הפסקת האש בין ישראל לאיראן והחזרה המבורכת לשגרה מבשרות גם חזרה לשגרה אחרת – פחות מבורכת – והיא שגרת ההפיכה המשטרית שממשלת ישראל ממשיכה להוביל.
סימנים לכך, גם אם בעצימות נמוכה, ניכרו כל העת, גם כשמטוסי הקרב רעמו והטילים נחתו על ערי ישראל. כעת נראה כי המגמה מבשרת על חזרתה של ההפיכה המשטרית בכל הגזרות ובעוצמה מלאה.
גס הרוח מבין כולם הוא כמובן שר המשפטים יריב לוין. לא איש כמוהו יפספס הזדמנות להכפיש את נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית.
מי שמעכב מינוי ראש שב"כ קבוע הוא דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, המסרב להעביר את הסמכות להציע מועמד לתפקיד לידיו של שר אחר בממשלה
ביום שני החליט עמית – שאמור לשבת בראש הרכב השופטים שידון בעתירה בעניין קידום מינוי אלוף במילואים דוד זיני לראש שב"כ – כי הדיון בעתירה, שהיה אמור להתקיים הבוקר (רביעי) יידחה לשבוע הבא, בשל מצב החירום המיוחד ששרר בבתי המשפט בימי המלחמה.
לוין לא פספס את ההזדמנות להשתלח בעמית. "לכל מי שעדיין מתעלם מכך שהשופט עמית אינו מבין את גבולות תפקידו ואת האחריות המוטלת על שופט בבית המשפט העליון", הוא כתב בפוסט בפייסבוק, "אני מציע לקרוא את ההחלטה ההזויה שהוא הוציא תחת ידיו היום.
"השופט עמית דחה את הדיון בתירוץ העלוב והמטעה שהוכרז מצב חירום בבתי המשפט עקב המלחמה. החלטת השופט עמית היא עוד תוספת לנזק המצטבר שגרמו שופטי בג"ץ לביטחון המדינה ולנזק המתמשך שגרם השופט עמית עצמו בניסיונותיו לכבול את ידי הממשלה".
אין טעם להתייחס לדברי הבלע האלה, לוין הוא פשוט פוני של טריק אחד המצוי בטנטרום מתמיד. מי שמעכב מינוי ראש שב"כ קבוע הוא דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, המסרב להעביר את הסמכות להציע מועמד לתפקיד לידיו של שר אחר בממשלה, בהתאם לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
קשה לתאר את עזות המצח של לוין, שותף בכיר בממשלה שהדיחה ראש שב"כ במהלך "מלחמה עצימה בשבע חזיתות" כהגדרת הממשלה, וכעת מעזה להתלונן על כך שלא מכהן ראש שב"כ במינוי קבע.
"אנחנו ננצח במערכה הזאת, אבל הניצחון הזה תלוי בכך שנהיה נחושים", הצהיר לוין בריאיון בערוץ 14 ביום שני. הוא דיבר על המערכה נגד בית המשפט העליון.
ראש הממשלה נתניהו אומנם איננו מתבטא באופן הבוטה המאפיין את לוין, אבל הוא אינו נוקט גישה פחות קיצונית ממנו
ראש הממשלה נתניהו אומנם איננו מתבטא באופן הבוטה המאפיין את לוין, אבל הוא אינו נוקט גישה פחות קיצונית ממנו. במסגרת העתירה התלויה ועומדת בבג"ץ בעניין קידום מועמדותו של זיני לתפקיד, שבה מנוי נתניהו כאחד המשיבים, הוא לא היסס לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו להתיר לוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, לקדם את הדיון במועמדותו של זיני – ממש כאילו היה ראש הממשלה אחד העותרים בעתירה.
נתניהו מסרב לפעול בהתאם למתווה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה ביחס להליכי מינוי ראש שב"כ חדש, ולהעביר את סמכויותיו לשר אחר "אפילו לא לשעה אחת".
באותה נשימה הוא מכרסם במשקלו של פסק הדין שניתן בעניין הדחת ראש שב"כ הקודם רונן בר, שאותו מכנה נתניהו "הערות בית המשפט", וטוען כי השיקול הביטחוני התלוי בכך שהוא עצמו יבחר את ראש השב"כ, גובר על כל ניגוד עניינים – שהוא כלל אינו מכיר בו.
