בשבועיים האחרונים רץ ברשתות החברתיות טקסט שפרסם יאיר חזות, קצין קרבי במילואים. חזות מחפש בימים אלה עבודה – לפי פרופיל הלינקדאין שלו, הוא מתמחה בפיתוח עסקי. זה מכתב אישי, מכתב שמציב מראה לחברה הישראלית אבל גם – ואולי בעיקר – למקבלי ההחלטות, לדרג המדיני, לאלה שלוקחים את המילואימניקים כמובן מאליו.

"אנחנו גדלים על ערכים", כותב חזות, "על יושרה, על אחריות, על מחויבות הדדית. אנחנו גדלים על ההבנה שהאמת תמיד מנצחת. אבל אז, יום אחד, אתה עומד מול המציאות – ומגלה שלפעמים האמת גובה מחיר.

"אני במסע חיפוש עבודה. עשיתי כמה ראיונות טלפוניים, התלהבתי, הרגשתי חיבור, ראיתי את עצמי שם, זה היה הדדי. זה התקדם, זה הרגיש נכון. ואז הגיע הרגע שבו הייתי צריך לבחור: להגיד את האמת – או לשתוק ולחכות לרגע שבו כבר לא תהיה להם ברירה?

"יכולתי לשתוק בראיונות העבודה, 'לחכות עם המידע', אבל בחרתי לספר את האמת: 'רק שתדעו, יש לי מילואים במאי. למשך חודשיים'. מהר מאוד הנהוני ההערכה התחלפו באמירות כמו 'אולי אחרי המילואים תהיה רלוונטי'"

"בחרתי באמת. 'רק שתדעו, יש לי מילואים במאי. למשך חודשיים'. התגובות היו כמעט זהות. 'כל הכבוד', הנהון של הערכה. ואז, יום אחרי יום, חזרו אליי: 'דיברנו והחלטנו שאולי אחרי המילואים יהיה רלוונטי'. 'הפוזיציה הזו תישאר פתוחה, ועדיף שהריאיון יהיה בצמידות לתחילת העבודה'. או שפשוט ביטלו את הריאיון הפיזי.

"הרי היה לי קל יותר לשתוק. יכולתי להגיע לריאיון, אולי אפילו להתקבל, להיכנס לשגרה, להוכיח את עצמי, ואז בעוד חודשיים 'לשלוף' את הצו 8. לא הייתי משקר – רק 'מחכה עם המידע'. והכול היה עובר חלק.

"אבל זה לא אני. אני מאמין שהאמת היא דרך חיים, לא רק סיסמה. אז דיברתי. ושילמתי את המחיר".

חיילי אוגדה 252 בצפון הרצועה. מרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל)

המקרה של חזות מייצג עשרות אלפי אנשי מילואים שמתקשים לחזור לשירות, עבור חלקם זה סבב רביעי או חמישי והם נושקים ל-300 ויותר ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר. בשיחות שערכנו במהלך השבועיים האחרונים עם מפקדים במילואים עולה תמונה מדאיגה מאוד, שספק אם היא משוקפת במלואה כלפי מעלה.

צח הוא קצין במילואים שאמור להתחיל סבב מילואים רביעי של כ-80 יום בגדה המערבית בתחילת חודש מאי. בשיחה עם זמן ישראל הוא מתאר תמונה עגומה של שיעורי ההתייצבות ביחידה שלו. על פי השיחות הראשוניות שערך עם החיילים לקראת הגיוס הקרוב, רק כ-65% יגיעו.

"אני יכול להגיד לך שבסבב הקרוב אני אישית בתור מפקד מקבל פניות בכמות שלא קיבלתי לפני", צח אומר. "מדובר על קיץ, ילדים יוצאים לקייטנות וסטודנטים בתקופת מבחנים אחרי שהם כבר פספסו שנה בגלל המלחמה. אנחנו מקבלים פניות מאנשים שהגיעו בסבבים הקודמים והפעם אומרים במפורש, אני לא יכול להגיע".

"מדובר על קיץ, ילדים יוצאים לקייטנות וסטודנטים בתקופת מבחנים אחרי שהם כבר פספסו שנה בגלל המלחמה. אנחנו מקבלים פניות מאנשים שהגיעו בסבבים הקודמים והפעם אומרים במפורש, אני לא יכול להגיע"

בשיחה אחרת עם ת', הורה לארבעה לוחמים, הוא סיפר כי אסר על בנו – קצין בהנדסה קרבית – לצאת לסבב המילואים הקרוב.

