שחקן המבקש לשנות את חוקי המשחק תוך כדי המשחק איננו מעוניין לשחק לפי החוקים שהוכתבו מראש. בפיו תישמע תמיד הטענה שהחוקים אינם טובים, אבל האמת היא שהוא פשוט לא מעוניין להיות מוגבל על ידם. חוקים זה בשביל אחרים, החלשים – לא בשבילו.

התובנה הזו נכונה כעת ביחס לכוונתו של שר המשפטים יריב לוין לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כשם שהיא נכונה ביחס לכוונתם של לוין ותאום המריבה ח"כ שמחה רוטמן לשנות את אופן בחירתו של נציב התלונות על שופטים.

לא מסתדרים להם הכללים הנוכחיים. לוין רוצה שליטה מלאה בוועדה לבחירת שופטים, כדי שיוכל לקבוע לבדו כבר עכשיו מי יהיה נשיא העליון ומי יהיו השופטים החדשים שיתמנו לעליון. רוטמן רוצה שליטה פוליטית בבחירת נציב התלונות. הכול מעכשיו לעכשיו.

לוין רוצה שליטה מלאה בוועדה לבחירת שופטים, כדי שיוכל לקבוע לבדו כבר עכשיו מי יהיה נשיא העליון ומי יהיו השופטים החדשים שיתמנו לעליון

בפסיקת בית המשפט העליון, בוודאי מהשנים האחרונות, הונחה תשתית המאפשרת להתמודד בהצלחה עם מהלך מסוג זה, על בסיס הטענה שאין משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק. כך כתב השופט חנן מלצר בפסק הדין בעניין חקיקת חוק ממשלת החליפים, שאפשר להקים בשנת 2020 מהרגע להרגע, ממשלה דו־ראשית ודו־מחנאית, בראשות בנימין נתניהו ובני גנץ:

"נורמה חוקתית של קביעת כללים כלליים, צופים פני עתיד ויציבים, שאינם ניתנים לשינוי בקלות על פי האינטרסים הצרים והזמניים במערכת הפוליטית, שומרת אם כן על כבודן של הנורמות החוקתיות ועל עקרון ההוגנות בעיצוב כללי המשחק הדמוקרטיים בישראל".

שר משפטם יריב לוין משוחח עם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 26 ביוני 2024 (צילום: יונת זינדל/פלאש90)

מלצר אף היה בדעה שעל בג"ץ לתת "התראת בטלות" לממשלה, כך שאם בעתיד ישונו כללי המשחק המשטריים בתחולה מיידית, תוך כדי המשחק, תהיה לבג"ץ הצדקה לבטלם.

עמדה זו התממשה, במידה רבה, בהחלטת בג"ץ בעניין "חוק הנבצרות" בשנת 2023, כאשר בג"ץ קבע כי הנוסח החדש של סעיף הנבצרות בחוק יסוד הממשלה ייכנס לתוקף רק החל מהכנסת הבאה, ולא יהיה בו כדי לסייע לבנימין נתניהו לחמוק מנבצרות, ככל שתהיה עילה מתאימה – ואפילו נבצרות נורמטיבית – בקדנציה הנוכחית.

במשך למעלה משנה מחזיק לוין את סוגיית מינוי נשיא בית המשפט העליון כקלף מיקוח, כדי לכפות על הוועדה לבחירת שופטים לבחור לבית המשפט העליון שופטים חדשים כרצונו, על אף שהוא מצוי במיעוט קטן בוועדה

המזימה של לוין ביחס לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים היא כעת שקופה מתמיד. במשך למעלה משנה הוא מחזיק את סוגיית מינוי נשיא בית המשפט העליון כקלף מיקוח, כדי לכפות על הוועדה לבחירת שופטים לבחור לבית המשפט העליון שופטים חדשים כרצונו, על אף שהוא מצוי במיעוט קטן בוועדה.

ניסיונותיו, לאורך השנה הזאת להגדיל את כוח המיקוח שלו באמצעות איומי חקיקה, ובאמצעות הרצת העבריין המורשע עו"ד אפי נוה לראשות לשכת עורכי הדין – לא צלחו.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהתאם לכללי המשחק הרגילים, יצחק עמית היה אמור להיות מושבע כבר מזמן לנשיא הקבוע של בית המשפט העליון, והוועדה לבחירת שופטים הייתה אמורה לבחור שלושה שופטים חדשים לבית המשפט העליון.

