הסקרים הפוליטיים בישראל מצביעים על תמיכה רחבה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. בסקר שערך ערוץ 12 בסוף נובמבר 2024, 79% מהציבור הביעו תמיכה במהלך זה. מדובר באחד הנושאים הציבוריים הבודדים הזוכה לקונצנזוס כה רחב.
גם סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאוגוסט 2024 מצא כי 67% מהציבור תומכים בהקמת ועדה ממלכתית בראשות שופט, שחבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון.
אף על פי כן, שורה של שרים, חברי כנסת ומובילי דעה התומכים בראש הממשלה בנימין נתניהו ובליכוד טוענים בנחרצות כי הציבור אינו סומך על שופטי העליון ואינו מעוניין בוועדה הממלכתית. לטענתם, "גם את השופטים יש לחקור". עמדות אלה נשמעות תדיר על מגוון במות.
"כתב האישום" נגד השופטים מתבסס על כך שהם מקיימים דיונים בנושאים ביטחוניים, וגם כאשר העתירות נדחות, הם נתפסים כאשמים בעצם קיומו של ההליך המשפטי
רק לאחרונה נאמה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן בכנסת והבהירה את עמדת הליכוד: "ועדת חקירה ממלכתית? תחלמו על זה, לא יקרה", אמרה. גם השר דוד אמסלם הצהיר מעל דוכן הכנסת: "לא נקים ועדת חקירה ממלכתית, אלא ועדת חקירה של העם. אמיתית. הגונה. ישרה. שבסופו של דבר תחקור את כל האמת, כולל השופטים". בהמשך דבריו האשים אמסלם את שופטי העליון כי הם "בכיס של האופוזיציה", ואף כינה אותם בגסות "מחצרצים".
כשמנסים להבין מדוע בימין יש מי שסבורים כי השופטים נושאים באחריות אישית למחדל שבעה באוקטובר, ומדוע יש מי שקוראים לחקור את השופטים, מתברר כי הקבוצה המצומצמת שמתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית טוענת כי שופטי בג"ץ אחראים להתדרדרות הביטחונית.
כיצד? לטענתם, השופטים אינם דוחים על הסף עתירות בנושאים ביטחוניים. "כתב האישום" נגד השופטים מתבסס על כך שהם מקיימים דיונים בנושאים ביטחוניים, וגם כאשר העתירות נדחות בסופו של דבר, הם נתפסים כאשמים בעצם קיומו של ההליך המשפטי.
דוגמה בולטת לטענות אלה היא פסיקת בג"ץ בנושא הפרימטר בעזה משנת 2018, שמוזכרת שוב ושוב על ידי תומכי נתניהו. דוברי השלטון מעלים את האזכור של בג"ץ הפרימטר בלי להתעכב על העובדות. במה בדיוק אשמים השופטים? בכך שקיימו דיון בנושא. חשוב להבהיר כי בג"ץ דחה באותו מקרה את העתירות, ולא שינה דבר מהוראות הפתיחה באש.
כל הטקסט של קרומבי הוא שקרי מן המילה הראשונה ועד האחרונה. בג"ץ לא פגע בפרימטר, לא התערב בגירוש מחבלים מהגדר, ולא נגע בהוראות הפתיחה באש
ביום שישי האחרון, בשיחה לעומתית בתוכנית "אופירה ולוינסון" בערוץ 12, העלה איש הליכוד ברל'ה קרומבי את הטענה הבאה:
"למה להקים ועדה בראשות שופט כשבג"ץ הוא חלק מהבעיה? בג"ץ היה זה שפגע בפרימטר. כשלא יכולנו להרחיק […] הרבה לפני 7 באוקטובר היו הפגנות על הגדר. מאות מטרים בודדים מבתי הקיבוצים. מי שלא הרשה לגרש משם את המחבלים הוא בג"ץ. הם חלק מן הבעיה. יש פה חצי מהעם שאין לו אמון בוועדה שתמונה על ידי שופט".
