JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עינת עובדיה: ספוילר - ברגע האמת, משה מהמכולת לא יתגלה כצ'אק נוריס של פתח תקווה | זמן ישראל

ספוילר: ברגע האמת, משה מהמכולת לא יתגלה כצ'אק נוריס של פתח תקווה

איתמר בן גביר משתתף בחלוקת נשק לכיתת הכוננות של המשטרה בקריית מלאכי (צילום: מהטוויטר של איתמר בן גביר)
מהטוויטר של איתמר בן גביר
איתמר בן גביר משתתף בחלוקת נשק לכיתת הכוננות של המשטרה בקריית מלאכי

"100 אלף נשקים #עוצמה יהודית" זו כותרת מדהימה לסרטון טיקטוק, גם אם כבר היינו אמורים להתרגל למי האפסיים שבהם מדשדשת הממשלה הזו. איתמר בן גביר מבטיח שם לבנו "קודם כל להמשיך" לחלק כלי נשק, לגייס שוטרים, לפתוח כיתות כוננות.

כל סעיף שהוא מונה הוא צורה אחרת של גניבת דעת, כולם מנסים לטשטש מדיניות אסונית ומסוכנת, שעוברת בשקט בחסות המלחמה, תולדת המחדל הגדול הקודם של הממשלה הזו.

@itamar_ben_gvir

100 אלף נשקים. #עוצמהיהודית #????????

♬ צליל מקורי – איתמר בן גביר

כי חלוקת הנשקים המופקרת של ממשלת ישראל אינה עדות לעוצמה. היא עדות לכישלון מתמשך ומחפיר. היא עדות לאזרחים מפוחדים שמעדיפים לסמוך על עצמם אחרי מטווח וחצי מאשר לסמוך על משטרת ישראל. בן גביר, כמובן, מתגאה בזה.

חלוקת הנשקים המופקרת של ממשלת ישראל אינה עדות לעוצמה אלא לכישלון מתמשך ומחפיר. עדות לאזרחים מפוחדים שמעדיפים לסמוך על עצמם אחרי מטווח וחצי מאשר על המשטרה. בן גביר, כמובן, מתגאה בזה

מדיניות חלוקת הנשקים הפרועה הזו היא אולי הדבר המסוכן ביותר שמתרחש כאן כרגע. פצצה מתקתקת, שהונחה במקום גלוי ובולט, ואיש אינו עוסק בה כי ממילא כולנו מהלכים בשדה המוקשים שיצרה ממשלת הסיוטים הזו.

אבל מה שבן גביר עושה כאן אינו עוד מוקש. בשם הביטחון, בן גביר מאיים לחסל את שארית הביטחון האישי שנותר בישראל. אנחנו לא נשים לב כשזה יקרה. פה נשמע על אישה שנאנסה באיומי נשק, שם נשמע על חיילים יורים באזרח, על מת חדש מפליטת כדור. הנורמלי החדש שלנו, כולו עוצמה יהודית.

לא רק בחלוקת נשקים מתגאה בן גביר. אחת מגאוותיו הגדולות הוא כיתות הכוננות החדשות. "פתחנו 900 כיתות כוננות", הוא מתרברב בסרטון, סומך על כך שלעוקביו אין מושג איך נראות כיתות הכוננות הללו ואיך הן מתפקדות.

הציבור שומע "כיתות כוננות" וחושב על יישובי קו התפר, על קיבוצניקים מנסים להגן על ביתם עם שני אקדחים ומסטיק. כיתות הכוננות הללו, שמכונות היום כבר "יחידות כוננות", הן מקצועיות, היו תחת אחריות הצבא והחברים בהם קיבלו הכשרה צבאית. לכן, כמובן, ממשלות נתניהו יבשו אותן במשך שנים. את התוצאה ראינו באוקטובר.

