשרדים ללא פתרון באופק. ההתפתחות האחרונה בנושא הייתה תגובתו של משרד הבריאות לבית המשפט ב־23 באפריל, שלפיה הוא עדיין עובד על תגובתו.
בינתיים, בני נוער מתפתים לסיגריות האלקטרוניות הצבעוניות, ילדים בבית חשופים לנזקי עשן הסיגריות של הוריהם או של השכנים, ולא ברור אילו צעדים יינקטו כדי להגן על בריאותם של ילדי ישראל
"המשרדים האלה טוענים ש־2.8 מיליון משקי הבית שנפגעו צריכים לתבוע את המעשנים באופן אישי, דבר שיסתום את בתי הדין האזרחיים ואינו בר ביצוע", אומר האוזנר. "אף אחד לא לוקח אחריות, ובינתיים המשטרה והמשרדים הממשלתיים האחרים מוצפים בתלונות – ואנשים סובלים".
בשבוע הראשון של מאי, חבר הכנסת בועז ביסמוט הגיש הצעת חוק לאיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בטעמים, ומשרד הבריאות אמר כי ינקוט צעדים דחופים בשיתוף עם רשויות חינוך ועמותות להפעלת מסע הסברה נגד עישון סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער.
"הדרך הכי טובה להפסיק לעשן היא לא להתחיל", נאמר בהצהרה של המשרד. בינתיים, בני נוער מתפתים לסיגריות האלקטרוניות הצבעוניות שנראות כמו צעצוע, ילדים שמשחקים בבית חשופים לנזקי עשן הסיגריות של הוריהם או של השכנים, ולא ברור אילו צעדים יינקטו כדי להגן על בריאותם של ילדי ישראל, מתי ועל ידי מי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו