ביום רביעי, 2 באפריל 2025, התרסקה באחת האשליה הישראלית על חסינות מדינית-כלכלית תחת כנפיה של ארצות הברית.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז במה שכינה כ"יום השחרור" על מדיניות מכסים חדשה. ולמרות כל ההצהרות על "יחסים מיוחדים" והידוק הקשרים עם וושינגטון, ישראל היתה מהנפגעות המפתיעות בה.

מס חדש, בגובה 17%, הוטל על ידי טראמפ על ייצוא סחורות ישראליות לארצות הברית. לא מדובר במכה סמנטית, אלא בפגיעה כלכלית של ממש בתעשייה הישראלית

מס חדש, בגובה 17%, הוטל על ידי טראמפ על ייצוא סחורות ישראליות לארצות הברית. לא מדובר במכה סמנטית, אלא בפגיעה כלכלית של ממש בתעשייה הישראלית, במיוחד בתחומים כמו ציוד רפואי, ציוד אלקטרוני, תרופות ויהלומים.

מדובר בענפי ייצוא שמגלגלים עשרות מיליארדי שקלים בשנה. חלקם נשען על השוק האמריקאי ועלול להעביר את פעילותו לארה"ב אם האמריקאים לא יחזרו בהם.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

מסקנה 1: אפשר לסמוך על ידידים אבל עד הכסף

בממשלה הישראלית מרבים להתגאות בכל הזדמנות בטראמפ כידיד הטוב ביותר שהיה לנו בבית הלבן. "הממשל הנוכחי הוא הזדמנות אמיתית לעצב עתיד כלכלי אסטרטגי חדש למדינות, תוך חיזוק המנהיגות הגלובלית של ארה"ב ותפקידה המרכזי של ישראל כשותפה כלכלית" – כך קבע נחרצות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ערב "יום השחרור" של טראמפ.

מה שחיזק עוד יותר את ההנחה הזו היא הפגישה בין טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן בפברואר. שם השניים לא הפסיקו להרעיף שבחים זה על זה. רבים בישראל ראו ביחסי הקרבה האישית בין נתניהו לטראמפ חומת מגן מפני מהלכים אמריקאיים פוגעניים. אבל אז התברר שמדובר יותר במשאלת לב מאשר מציאות.

רבים בישראל ראו ביחסי הקרבה האישית בין נתניהו לטראמפ חומת מגן מפני מהלכים אמריקאיים פוגעניים. אבל אז התברר שמדובר יותר במשאלת לב מאשר מציאות

בשבוע שעבר טראמפ הוכיח שברגע שהאינטרס האמריקאי מתנגש עם האינטרס הישראלי הוא לא חושב פעמיים. הוא לא היסס להכניס את ישראל לתוך רשימה מפוקפקת של 60 המדינות "העברייניות החמורות ביותר" – מדינות שספגו בנוסף למכס הבסיסי של 10% שהוטל על כולן, מכסים נוספים.

אפילו איי הרד ומקדונלד – טריטוריה אוסטרלית המאוכלסת בפינגווינים ונטולת בני אדם – קיבלו תיעדוף על פני ישראל מבחינת טראמפ. לא, זו לא בדיחה. עליהם הוטל מכס בגובה 10% אחוזים. אנחנו קיבלנו שבעה אחוזים יותר מהפינגווינים.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקבל את פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכניסה לאגף המערבי בבית הלבן, 4 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

מסקנה 2: צילומים עם מנהיגים הם לא תחליף לעבודה דיפלומטית קשה

הפעם הראשונה שסמוטריץ' פרסם התייחסות לכינוס ישיבת צמרת הנהלת האוצר כדי לדון בהתמודדות עם המכסים האמריקאיים היה רק לאחר שאלה כבר הוטלו על ישראל.

*לעדכונכם:*
הסתיימה ישיבה שניה של הנהלת משרד האוצר בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לדיון בהשלכות תוכנית המכסים של הממשל האמריקאי על הכלכלה הישראלית.

בישיבה השתתפו: מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, החשב הכללי, יהלי…

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) April 3, 2025

צריך להגיד ביושר: זה לא שלא נעשו מאמצים לרצות את טראמפ עוד לפני הטלת המכס הגבוה על ישראל. אלא שבמבחן התוצאה נתניהו לא ניצל את מלוא השפעתו בתוך הממשל האמריקאי ואת קשריו האישיים עם טראמפ כדי למנוע את המהלך.

במבחן התוצאה נתניהו לא ניצל את מלוא השפעתו את קשריו האישיים עם טראמפ כדי למנוע את המהלך. הממשלה כשלה לאורך כל הדרך במאמציה הדיפלומטיים מול "בעלת הברית הגדולה ביותר" שלה

סמוטריץ' היה עסוק בעיקר בניסוח הצהרות מפוצצות ופוטו-אופים מפגישתו בארה"ב עם שר האוצר האמריקאי. אולי אם היה עוסק פחות ביח"צ ויותר במכסים – לא היינו מגיעים למצב הביש שאנחנו נמצאים בו היום.