במקומן, החליטה הממשלה על יצירת מחדל חדש, והעניקה את האחריות לביטחוננו לאנשים שאנחנו לא יודעים כמה הם באמת יודעים לירות, שאין עליהם פיקוח ושהנהלים שמסדירים אותם הם בדיחה. ברגע זה ממש מסתובבים ברחובות הרבה מאוד אנשים עם נשק ארוך וסמכויות מטורפות. רבים מהם לא אומנו די הצורך, הרקע שלהם לא נבדק, ואנחנו לא יכולות להיות בטוחות במאה אחוז שהם יודעים להשתמש בו במקצועיות והבטיחות הנדרשת. חברי כיתות הכוננות יכולים, למשל, לדרוש מכם לעצור ברחוב ולעשות עליכם חיפוש. אם לא תסכימו, אולי החמוש המסוים הזה ייבהל. אולי הוא "ירגיש מאוים". אולי הוא ירה.

ברגע זה ממש מסתובבים ברחובות הרבה אנשים עם נשק ארוך וסמכויות מטורפות. חברי כיתות הכוננות יכולים, למשל, לדרוש מכם לעצור ברחוב ולעשות עליכם חיפוש. אם תסרבו, אולי החמוש "ירגיש מאוים" ויירה

ואם זה מה שיקרה, תהיו בטוחים שאין אף אדם בממשלה שיודע מה אמור לקרות ושל מי האחריות הפלילית. מסתורין. קלאסי ממשלת ישראל – מקסימום סמכות לנושאי נשק ומינימום אחריות למדינה. מה כבר יכול להשתבש.

לישראל, אגב, יש כבר מערך מתנדבים. הוא נקרא "המשמר האזרחי", מוסדר בתקנות המשטרה והחברים בו יוצאים להכשרות קבועות ומוטמעים בתוך הכוחות הקיימים. את הנשק הארוך לא לוקחים המתנדבים לביתם, אלא משאירים אותו במחסני נשק. במקום זאת, העדיף בן-גביר כיתות כוננות נפרדות, שהפיקוח המקצועי עליהן רעוע יותר ושהמתנדבים בהן לוקחים את הנשק איתם הביתה. תשאלו אותו למה.

חשוב לציין: הנשק שמחולק כאן כמו ממתקים אינו נשק אישי כמו אקדח, הוא נשק ארוך. הוא נשק אוטומטי או חצי אוטומטי וקטלני בהרבה מאקדח. מדובר בנשק שמתאים בעיקר ללחימה בשטח פתוח ולא בשטח בנוי וצפוף עם אזרחים רבים. זה הנשק שקיבלנו מארה"ב ובן-גביר פשוט חילקו אותו לאזרחים, בלי פיקוח, נהלים או אימון, ובלי לחייב את האזרחים להשאיר את הנשק במחסן מאובטח בסוף היום. חושבים שלא נמצא את הנשקים הללו משמשים לרצח במשפחה? שהם לא יזלגו לארגוני הפשיעה או לטרור?

בן גביר מבטיח עוד שהוא הוסיף "5,000 תקנים" למשטרה. הוא לא מספר שהמשטרה תחת אחריותו סובלת ממחסור כה חמור בכוח אדם. למעשה, שבשנה שעברה תנאי הסף למועמדים הוקלו משמעותית ומשך ההכשרה קוצר ב-75%.

אזרחי ישראל קיבלו משטרה שעברה פוליטיזציה חריפה, שיש בה פחות שוטרים, שכל אחד מהם מוכשר פחות לעשות את תפקידו. את התוצאה אפשר לראות כבר עכשיו, בהפגנות בירושלים ובתל-אביב. זה לא מראה יפה.

