"כשלנו" מתחילים לומר, בקול עונות חלושה, כמה חברי כנסת מהקואליציה. יתכן שנכשלנו בהערכות הביטחוניות, הם ממלמלים, כאילו שבחסות לחישות ומלמולים יפחת גודל האסון שהם הפילו על העם הזה – פצצה של 50 טון.
אבל אני לא רוצה לדבר הפעם על המחדל הביטחוני. האם הנאשם בפלילים, הנושא במשרת ראש הממשלה, ידע מראש או לא ידע, האם השר המצרי אכן דיווח לו כפי שאישרו גורמים אמריקאים אם לאו – אני רוצה הפעם להפנות את הזרקור אל החידלון במישור האזרחי.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.
חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
מבלי משים, ישראל שינתה את מטרות המלחמה עם איראן – מהשמדת הגרעין האיראני – להפלת משטר האייתוללות. אלה שתי מטרות ראויות. העולם יהיה טוב יותר ובטוח יותר אם יהיה חופשי מאיראן גרעינית, ובהסתלקות משטר האייתוללות מחיינו.
השאלה היא איך מתקבלות ההחלטות האלה, ומה מטרתם האמיתית של מקבלי ההחלטות בישראל, כלומר: משפחת נתניהו. על פי מה שפורסם, ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה אחרי שמערכת הביטחון שכנעה את נתניהו כי איראן רצה לפצצה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האנשים הכי שקופים במדינה אלה הקשישים, הנכים ושאר המוגבלויות. הכסף של ארגון לתת ברובו הולך לחרדים. חלקו כרטיסי מזון נטען ולא טענו בשקל אחד… בהחלט חילקו כרטיסים… לעגו להם יותר נכון. דרום תל אביב, איזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה – האיזור המוכה ביותר והאומלל ביותר, אף אחד לא יודע שהאיזור הזה בתל אביב, אפילו לא ראש העיר.
הכנת העורף
=-=-=-=-=
מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא
אי אפשר שלא להתחיל את הדיון בעניין זה ללא הבעת סלידה מכינויו של ראש הממשלה בכינוי "הנאשם בפלילים" – שהרי על פי חוקי מדינת ישראל, שהיא מדינה דמוקרטית [לא דבר מובן מאליו במזרח התיכון…], ראש הממשלה נבחר, ולא כפה את עצמו ובחירה זו של העם – לקחה בחשבון את משפטי הסרק שהתנהלו ומתנהלים נגדו, תוך כדי קריסת טענות ועדים בזה אחר זה כמגדל קלפים.
אני יכול לכנות כל אדם, גם המושלם ביותר, בכינויים בזויים שהם אמת פורמלית, שכן, אדם בחייו – [כל אדם] – הוא עם פעילויות מגוונות, ודי לחכימא ברמיזא.
כינוי ראש הממשלה "הנאשם בפלילים" מעיד על שנאה ומבטל כליל את המאמר שנכתב משיקולי שנאה, משיקולים זרים.
אין חולק כי מדובר במלחמה שפתיחתה הייתה בהפתעה, ולכן, כפי שהופתע הצבא, קל וחומר – העם.
הפתעה אינה רק הבעת פנים, אלא היא גם עם השלכות מעשיות של נכונות, זמן התעשתות, התארגנות, הכלה, ופעולה ממצבים שלא מותאמים כלל לאותה הפתעה. לפיכך אין שום חידוש בציון העובדה כי העורף הופתע על כל הכרוך בכך.
אלא שזה ממש לא הזמן, בעיצומה של המלחמה, אולי בתחילתה שכן עדיין לא ברור מהו היקפה של המלחמה, למנות כישלונות.
ציון הכשלים עם רמיזה לאחראים עליהם – מבלי יכולת תגובה כי מן הסתם מי שאמור להגיב אין דרכו להגיב על כל טענה באתר x או בפורום y במיוחד במצב בו יש לו דברים אחרים לענות בהם – ציון זה מהווה פגיעה ישירה במוראל הצבא והעם.
————————
המחבר בעל משרד לתכנון וייעוץ בחיפה, ומחברם של ספרים בנושאים שונים בהוצאות "כתר", "מודן", "בורסי – ספרי משפט", "אקדמון", "פרולוג" ועוד.