הקול הבא הוא קול שמבאס רבים. אבל אני סבור שהוא חייב להישמע. אני גם סבור שהוא מבטא את הדבר הנכון (אם אפשר בכלל לדבר על הדבר הנכון במציאות כה מחרידה).
אני סבור שהקול הוא ברור מאד אך הוא אינו חד ממדי – והוא כמובן מובע כאן בתמצית שבתמצית מול מציאות בלתי נסבלת ואף מפלצתית:
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
"הגיע הזמן שנפסיק לפחד מעליית חמאס ביהודה ושומרון" כתב שר האוצר והשר לענייני מנהל אזרחי (אפרטהייד) בגדה, בצלאל סמוטריץ' ביום 29 במרץ 2015, והוסיף:
"לכל הדעות, האתגר האסטרטגי שניצב בפניה של מדינת ישראל כיום הוא אתגר הלגיטימציה בזירה הבינלאומית. בהיבט הזה, התפוגגות הרשות הפלסטינית ועליית חמאס הם דווקא יתרון".
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
דרישתו של שר הביטחון יואב גלנט מראש הממשלה בנימין נתניהו להגדיר את מטרות המלחמה, אי הסכמתו לממשל צבאי ישראלי ברצועה, והצטרפותו של בני גנץ בסגנונו לדרישה הזאת – המחישו אולי יותר מבעבר כי בין מדינת ישראל לבין ממשלת ישראל שורר ניגוד עניינים. ניגוד עניינים זה חריף יותר מניגוד העניינים בין ניהול המדינה על ידי ראש הממשלה נתניהו לבין הנאשם נתניהו שמנהל את משפטיו הפליליים במקביל.
כעת ברור כי ממשלת ישראל ומדינת ישראל חותרות לשתי מטרות מלחמה הפוכות. מדינת ישראל רוצה לשלב את פתרון בעיית עזה עם הקמת הברית הישראלית-סונית, שאבן היסוד שלה היא השלום עם סעודיה. אך ממשלת ישראל רוצה את ההפך – להתבצר בגטו יהודי, ולחדש את ההתנחלויות בעזה.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
בית הנבחרים האמריקאי אישר לאחרונה את הצעת החוק להגנת אמריקאים מפני אפליקציות בשליטת יריבים זרים. מטרת הצעת החוק היא לאסור על גורמים סינים לשלוט על הפעילות של טיקטוק בארה"ב. עם זאת, החוק רחב יותר ויכול לחול גם על אפליקציות נוספות בחנויות היישומים בארה"ב, שנמצאות בשליטת גורמים בצפון קוריאה, רוסיה ואיראן.
הצעה זו זכתה לתמיכה דו מפלגתית בבית הנבחרים האמריקאי – הן מהמפלגה הדמוקרטית והן מהמפלגה הרפובליקאית, והתקבלה ברוב של 352 תומכים אל מול 65 מתנגדים.
איתי יאיר חבר במעבדה למחקר, משפט, עבודה וטכנולוגיה, בפקולטה למשפטים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. המעבדה עוסקת בסוגיות הקשורות לעבודה בעידן הדיגיטלי, בדגש על הזכות לפרטיות, עבודה מרחוק, קהילת העובדים/ות בעידן הדיגיטלי, כלכלת הפלטפורמה, והשפעות של בינה מלאכותית על הזכות לשוויון.
משפט טראמפ הוא ההצגה הכי טובה בעיר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני מאוד אוהבת את מה שאתה כותב וקשה כאדם שלא להזדהות עם עמדה המוסרית שאתה מבטא. יחד עם זאת, עם כל הביקורת לא הבנתי מה לדעתך היה עלינו לעשות בתגובה ל-7 באוקטובר ומה עלינו לעשות כיום ברמה האופרטיבית. אין לי שום הבנה בתורות לחימה באסטרטגיה שצריך לנקוט בלחימה בתוך מציאות הזויה של טרור מפלצתי שארוג ומסתעף בתוך אוכלוסיה אזרחית או בטקטקטיקות לחימה שיבטיחו פגיעה רק באנשים הנימנים על ארגון הטרור החמאסי, אבל גם להבנתי הדלה מאוד במציאות שקיימת בעזה לא ניתן היה להימנע מפגיעה באוכלוסיה האזרחית. האם לדעתך לא היה צריך לפעול באופן צבאי? האם לדעתך צריך היה להעדיף לשמור על בטחונה של האוכלוסיה בעזה ולהנציח בדרך הזו את שלטון הטרור החמאסי ואת חוסר הביטחון של האוכלוסיה בצד השני של הגדר? מלחמה היא דבר מתועב ולא סטרילי. כל אדם מוסרי שואף להגן על זכותו של כל אדם לחיים ובטחון פיזי וכלכלי, אבל במצב שנוצר (ואינני חלוקה על האחריות שיש גם לנו כחברה וכמדינה) להבנתי בטווח הרחוק הבטחת הביטחון של האנשים שחיים כאן מחייבת שינוי התמונה בעזה וסילוק החמאס. אם יש לך דרך סטרילית לעשות את זה אני איתך.