בשקט־בשקט, רחוק מעיני התקשורת העסוקה בדברים אחרים, מתפתח משבר – חברות נדל"ן רבות עלולות להיקלע בחודשים הקרובים לקשיים. זאת, בשל ירידת מחירי הדירות, שעלולה לגרום להן הפסדים. למשבר הזה, אם יתרחש, יהיו השלכות לא רק על בעלי החברות ועובדיהן, אלא גם על מאות אלפי הלקוחות.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יזמים וקבלנים בישראל מכרו יותר מ־150 אלף דירות "על הנייר", שבנייתן טרם הושלמה. אם החברות הללו יקרסו, הקונים עלולים שלא לקבל את הדירות לידיהם – או להמתין להן עוד שנים רבות.
הקונים מבוטחים כיום ויקבלו בסופו של דבר את שווי השקעתם בדיור או בכסף, אבל יעברו בדרך מסע בירוקרטי סבוך ויצטרכו, בינתיים, להמשיך להתגורר בשכירות או בפתרון מגורים אחר.
אם ערך הנכס עולה (לפי הערכות שמאים, המבוססות על עסקאות מכירה של נכסים דומים), החברה רושמת את סכום עליית הערך כרווח; אם הוא יורד (לפי אותן הערכות) סכום הירידה נרשם כהפסד
לקריסה המונית של חברות נדל"ן, אם תתרחש, תהיה גם השפעה על המשק כולו. המניות של חברות הנדל"ן מהוות חלק גדול – כמעט רבע – מהמניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ירידות חדות במניותיהן ימשכו כלפי מטה את שוק ההון הישראלי כולו, שגם כך אינו במצב טוב בשל המציאות הפוליטית.
חברות הנדל"ן נטלו הלוואות גדולות מהבנקים, וגל קריסות שלהן עלול לטלטל גם את המערכת הבנקאית. עם זאת, הבנקים בישראל יציבים מאוד וההערכה בקרב הכלכלנים היא שאירוע כזה, אם יתרחש, אינו עלול לערער את יציבותם ולגרום למשבר פיננסי גדול.
הסיבה לאיום על חברות הנדל"ן היא מה שנקרא בשפה מקצועית "שינויים בשיערוך נכסי החברות" או "שינויים בהערכות השווי ההוגן של נכסי החברות". רוב חברות הנדל"ן מחזיקות בבעלותן לתקופות ארוכות נכסים יקרים: קרקעות ריקות, מבנים בשלבי בנייה, דירות שטרם נמכרו ונכסים מושכרים.
כשערך הנכסים הללו עולה או יורד, השינוי בערכם נרשם בדוחות הכספיים של החברה כרווח או כהפסד: אם ערך הנכס עולה (לפי הערכות שמאים, המבוססות על עסקאות מכירה של נכסים דומים), החברה רושמת את סכום עליית הערך כרווח; אם הוא יורד (לפי אותן הערכות) סכום הירידה נרשם כהפסד.
במשך שנים ארוכות מחירי הנדל"ן בישראל עלו בתלילות – וחברות נדל"ן רבות הרוויחו חלק ניכר מהונן מהעלייה בערך הנכסים שבידיהן. מדובר ברווח "על הנייר" בלבד, אבל היזמים, הבנקים ובתי ההשקעות המעמידים להם אשראי התייחסו אליו כרווח לכל דבר, והחברות השתמשו בו להשקעות, לחלוקת דיבידנדים ולשכר. כעת הן עלולות להיקלע להפסדים גדולים, מסיבה דומה.
מחירי הדירות הפסיקו לעלות מסוף 2022, ולאחרונה החלו בירידה קלה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי הדירות ירדו במאי 2023 ב־0.3% לעומת אפריל, וזאת לאחר שבאפריל השנה הם ירדו בכ־0.2% לעומת מרץ, כך שבסך הכול הם ירדו בשני המדדים האחרונים כמחצית האחוז.
כלכלנים רבים – אם כי לא כולם – מעריכים שהירידות יימשכו ויחריפו. בנק ישראל העריך בזהירות שהם עשויים בקרוב לרדת. במספר סקירות של כלכלנים פורסמו הערכות שלפיהן הם צפויים לרדת ביותר מ־5%.
לדברי הכלכלן רוס לוין, מומחה למשכנתאות: "אחד המרכיבים שמשפיעים על רווחי חברות הנדל"ן הוא הנדל"ן הסטטי שהן מחזיקות, שמניב רווחים עצומים מעצם העובדה שהמחיר שלו עולה.
