אין אדם שחגג יום הולדת ולא שמע לפחות פעם אחת את הברכה: "עד מאה ועשרים שנה". ומי מאתנו לא שר בילדותו או שמע את השיר "שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"?

מפתיע לגלות, אך הברכה הפופולרית הזו אינה המצאה מודרנית, אלא מיוחסת למנהל הקריאטיבי הגדול מכולם: אלוהים. בספר בראשית (פרק ו פסוק ג) נכתב:

"וַיֹּאמֶר ה', לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".

מפתיע לגלות, אך הברכה הפופולרית "עד 120" אינה המצאה מודרנית, אלא מיוחסת למנהל הקריאטיבי הגדול מכולם: אלוהים. בבראשית נכתב: "וַיֹּאמֶר ה', לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה"

על פי פרשנים, זוהי קביעת תוחלת החיים של האדם. ומי הראשון שמוזכר בתנ"ך כמי שהגיע לגיל הזה? משה רבנו.

"ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו" (דברים  פרק ל"ד פסוק ז).

לאורך השנים, הברכה הזאת נשמעה לי כמו משאלת לב בלתי אפשרית. אבל מתברר שבקרוב נצטרך אולי לחשוב על ברכה חדשה.

לפי דו"ח האו"ם, בשנת 2020 חיו בעולם כ- 573,000 בני אדם מעל גיל 100. בשנת 2024 הערכת המספר הייתה, כ-935,000 בני אדם. קבוצת הגיל הזאת נקראת: centenarian. זהו נתון חסר, שכן במדינות רבות אין רישום מדויק של תאריכי הלידה לקבוצת הגיל הזו.

כך למשל, סבתי רחל זצ"ל, שנפטרה בישראל בגיל 101, נולדה באפגניסטן. כששאלנו מתי בדיוק נולדה, קיבלנו תשובות כמו: "ממש לפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה". או: "כשמולא יצחק נפטר". הרישום היה בגדר זיכרון כלשהו.

לפי תחזיות עדכניות, עד שנת 2100 צפויים להיות בעולם מעל 25 מיליון בני אדם מעל גיל 100. השיפור ברפואה, אורח חיים בריא, תנאי תברואה והיגיינה משופרים, כול אלה תורמים לעלייה הדרמטית הזאת.

לפי תחזיות עדכניות, עד שנת 2100 צפויים להיות בעולם מעל 25 מיליון בני אדם מעל גיל 100. השיפור ברפואה, אורח חיים בריא, תנאי תברואה והיגיינה משופרים, כול אלה תורמים לעלייה הדרמטית הזאת

המשמעות ברורה, ממשלות בכול העולם וגם בישראל חייבות להיערך. מערכות הבריאות, הרווחה, הכלכלה, התכנון העירוני נדרשות להתאים עצמן לעולם, שבו גיל 100 הוא לא סוף הדרך.

בעולם הרחב החלו להיערך לתופעה כבר בשנת 2002 עם כינוס ועידת מדריד של האו"ם. הוועידה המליצה על סדר יום חדש לטיפול בהזדקנות האוכלוסייה והתמקדה בשלושה תחומי עדיפות:

• זקנים ופיתוח.
• קידום בריאות ורווחה.
• הבטחת סביבות תומכות ומאפשרות.

ישראל השתתפה בוועידה ואף חתמה על המלצותיה. מדינות רבות החלו כבר לאחר הוועידה לבנות תוכניות אב מתאימות לטיפול באוכלוסייה המזדקנת.

ומה בישראל?

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 היו בישראל כ-174,000 בני 85 ומעלה. התחזיות מדברות על כ-920,000 בני הגיל הזה בשנת 2065.

בשנת 2025, כ-10,000 איש בישראל עברו את גיל 100. כצפוי נשים מובילות את הסטטיסטיקה.

כמו שבוודאי הבנתם, אין בישראל תוכנית אב לטיפול בהזדקנות האוכלוסייה.

המשמעות ברורה, ממשלות בכול העולם וגם בישראל חייבות להיערך. מערכות הבריאות, הרווחה, הכלכלה, התכנון העירוני נדרשות להתאים עצמן לעולם, שבו גיל 100 הוא לא סוף הדרך

בשנת 2021, קיבלה הממשלה, החלטה (מספר 127) לקביעת מדיניות להזדקנות מיטבית, בהתבסס על "מפת מדדים לאומית". המדדים אמורים לכוון את מדיניות הממשלה ופעולותיה בהתאם, ולהבטיח איכות חיים טובה יותר לאוכלוסייה המזדקנת. הוקם גם פורום "ברק" שמטרתו לסנכרן את עבודת כול המשרדים הממשלתיים והרשויות המקומיות.