כל הטקסט של קרומבי הוא שקרי מן המילה הראשונה ועד האחרונה. בג"ץ לא פגע בפרימטר, לא התערב בגירוש מחבלים מהגדר, ולא נגע בהוראות הפתיחה באש. בג"ץ אינו חלק מהבעיה. אף על פי כן, הדברים הושמעו על ידי קרומבי ללא כל הסתייגות מצד המנחים.
בהמשך, חיים לוינסון התווכח עם קרומבי על העיקרון הכללי, כשהזכיר לו שהליכוד, תחת הרכב בית משפט עליון דומה לזה הנוכחי, דרש בעבר להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת השימוש ברוגלות על ידי המשטרה. הצביעות זועקת לשמיים, טען לוינסון, ותקף את קרומבי באופן כללי על טענותיו נגד השופטים.
אך הטענה שבג"ץ הפרימטר הצר את ידי חיילי צה"ל בגבול עזה נותרה באוויר כאקסיומה. איש כבר לא מתווכח על כך, והדוברים, כמו קרומבי ונציגים אחרים מהליכוד, ממשיכים להעלות את הטענה ללא כל סייג.
פסיקת בג"ץ הפרימטר ניתנה, כאמור, בשנת 2018, ולא רק שהיא לא כבלה את ידי צה"ל, אלא אף אשררה את הוראות הפתיחה באש שצה"ל פיתח לאורך השנים
האמת, כמובן, הפוכה. פסיקת בג"ץ הפרימטר ניתנה, כאמור, בשנת 2018, ולא רק שהיא לא כבלה את ידי צה"ל, אלא אף אשררה את הוראות הפתיחה באש שצה"ל פיתח לאורך השנים.
הוראות אלה נועדו להתמודד עם ציבור פלסטיני המתקרב לגדר, תוך הבחנה בין אלו המוגדרים כטרוריסטים לבין אלו המוגדרים כמפגינים. בהתאם לכך, צה"ל הפעיל הוראות פתיחה באש מגוונות, מותאמות לסוגי האירועים השונים. פסק הדין של בג"ץ הפרימטר, שניתן על ידי השופטים אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל, פתוח לציבור וניתן לקריאה במלואו.
אגב, באותו פסק דין, הוראות הפתיחה באש כלל לא הוצגו בפני בג"ץ כתשתית מידע. זאת משום שהארגונים העותרים – יש דין, האגודה לזכויות האזרח, גישה, המוקד להגנת הפרט, עדאלה ומרכז אלמיזאן לזכויות אדם בעזה – סירבו לכך שהוראות הפתיחה באש יובאו לדיון בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד בליווי הסברים.
העותרים דרשו שההוראות ייחשפו לשופטים ללא כל פירוט נוסף. פאנל השופטים התריע כי סירוב זה יוביל להחלת חזקת התקינות על הוראות הפתיחה באש – וכך אכן קרה.
כפי שצוין, בג"ץ כלל לא קיים דיון על בסיס הוראות הפתיחה באש, זאת בשל סירובם של העותרים לאפשר את הצגתן במעמד צד אחד
כלומר, אם כבר, בג"ץ נטה כמעט מראש לצד המשיבים – צה"ל, המדינה והפרקליטות הצבאית הראשית. תומכי נתניהו אינם מסתפקים בכך. מבחינתם, עצם העובדה שבג"ץ קיים דיון כלשהו בנושא היא הבעיה. לשיטתם, בג"ץ כלל לא אמור לעסוק בנושא.
לפי טענה נוספת שמושמעת, עצם העובדה שבג"ץ פתח את שעריו לדיון אפשרה, כביכול, לפרקליטות הצבאית הראשית לקיים שיח מקדים עם השופטים, שבמהלכו התקבלו שינויים בהוראות הפתיחה באש במסגרת משא ומתן סודי כלשהו.
גם טענה זו שקרית. כפי שצוין, בג"ץ כלל לא קיים דיון על בסיס הוראות הפתיחה באש, זאת בשל סירובם של העותרים לאפשר את הצגתן במעמד צד אחד.