![הכלכלן רוס לוין, מומחה למשכנתאות (צילום: יח"צ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/07/רוס-לוין.jpg "הכלכלן רוס לוין, מומחה למשכנתאות (צילום: יח"צ)")
"אחד המרכיבים המשפיעים על רווחי חברות הנדל"ן הוא הנדל"ן הסטטי שהן מחזיקות, שמניב רווחים עצומים מעצם העובדה שהמחיר שלו עולה"
"היו עליות חדות במחירי הנכסים עד סוף 2022, ולעת עתה החגיגה הסתיימה והמחירים מדשדשים, אפילו יורדים. החברות נטלו הלוואות לממן את ההשקעות הללו, ובחלק מהמקרים גם השקיעו בבנייה. אם המחירים ירדו במשך תקופה, חלק מהכסף הזה ירד לטמיון".
"הגמילה מ'סם' הריבית הנמוכה תהיה קשה מאוד"
כדי להבין את המצב, בדקנו בדוחות הכספיים של מספר חברות נדל"ן גדולות הנסחרות בבורסה, כמה מרווחיהן מבוססים על העלייה בערך הנכסים שלהן.
חברת הנדל"ן "פרשקובסקי", לדוגמה, מדווחת בדוח הכספי שלה ל־2022 כי רשמה רווח של כ־179.2 מיליון שקל מ"שינויים בשווי הוגן של נדל"ן להשקעה", כלומר, מעליית ערך הנכסים שבבעלותה. "פרשקובסקי" רשמה אשתקד רווח נקי כולל של כ־309 מיליון שקל. המשמעות היא שהרווח מעליית ערך הנכסים מהווה כ־58% מכלל רווחיה.
"אשטרום" – מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל – דיווחה על רווח של כ־565 מיליון שקל ב־2022 מ"עליית ערך הנדל"ן להשקעה" ועוד כ־105.7 מיליון שקל משינוי ייעוד הנדל"ן להשקעה והאדמות שלה. כלומר, כ־670.7 מיליון שקל רווח על עליית ערך נכסיה.
"אשטרום" רשמה אשתקד רווח נקי כולל של כ־963 מיליון שקל. הרווח מהתייקרות הנכסים מהווה כ־59% מכלל רווחיה. יחד עם הרווח משינוי הייעוד – כ־70.4% מכלל הרווחים
"אשטרום" רשמה אשתקד רווח נקי כולל של כ־963 מיליון שקל. הרווח מהתייקרות הנכסים מהווה, אפוא, כ־59% מכלל רווחי אשטרום, ויחד עם הרווח משינוי הייעוד – כ־70.4% מכלל הרווחים.
חברת היזמות וההשקעות "אאורה" רשמה אשתקד רווח של כ־78.9 מיליון שקל מ"התאמת שווי הוגן" של נכסיה. הרווח הנקי הכולל של אאורה הסתכם ב־2022 בכ־141 מיליון שקל, כך שהרווח מההתייקרויות היווה כ־56% מרווחיה.
חברת "לוינשטיין נכסים" רשמה אשתקד רווח נקי כולל של כ־205.1 שקל. בדוח הכספי שלה מצוין כי הרווח הנקי "ללא השפעת שיערוכים", כלומר, הרווח בניכוי מה שהרוויחה מהתייקרות נכסיה – היה כ־42.4 מיליון שקל בלבד. הרווח מהתייקרות הנכסים היה, אפוא, כ־79.4% מרווחי "לוינשטיין".
ואילו קרן הריט (קרן השקעות בנדל"ן) "מגורייט" רשמה אשתקד רווח של כ־322.5 מיליון שקל מ"התאמת שווי הוגן נדל"ן להשקעה". הרווח הנקי הכולל הסתכם בכ־186 מיליון שקל בלבד. הרווח מהתייקרות נכסי "מגורייט" היה גדול. אם ערך נכסי החברה לא היה עולה – היא הייתה מפסידה כ־136 מיליון שקל.
המגמות הללו נמשכות כבר שנים רבות – ונמצאו עד אשתקד בעלייה. ב"אשטרום", לדוגמה, התייקרות הנכסים היוותה כ־17% מהרווח הנקי בשנת 2019. ב־2020, שנת סגרי הקורונה, הדירות התייקרו פחות – ועליית הערך היוותה כ־8% מכלל הרווח. ב־2021 עליית הערך היוותה כשליש מכלל רווחי "אשטרום". השיא, כאמור, הגיע ב־2022.