הנשק שמחולק כאן כמו ממתקים אינו נשק אישי כמו אקדח, הוא נשק ארוך. אוטומטי או חצי אוטומטי וקטלני בהרבה מאקדח. מדובר בנשק שמתאים בעיקר ללחימה בשטח פתוח ולא בשטח בנוי וצפוף עם אזרחים רבים

ישראלים חרדים. הם חרדים בצדק. ה-7.10 הוכיח שברגע האמת, המדינה לא תהיה שם. זה לקח שלא ישכחו תושבי העוטף ולא ישכח כל מי שקרא את ההודעות שלהם באותו יום, מהממ"ד, מתחננים לסיוע.

אבל גם אחרי הכישלון המחריד הזה, כל מה שהממשלה הזו מעוניינת לספק להם הוא שוב – רק אשליה של ביטחון. כיתות הכוננות שהוקמו בן לילה ברחבי הארץ הן אחיזת עיניים. לוקחים אנשים לא מאומנים, רובם בכלל לא ביישובי קו התפר, ופשוט מחלקים להם M16 ארוך ומקווים שיהיה בסדר, שברגע האמת משה מהמכולת יתגלה כצ'אק נוריס של פתח תקווה.

זה לא עובד ככה. ברגע האמת סביר יותר שמשה מהמכולת יירה באיש הלא נכון. כי "רגע האמת" שאנחנו מדברים עליו הוא סיטואציה סופר מלחיצה, מהירה מאוד, שבה צריך לקבל ברגע החלטות שעולות בחיי אדם. לא מתפקדים נכון בסיטואציות כאלה בלי אימון רציני ומשמעותי. אבל רצינות זה הדבר האחרון שקשור לממשלה הזו.

ההיסטוריונית ברברה טוכמן אספה פעם לספר אחד כמה מההחלטות המדיניות האוויליות ביותר בהיסטוריה. היא קראה לו "מצעד האיוולת". כדי להיכנס לרשימה היוקרתית הזאת, לא מספיק לקבל החלטה מטומטמת. מישהו היה צריך קודם לראות את הטמטום שבהחלטה ולהזהיר אותך.

במצעד האיוולת שלנו, ייבשו ממשלות נתניהו את כיתות הכוננות ביישובי קו התפר. הן עשו זאת בכוונה, ביודעין, למרות שבקיבוצים התחננו לסיוע. ועכשיו, אחרי שזה התפוצץ לנו בפרצוף, הממשלה המטורפת הזאת החליטה לצאת למצעד איוולת נוסף, גרוע מקודמו.

מקווים שברגע האמת משה מהמכולת יתגלה כצ'אק נוריס. אבל סביר שמשה יירה באיש הלא נכון, כי "רגע האמת" שאנחנו מדברים עליו הוא סיטואציה סופר מלחיצה, מהירה מאוד, שבה צריך לקבל ברגע החלטות שעולות בחיי אדם

הייתי אומרת שאנחנו יורים לעצמנו ברגל, אבל בשלב הנוכחי נראה שקודם ירינו לעצמנו ברגל, הלכנו לקבל קביים ועכשיו אנחנו משתמשים בהן כדי לשבור לעצמנו את העצמות בשאר הגוף. אנחנו לא נשלם בדם על ההפקרות הזו. אנחנו כבר משלמים, ונשלם עוד הרבה הרבה יותר, אם לא נתעורר במהירות.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 970 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים
אמיר בן-דוד

למה פוליטיקאים יוצאים בהכרזות כאילו הם כל-יודעים?

זאת כנראה תופעה רווחת בקרב פוליטיקאים: הם נוטים להסתמך על נטייתם של המוני אנשים להיאחז בעמדה קיצונית, בינארית, בתפיסה של שחור-לבן שאין בה מקום לאמצע, לגוונים אפורים.

כל דעה פסקנית ונחרצת מתבססת על הכללות גורפות. לתפיסה מעין זאת נלווים בדרך כלל קושי להכיל אמביוולנטיות. פסקנות הדוחה כל ספקנות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 677 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

"לאהוב לעד רק ליום אחד"  - על פזמוניה של מירית שם אור

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,129 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.