חמישה ימים נמשך האירוע הפוליטי של שר הביטחון המיועד לשעבר ח"כ גדעון סער. ביום שני שעבר פרץ הכתב הפוליטי של כאן חדשות מיכאל שמש עם המידע לשידורי הרדיו – ואתמול (מוצאי שבת) סער כבר שלח הודעה ארוכה לעיתונות, לפיה הוא מוותר על התפקיד.

ההודעה של סער הייתה ההתייחסות הפומבית הראשונה שלו לכך שלמשך זמן קצרצר הוא היה קרוב לקומה הגבוהה במגדל הכפול בתל אביב. קומה שבצד אחד שלה יושב שר הביטחון, ובצד השני הרמטכ"ל.

ההודעה של סער גם מכירה בהסכמה הפומבית שלו להדיח שר ביטחון בשיאה של המלחמה הארוכה והקשה ביותר שידעה מדינת ישראל. לא רק שסער לא מתאים ואינו בעל הכישורים המתאימים לתפקיד, אלא שהוא בחש וקידם את ההדחה המדוברת בעת מלחמה.

סער כמובן מעלים עין מכך שהממסד הביטחוני היה כפוף לקונספציה של ראש הממשלה נתניהו לטפח את שלטון חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית

וההסבר של סער? הוא אומנם לא מדבר על יואב גלנט ישירות בהודעתו הארוכה, אך מתרץ את המהלך הקיצוני בכך שמדינת ישראל ראויה לשר ביטחון שאינו מגיע מהדרג הצבאי. "לדעתי אסור שמי שיכהן בתפקיד יהיה איש הממסד הביטחוני, הנגוע בקונספציות שקרסו, בתפיסות מערכתיות שכשלו ובמחויבויות ובחשבונות מערכתיים. שר ביטחון אינו רמטכ"ל־על!"

סער כמובן מעלים עין מכך שהממסד הביטחוני היה כפוף לקונספציה של בנימין נתניהו לטפח את שלטון חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית. הציבור כבר נחשף לעדויות שהממסד הביטחוני – בהובלת הרצי הלוי, אביב כוכבי, ורונן בר – ביקש להפסיק עם העברת 30 מיליון הדולר מדי חודש לחמאס – ושנתניהו סירב.

גדעון סער ובנימין נתניהו, 2009 (צילום: <em>מרים אלסטר/פלאש90</em>)

נתניהו היה זה ששלח את ראש המוסד דוד ברנע לקטאר בחודש ספטמבר 2023 כדי לסגור עוד עסקת העברת מזומנים לחמאס בניסיון לקנות שם שקט. אבל סער רותם את ההיסטוריה בצורה מניפולטיבית כדי להצדיק את המהלך שלו.

אסונות כמו טבח 7 באוקטובר לא מתרחשים ביום אחד פתאום כשפוליטיקאי בעל קריירה צבאית מכהן כשר ביטחון, אלא מדובר באירוע מתמשך הנובע מעשור ארוך של מדיניות קלוקלת בראשות נתניהו (לא אדם עם קריירה צבאית), בזמן שהוא מחליף ומפטר שרי ביטחון כמו גרביים (שאול מופז, אהוד ברק, משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בני גנץ ויואב גלנט) על רקע גחמותיו הפוליטיות.

69% מהנשאלים חושבים שסער לא מתאים לתפקיד; 72% חושבים שסער פועל מאינטרסים אישיים ולא לאומיים; ו־63% חושבים כי שיקולים פוליטיים עומדים מאחורי ההחלטה לפטר את גלנט

את האופן שבו הציבור קיבל את המהלך של סער ונתניהו אפשר היה לראות בסקר חד־משמעי ששודר בערוץ 12 ביום שישי בערב: 69% מהנשאלים חושבים שסער לא מתאים לתפקיד; 72% חושבים שסער פועל מאינטרסים אישיים – ולא לאומיים; ו־63% חושבים כי שיקולים פוליטיים עומדים מאחורי ההחלטה לפטר את גלנט. תשובות יותר חד־משמעיות לא ניתן היה לקבל.

הסיבה המקורית למהלך של נתניהו נגד גלנט היא הרצון להעביר את חוק ההשתמטות, מה שיאפשר את העברת התקציב ואת שלמות הקואליציה עד שלהי 2025. אך קיימת גם סיבה נוספת: הפופולריות של גלנט בעיני רוב הציבור.

סקר "אולפן שישי" על האינטרסים של גדעון סער לכניסה לממשלה, 20 בספטמבר 2024 (צילום: ערוץ 12, צילום מסך)

גלנט, כמי שאחראי על האסון הגדול ביותר של המדינה, אמור היה להיות דמות שנואה, דחויה. הפופולריות הגבוהה שלו, בטח לעומת שאר שרי הממשלה – ובמיוחד בהשוואה לנתניהו – היא המקור לרצונו של ראש הממשלה להדיחו.