לדברי הכלכלן, רואה החשבון ומנהל הכספים אריה יהודה מודעי: "במשך שנים, כשהיה גל ארוך, עקבי ומתמשך של עליות מטורפות במחירי הקרקעות והנדל"ן, חברות הנדל"ן, ברובן, שיערכו את נכסיהן בערכים הולכים וגדלים.
"זאת לא הייתה מניפולציה, אלא שיקוף של המצב במציאות. גם אם מדובר בנכסים שלא מכרו בפועל, הן שיערכו בצדק את ערכם לפי עסקאות מכירה שנעשו לנכסים דומים בסביבתם. העלייה בשיערוכים הפכה לחלק ניכר מההכנסות והרווחים של חלק מהחברות – ומדובר ברווחי עתק".
"במשך שנים חברות הנדל"ן שיערכו את נכסיהן בערכים הולכים וגדלים. העלייה בשיערוכים הפכה לחלק ניכר מההכנסות והרווחים של חלקן ומדובר ברווחי עתק"
"הם השתמשו ברווחים לממן הוצאות, השקעות, דיבידנדים לבעלי המניות, משכורות לעצמם, הלוואות, וכל הדברים הטובים שחברות עושות בכספן", הוסיף מודעי. "כעת, העליות הסתיימו ואף הפכו לירידה מסוימת – ויש סיכוי גבוה שמחירי הקרקע ירשמו ירידות חדות.
"הקבלנים משליכים את יהבם על ההנחה שירידת הערך זמנית וחולפת. אבל אם הריבית תמשיך לעלות, או תישאר גבוהה, סביר להניח שהמחירים ימשיכו לרדת – ובטח לא לעלות. כך שחברות הנדל"ן נמצאות בתוך פצצת זמן שיש סיכוי גבוה שתתפוצץ".
למעשה, הן רשמו רווחים על הנייר בלבד, שעכשיו יימחקו כלעומת שבאו?
"אפשר לומר שכן, אבל ככה עובדת חשבונאות. ערך הנכסים באמת עלה. גם אם חברות הבנייה לא היו רוצות להעלות את הערך במאזנים שלהן, הן היו חייבות. כמובן שגם היה להן אינטרס".
כעת, כשהמחירים יורדים, החברות חייבות לרשום את הירידה?
"במקרה של ירידה זמנית וקצרה בערכי הנכסים, יש אפשרות חוקית ולגיטימית לעכב מעט את הרישום שלה, בתקווה שאחר כך הערך יעלה בחזרה ולא יהיה צורך לרשום את הירידה בכלל. ייתכן שזה מה שחברות מסוימות יעשו כעת.
"גם לבנקים אין אינטרס ללחוץ על החברות לרשום את ההפסדים בהקדם. אבל אם הירידה תימשך החברות והבנקים יהיו חייבים, חוקית, להכניס את הירידה לדוחות, כמובן. ואז עלולה להתרחש מפולת של הפסדים בחברות הנדל"ן.
"המשמעות פשוטה מאוד: יהיו חברות שיפשטו את הרגל. לפי מדיניות האשראי של הבנקים (קובננטים), הבנקים יהיו חייבים לבקש מהן להחזיר הלוואות שלקחו, וחלקן יגיעו לכינוס נכסים".
גם חברות גדולות עלולות לקרוס?
"להערכתי כן. נניח שהן ימחקו 20% מערך נכסיהן – זה יפיל אותן על הקרשים".
מה המשמעות של גל קריסות כזה לציבור הרחב?
"קודם כל, לקוני הדירות כדאי להיזהר מאוד־מאוד כשקונים דירה יד ראשונה מקבלן, 'מהניילון'. אומנם יש ערבויות וביטחונות לכספי הלקוחות, למקרה שהמוכר מגיע לחדלות פירעון, אבל מי רוצה להגיע למצב כזה ולרוץ אחרי הכסף בתנאים כאלה?
"יהיו לכך גם השלכות מאקרו־כלכליות. תהיה פגיעה בשוק ההון, כלומר, בחסכונות שלנו בגלל חלקו הגבוה של ענף הנדל"ן בשוק ההון המקומי. עלולה להיות גם רעידה מסוימת של יציבות הבנקים וחברות האשראי, למרות שאני מעריך, כמעט בוודאות, שהם ישרדו אותה ולא יקרסו".
