JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הממשלה הפסיקה להפציץ בטהרן וחזרה להפציץ בירושלים | זמן ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו מחבק את שר המשפטים יריב לוין אחרי שהשלב הראשון במהפכה המשפטית עבר בקריאה ראשונה, 20 בפברואר 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הממשלה הפסיקה להפציץ בטהרן וחזרה להפציץ בירושלים

לאחר הפסקת האש בין ישראל לאיראן והחזרה המבורכת לשגרה, ממשלת ישראל מחזירה את ההפיכה המשטרית לקדמת הבמה: לוין תוקף את נשיא בית המשפט העליון עמית, נתניהו מסרב להעביר את הסמכות למינוי ראש שב"כ לשר אחר, והנציב החדש לתלונות על שופטים מפרגן למתלונן נגד שופטת בתיקי נתניהו ● פרשנות

הפסקת האש בין ישראל לאיראן והחזרה המבורכת לשגרה מבשרות גם חזרה לשגרה אחרת – פחות מבורכת – והיא שגרת ההפיכה המשטרית שממשלת ישראל ממשיכה להוביל.

סימנים לכך, גם אם בעצימות נמוכה, ניכרו כל העת, גם כשמטוסי הקרב רעמו והטילים נחתו על ערי ישראל. כעת נראה כי המגמה מבשרת על חזרתה של ההפיכה המשטרית בכל הגזרות ובעוצמה מלאה.

גס הרוח מבין כולם הוא כמובן שר המשפטים יריב לוין. לא איש כמוהו יפספס הזדמנות להכפיש את נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית.

מי שמעכב מינוי ראש שב"כ קבוע הוא דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, המסרב להעביר את הסמכות להציע מועמד לתפקיד לידיו של שר אחר בממשלה

ביום שני החליט עמית – שאמור לשבת בראש הרכב השופטים שידון בעתירה בעניין קידום מינוי אלוף במילואים דוד זיני לראש שב"כ – כי הדיון בעתירה, שהיה אמור להתקיים הבוקר (רביעי) יידחה לשבוע הבא, בשל מצב החירום המיוחד ששרר בבתי המשפט בימי המלחמה.

לוין לא פספס את ההזדמנות להשתלח בעמית. "לכל מי שעדיין מתעלם מכך שהשופט עמית אינו מבין את גבולות תפקידו ואת האחריות המוטלת על שופט בבית המשפט העליון", הוא כתב בפוסט בפייסבוק, "אני מציע לקרוא את ההחלטה ההזויה שהוא הוציא תחת ידיו היום.

"השופט עמית דחה את הדיון בתירוץ העלוב והמטעה שהוכרז מצב חירום בבתי המשפט עקב המלחמה. החלטת השופט עמית היא עוד תוספת לנזק המצטבר שגרמו שופטי בג"ץ לביטחון המדינה ולנזק המתמשך שגרם השופט עמית עצמו בניסיונותיו לכבול את ידי הממשלה".

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)
שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

אין טעם להתייחס לדברי הבלע האלה, לוין הוא פשוט פוני של טריק אחד המצוי בטנטרום מתמיד. מי שמעכב מינוי ראש שב"כ קבוע הוא דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, המסרב להעביר את הסמכות להציע מועמד לתפקיד לידיו של שר אחר בממשלה, בהתאם לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

קשה לתאר את עזות המצח של לוין, שותף בכיר בממשלה שהדיחה ראש שב"כ במהלך "מלחמה עצימה בשבע חזיתות" כהגדרת הממשלה, וכעת מעזה להתלונן על כך שלא מכהן ראש שב"כ במינוי קבע.

"אנחנו ננצח במערכה הזאת, אבל הניצחון הזה תלוי בכך שנהיה נחושים", הצהיר לוין בריאיון בערוץ 14 ביום שני. הוא דיבר על המערכה נגד בית המשפט העליון.

ראש הממשלה נתניהו אומנם איננו מתבטא באופן הבוטה המאפיין את לוין, אבל הוא אינו נוקט גישה פחות קיצונית ממנו

ראש הממשלה נתניהו אומנם איננו מתבטא באופן הבוטה המאפיין את לוין, אבל הוא אינו נוקט גישה פחות קיצונית ממנו. במסגרת העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בעניין קידום מועמדותו של זיני לתפקיד, שבה מנוי נתניהו כאחד המשיבים, הוא לא היסס לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להתיר לוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, לקדם את הדיון במועמדותו של זיני – ממש כאילו היה ראש הממשלה אחד העותרים בעתירה.