נתניהו יודע היטב מדוע הוא מתעקש על כך. ראש שב"כ מחזיק בידיו לא רק סמכויות רגישות ביחס לניהול החקירות המתנהלות בשב"כ כנגד מקורבי ראש הממשלה, אלא גם במפתח שעשוי לאפשר או למנוע את המשך חקירתו הנגדית במשפט האלפים.
ראש שב"כ מחזיק בידיו לא רק סמכויות רגישות ביחס לניהול החקירות המתנהלות בשב"כ כנגד מקורבי ראש הממשלה, אלא גם במפתח שעשוי לאפשר או למנוע את המשך חקירתו הנגדית במשפט האלפים
המאבק על חופש העיתונות
זה אינו ההיבט היחיד שבו מתקדמת ההפיכה המשטרית. שר התקשורת שלמה קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר השיבו השבוע לפנייתה של בהרב־מיארה, בעקבות הודעתם כי הנחו לפעול באופן ממוקד נגד עיתונאים זרים, ולאכוף עליהם את הצו החדש שהוציא הצנזור הצבאי, בדבר מיקום נפילת טילים איראניים.
"כתבים זרים המעוניינים לשדר מישראל בזמן לחימה", נמסר בהודעת שני השרים, "יחויבו בקבלת אישור מראש ובכתב מהצנזורה הצבאית".
היועצת תהתה איזו "עבודת מטה" ביצעו השרים, ומהי התשתית העובדתית והמשפטית להנחייתם, שעניינה אכיפה פלילית שכלל אינה מצויה בסמכותם.
קרעי ובן גביר כתבו לבהרב־מיארה: "אין אלא לתמוה על האופן שבו כל שיח פנימי בין הייעוץ המשפטי מתנהל בספירה התקשורתית, אין אלא להצר על כך ולראות בכך עדות נוספת לאי ההבנה של מקומו של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. סיכול המדיניות האמורה", חתמו השרים את מכתבם ליועצת, "משמעו פגיעה ודאית בביטחון המדינה וסיכון מיידי של אזרחי ישראל".
המהלך להרתעת השופטים במשפט האלפים יוצא לדרך
בגזרה אחרת, נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, שמונה לתפקידו לאחר שהקואליציה תיקנה את החוק כך שהליך המינוי יישלט פוליטית על ידה, החל למלא את ייעודו.
נציב תלונות הציבור על שופטים, שמונה לתפקידו לאחר שהקואליציה תיקנה את החוק כך שהליך המינוי יישלט פוליטית על ידה, החל למלא את ייעודו
מלכתחילה היה ברור כי תכליתו של כל המהלך לפוליטיזציה של תפקיד נציב התלונות היא לייצר מאזן אימה מול הרכב השופטים הדן במשפט האלפים, שבו נתניהו נאשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים.
ואכן, בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד בחר קולה לדון בתלונה שהגיש מנכ"ל ארגון הימין הקיצוני "בצלמו" שי שמאי גליק, נגד ראשת ההרכב בתיקי נתניהו, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן.
התלונה הוגשה לפני ארבעה חודשים – זמן רב לפני שקולה עצמו נכנס לתפקידו – בעקבות סירובה של פרידמן־פלדמן להצעתו של הנאשם נתניהו, במהלך אחד מימי עדותו במשפט, לקיים דקת דומייה לזכר בני משפחת ביבס שנרצחו בשבי חמאס.
גליק אומנם כבר קיבל מענה מהיועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, אך קולה התעקש לבחון בעצמו את הנושא, לאחר כניסתו לתפקיד.
בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד בחר קולה לדון בתלונה שהגיש מנכ"ל ארגון הימין הקיצוני "בצלמו" שי שמאי גליק, נגד ראשת ההרכב בתיקי נתניהו, השופטת רבקה פרידמן־פלדמן
הנציב החדש אומנם הואיל בטובו להודיע כי מדובר בזוטי דברים שאינם מצדיקים פתיחת תלונה, אך טרח וחתם את מכתבו כך: "אני מאחל לך הצלחה בתפקידך החשוב".
אכן, ההפיכה המשטרית וקריאת התיגר על שלטון החוק, נמשכת במלוא העוז.








































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו