בצל העימות הצבאי הקשה בין ישראל לפלסטינים, שפרץ ב-7 באוקטובר 2023, המתקפה על החברה החילונית בישראל נמשכת גם בזירה הפנימית – הכנסת.

בעודנו מתמודדים עם האתגרים הביטחוניים והאחריות הלאומית, ישנה מלחמה שקטה אך מכרעת שבאה לידי ביטוי בחקיקה חרדית-דתית-שמרנית, העתידה לשנות את פני החברה החילונית בישראל באופן שטרם נראה כמותו.

בעודנו מתמודדים עם האתגרים הביטחוניים, ישנה מלחמה שקטה אך מכרעת, שמתבטאת בחקיקה חרדית, דתית ושמרנית, העתידה לשנות את פני החברה החילונית בישראל באופן שלא ראינו כמותו

כעת, לאחר פתיחת שנת הלימודים התשפ"ה, ברור כי שנת הלימודים הנוכחית נפתחה בצל חששות לגבי החינוך החילוני במדינה. במהלך השנים האחרונות, החקיקה בכנסת נוטה לאמץ עקרונות הלכתיים ולשלול את זכויותיהם של האזרחים החילוניים. צעד אחר צעד נוגסים בעקרונות דמוקרטים חשובים ובסיסיים שנוגעים לחירות הפרט והמשפחה בישראל.

המגמה המטרידה הזאת מתמקדת בעיקר בנושאים של אישות, מצב אישי, זוגיות ומשפחה, שם צפויים להיכנס לתוקף חוקים שיבססו את ההלכה היהודית על פני החוק הדמוקרטי, מה שיביא למגבלות חמורות על האוטונומיה האישית והמשפחתית שלנו.

אתם עלולים לתהות אם המצב אינו כך ממילא, ואתם אכן צודקים, הרבנות שולטת בחיי הפרט שליטה קיצונית, חסרת תקדים בהשוואה לעולם המערבי בסוגיות שנוגעות לנישואין, גירושים, זוגיות ומשפחה. אלא שמערכת המשפט השכילה לייצר מעט חסמים ובלמים לכך בדמות מעמד הידועים בציבור, למשל, או בתי הדין לענייני משפחה. כל זה עלול להשתנות, החסמים והבלמים המעטים הללו עלולים להתייתר עם הקצנת החקיקה השמרנית-דתית-חרדית שבפתח.

במקביל לאסון המתמשך בשדה הקרב, מביאה הממשלה הנוכחית גם סדר יום חדש בכנסת. החוקים העתידיים, שאולי כדאי להדביק להם את הכינוי "חוקי בני ברק", מבוססים על עקרונות ההלכה ויהפכו את חוקי הדת לחוקים בעלי תוקף משפטי מחייב. מהלך זה יביא להגבלות דרמטיות על חיי המשפחה החילונית, יתמוך בתפיסות עולם דתיות ויבטל את חופש הבחירה של רבים.

הממשלה הנוכחית מביאה גם סדר יום חדש לכנסת. החוקים העתידיים, שאולי ראויים לכינוי "חוקי בני ברק", מבוססים על עקרונות ההלכה ויהפכו את חוקי הדת לחוקים בעלי תוקף משפטי מחייב

אך הסכנה לא מוגבלת רק לתחום המשפטי. במקביל לחקיקה המפלה, קיימת מגמה מדאיגה בתחום החינוך. מערכת החינוך החרדית, שמתועדפת ומקבלת תקציבים גבוהים, הופכת לאופציה נוחה יותר עבור הורים רבים. אלו, שמצויים במצבים כלכליים קשים או חשים שהחינוך הדתי מעניק לילדיהם תיעדוף חברתי נוסף, עשויים לפנות למוסדות החינוך החרדיים, מתוך תפיסה שזו הבחירה הכלכלית והחברתית המועדפת.