הוקמו ועדות רבות, נכתבו דוחות רבים וחשובים על ידי הכנסת וגופים חוץ ממשלתיים, אבל כשזה מגיע לתקציבים, תכניות סדורות ויישום בפועל, המצב רחוק מלהיות מספק.

וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לשנות.

אני גאה להיות חלק מתוכנית muni 100, שהושקה בשנת 2022, ביוזמה משותפת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות, קרנות ביטוח לאומי וג'וינט אשל.

מטרת העל של התוכנית, להכין את הרשויות המקומיות להזדקנות האוכלוסייה בעידן של תוחלת חיים העשויה להגיע ל-100 שנים ואף יותר. השם שנבחר לתוכנית משקף את התפיסה הזו, חשיבה קדימה, לאורך זמן, בגישה מערכתית.

המהלך פועל להגביר את הנוכחות וההשתתפות של אזרחים ותיקים במרחב הציבורי תוך שיפור הנגישות הפיזית, החברתית, הכלכלית והנגישות למידע, לצד שינוי תפיסתי רחב של הרשות את תפקידה ביחס לאתגרים אלו. 

ב-2021, קיבלה הממשלה החלטה לקביעת מדיניות להזדקנות מיטבית. הוקמו ועדות רבות ונכתבו דוחות רבים, אבל כשזה מגיע לתקציבים, תכניות סדורות ויישום בפועל, המצב רחוק מלהיות מספק

המודל נשען על מודל "ערים ידידותיות גיל" של ארגון הבריאות העולמי.

במסגרת התוכנית ובתמיכת קרן דליה ואלי הורביץ, הוקמו פורומים של אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות, הפועלים בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית, לקידום מרחב ציבורי מותאם לגיל השלישי, בארבעה היבטים:

• נגישות פיזית – הצללה, ריהוט רחוב, רמזורים ומעברי חציה מותאמים, מיתון שיפועים, ועוד.
• נגישות מידע – הנגשה דיגיטלית של המידע באמצעות רשתות חברתיות ופתרונות מותאמים לאזרח הוותיק שאינו דיגיטלי.
• נגישות חברתית – יוזמות שמטרתן הוצאת האזרח הוותיק מהבית והגברת ההשתתפות בחיי הקהילה.
• נגישות כלכלית – סיוע במימון פעילויות לאזרחים המתקשים כלכלית.

לצד הפעילות ברשות המקומית, נציגים מכל רשות משתתפים גם בפורום ארצי של "מנהיגות אזרחים ותיקים", בו עוברים הכשרות, משתפים פעולה ולומדים אחד מהשני.

נכון לעכשיו, משתתפות בתוכנית כ-25 רשויות מכול הארץ. כולל רשויות מהחברה הערבית, מועצות אזוריות ואשכולות. הפורום הארצי כולל כ-80 נציגים, ומאות משתתפים פועלים ברמה המקומית. בכול שנה מצטרפות עוד ועוד רשויות.

השלב הבא בתוכנית: קידום מדיניות ממשלתית רחבה שתומכת בתפיסות אלה.

מתוך הנציגות הארצית, הקמנו צוות שפועל לקידום מדיניות ברמה הארצית והתחלנו בשיתופי פעולה עם חברי כנסת, משרדי ממשלה ועמותות בתחום.

אני קוראת מעל במה זו לעוד רשויות להצטרף למהלך החשוב ולעוד אזרחים ותיקים להגיע לפורומים ברשויות המקומיות. יש לנו הזדמנות להשפיע ולבנות עתיד טוב יותר לנו ולילדינו.

אני קוראת מעל במה זו לעוד רשויות להצטרף למהלך החשוב ולעוד אזרחים ותיקים להגיע לפורומים ברשויות המקומיות. יש לנו הזדמנות להשפיע ולבנות עתיד טוב יותר לנו ולילדינו

אז בפעם הבאה שאתם חוגגים יום הולדת ומברכים אתכם בברכת " עד מאה ועשרים שנה", תודו למברכים מקרב לב, תבקשו אריכות ימים איכותית ותשנו את הברכה. אני מציעה: "עד מאה, כעשרים שנה".

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.