מדובר באותו מנהג מוכר של נתניהו: כל פוליטיקאי הנמצא לצידו וזוכה לתמיכה ציבורית גבוהה יותר ממנו הוא מועמד מיידי להדחה והשפלה. גם את הנתונים הללו אפשר היה לראות בסקר האחרון של "אולפן שישי": 60% השיבו שנתניהו מנהל את המלחמה גרוע בזמן ש־52% סבורים שגלנט מנהל אותה היטב. מדובר בנתון מוזר בהתחשב בעובדה שהשניים מנהלים את אותה המלחמה.

ייתכן כי גלנט "סוחב" פופולריות מסוימת בשל העובדה שניסה להתריע מפני הסכנות הביטחוניות לפני המלחמה

הפיצול בציבור ביחס לאופן שבו הוא תופס את גלנט לעומת נתניהו נובע מכמה סיבות. אחת –התמיכה הציבורית העצומה לעסקת החטופים והעובדה שגלנט מנסה לקדם אותה בעוד שנתניהו מנסה לסכל אותה. עסקת חטופים והפסקת אש נתפסות כמהלכים ראויים בעיני רוב הציבור במיוחד לנוכח הרצון לראות את החטופים חוזרים, הצורך להתארגן ללחימה בצפון ולאפשר למילואימניקים לנוח.

נוסף על כך ייתכן כי גלנט "סוחב" פופולריות מסוימת בשל העובדה שניסה להתריע מפני הסכנות הביטחוניות לפני המלחמה. הוויכוח בינו ובין ונתניהו ויריב לוין בכנסת ביולי 2023 נצרב בתודעה הציבורית, כמו גם ההתעלמות של נתניהו ושריו מקבוצת קצינים שהגיעה לתדרך אותם בדבר הסכנה הביטחונית רגע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות.

סקר "אולפן שישי" על ניהול המלחמה, 20 בספטמבר 2024 (צילום: ערוץ 12, צילום מסך)

נתניהו ושריו (למעט שניים) סירבו אז להיפגש עם הקצינים – והשאר נכתב בדפי ההיסטוריה: גלנט, כמי שניסה לפעול למען ביטחון המדינה, ונתניהו, כמי שהתעלם מכל נורות האזהרה.

אחרי הודעת סער (המהלך לא הוסר לגמרי מסדר היום, אך אין הפסקת מלחמה באופק) השאלה היא מה יעשו כל אותם גורמים בקואליציה שהטיפו לפיטורי שר הביטחון.

לליכודניקים חזר הצבע ללחיים עם העלייה חזרה מעל קו 20 המנדטים. אבל הקולות הנוספים של נתניהו הם לא אנשי המרכז המתונים שברחו ממנו, אלא הציבור הקיצוני ימני, שמספריו בסוף היום די מוגבלים

חברי הכנסת מהספסלים האחוריים של הליכוד כמו טלי גוטליב, שלמה קרעי ודוד אמסלם, פחות מעניינים. הם יאמרו הן לכל החלטה של נתניהו. אבל השר איתמר בן גביר הטיף לפיטורי גלנט בוקר וערב – והוא עוד עשוי למצוא את עצמו מחוץ לגוף הביטחוני החדש, מעין קבינט מלחמה מצומצם, אם בסופו של דבר סער יוכנס לקואליציה בתמורה לשותפות ביטחונית כלשהי.

השר שמקפיד להוציא הודעות פוליטיות על כל שטות קטנה היה שתקן אתמול בלילה. בן גביר רצה את גלנט בחוץ וזה לא קרה, אז אין לו מה לומר? אגב שווה לעקוב אחר המצב של בן גביר בסקרים.

איתמר בן גביר ובנימין נתניהו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה בכנסת, 23 במאי 2023 (צילום: GIL COHEN-MAGEN / AFP)

כשהליכוד היה בשפל של כל הזמנים עם 17–18 מנדטים לפני כמה חודשים, בן גביר המריא לכיוון ה־14. אולם בשבועות האחרונים – מאז החלה שרשרת החיסולים הכוללים את מוחמד דף, פואד שוכר אסמאעיל הנייה וכעת אבראהים עקיל – הליכוד התייצב על 21–23 מנדטים, ובן גביר צנח לשמונה מנדטים. בכל אותה התקופה בצלאל סמוטריץ' בקושי חצה את אחוז החסימה. לעיתים הגיע לארבעה מנדטים ולעיתים נמצא על אפס. אלפי קולות לפה או לשם.

המשמעות המיידית לעבודה הזאת היא שנתניהו ובן גביר מתחרים על אותם קולות הנדים מהליכוד לעוצמה יהודית – ובחזרה. לליכודניקים חזר הצבע ללחיים עם העלייה חזרה מעל קו 20 המנדטים, אבל הקולות הנוספים של נתניהו הם לא אנשי המרכז המתונים שברחו ממנו, אלא הציבור הקיצוני ימני, שמספריו בסוף היום די מוגבלים.