יש סיכוי לא רע שס. יזהר התהפך השבוע בקברו. מרוב צחוק. כמעט 70 שנה אחרי שהסופר המנוח פרסם את "ימי צקלג" – הרומן הארוך ביותר שנכתב בעברית (1,156 עמודים), שבמרכזו חבורת לוחמי פלמ"ח בנגב במלחמת העצמאות – הוחזרה לפתע צקלג הנשכחת לסדר היום הישראלי.

זה קרה כשראש הממשלה בנימין נתניהו שלף אותה מהבוידעם והכריז ששם – במקום שבו שכנה העיר המקראית שבה הסתתר דוד מפני שאול – יוקם שדה התעופה הבינלאומי השני של ישראל.

אם יש מקרה שממחיש את כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות במהלך הנצח שבו נתניהו שולט בישראל, זו ההכרעה על שדה התעופה הבינלאומי הנוסף.

על הצורך אין מחלוקת, והוא הופך דחוף יותר ויותר: נתב"ג מתקרב לקצה הספיקה שלו, ובעוד כמה שנים הוא יהפוך לצוואר בקבוק שיקשה מאוד על הכניסה והיציאה מישראל.

על הצורך אין מחלוקת, והוא הופך דחוף יותר ויותר: נתב"ג מתקרב לקצה הספיקה שלו, ובעוד כמה שנים הוא יהפוך לצוואר בקבוק שיקשה מאוד על הכניסה והיציאה מישראל

בתפריט של ההכרעה על השדה הנוסף: מריחת זמן אינסופית – הדיונים החלו לפני כעשרים שנה; בזבוז כספים מיותר – עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים כבר הוצאו על תוכניות שמקודמות במקביל; וראש ממשלה שכדרכו אומר לכולם את מה שהם רוצים לשמוע, מחזיק את כל הכדורים באוויר ובונה על זה שהזמן יעבור, רק כדי לפנות מקום לעוד זמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם ח"כ אלמוג כהן בכנסת, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בינתיים נגרם לאינטרס הלאומי והציבורי נזק אדיר, אבל לאינטרס הפוליטי של נתניהו חוסר הוודאות ומריחת הזמן דווקא מתאימים. וכך, חלק מהכותרות בישרו השבוע על "החלטה", אבל האמת היא שגם השבוע נתניהו החליט, ובכן, לא להחליט.

נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב לכודים בין שתי קבוצות לחץ רבות עוצמה

• חיל האוויר – שמתנגד בתוקף להקמת השדה בנבטים בטענה לפגיעה בצרכים מבצעיים, ותובע להקים את שדה התעופה החדש בעמק יזרעאל;
• ומנגד רשימה ארוכה של ראשי רשויות מהדרום ומהצפון, חלקם יהלומים ליכודיים מובהקים (בני ביטון מדימונה, שי חג'ג' ממרחבים, תומר גלאם מאשקלון, יחיאל זוהר מנתיבות, יאיר מעיין מערד, יקי בן חיים ממגדל העמק) שדורשים להקים את השדה בנבטים ועל הדרך להימנע מהחרבת עמק יזרעאל.

תומכי השדה בדרום, שפועלים תחת הסלוגן "הנגב ממריא מנבטים", משוכנעים ששדה תעופה בינלאומי יכול להביא לנגב דחיפה אדירה של תשתיות, מקומות עבודה ותיירות.

תומכי השדה בדרום, שפועלים תחת הסלוגן "הנגב ממריא מנבטים", משוכנעים ששדה תעופה בינלאומי יכול להביא לנגב דחיפה אדירה של תשתיות, מקומות עבודה ותיירות

באשר לחלופת העמק, הטכניון והמשרד להגנת הסביבה פרסמו דוחות מפורטים על הנזקים האדירים שייגרמו לחקלאות, לביטחון המזון ולמערכות האקולוגיות כתוצאה מהלבשת תשתית של שדה תעופה בינלאומי על העמק הירוק. אבל דוחות מקצועיים ומנומקים כאלה כבר מזמן לא מהווים בסיס לתהליכי קבלת ההחלטות בישראל.

הדמייה לשדה התעופה בנבטים (צילום: סטודיו הקוביה)

השליפה של צקלג היא עוד ניסיון להמשיך וללכת בין הטיפות. לכאורה מדובר בפשרה – לא נבטים אבל גם לא רמת דוד. כולם יכולים להיות מרוצים. רציתם נגב? קיבלתם. הפשרה הזו עלתה בדיון שנתניהו כינס כדי לרצות את אלמוג כהן, סגן השר שלכמה רגעים היה אחראי גם על הבינה המלאכותית בישראל.

כהן, איש הנגב, משקיע אנרגיה אדירה בהבאת השדה לנבטים. הוא גם הצליח לגרום למערכת הביטחון כאב ראש כשהגיש הצעת חוק פרטית להקמת השדה בנבטים. ההצעה עברה בקריאה ראשונה, ואז נתניהו בלם אותה מלעלות לדיון בוועדת הכלכלה ברשות דוד ביטן.

כהן בתגובה התפטר, נתניהו הבטיח לקיים דיון, כהן חזר. בדיון – בו השתתפו בכירי צה"ל וחיל האוויר מצד אחד ומנגד אלמוג כהן, שהגיע מצויד בבכירים לשעבר בחיל האוויר שמתנגדים לעמדה הנוכחית של החיל (כמו גם אליעזר שקדי, מפקד החייל לשעבר) – נולדה צקלג.