"לקוני הדירות כדאי להיזהר מאוד־מאוד כשקונים דירה יד ראשונה, 'מהניילון'. אומנם, יש ערבויות וביטחונות, אבל מי רוצה להגיע למצב כזה ולרוץ אחרי הכסף בתנאים כאלה?"
לממשלה, לבנק ישראל ולרשויות יש מה לעשות נגד זה?
"האמת? לא. יש מצבי שוק שאין מה לעשות איתם. אם הריבית תרד זה לא יקרה, אבל אי־אפשר לשחק בגובה הריבית, למרות קריאות של פוליטיקאים פופוליסטיים כאלה ואחרים. רג'פ טאיפ ארדואן, למשל, ניסה לשחק בגובה הריבית ונכשל – וזה לא נגמר טוב.
"אי־אפשר לפטור את החברות מרישום ירידת הערך כי זה ייצור בועה מלאכותית מסוכנת. תיאורטית, הממשלה יכולה לתת רשת הגנה לחברות הנדל"ן, אבל אלה עשרות מיליארדי שקלים, ואין הצדקה או סיכוי שהיא תוציא סכומים כאלה. זאת די גזרת גורל.
יש מי שטוען שמחירי הנדל"ן בארץ לעולם לא ירדו באופן משמעותי בגלל הריבוי הטבעי הגבוה, שמביא לביקוש תמידי לדירות חדשות.
"אולי, אבל בדרך יכולות להיות תקופות של עליות גבוהות מעבר למתבקש מההיצע והביקוש, בועות, ואחר כך ירידות חדות. למעשה, מי שטוען ש'לא יהיו ירידות' טועה כרגע, כי המחירים יורדים.
"האמת שלרשויות אין מה לעשות. אי־אפשר לשחק בגובה הריבית. אי אפשר לפטור את החברות מרישום ירידת הערך. רשת הגנה לחברות תעלה מיליארדים. זאת די גזרת גורל"
"הריבית הנמוכה אפשרה למחירים לטוס, וכעת, הריבית הגבוהה הופכת את הרכישה במחירים האלה לבלתי אפשרית. הגמילה מה'סם' הזה של הריבית הנמוכה עלולה להיות קשה מאוד".
לוין מסכים עם הערכתו של מודעי, לפיה חלק ניכר מחברות הנדל"ן ייקלעו בקרוב לסכנת קריסה, אבל סבור שחברות גדולות ישרדו את המשבר. לדברי לוין: "החברות הגדולות, הציבוריות (שנסחרות בבורסה, ת"ג) לדעתי לא יקרסו. יש להן כיסים עמוקים, הבנקים סומכים על היציבות שלהן וימשיכו לתת להן אשראי, יש להן נכסים שיוכלו לממש, הוצאות לקצץ בהן ודרכים לגייס כסף.
"השאלה היא, מה יהיה עם היזם הקטן, שיש לו שני בניינים בשלבי בנייה, ואין לו נכסים למכור ומקורות אשראי. במקרה של ירידת ערך בסביבה שהוא עובד בה, הוא בהחלט עלול להיקלע לקשיים".
"השאלה היא, מה יהיה עם היזם הקטן, שיש לו שני בניינים בבנייה, ואין לו נכסים למכור ומקורות אשראי. במקרה של ירידת ערך, הוא בהחלט עלול להיקלע לקשיים"
ומה יקרה לקונים שרכשו מיזמים כאלה דירות "על הנייר"?
"הסיכון עבורם נמוך מאוד. אדם שרוכש דירה בפרויקט מקבל ליווי פיננסי וערבויות מהבנק. עדיין, הרדיפה אחרי הכסף וההמתנה היא סיטואציה לא נעימה. אני מציע לרוכשים לנקוט משנה זהירות בבדיקת העסקאות".
האם יש סיכון להתמוטטות פיננסית שתפגע ביציבות המשק כולו?
"לא. הבעיות הן במיקרו, חברה שתקרוס, קונה שייפול, פרויקט בנייה שיתקע. לא רואה סיכון מאקרו־כלכלי, כי בטווח הארוך שוק הנדל"ן בארץ יציב מאוד".
"כדאי להיזהר, אבל יש כאן הזדמנות למציאות"
מרבית הפעילים בשוק הנדל"ן אינם ששים לדבר על הנושא, בלשון המעטה. מי שמתפרנסים מעליית מחירים אינם מעוניינים לדבר בפומבי על ירידות. לרוב, בהודעות לתקשורת וראיונות עם יזמים, קבלנים ומתווכים נוטים להעריך שהמחירים יעלו גם כשיש סיבות טובות לחשוב ההיפך.
