בסופו של יום, בכל הנוגע להליכי מינוי וסיום כהונה של בעלי תפקידים בכירים ברשות המבצעת – הפרוצדורה והמהות חד הם. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית עמד גם על הנקודה הזו בשולי פסק הדין שניתן אתמול (רביעי), אשר קיבל את העתירות בעניין אי־חוקיות פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר.

בית המשפט קבע כי הליך הפיטורים היה פגום מכל צדדיו: בוצע ללא פנייה מתחייבת לוועדת גרוניס, ללא תשתית עובדתית נאותה, תוך שראש הממשלה בנימין נתניהו מצוי בניגוד עניינים בהליך עצמו, תוך פגיעה בזכות הטיעון של בר, ותוך חשש כבד למעורבות של שיקולים זרים.

שמונה העתירות התקבלו הלכה למעשה, אך שופטי הרוב קבעו כי נוכח הודעתו של בר על מועד סיום תפקידו הצפוי ב־15 ביוני והחלטת הממשלה שבאה בעקבות הודעה זו, המבטלת את החלטת הפיטורים המקורית – העתירות התייתרו.

השופט נעם סולברג, בדעת יחיד, טען שנוכח התייתרות העתירות, מוטב היה לצמצם בדברים, אף שגם הוא הסכים שפיטוריו של בר היו פגומים מהיסוד

זה לא מנע מהשופטים עמית ודפנה ברק־ארז לתת פסק דין עקרוני, בעל חשיבות עליונה, הקובע את גבולות המותר והאסור לממשלה ביחס להחלטות הנוגעות לכהונתם של שומרי סף בכירים.

השופט נעם סולברג, בדעת יחיד, טען שנוכח התייתרות העתירות, מוטב היה לצמצם בדברים, אף שגם הוא הסכים שפיטוריו של בר היו פגומים מהיסוד.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג בדיון על העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אין מדובר בדקדוקי פרוצדורה, כי אם במהות", כתב הנשיא עמית. וזה נכון, כי עצם החלטתו של נתניהו להיפטר מבר בעיצומן של שתי חקירות שמנהל שב"כ הנוגעות במקורבי ראש הממשלה, לא הייתה יכולה להתממש ללא עיקום כל הכללים הנוגעים להליך הדחה של ראש ארגון כראש שב"כ.

אי אפשר היה לפטר את בר ללא שלילת זכות הטיעון שלו, דילוג על ועדת גרוניס, היעדר החלטת ממשלה מנומקת, ללא חוות דעת משפטית וללא נימוקים או דוגמאות כלשהן ל"אובדן האמון" של נתניהו בו.

הקפדה על הכללים הייתה יוצרת חסם פנימי בפני קבלת ההחלטה הבלתי חוקית. במובן הזה, הפרוצדורה היא עצם המהות.

במונחים של שיקולים משפטיים בבג"ץ, פסק דין רונן בר הוא מההכרעות הקלות ביותר שעמדו בפני השופטים בשנתיים האחרונות. הממשלה עשתה כל שביכולתה כדי להקל עליהם לפסול את המהלך

במונחים של שיקולים משפטיים בבג"ץ, פסק דין רונן בר הוא מההכרעות הקלות ביותר שעמדו בפני השופטים בשנתיים האחרונות. הממשלה עשתה כל שביכולתה כדי להקל עליהם לפסול את המהלך.

החל בהליך הפיטורים עצמו – שאין פגם משפטי שלא דבק בו – דרך התבטאויותיו של נתניהו, שקשר בסרטוניו את חקירות הדלפת המסמכים ל"בילד" ול"קטאר־גייט" לאינטרסים הפוליטיים האישיים שלו, וכלה בטיעונים שהציג בא־כוח הממשלה בבית המשפט, שהפלילו שוב ושוב את הממשלה ואת שיקוליה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו על פיטורי רונן בר (צילום: תקשורת ראש הממשלה)

התוצאה: פסק דין שנראה כמו קורס מבוא במשפט מנהלי, שבו עמית מסביר, בשפה פשוטה, את כל הבורות שאליהם נפלה הממשלה במהלך פיטוריו של בר. עיקריו, בדיוק כפי שכתבו העותרים ונציגי הפרקליטות, הם עקרונות היסוד הנמנים בשיעורי המבוא של משפט מנהלי:

(1) עצם קיומה של סמכות בחוק אינה אומרת שבעל הסמכות יכול להפעילה באופן בלתי חוקי. אף שהסמכות בידו, הוא חייב להפעילה בהתאם לדין, כפי שבג"ץ קבע מאז ראשית ימי המדינה. עמית: "הממשלה אינה מוסמכת ואינה רשאית לפעול בניגוד לדין".