רק שקשה למצוא שחקן אחד שפעיל על המגרש הזה שמאמין שזו אופציה רצינית. בעוד שבנבטים יש כבר תשתיות קיימות ושדה (שהוקם במקור כשדה תעופה אזרחי) – ובמהלך המערכה עם איראן גם השתמשו בו מטוסי מטען אזרחיים – בצקלג יש סימון על המפה. "שדה בתול לגמרי", כינה את זה השבוע ראש עיריית דימונה בני ביטון. המשמעות – עוד שנים של תכנון, עוד תקציבי עתק לפיתוח תשתיות.

קשה למצוא שחקן אחד שפעיל על המגרש הזה שמאמין שזו אופציה רצינית. בעוד שבנבטים יש כבר תשתיות קיימות ושדה, בצקלג יש סימון על המפה. "שדה בתול לגמרי", כינה את זה השבוע ראש עיריית דימונה

חברת "נתיבי ישראל", שכפופה לשרת התחבורה רגב, הונחתה לבחון את חלופת צקלג בשלושת החודשים הקרובים, ואחר כך נראה. אז עוד זמן נזרק לפח.

סגן השר אלמוג כהן מתפרץ במהלך דיון על הקמת שדה תעופה בנבטים, בוועדה הכלכלה של הכנסת. 23 במרץ 2025 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

במטה המאבק של אנשי עמק יזרעאל טוענים שמדובר בתרגיל שקוף של הסחת דעת: בעוד מדברים על צקלג, התכנון של השדה ברמת דוד מתקדם. ועדיין, לא מן הנמנע שהבדיקה של צקלג תצליח להוציא את האוויר, ולו באופן זמני, ממפרשי המאבק נגד הקמת השדה בצפון.

ח"כ אלמוג כהן נשמע מעט נבוך בריאיון קצר שנערך עימו למחרת הדיון ברדיו 103. הוא הפגין חוסר שביעות רצון אבל לא איים שוב בהתפטרות, כך שלפחות בחזית הזו נראה שנתניהו קנה קצת זמן.

ח"כ אלמוג כהן נשמע מעט נבוך בריאיון קצר שנערך עימו למחרת הדיון ברדיו 103. הוא הפגין חוסר שביעות רצון אבל לא איים שוב בהתפטרות, כך שלפחות בחזית הזו נראה שנתניהו קנה קצת זמן

בני ביטון מדימונה, שועל קצת יותר ותיק, נשמע הרבה יותר נחרץ בראיון לגל"צ. הוא כינה את חלופת צקלג "בלוף אחד גדול", "מס שפתיים" ו"דיוני סרק", ואיים להחזיר את החקיקה למסלול ולכפות על הממשלה שדה בנבטים "בהסכמת 80 ח"כים". נתניהו, באותה עת, כבר היה על המטוס בדרכו לוושינגטון.

"היו כאלה שהתלהבו אבל אנחנו לא התבלבלנו", אומר גורם במטה המאבק נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל, "אנחנו גם חושבים שהפעם הסיפור הוא לא ביבי. זו האסטרטגיה של חיל האוויר ומנהל התכנון: הם מוכרים לו שבנבטים אי אפשר ושאפשר לבדוק את צקלג, ובינתיים ממשיכים לתכנן בכל הכוח את רמת דוד".

לתוכנית להקמת שדה בצקלג יש כבר בשלב התכנון השפעות מרחיקות לכת על האזור – למשל על האפשרות להרחיב יישובים, להקים תשתיות חקלאיות כמו רפתות, לקיים חקלאות מושכת ציפורים (שמסכנות מטוסים).

אתר החפירות צקלג (צילום: שמואל בר-עם)

ניר זמיר, ראש מועצה אזורית בני שמעון שחלק משדה צקלג התיאורטי אמור לקום בשטחה, נשמע אתמול המום – וגם קצת משועשע – מההתפתחות האחרונה במסע הנדודים של נמל התעופה העתידי.

זמיר והמועצה שלו עדיין מנסים לעכל את התוכניות להקים בסמוך את תילה, עיר חרדית ענקית בת כ-60 אלף תושבים, ועכשיו נחת עליהם – על הנייר לפחות – שדה תעופה ענק.

זמיר והמועצה שלו עדיין מנסים לעכל את התוכניות להקים בסמוך את תילה, עיר חרדית ענקית בת כ-60 אלף תושבים, ועכשיו נחת עליהם – על הנייר לפחות – שדה תעופה ענק

"להקים את השדה בחלק הזה של הנגב זה מופרך כמו להקים אותו בעמק יזרעאל", אמר זמיר לזמן ישראל, "זה אזור עם הרבה מאוד חקלאות, חממות, מאגרי מים, קרקעות פרטיות. אני ממש בעד שהשדה יקום בנגב, אבל בנבטים, שם זה מתאים מכל הבחינות, זה אזור שממש מזמין שינצלו אותו".

אגב, במרחק נגיעה מאתר העתיקות צקלג שוכנת עיר גדולה בת 80 אלף תושבים – רהט. מה הסיכוי שבעוד כמה שנים ינחתו טיסות בינלאומיות בנמל התעופה Rahat? הצחקתם את ממשלת ישראל.

אם תחנת הרכבת שהייתה אמורה לקום בסמוך לעיר הבדואית הוסטה בזמנו ברגע האחרון ללהבים ושמה הוסב ללהבים-רהט (בלהבים יש 8,000 תושבים, עשירית מרהט), על שדה תעופה אין מה לדבר. צקלג זה שורשי, זה תנכ"י, צקלג זה העבר. ומתברר שגם העתיד.