ובשורה התחתונה – הממשלה כשלה לאורך כל הדרך במאמציה הדיפלומטיים מול מי שנחשבת "בעלת הברית הגדולה ביותר" שלה.

הצהרה משותפת של מזכיר האוצר של ארה"ב ושר האוצר של מדינת ישראל:

היום, יום רביעי, ה-5 במרץ2025 , מזכיר האוצר של ארצות הברית, סקוט בסנט, ושר האוצר של מדינת ישראל, בצלאל סמוטריץ', קיימו פגישה משמעותית במיוחד לדיון בשותפות הכלכלית המתמשכת בין המדינות.

השרים חזרו והדגישו את המחויבות… pic.twitter.com/RMH2rRmtN2

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) March 5, 2025

כך יצא שסמוטריץ' ביטל את כל המכסים על ייבוא מארה"ב בדקה ה-90, והפקיר למעשה את החקלאים בישראל לייבוא ללא חסמים מאמריקה. נתניהו צייץ על המהלך באנגלית לעיני אנשי הממשל האמריקאי. ובכך השניים היו בטוחים שסיימו את עבודת השכנוע שלהם מול טראמפ.

לבסוף התברר שבכלל הקריטריון להטלת המכס היה מאזן הסחר בין המדינות, שבמסגרתו ישראל מייצאת יותר מאשר מייבאת מארה"ב, ולא גובה המכסים שמטילה ישראל על מוצרים אמריקאיים. התוצאה: פעילות דיפלומטית רשלנית שהביאה עלינו מכס גבוה יותר עם נזק לביטחון התזונתי במדינה ללא שום צורך.

סמוטריץ' ביטל את כל המכסים על ייבוא מארה"ב בדקה ה-90, נתניהו צייץ על המהלך באנגלית, ובכך השניים היו בטוחים שסיימו את עבודת השכנוע מול טראמפ. רק שהקריטריון להטלת המכס היה בכלל מאזן הסחר

בסוף השבוע התבשרנו כבר שנתניהו, באיחור אופנתי, ייפגש עם טראמפ כדי לדון איתו על ביטול המכסים. ואולי אין מהלך סמלי מזה כדי להציג את תמצית כהונתו של נתניהו כרה"מ. הוא עסוק בעיקר בכיבוי שריפות ולא במניעתן בטרם פרצו.

גם הפעם יש סיכוי שייקח קרדיט כאיש שהושיע את ישראל וכיבה שוב שריפה שלא מנע מלכתחילה. וגם אם לא – ישאיר לסמוטריץ' להתמודד עם הביקורת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נואם בדיון על התקציב. 25 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

מסקנה 3: במקום לקוות לניסים, הגיע הזמן לבנות אסטרטגיה ליום שאחרי

סמוטריץ' נוטה פעם אחרי פעם לספר לנו שכלכלת ישראל היא נס. אם יש לקח חשוב מהאירוע ביום חמישי האחרון, זה שסמוטריץ' צריך להבין שהניסים בסוף נגמרים. במקום לתלות את התקווה על כלכלת "בעזרת השם" וממשל טראמפ, צריך להתחיל לעבוד קשה כדי לצקת לכלכלה שלנו יסודות מוצקים לעתיד.

הבעיה שבמקום לגבש אסטרטגיה לאומית ברורה כדי להביא לגיוון יעדי הייצוא של ישראל, לפיתוח וחיזוק שותפויות עם מדינות באסיה, אירופה ואפריקה, תוך הפחתת התלות בקפריזות של הממשל האמריקאי, הממשלה הייתה עסוקה בעיקר בעצמה ובשיסוי הציבור זה בזה.

סמוטריץ' צריך להבין שהניסים בסוף נגמרים. במקום לתלות תקווה בכלכלת "בעזרת השם" וממשל טראמפ, צריך להתחיל לעבוד קשה כדי לצקת לכלכלה שלנו יסודות מוצקים לעתיד

במקום לבנות תקציב עם מנועי צמיחה וחיזוק הכלכלה, הממשלה עסקה בבניית תקציב מנופח תוך מתן עדיפות למגזרים לא יצרניים. ככה אי אפשר לבנות כלכלה יציבה או לנהל משברים כלכליים גלובליים.

אם מכסי טראמפ לימדו אותנו משהו, זה שהגיע הזמן להבין שבריתות הן אמצעי, לא תחליף לאסטרטגיה. להבין שדיפלומטיה זו עבודה יומיומית, לא רק צילום עם ידיד בבית הלבן. והכי חשוב – להבין שמדינה שלא שמה את הכלכלה שלה במקום הראשון, תגלה מהר מאוד שאף אחד לא ישים אותה שם במקומה.