הבעיה מתחילה כאשר הורים חילונים נאלצים לבחור בחינוך החרדי – לא מתוך בחירה אידיאולוגית, אלא מתוך צורך כלכלי או תחושת חוסר ברירה. החינוך החרדי, המתוקצב והמועדף על ידי המדינה, אין בו שביתות ועיצומים ומהווה עבורם פתרון נוח – אולם הוא כרוך במחיר גבוה בהרבה מאשר רק העלות הכספית.

החינוך החרדי אינו רק מסגרת לימודית אלא גם מערכת אידיאולוגית, שמטמיעה תפיסות עולם דתיות, וממירה בהדרגה את הילד מהתפיסה הליברלית בה גדלו הוריו לתפיסה דתית חרדית.

כך קורה שהורים חילוניים מוחלשים מבחינה כלכלית ואולי גם חברתית, עלולים להיאלץ לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך בהם ההשפעה הדתית רבה. התוצאה היא שהילדים, שבאופן טבעי היו יכולים לגדול תחת ערכים ליברליים, עלולים לעבור לחינוך דתי שמוביל אותם להתרחק מהשקפת עולם חילונית ולהשתלב במנגנון החברתי הדתי, הממומן ומועדף על ידי המדינה.

החינוך החרדי אינו רק מסגרת לימודית אלא גם מערכת אידיאולוגית, שמטמיעה תפיסות עולם דתיות, וממירה בהדרגה את הילד מהתפיסה הליברלית בה גדלו הוריו לתפיסה דתית חרדית

תהליך זה עלול להוביל ליצירת דור חדש של חרדים – ילדים שהיו יכולים להיות חילוניים, אך נחשפים לתפיסות עולם דתיות כבר בגיל צעיר, דבר שימנע מהם גם את האפשרות לשמור על האוטונומיה של הוריהם ומשפחותיהם.

ההורים החילוניים עלולים למצוא את עצמם עדים לתהליך שבו ילדיהם מתנתקים מהם ומהשקפת עולמם, תוך כדי שהם עצמם יאלצו לוותר על אורח חייהם הליברלי כדי לשמור על ילדיהם, זוהי פגיעה ישירה ומשמעותית בחירות האישית, המשפחתית והזוגית.

המאבקים האידיאולוגיים האלה לא רק שהופכים את הבחירה בחינוך חילוני לפחות זמינה, מוחלשת וענייה, אלא גם מקנים לתפיסות עולם דתיות נוכחות הולכת וגדלה בחיי היום-יום שלנו. זאת במסווה של "ערכים", "מסורת" ו"מורשת" שתחת המילים הנעימות הללו מסתתר ניסיון בוטה לצבור כוח פוליטי, חברתי וכלכלי.

נראה כי מהלך החקיקה המתרקם הוא חלק מהתמונה הכוללת של זלזול והשתלטות של הקבוצות החרדיות על החברה הליברלית חילונית, באצטלה של חוק ומסגרת דמוקרטית. "חוקי בני ברק" לא נועדו רק כדי להשליט את ההלכה, אלא גם לבצר את מעמדה החוקי והחברתי על פני עקרונות הדמוקרטיה והחירות האישית, וזאת תוך מהלך אגרסיבי שמקודם בחוסר תום לב קיצוני.

המאבקים האידיאולוגיים האלה לא רק הופכים את הבחירה בחינוך חילוני לפחות זמינה, מוחלשת וענייה, אלא גם מקנים לתפיסות עולם דתיות נוכחות הולכת וגדלה בחיי היום-יום שלנו

כשהסכנה לנוכח המצב הכללי ברורה, יש לזכור כי ההתמודדות לא מוגבלת לשדה הקרב בלבד, לשם בעיקר נשואות עינינו כרגע, תחת עינינו מתרחשת גניבה, לאור יום, של החירות, המסורת הארצישראלית והערכים הדמוקרטיים. חייבים לפעול כדי להגן על החירות האישית והמשפחתית שלנו, לפני שיהיה מאוחר מדי.

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".