נתניהו מסרב לפעול בהתאם למתווה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה ביחס להליכי מינוי ראש שב"כ חדש, ולהעביר את סמכויותיו לשר אחר "אפילו לא לשעה אחת".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

באותה נשימה הוא מכרסם במשקלו של פסק הדין שניתן בעניין הדחת ראש שב"כ הקודם רונן בר, שאותו מכנה נתניהו "הערות בית המשפט", וטוען כי השיקול הביטחוני התלוי בכך שהוא עצמו יבחר את ראש השב"כ, גובר על כל ניגוד עניינים – שהוא כלל אינו מכיר בו.

נתניהו יודע היטב מדוע הוא מתעקש על כך. ראש שב"כ מחזיק בידיו לא רק סמכויות רגישות ביחס לניהול החקירות המתנהלות בשב"כ כנגד מקורבי ראש הממשלה, אלא גם במפתח שעשוי לאפשר או למנוע את המשך חקירתו הנגדית במשפט האלפים.

ראש שב"כ מחזיק בידיו לא רק סמכויות רגישות ביחס לניהול החקירות המתנהלות בשב"כ כנגד מקורבי ראש הממשלה, אלא גם במפתח שעשוי לאפשר או למנוע את המשך חקירתו הנגדית במשפט האלפים

המאבק על חופש העיתונות

זה אינו ההיבט היחיד שבו מתקדמת ההפיכה המשטרית. שר התקשורת שלמה קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השיבו השבוע לפנייתה של בהרב־מיארה, בעקבות הודעתם כי הנחו לפעול באופן ממוקד נגד עיתונאים זרים, ולאכוף עליהם את הצו החדש שהוציא הצנזור הצבאי, בדבר מיקום נפילת טילים איראניים.

"כתבים זרים המעוניינים לשדר מישראל בזמן לחימה", נמסר בהודעת שני השרים, "יחויבו בקבלת אישור מראש ובכתב מהצנזורה הצבאית".

היועצת תהתה איזו "עבודת מטה" ביצעו השרים, ומהי התשתית העובדתית והמשפטית להנחייתם, שעניינה אכיפה פלילית שכלל אינה מצויה בסמכותם.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)
איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, 28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

קרעי ובן גביר כתבו לבהרב־מיארה: "אין אלא לתמוה על האופן שבו כל שיח פנימי בין הייעוץ המשפטי מתנהל בספירה התקשורתית, אין אלא להצר על כך ולראות בכך עדות נוספת לאי ההבנה של מקומו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. סיכול המדיניות האמורה", חתמו השרים את מכתבם ליועצת, "משמעו פגיעה ודאית בביטחון המדינה וסיכון מיידי של אזרחי ישראל".

המהלך להרתעת השופטים במשפט האלפים יוצא לדרך

בגזרה אחרת, נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, שמונה לתפקידו לאחר שהקואליציה תיקנה את החוק כך שהליך המינוי יישלט פוליטית על ידה, החל למלא את ייעודו.

נציב תלונות הציבור על שופטים, שמונה לתפקידו לאחר שהקואליציה תיקנה את החוק כך שהליך המינוי יישלט פוליטית על ידה, החל למלא את ייעודו

מלכתחילה היה ברור כי תכליתו של כל המהלך לפוליטיזציה של תפקיד נציב התלונות היא לייצר מאזן אימה מול הרכב השופטים הדן במשפט האלפים, שבו נתניהו נאשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים.

ואכן, בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד בחר קולה לדון בתלונה שהגיש מנכ"ל ארגון הימין הקיצוני "בצלמו" שי שמאי גליק, נגד ראשת ההרכב בתיקי נתניהו, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן.

אשר קולה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעת כהונתו כשופט, 7 ביוני 2022 (צילום: דוד כהן/פלאש90)
אשר קולה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעת כהונתו כשופט, 7 ביוני 2022 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

התלונה הוגשה לפני ארבעה חודשים – זמן רב לפני שקולה עצמו נכנס לתפקידו – בעקבות סירובה של פרידמן־פלדמן להצעתו של הנאשם נתניהו, במהלך אחד מימי עדותו במשפט, לקיים דקת דומייה לזכר בני משפחת ביבס שנרצחו בשבי חמאס.

גליק אומנם כבר קיבל מענה מהיועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, אך קולה התעקש לבחון בעצמו את הנושא, לאחר כניסתו לתפקיד.

בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד בחר קולה לדון בתלונה שהגיש מנכ"ל ארגון הימין הקיצוני "בצלמו" שי שמאי גליק, נגד ראשת ההרכב בתיקי נתניהו, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן

הנציב החדש אומנם הואיל בטובו להודיע כי מדובר בזוטי דברים שאינם מצדיקים פתיחת תלונה, אך טרח וחתם את מכתבו כך: "אני מאחל לך הצלחה בתפקידך החשוב".

אכן, ההפיכה המשטרית וקריאת התיגר על שלטון החוק, נמשכת במלוא העוז.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 910 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.