אחרי שישה חודשי לחימה, ישראל נמצאת בנחיתות האסטרטגית הקשה ביותר בתולדותיה. קשה יותר ממלחמת העצמאות וקשה יותר ממלחמת יום הכיפורים. הנחיתות הזו מתבטאת בעיקר בשלושה ממדים קריטיים – הממד המדיני, הממד התודעתי, והממד המשטרי-פנימי.
הממד הצבאי
בממד הצבאי הצר יש לישראל הישגים מסוימים, ומאזן הכוחות הבסיסי בינה לבין חמאס, שמלכתחילה נטה ללא שום פרופורציות לטובתה, השתנה לרעת חמאס. אבל אפילו בראייה רחבה יותר של ממד זה, חמאס רחוק מאוד מ"מיטוט" או "תבוסה", וסביר להניח כי הוא נמצא במצב שבו הניח שיימצא, כאשר החליט על מתקפת "מבול אל אקצה" ב-7/10.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
סיסמאות לא מנצחות מלחמות. אבל יש סיסמאות שמביאות לתבוסה.
"ניצחון מוחלט" למשל, היא סיסמה שלעולם לא תביא לניצחון מוחלט, אבל היא מונעת את סיום המלחמה ולכן תביא לתבוסה.
ישראל מאז ומעולם השתדלה למנוע מלחמות, ואם הן פרצו ביוזמתה או בהפתעה, השתדלה לסיים אותן במהירות. מנהיגי ישראל ממפלגות שונות ידעו שמלחמת התשה היא בעיה למשק, בעיה קשה למערך המילואים, ומדינה קטנה ללא אורך נשימה תתקשה להחזיק מעמד במלחמה ארוכה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
החתונה של אבנר נתניהו נדחתה, אך למען האמת – אני מודה שזה לא ממש עניין אותי מלכתחילה.
לא חסרים נושאים שעליהם אפשר וחובה לבקר את נתניהו – הטרי שבהם – הדחת שר הביטחון יואב גלנט. וכמובן הבריחה המבישה מאחריות על אסון ה-7 באוקטובר, הפקרת החטופים בעזה, הצפון המטווח והנטוש, דרדור המעמד הבינלאומי של ישראל, ריסוק הכלכלה, השנאה והפילוג שזרע כאן, הטיפול המחפיר במפונים, ניהול מלחמה ממושכת ללא שום אסטרטגיה או יעדים מדיניים, חוק ההשתמטות הנורא, קידום ההפיכה המשטרית בחסות המלחמה, מתן האשראי לאיתמר בן גביר לפרק את משטרת ישראל, ועוד אלף ואחת נושאים שמטרידים ונוגעים במרבית אזרחי ישראל.
תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא תקפו את ביטול החתונה אלא את העןבדה שביבי מנסה לדחות את המשפט וכצעד מקדים הוא מבטל את החתונה כי 'זה לא בטוח': החתונה לא בטוחה, הקבינט לא בטוח, הכנסת לא בטוחה וכך גם בית המשפט.
כל תעלול אפשרי. כל מה שכתוב בספר התירוצים ומה שעדיין לא כתוב. הכל כשר והכל מסריח
זה לא הגיל, זה התרגיל
שחר של יום קודם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ערן עליון נחקר בעבר על הדלפה ולכן לא קיבל את המינוי כסגן שגריר ישראל בארצות הברית
בשאלה וחרפה שערן עציון לא נחקר באזהרה כפי שהמליצ הערב מיכה קובי בכיר לשעבר בשב"כ
עם ישראל צריך להקיא אנשים כמו ערן עליון
עד כה הכישלון שקוף וחרוץ. אנחנו בסכנה קיומית שמעולם לא נחשפנו אליה. השאלה הכי חשובה כרגע, היא האם אפשר להציל אותנו, ואם כן איך? כדי שתוחלף הממשלה הנוכחית, חייבים במפת דרכים שתגרום למצביעים להאמין בשינוי ובפתרון. יש מחקרים המראים שארבעים אחוז מהעם נמצאים בדיכאון ולכן הם לא יוצאים להפגין. כדי לפוגג את הדיכאון התגובתי והזמני, יש לשרטט עוגנים לתקווה. כרגע התקווה זקוקה לנו, כדי שנוכל להישען עליה בעתיד.
ניתוח המציאות, ומה שיצר אותה, כמעט מצויין (מה שחסר הוא ההתעלמות מההשלכות של היות ישראל מדינה כובשת עם, מזה 57 שנים), אבל מה שחסר בפוסט הוא החלק "רואה העתיד", כלומר – להצביע על הדרך שבה ניתן לצאת מהבוץ. מאדם, שכיהן בתפקידים שאותם מילא – מר ערן עציון, יש לצפות שיציג אבני דרך, שיהיה בהם (אולי) לסייע לישראל, גם אם יהיה זה קשה.
כל מלחמות ישראל הסתיימו שלא לרצוננו אלא כבסיס להצלת האויב מפני תבוסה טוטאלית. כל ממשלות ישראל שהיו בזמן מלחמה סיימו באי הגשמת שאיפתם המלאה, כך שאין לצפות שזה יגמר כך גם עם המלחמה הזאת.
התלות הממארת במדינות גדולות וחזקות נובעות מגודלה בשטח של המדינה ומהשחצנות הישראלית
להוציא את מלחמת הקוממיות לא נשארנו בשטחי המולדת(?) כפי שהמגיבHaim.l (מדוע השם באנגלית ולא בשפת המולדת?) קורא להם והם הפכו למחלה ממארת של מדינת ישראל. מחלה שיצרה מוטציות משיחיות הרסניות למדינה הקטנה שלנו שעלולות להכריע אותה שוב לאלפיים השנים הבאות.
אוי ואבוי. איבדנו את אהדת העולם, בגלל שאנחנו חותרים להכרעת הברברים, והכרעה היא אלימות. מדוע שהכותב לא יגיד את האמת. הוא והשמאל מסתייגים מהכרעת והשמדת האויב, כדי לכפות על מדינת ישראל ויתורים מדיניים, ותלות ממארת במדינות העולם ובראשן ארה"ב. אולי הוא מאמין שאין לנו ברירה אלא לוותר על שטחי מולדת, רק בשביל שנוכל להמשיך ולפתח תלות במדינות עם מיעוט ברברי אלים וקולני, שרק הולך ומתרבה. אבל מדוע שלא לומר את האמת, במקום להסתיר.