במהלך הדיון בבג"ץ טענה הממשלה כי החלטת הממשלה המחייבת לעבור דרך ועדת גרוניס חלה רק על ראש המוסד. "לא הוצג בפנינו כל נימוק הגיוני לכך", כתבו השופטים

(2) הממשלה צריכה לפעול בהתאם לפרוצדורות שהיא עצמה קבעה. ביחס לשבעת בעלי התפקידים הבכירים המתמנים בהתאם לחוות דעת של ועדת גרוניס, הממשלה עצמה קבעה שנדרשת חוות דעת של הוועדה גם במסגרת הליכי הדחה.

במהלך הדיון בבג"ץ טענה הממשלה – בהשראת הז'אנר הפרשני המופרך שמזכיר הממשלה, יוסי פוקס, כיוון אליו את עו"ד ציון אמיר – כי החלטת הממשלה המחייבת לעבור דרך ועדת גרוניס חלה רק על ראש המוסד, מתוך כלל שבעת התפקידים הבכירים שנדרשת לגביהם חוות דעת הוועדה. "לא הוצג בפנינו כל נימוק הגיוני לכך", כתבו השופטים באנדרסטייטמנט.

בא־כוח הממשלה עו"ד ציון אמיר בבית המשפט העליון בדיון על הדחת ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

(3) אם הממשלה הייתה פועלת בהתאם ופונה לוועדת גרוניס, היא הייתה חוסכת לעצמה עוד שני פגמים יסודיים: היעדרה של תשתית עובדתית מפורטת המנמקת את אובדן האמון בבר, והימנעות ממימוש זכות הטיעון של בר עצמו – להתגונן באופן אפקטיבי מפני החלטת הפיטורים.

עמית לא חסך במילים כשהתייחס לדברי ההסבר המקושקשים שנמסרו לשרים במסגרת הצעת ההחלטה שהונחה בפניהם לקראת ישיבת ההדחה בממשלה. "לא יהא זה מוגזם לומר כי מה שעמד נגד עיני השרים היה אוסף של סיסמאות, ללא דוגמה קונקרטית אחת לסיבה שבגינה נוצר צורך מיידי ובהול לסיים את כהונת ראש שב"כ", כתב.

החלטת הממשלה שבה הודח בר מתפקידו כללה גם סעיף המעניק לממשלה פטור חד־פעמי מהחובה לפנות לוועדת גרוניס. גם זה בוטל על ידי בג"ץ

(4) החלטת הממשלה שבה הודח בר מתפקידו כללה גם סעיף המעניק לממשלה פטור חד־פעמי מהחובה לפנות לוועדת גרוניס. גם זה בוטל על ידי בג"ץ – ובכך צומצמה משמעותית יכולתה של הממשלה בעתיד ליצור מעקפים אד הוק למסלולי הפעולה התקינים שהיא עצמה קבעה.

"לא נערכה עבודת מטה שלאחריה הוצגו מסקנות שעשויות היו לתמוך בקבלת ההחלטה (להתגבר חד־פעמית על החלטה קודמת, י"י); ולא התקיים דיון בנוגע לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה באשר לאפשרות לסטות מהוראות החלטות הממשלה שנסקרו לעיל", כתב עמית. אפשר לקוות שהדברים ייקלטו כהטלת מגבלות ולא כמדריך־כיס כיצד לסטות "באופן תקין" מהחלטות קודמות.

ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר ב"יד ושם" בירושלים, 23 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

(5) הקביעה החשובה ביותר המעוגנת בפסק הדין: נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע למהלך פיטוריו של בר – גם אם אינו חשוד בעצמו בפרשות הנחקרות על ידי שב"כ, אלא רק משמש כעד. זאת, בשל העובדה שהחשודים הם מקורביו ופועלים עימו בצמידות.

"כל קביעה משפטית הנוגעת להתנהלות התקינה של לשכת ראש הממשלה, ולא כל שכן בעת מלחמה, היא מסוג הדברים המשליכים על תדמיתו ומעמדו של ראש ממשלה, כל ראש ממשלה", כתב עמית, והוסיף שנתניהו עצמו צילם שורה של סרטונים שבהם הצהיר שהחקירות נועדו לפגוע בו, ובכך סנדל את עצמו והודה שיש לו אינטרס בהעלמתן.

השופטים קבעו כי עצם השתתפותו של נתניהו בהליך הפיטורים, אף שההחלטה הייתה פורמלית של הממשלה כולה ולא של נתניהו לבדו, מהווה פגם הפוסל את ההליך

השופטים קבעו כי עצם השתתפותו של נתניהו בהליך הפיטורים, אף שההחלטה הייתה פורמלית של הממשלה כולה ולא של נתניהו לבדו, מהווה פגם הפוסל את ההליך. יש לכך משמעות רבה גם בראייה קדימה.

אחרי סיבוב של חודשיים ימים מאז ההודעה על פיטוריו של בר, מצבה של הממשלה הורע ביחס ליכולתה לממש תוכניות בסגנון ההפיכה המשטרית והדחת שומרי סף בכירים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתודד עם עורכי דינו לקראת עדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 12 במאי 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אף שבר עצמו בחר לסיים את כהונתו, ובכך שירת את האינטרסים של נתניהו, השופטים גבו מהממשלה מחיר על המהלך הבלתי חוקי, והקשיחו את הכללים שמטרתם לשמור על שומרי הסף, על השיקולים הממלכתיים שאמורים להנחות אותם ועל עצמאותם המקצועית ויכולתם להדוף לחצים בלתי חוקיים.

"נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית־פוליטית לממשלה מסוימת או לראש ממשלה כזה או אחר", כתב עמית, "היא נאמנות לציבור הישראלי כולו". הוא גם ניצל את ההזדמנות כדי לשוב ולעמוד על תפקידם הייחודי של שומרי הסף במערכת השלטונית הישראלית.

"נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית־פוליטית לממשלה מסוימת או לראש ממשלה כזה או אחר", כתב עמית, "היא נאמנות לציבור הישראלי כולו"

"נוכח תפקידו של שב"כ לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, ובהינתן החשש לניצול לרעה של הסמכויות הרחבות שמופקדות בידי השירות, ראש שב"כ הוא שומר סף מובהק, וככזה, הוא עומד בשורה אחת עם שומרי סף חשובים נוספים".

המסר לממשלה ברור, ככל שהיא זוממת להדיח את היועצת המשפטית לממשלה או כל גורם אחר שאינו זורם עם מאווייה.

השופטים סולברג וברק־ארז הציפו את המחלוקת ביניהם בשאלה האם בית המשפט בכלל אמור לפרסם פסק דין עקרוני, הנכנס לגופן של הטענות, במצב שבו העתירות הפכו לתיאורטיות. שתי העמדות ההופכיות שהשמיעו – סבירות.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק־ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

סולברג נקט, גם הפעם, גישה המבקשת למעט בשימוש בכוחו של בג"ץ כדי לשמרו למקרי קיצון. לדבריו, במצב של "מתיחות הולכת וגוברת במחוזותינו, המאיימת על מרקם החיים העדין של החברה הישראלית, מוטלת עלינו חובה של ממש לעשות כל שביכולתנו להנמכת הלהבות". ניתן לראות בכך תמימות, אמיתית או מלאכותית, ואפשר לראות בכך שמרנות במובנה החיובי.

לעומתו, ברק־ארז הפגינה גישה מפוכחת יותר ביחס לרוחות השעה, ואמרה כי המקרה הנוכחי נופל במסגרת אחד החריגים לעקרון העתירה התיאורטית, שבו אף שאין משמעות אופרטיבית להכרעה השיפוטית במקרה הנוכחי, יש סיבות טובות להניח שהמקרה הבא יגיע בזמן הקרוב, ומוטב שפסק הדין העקרוני בנושא יינתן כבר עכשיו.

"האופי המהיר של ההחלטה לפטר את ראש שב"כ במקרה זה", היא כתבה, "מלמד כי הקושי שהתעורר בפנינו עלול לחזור ולעלות גם בעתיד מבלי שניתן יהיה לברר את הדברים בזמן אמת"

"האופי המהיר של ההחלטה לפטר את ראש שב"כ במקרה זה", היא כתבה, "מלמד כי הקושי שהתעורר בפנינו עלול לחזור ולעלות גם בעתיד מבלי שניתן יהיה לברר את הדברים בזמן אמת".

בסופו של פסק דין, המחלוקת שהתלהטה בין בר לנתניהו בשאלות של על מי נופלת אחריות רבה יותר ביחס למחדלי 7 באוקטובר 2023, ודו־קרב התצהירים שהציף את האפשרות שהשניים ייחקרו על תצהיריהם באולם בית המשפט העליון, נותרו מחוץ להכרעה המשפטית.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בית המשפט העדיף לזנוח כליל את ההיבטים האלה של הסערה המשפטית שסבבה את הפיטורים והדיון בעתירות, כדי להתמקד בהיבטים העקרוניים העומדים בלב ההכרעה המשפטית.

אך אם מישהו קיווה שפסק הדין יהווה סוף פסוק בסאגת החילופים בצמרת שב"כ, הוא נדון לאכזבה מיידית.

מייד לאחר פסק הדין פנתה היועמ"שית בהרב־מיארה לראש הממשלה נתניהו, והודיעה לו כי ניגוד העניינים שנקבע בבג"ץ חל גם על כל מהלך למינוי ראש שב"כ חדש

מייד לאחר פסק הדין פנתה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לראש הממשלה נתניהו, והודיעה לו כי ניגוד העניינים שנקבע בבג"ץ בנוגע לניסיונו לפטר את בר, חל גם על כל מהלך למינוי ראש שב"כ חדש.

דבריו של נתניהו במסיבת העיתונאים אמש לא היו חד־משמעיים. אף שהטון שידר התעלמות מההנחיות המשפטיות, הניסוח שרטט מקף נוסף: "הממשלה" תמנה ראש שב"כ חדש, ולא "אני אמנה".