מרבית הפעילים בשוק הנדל"ן אינם ששים לדבר על הנושא, בלשון המעטה. מי שמתפרנסים מעליית מחירים אינם מעוניינים לדבר בפומבי על ירידות
לנציגי היזמים והקבלנים יש גם בעיה משפטית להביע עמדה בנושא. מהתאחדות בוני הארץ נמסר בתשובה לשאלת זמן ישראל: "לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי שלנו, יש הוראה לא להתבטא בעניין הזה (של ירידת ערך הנכסים והשפעתה על מצב החברות, ת"ג) בגלל החלטות קודמות של רשות ההגבלים".
מבדיקה שערכנו עולה כי רשות התחרות וההגבלים העסקיים לא קיבלה החלטה ספציפית האוסרת על יזמי נדל"ן להתבטא בנושא, פרט להנחיה כללית של הרשות האוסרת על איגודים של בעלי עסקים להתבטא באופן שפוגע לכאורה בתחרות. עם זאת, יש מתווכי נדל"ן שמוכנים להתראיין ומצטרפים לאזהרותיהם של הכלכלנים על פגיעה בחברות נדל"ן מירידת המחירים.
לדברי ליאור שמשוביץ, מנהל משרד התיווך "אילתם נכסים": "הרבה חברות הרוויחו הרבה בשנים האחרונות לא רק ממכירה והשכרת נכסים, אלא מעלייה בשיערוך נכסיהן שהגיעו למחירים גבוהים מאוד.
"כעת, הריבית עלתה באופן דרמטי, יש קיפאון ואף ירידה מסוימת במחירי הדירות באזורים שונים בארץ ואזורים שבהם אני מעריך שהירידה תימשך. השילוב של ירידה בערך הנכסים, וקיפאון במחירי דירות יד ראשונה, עלול להביא חברות מסוימות להפסדים".
חברות רבות עלולות לקרוס?
"אני לא חושב. הבנקים שחילקו אשראי ידעו טוב מאוד שהמחירים עשויים לרדת בשלב מסוים, ואם הם חשבו שלחברה מסוימת תהיה בעיה במצב כזה, אני מעריך שלא נתנו לה אשראי.
"יהיו חברות שיצטרכו לרשום הפסדים, וכולן מתמודדות עם הריביות הגבוהות בהחזרים לבנקים. אבל חברות שירגישו שהלחץ גדול מדי תמיד יוכלו למכור חלק מנכסיהן".
כשהביקוש לדירות יורד, ואיתו המחירים, יהיה מי שיקנה מהן?
"אני חושב שיהיה מי שיקנה. יש אנשים עם כסף, יש ביקוש קשיח לדירות בארץ. מעריך שהחברות ילכו לקראת הרוכשים כמה שיותר. ייתכן שזה יאיץ את הירידות לפרק זמן קצר, עד שהשוק יתאזן והחברות יחזרו לרווחיות".
אתה מתווך דירות יוקרה לקונים אמידים. אבל לקונים מהשורה, בלי גב פיננסי כמו של הלקוחות שלך, היית ממליץ להימנע מרכישת דירות "על הנייר" ולקנות מייד שנייה בלבד, כדי לא להסתכן מרכישת דירה לא בנויה מקבלן שיפשוט רגל?
"לא, לא הייתי ממליץ המלצה קיצונית כל כך.
"אבל כן הייתי ממליץ על משנה זהירות בבדיקת הנכס והחברה שקונים ממנה. אנשים קנו במיליונים, עמדו בתור לקנות דירות בלי לבדוק כלום. אינני ממליץ לנהוג ככה אף פעם, אבל בוודאי לא בתקופת חוסר יציבות.
"הייתי ממליץ על משנה זהירות בבדיקת הנכס והחברה שקונים ממנה. אנשים קנו במיליונים, עמדו בתור לקנות דירות בלי לבדוק כלום. אינני ממליץ לנהוג ככה אף פעם, אבל בוודאי לא בתקופת חוסר יציבות"
"מצד שני, מי שבודק היטב – וגם מתמקח היטב על המחיר – עשוי למצוא כיום מציאות ולהפוך את המשבר אצל המוכרים להזדמנות בשבילו". השאלה, עד כמה מדובר במשבר רציני, תלויה בשאלה עד כמה מחירי הדירות ירדו, ולכמה זמן – והשאלה הזאת תלויה בשאלה מה הסיבה לירידות.