נוכח קיומו של "חוק סער" הדורש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי ועדה לשם אישור מועמד לעליון, היה צורך להגיע לפשרה עם קבוצת המיעוט בוועדה, הכוללת מלבד לוין את השרה אורית סטרוק ואת ח"כ יצחק קרויזר.

פשרה הגיונית בתנאים של שישה לעומת שלושה היא ששני שופטים ייבחרו בהתאם לרצונו של הרוב, והשופט השלישי יתואם בהסכמה בין הצדדים

פשרה הגיונית בתנאים של שישה לעומת שלושה היא ששני שופטים ייבחרו בהתאם לרצונו של הרוב, והשופט השלישי יתואם בהסכמה בין הצדדים. במקום זאת, לוין מעוניין בשליטה מלאה על שניים משלושת המינויים הקרובים, הרבה מעבר לכוחו הפרופורציונלי. לשם הגדלת כוחו הוא מאיים בשינוי הרכב הוועדה, ועוצר בגופו את מינוי עמית לנשיא.

זוהי סיבה ברורה המצדיקה מדוע אין לשנות את כללי המשחק במהלך המשחק. הוראות חוק יסוד השפיטה וכללי הבחירה של שופטי עליון בוועדה נועדו לחול על כלל השחקנים במגרש – לרבות שר המשפטים.

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. 16 בנובמבר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)

העובדה שהוא מצוי במיעוט אינה מתירה לו לעשות שימוש ברוב קואליציוני מזדמן כדי להביא לשינוי חוקתי־משטרי מרחיק לכת, שהשלכותיו יהיו לדורות קדימה. שינויים כאלה יש לעשות רק מבעד למסך הבערות, בלשונו של ג'ון רולס.

אולם, בהקשר לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אין להסתפק בתחולה נדחית של השינוי, בהתבסס על הטענה שלא משנים את כללי המשחק במהלך המשחק.

את ההרס המוחלט של המרקם הדמוקרטי, הגלום בהשתלטות פוליטית מלאה על הוועדה תוך מתן אפשרות לקואליציה לשלוט בשאלה מי ימונה לשיפוט ואילו שופטים יקודמו, יש למנוע כליל

התרופה שלפיה שינוי הרכב הוועדה ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה איננה תרופה ראויה ומספיקה. את ההרס המוחלט של המרקם הדמוקרטי, הגלום בהשתלטות פוליטית מלאה על הוועדה תוך מתן אפשרות לקואליציה לשלוט בשאלה מי ימונה לשיפוט ואילו שופטים יקודמו, יש למנוע כליל. אסור למכור את העתיד לטובת הצלה בהווה.

על פי פרסומים מהיממה האחרונה, בסביבתו של השר לוין לא פוסלים אפשרות להסכים על כך שהחקיקה בדבר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים תיכנס לתוקף רק בהמשך, ולא כעת.

שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 6 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מי שמתנגד להפיכה המשטרית חייב להתנגד להסכמה כזאת, אפילו אם הוא עושה לעצמו חישוב פוליטי שלאחר הבחירות תוכל הקואליציה שתיבחר לבטל את החקיקה עוד בטרם זו נכנסת לתוקף. מלבד ההצדקה הערכית והאידיאולוגית להתנגדות כזו, יש לה גם תכלית פרקטית.

אם לוין יצליח לאסוף תמיכה קואליציונית להצעת החוק שלו ולהעביר בחקיקה את חוק ההשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים, הדבר ישנה את מאזן הכוחות בתוך הוועדה הנוכחית, אפילו אם ייקבע בחוק שהשינוי ייכנס לתוקף רק מהקדנציה הבאה.

התפיסה האנטי־דמוקרטית ששר המשפטים מנסה להשליט על מערכת המשפט מבוססת על תפיסה שלעולם לא יהיה שינוי בעמדת ההנהגה בשלטון. את הגישה הזאת אסור לקבל

לוין ואנשיו יוכלו לאיים על ששת חברי הרוב בוועדה שהשעון מתקתק, ואם לא יגיעו להסכמות על מינוי שופטי עליון חדשים בקדנציה הנוכחית, המינוי יהיה כל כולו בשליטת הפוליטיקאים בקדנציה הבאה.

התפיסה האנטי־דמוקרטית ששר המשפטים מנסה להשליט על מערכת המשפט מבוססת על תפיסה שלעולם לא יהיה שינוי בעמדת ההנהגה בשלטון. את הגישה הזאת אסור לקבל. תקופת כהונתו של לוין כשר המשפטים של מדינת ישראל היא תקופת חושך, אבל בסופו של דבר גם היא תגיע לסיומה.