"הוא פספס כבר שלוש פעמים את הקורס לבחינה הפסיכומטרית שלו. זה גרם לו עיכוב של שנתיים בתחילת הלימודים. דחייה נוספת משמעותה הפסד של עוד שנה, כלומר שלוש שנים במצטבר. אני לא מוכן לזה יותר, הוא חייב להתחיל את החיים שלו אחרי הצבא".

האב הוא לוחם ותיק ביחידה מובחרת שכל ארבעת בניו משרתים בקרבי, בסדיר ובמילואים מאז תחילת המלחמה.

כוחות של אוגדת עזה בדרום רצועת עזה, 19 במרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל)

במערך המילואים מתקשים להתמודד עם התופעה הזו של אי-התייצבות בשל העומס והמחיר הכלכלי והאישי שמשלמים החיילים. צח מעיד שביחידה שלו לא מתכוונים לנקוט בצעדים משמעתיים נגד מי שלא יגיע. "אני כמפקד לא אכנס לפינות עם אנשים ששירתו איתי בלחימה כמעט 300 ימים".

המשפט הזה הוא לב ליבה של הבעיה. מדובר כאן ברעות שנבנתה במשך שנים ועומדת עכשיו למבחן – היצמדות לפקודות וצעדים משמעתיים יפרקו את המרקם הייחודי הזה, את הלכידות החברתית שעמדה למבחן ב-7 באוקטובר, וצה"ל יודע את זה היטב.

מדובר ברעות שנבנתה במשך שנים ועומדת עכשיו למבחן. היצמדות לפקודות וצעדים משמעתיים נגד אנשי המילואים יפרקו את המרקם הייחודי הזה, את הלכידות החברתית, וצה"ל יודע זאת היטב

אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא הגדלת מספר המתנדבים שמוקצים ליחידות הללו בכדי לנסות למלא את השורות. מכמה מהמפקדים עמם שוחחנו שמענו לא פעם על רידוד משימות, ולעיתים ביטול שלהן בשל מחסור בכוח אדם. צח מספר שבאחת היחידות ששירתה בגבול לבנון היו חסרים נהגים, ולכן המפקדים נאלצו לבטל משימות מסוימות.

הנתונים הרשמיים שמפרסם צה"ל בעניין אחוזי ההתייצבות לשירות מילואים נראים על פניו טובים יותר. ההתייצבות למילואים בחודשים ינואר-פברואר 2025 עמדו על 82.25%. אלא שאפילו בנתון הזה כלולים גם החיילים שמסופחים אד הוק, כדי למלא את השורות.

אחוז המסופחים מגיע לכ-15% מממצבת החיילים ביחידה. לאורך זמן, זה לא תהליך בריא שכן החוזק של מערך המילואים הוא בעיקר בחברות, בהיכרות האישית הרב-שנתית ובהזדהות של החיילים עם היחידה.

פעילות כוחות צה"ל בחרמון הסורי, מרץ 2025 (צילום: דובר צה"ל )

בעניין הזה, צה"ל לא מייפה את המציאות. הצבא נמצא בין הפטיש לסדן – מצד אחד מלחמה ארוכה, מצד שני מחסור בכוח אדם. זה צורך מבצעי אמיתי שלא מטופל מטעמים פוליטיים. העובדה שממוצע ימי המילואים לחייל אמור לעמוד בשנת 2025 על 70 ימים, לא ממש פותרת את הבעיה. יש כאן תחום אפור, פגיעה מתמשכת ובלתי ניתנת לכימות שהממשלה מעדיפה להתעלם ממנה.

הראיה החד-ממדית שמתמקדת במילוי השורות, היא בבחינת פצצת זמן. מדינת ישראל לא ממש נכנסה להשלכות ארוכות הטווח של שירות המילואים הארוך והשחיקה המתמשכת. לא מעט אנשי מילואים מעידים על "תהליך פיטורים אפור". זה מתחיל בהזזה מתפקיד קודם ולאט-לאט רידוד בסמכויות ובמיקוד התפקיד, שלא משאירים להם ברירה אלא להתפטר.