גם מבחינה עובדתית של לוחות הזמנים של בג"ץ הפרימטר, הטענה אינה הגיונית. האירועים האלימים על הגדר בעזה החלו ב־30 במרץ 2018, בעוד העתירה של ארגון "גישה" הוגשה ב־15 באפריל.
בפסק הדין עצמו (סעיף 63), מציין השופט מלצר: "לקראת האירועים האלימים, מושא ענייננו, התקיימה היערכות משמעותית בצה"ל, אשר במסגרתה תדרכו המפקדים את הכוחות שנפרשו בשטח בדבר כללי הפתיחה באש הגזרתיים, והכוחות צוידו באמצעים שאינם קטלניים לפיזור הפרות הסדר.
לפי פסיקתו של השופט מלצר, צה"ל ערך את הדיונים וההתאמות הנוגעות להוראות הפתיחה באש לפני שהעתירות הוגשו
"המשיבים ציינו לא אחת את החשיבות הרבה שהם מייחסים לצמצום בהיקף הנפגעים בהפרות הסדר האלימות, ככל שניתן, בנסיבות. בהתאם לכך, רשמנו לפנינו את הודעת המשיבים כי מייד לאחר האירועים האלימים שהתרחשו ב־30 במרץ 2018, ובאופן מתמיד מאז, מתקיים תהליך סדור לתחקור ולהפקת לקחים מבצעיים ולהטמעתם.
"במסגרת זאת, נמסרו לכוחות הביטחון גם הדגשים שונים, אשר נועדו לצמצם עוד יותר את היקף הנפגעים". כלומר, לפי פסיקתו של השופט מלצר, צה"ל ערך את הדיונים וההתאמות הנוגעות להוראות הפתיחה באש לפני שהעתירות הוגשו.
ומה עושים בימין הישראלי עם החלק הזה בפסק הדין? טוענים שזו הוכחה לכך ששופטי בג"ץ השפיעו על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. כאשר הסתיים הדיון בבג"ץ הפרימטר בשנת 2018, דיווחו אתרי הימין על ההפסד של הארגונים העותרים.
אולם כיום, כחמש שנים וחצי לאחר פסק הדין, הוא מגויס ככלי לתקיפת שופטי בית המשפט העליון, בטענה כי אינם ראויים לקבוע כיצד תורכב ועדת החקירה הממלכתית.
מעבר לכך שבג"ץ אינו אחראי לשינוי הוראות הפתיחה באש בעזה, חשוב להדגיש כי מי שטיפח והעשיר את חמאס במזומנים וביכולות הייתה ממשלת נתניהו
מעבר לכך שבג"ץ אינו אחראי לשינוי הוראות הפתיחה באש בעזה, חשוב להדגיש כי מי שטיפח והעשיר את חמאס במזומנים וביכולות הייתה ממשלת נתניהו. מהלך זה, כשלעצמו, השפיע על חמאס בצורה משמעותית הרבה יותר מאשר הוראות הפתיחה באש בגדר בעזה.
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל שנרצחה בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר, ממשיך להיאבק ברשתות החברתיות ומעל לכל במה ציבורית בהפצת הפייק ניוז בנושא בג"ץ הפרימטר.
אך כאמור, נראה כי בצמרת הליכוד מתכוונים להמשיך להכפיש את השופטים, במטרה לחסום את הקמת ועדת החקירה הממלכתית. סוף האירוע כמעט צפוי מראש: נתניהו לא יקים ועדה ממלכתית או אחרת (ממשלתית, פוליטית) כל עוד הוא בשלטון.
ממשלה אחרת, בהרכב פוליטי שונה, תקים ככל הנראה ועדת חקירה ממלכתית, וכאשר זו תקום, יטענו תומכי הליכוד שמדובר בוועדה פוליטית שנועדה לרדוף את נתניהו באופן אישי, ויעשו ככל יכולתם לפגוע במעמדה הציבורי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו