אחרי שישה חודשי לחימה, ישראל נמצאת בנחיתות האסטרטגית הקשה ביותר בתולדותיה. קשה יותר ממלחמת העצמאות וקשה יותר ממלחמת יום הכיפורים. הנחיתות הזו מתבטאת בעיקר בשלושה ממדים קריטיים – הממד המדיני, הממד התודעתי, והממד המשטרי-פנימי.
הממד הצבאי
בממד הצבאי הצר יש לישראל הישגים מסוימים, ומאזן הכוחות הבסיסי בינה לבין חמאס, שמלכתחילה נטה ללא שום פרופורציות לטובתה, השתנה לרעת חמאס. אבל אפילו בראייה רחבה יותר של ממד זה, חמאס רחוק מאוד מ"מיטוט" או "תבוסה", וסביר להניח כי הוא נמצא במצב שבו הניח שיימצא, כאשר החליט על מתקפת "מבול אל אקצה" ב-7/10.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
הכותרות הראשיות עכשיו
האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.
ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ליל גלנט 2
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
ברקע המתקפה ברפיח והפסקת השיחות בקהיר, מצבנו העגום ברור כשמש: בנימין נתניהו אינו מעוניין בהסדר להשבת החטופים. וכן: היום זה חמאס ברפיח, מחר "חזבאללה", מחרתיים תימן, ובשבוע הבא – איראן, אך העיקר: "אנו במלחמה מתמשכת, ואין זו העת לבחירות!".
בעיתוי כלשהו בהמשך, נתניהו עשוי אולי להיגרר "בדש מעילו" על ידי האמריקאים להסדר שכזה. זאת, בגלל התרבות חללי צה"ל בלחימה וביקורת קשה על כך שתפרוץ בציבור; או "אמברגו" על העברת אמל"ח ספציפי שהטיל בינתיים ג'ו ביידן; או ההכרה המתוכננת ב-21 במאי של מדינות אירופאיות במדינה הפלסטינית, המבעיתה אותו, ודאי כשהוא פוזל לעבר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. אז, הוא יעשה זאת כדוברמן רוטן הנמשך על ידי בעליו ברצועה, או למצער – כמי שכפאו שד, תוך המשך פליטות פה מיליטנטיות כלפי ה"בייס" – "אנו עוד נכה בהם, עד "הניצחון המוחלט".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
לא במקרה האתוס של יוון העתיקה בנוי על טרגדיות. האומה היונית, על שלל שבטיה, הייתה בעת העתיקה אומה יצרנית, חזקה וגאה, שבמעבר בין עידן הברונזה לתקופת הברזל ספגה שורה של טרגדיות קשות אשר מוטטו ושלחו אותה לעידן אפל בן מאות שנים.
עידן שלם נדרש ליוון כדי להתאושש, ובעידן הזה שורת הטרגדיות האלו הולידו פסימיות מובנת באתוס ההלני, וגם סגנון ספרותי חדש – הטרגדיה היוונית. עלילה בה הסוף המר מוכתב לגיבוריו כבר בהתחלה.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האיוולת היא שבמקום שישראל תשתמש בכוחה העודף כדי להשפיע על איזו מין מדינה פלסטינית תקום, היא משתמשת בכוחה לדחיית המועד של מדינה זו. הסוף הוא שישראל תגרר צורחת ובועטת להכרה במדינה פלסטינית הנכפית עליה וללא השפעה על אופייה של מדינה זו.
בנט לעולם לא יודה בזאת , אבל ייעודו ההיסטורי היה לאגף את נתניהו מימין, לנסות לספח את השטחים, להיכשל ואז להישיר מבט אל הימין ולבגוד בו למען טובת המדינה.
אין יותר מי שיעשה זאת בבגידה פוליטית לכן ההיסטוריה תוביל את ישראל למלחמת אזרחים.
תגובות אחרונות
"לא חשבתי שבגיל 89 אצטרך להתחיל חיים חדשים אחרי קטסטרופה כזאת. עברנו לצרעה כדי שיהיה לילדים לאן לבוא, אבל זה לא הבית. בארי היה הבית"
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עד כה הכישלון שקוף וחרוץ. אנחנו בסכנה קיומית שמעולם לא נחשפנו אליה. השאלה הכי חשובה כרגע, היא האם אפשר להציל אותנו, ואם כן איך? כדי שתוחלף הממשלה הנוכחית, חייבים במפת דרכים שתגרום למצביעים להאמין בשינוי ובפתרון. יש מחקרים המראים שארבעים אחוז מהעם נמצאים בדיכאון ולכן הם לא יוצאים להפגין. כדי לפוגג את הדיכאון התגובתי והזמני, יש לשרטט עוגנים לתקווה. כרגע התקווה זקוקה לנו, כדי שנוכל להישען עליה בעתיד.
ניתוח המציאות, ומה שיצר אותה, כמעט מצויין (מה שחסר הוא ההתעלמות מההשלכות של היות ישראל מדינה כובשת עם, מזה 57 שנים), אבל מה שחסר בפוסט הוא החלק "רואה העתיד", כלומר – להצביע על הדרך שבה ניתן לצאת מהבוץ. מאדם, שכיהן בתפקידים שאותם מילא – מר ערן עציון, יש לצפות שיציג אבני דרך, שיהיה בהם (אולי) לסייע לישראל, גם אם יהיה זה קשה.
כל מלחמות ישראל הסתיימו שלא לרצוננו אלא כבסיס להצלת האויב מפני תבוסה טוטאלית. כל ממשלות ישראל שהיו בזמן מלחמה סיימו באי הגשמת שאיפתם המלאה, כך שאין לצפות שזה יגמר כך גם עם המלחמה הזאת.
התלות הממארת במדינות גדולות וחזקות נובעות מגודלה בשטח של המדינה ומהשחצנות הישראלית
להוציא את מלחמת הקוממיות לא נשארנו בשטחי המולדת(?) כפי שהמגיבHaim.l (מדוע השם באנגלית ולא בשפת המולדת?) קורא להם והם הפכו למחלה ממארת של מדינת ישראל. מחלה שיצרה מוטציות משיחיות הרסניות למדינה הקטנה שלנו שעלולות להכריע אותה שוב לאלפיים השנים הבאות.
אוי ואבוי. איבדנו את אהדת העולם, בגלל שאנחנו חותרים להכרעת הברברים, והכרעה היא אלימות. מדוע שהכותב לא יגיד את האמת. הוא והשמאל מסתייגים מהכרעת והשמדת האויב, כדי לכפות על מדינת ישראל ויתורים מדיניים, ותלות ממארת במדינות העולם ובראשן ארה"ב. אולי הוא מאמין שאין לנו ברירה אלא לוותר על שטחי מולדת, רק בשביל שנוכל להמשיך ולפתח תלות במדינות עם מיעוט ברברי אלים וקולני, שרק הולך ומתרבה. אבל מדוע שלא לומר את האמת, במקום להסתיר.