מדינת ישראל לא ממש נכנסה להשלכות ארוכות הטווח של שירות המילואים הארוך והשחיקה המתמשכת. לא מעט אנשי מילואים מעידים על "תהליך פיטורים אפור" שבו הם מוזזים לאט לאט מתפקידם

"אני יכול לספר לך ממדגם קטן של הפלוגה שלי", מספר צח. "את הרס"פ שלי הזיזו מפרויקט, הזיזו אותו לחלוטין, פרויקט שהוא עבד עליו לפני המלחמה. תראה, אנשים נעלמים לחודשיים שלושה, אבל בסופו של דבר המעסיקים צריכים להמשיך את העסק שלהם".

צח עצמו עבר תהליך דומה במקום העבודה שלו: הוא לא פוטר אלא הוזז. "עברתי במשרד שבעה חודשים, יצאתי לחודשיים מילואים, ומישהו היה צריך לטפל בכל הלקוחות שלי בזמן שלא הייתי. ואז חזרתי למציאות קצת אחרת בעבודה, הוסטתי מפרויקטים שעשיתי ובוא נגיד שכשחזרתי זה לא היה אותו דבר ולכן החלטתי להמשיך הלאה".

כוחות צה"ל ברצועת עזה, דצמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

גם צח מחפש בימים אלו עבודה, ובמהלך שירות המילואים הקרוב הוא אמור גם להתחתן. לשאלה האם הוא מסתיר את המילואים הקרובים הוא ענה: "מצד אחד אני לא אשקר כמובן, אבל זה לא משהו שאני שש להגיד כבר בריאיון, אלא מחכה רגע לראות אם באמת רוצים אותי.

"אם אני מבין שזאת עבודה שמתאימה עבורי, והם שמים לי איזה אולטימטום או מבקשים שאקצר את הזמן, זה משהו שאני אעשה. אני עכשיו בסיטואציה שאני צריך לשים את החיים האישיים שלי לפני המילואים".

רוב משרתי המילואים דיווחו כי התמודדו עם חוסר-ודאות תעסוקתית במהלך המלחמה או איבדו את מקום עבודתם. 75% דיווחו כי חוו פגיעה כלכלית. זה צלצול אזהרה שבינתיים לא נראה שמישהו בממשלה ער לו

הקושי הרב-ממדי שמייצר שירות המילואים הממושך משתקף באופן ברור גם בסקר שפרסם בשבוע שעבר שירות התעסוקה. רוב משרתי המילואים דיווחו כי התמודדו עם חוסר-ודאות תעסוקתית במהלך המלחמה, 20% מהם חששו לאבד את עבודתם ו-63% אינם מרוצים מהפוזיציה הנוכחית שלהם בעבודה. זה צלצול אזהרה שבינתיים לא נראה שמישהו בממשלה ער לו.

את חלק מהוואקום העצום הזה ממלאים ארגונים התנדבותיים, שחלקם מעביר תמיכה כספית לחיילי המילואים שמתקשים לחזור לשגרה כלכלית או איבדו את מקום עבודתם. בעניין הזה, הנתון של שירות התעסוקה לא פחות ממזעזע: 75% מאנשי המילואים מדווחים כי חוו פגיעה כלכלית במלחמה.

בנוסף, לא מעט אנשי מילואים עימם שוחחנו דיווחו על קושי רב להתמודד עם הבירוקרטיה בכדי לקבל כספים מהמדינה שמגיעים להם. לא בטוח שתמונת ראש הממשלה והשרים מחייכים אחרי העברת תקציב המדינה בחודש שעבר מדברת לאנשים הללו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מוקף בחברי הקואליציה בזמן דיון התקציב. 25 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ניתן להמשיך ולהכביר בנתונים כלכליים, סטטיסטיים וסיפורים אישיים על משבר אנשי המילואים שמצטייר כעמוק מאי-פעם בתולדות המדינה. בינתיים בצה"ל זועקים לשינוי כיוון בהיקפי הגיוס, אבל ספק אם זה ייפתר בשנה הקרובה.

התקציב עבר והממשלה קנתה שקט לחודשים הקרובים. חוק הגיוס הוא מטען צד פוליטי קטלני מדי עבור הממשלה, ולכן הבעיה לא מטופלת ומגולגלת כלפי מטה, כלפי הנושאים בנטל.

לכן, מעניין יהיה לראות האם ומתי הרמטכ"ל ההתקפי אייל זמיר – זה שמונה על ידי ראש הממשלה וזה שזוכה לאמונו (בינתיים) – יאמר: עד כאן.