כל הכלכלנים מסכימים שהסיבה המרכזית לירידות המחירים היא עליית הריבית. אבל אם זה הגורם היחיד לירידות, ייתכן שהן יהיו קלות וזמניות. לוין: "המחירים יורדים כי הייתה בועה מסוימת אחרי סגרי הקורונה. קונים שישבו על הגדר קנו הרבה, ועכשיו השוק קופא בגלל עליית הריבית ויוקר המחיה ששוחק את השכר.
"המחירים יורדים כי הייתה בועה מסוימת אחרי סגרי הקורונה. קונים שישבו על הגדר קנו הרבה, ועכשיו השוק קופא בגלל עליית הריבית ויוקר המחיה ששוחק את השכר"
"מספר עסקאות הנדל"ן במשק ירד בכ־50%. מספר בעלי הדירות שמפגרים בתשלומי המשכנתה הוכפל. למוכרים יש אינטרס ללכת לקראת הרוכשים כמה שיותר, וכך נוצרות ירידות.
"אבל בטווח של כמה חודשים, אחרי שהריבית תפסיק לעלות, גם אם היא לא תרד ותישאר גבוהה, נראה חזרה לעסקאות הנדל"ן. בסוף, השוק יושב כאן על ביקושים קשיחים מאוד לדיור בגלל קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה. אנשים קנו דירות גם בשנות ה־90 כשהריבית הייתה 18%, הם ימשיכו לקנות גם עכשיו".
שימשוביץ' סבור אחרת, כיוון שהוא רואה סיבה נוספת לירידת המחירים, שעלולה להפוך אותה חריפה וארוכה יותר. לדבריו: "המחירים התחילו לרדת בערך עם השבעת הממשלה הנוכחית, והם לא יורדים רק בגלל עליית הריבית אלא גם בגלל המצב הפוליטי הלא יציב".
"כלכלה ככלל זקוקה ליציבות, וגם קניית נכס – מהמהלכים הכלכליים המרכזיים בחייהם של רוב האנשים – היא החלטה שאנשים מעדיפים לקבל בתנאי יציבות. כיום, כשאנשים נמצאים במאבק קיומי וחרדה לגורל המדינה, הם בוחרים לשבת על הגדר, וזה כמובן משפיע על המחירים".
"המחירים התחילו לרדת בערך עם השבעת הממשלה, ולא רק בגלל עליית הריבית. קניית נכס היא החלטה שאנשים מעדיפים לקבל בתנאי יציבות. כיום, כשאנשים נמצאים בחרדה לגורל המדינה, הם בוחרים לשבת על הגדר"
פרט לקבוצה קטנה יחסית של אנשים שעשויים לעזוב את הארץ, כולם צריכים לגור היכנשהו. אתה לא חושב שגם מי שחושש מהמהפכה יקנה דירה?
"בוודאי שיקנו. השאלה מתי. בינתיים הם דוחים את ההחלטה עד שיתברר לאן הדברים הולכים, כי האירועים עשויים להשפיע על המצב הכלכלי, על בחירת מקום המגורים ועוד. וכפי שזה נראה עכשיו, לצערי, חוסר הוודאות הפוליטי עלול להימשך זמן רב".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכתבה מצויינת, רק המשפט "המחירים התחילו לרדת בערך עם השבעת הממשלה, ולא רק בגלל עליית הריבית"
העובדות הן שהטירוף לרכוש נדל"ן נבלם מיידית עם תחילת עליית הריבית.
הסיבה שלא ראו את זה בנתוני הלמ"ס, היא בגלל שפרסומי הלמ"ס משקפים נתונים שמגיעים באיחור של כחצי שנה, בגלל שיטת הרישום, העיבוד והדיווח של הנתונים במדינת ישראל.
עובדה שגם חצי שנה אחרי עליית הריבית הלמ"בס הראה עליות חדות במחירים, למרות הירידה ברכישות ולמרות הירידה ביכולת הרכישה של הצרכנים, שזה מצב כלכלי לא הגיוני.
רק הדיווחים המאוחרים של הלמ"ס יכולים להסביר את זה.
גם כיום, כשהלמ"ס מראה ירידות מינוריות של פחות מאחוז, השוק בפועל מתמחר נכסים בירידות מחיר של 5%-10% לעומת שנה קודמת.
את הנתונים האלה החמ"ס יראה בערך בעוד חצי שנה.