יש משהו נאיבי בעתירה שהוגשה השבוע על ידי שלושה ארגוני חברה אזרחית נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד האוצר. הנחת המוצא העומדת בבסיס העתירה היא שבג"ץ עדיין רוצה – ויכול – לכפות על הממשלה לציית לחוק.

ההנחה הזו שייכת לזמנים אחרים, שבהם ישראל הייתה מדינה שבה שרר קונצנזוס סביב ערכים בסיסיים כמו דמוקרטיה, שוויון ושלטון החוק. "המדינה והמציאות השתנו, אבל מה נשאר לנו חוץ מלהיות נאיביים?" אמר השבוע גורם בארגוני הסביבה.

העתירה המדוברת הוגשה על ידי "אדם, טבע ודין" – ארגון המשפטנים הסביבתי; "אזרחים למען הסביבה" – עמותה סביבתית שפועלת בעיקר ברשויות הערביות בגליל; ומרכז "מסאואה", שעוסק בפיתוח חברתי וכלכלי של החברה הערבית.

התנאים הסביבתיים שבהם מתגורר רוב הציבור הערבי דוהרים במהירות לעבר ימי הביניים, משפחות הפשע נכנסות לוואקום השלטוני וחוגגות, אבל באוצר של סמוטריץ' מסרבים לשחרר את הכסף

עילת העתירה: כבר שלוש שנים משרד האוצר לא מעביר 50 מיליון שקל בשנה למשרד להגנת הסביבה לטובת קידום הסביבה ברשויות הערביות, סכום שאותו הוא מחויב להעביר על פי החלטת הממשלה 550.

הערים והיישובים בחברה הערבית טובעים בפסולת. בנצרת המשבר הגיע לממדים לאומיים, אבל זו לא הרשות היחידה שבה המצב חמור. התנאים הסביבתיים שבהם מתגורר רוב הציבור הערבי דוהרים במהירות לעבר ימי הביניים, משפחות הפשע נכנסות לוואקום השלטוני וחוגגות, אבל באוצר של סמוטריץ' מסרבים לשחרר את הכסף. ככה נראית הפקרה. עוד הפקרה.

פסולת בנצרת. 11 ביוני 2025 (צילום: עומר שרביט)

לרגע היה נדמה שאפשר גם אחרת. הרגע הזה היה באוקטובר 21', בעת כהונתה של הממשלה הקודמת. בהמשך לתוכנית הממשלתית 922 שיצאה לדרך ב־2015 תחת בנימין נתניהו כראש ממשלה, ממשלת בנט–לפיד אשררה תוכנית חומש לקידום הרשויות הערביות תחת הכותרת: "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026".

סעיף 26 בתוכנית הוקדש לפן הסביבתי: לפי הסעיף, במהלך חמש השנים הבאות (2022–2026) הממשלה תזרים 550 מיליון שקל לרשויות הערביות לטובת קידום נושאי סביבה – טיפול בפסולת, ניקוי ושיקום נחלים, הצללה, אכיפה ועוד. 300 מיליון יגיעו מקרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנת הסביבה, ו־50 מיליון שקל מדי שנה (250 מיליון שקל בסך הכול) – מהאוצר.

בשנה הראשונה מתוך החמש, 2022, האוצר אכן העביר את חלקו. ואז התחלפה הממשלה. ומאז – נאדה. למעט העברה יחידה של תשעה מיליון שקל ב־2024

בשנה הראשונה מתוך החמש, 2022, האוצר אכן העביר את חלקו. ואז התחלפה הממשלה. ומאז – נאדה. למעט העברה יחידה של תשעה מיליון שקל ב־2024 ("לא ברור מה זה הפירורים האלה", מגחכת עו"ד ג'מילה הרדל־ואכים, מנהלת "אזרחים למען הסביבה"), בשנים 2023, 2024 ו־2025 האוצר לא העביר את הכספים המסוכמים לטובת סביבה בחברה הערבית.

בארגונים מנסים כבר תקופה ארוכה לברר למה הכסף לא מגיע, איפה הוא תקוע. במשרד להגנת הסביבה משיבים להם שוב ושוב שהאוצר פשוט לא מעביר את התקציב – ובאוצר לא עונים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"לא עונים למכתבים, לאף פנייה", אומרת עו"ד הרדל־ואכים, "הרי לא מדובר בקבוצה שיכולה להפעיל לחץ, זה לא החרדים, אז למה שיענו?" לשר האוצר סמוטריץ' נשלחו בחודשים האחרונים שתי התראות לפני הליך משפטי – גם הן נענו בשתיקה רועמת.

"אין מדובר במותרות אלא בצרכים מהותיים וקריטיים", כותבים העותרים, "אי טיפול נאות בפסולת גורם לבעיות תברואה, למטרדים קשים ולסיכון בריאותי שיכול להגיע לכדי סכנת חיים. לכן הצורך בתקציבים שהוקצו הוא כה חיוני, ואי העברתם למרות החיוב לעשות כן היא בלתי ראויה ובלתי סבירה, גם מעבר להיותה בלתי חוקית".

"התוכניות שלנו מוכנות כבר מזמן, עם פירוט תקציבים לחברה הערבית, לחברה הדרוזית, הבדואית, מחולק למערכים אזוריים וגם לפי רשויות", אומרת לזמן ישראל השרה סילמן, "אבל האוצר מעכב תקציבים, ולא רק בזה"

על מה שקורה מאחורי הקלעים יש פערי גרסאות. גורמים באוצר טוענים שבשנה שעברה המשרד להגנת הסביבה, אולי בגלל המלחמה, לא הצליח להציג תוכניות לניצול הכסף ולכן הוא לא הועבר. השנה הוצגו תוכניות ולכן התקציב, כך גורמים באוצר, יועבר בחודשים הקרובים.

מתי זה יקרה? אין לוח זמנים. ומה יעלה בגורלו של תקציב אשתקד? לא ברור. ואיך מסבירים את זה שגם ב־2023 התקציב לא הועבר? גם לזה אין תשובה ברורה.

במשרד להגנת הסביבה מתארים מציאות שונה בתכלית. "התוכניות שלנו מוכנות כבר מזמן, עם פירוט תקציבים לחברה הערבית, לחברה הדרוזית, הבדואית, מחולק למערכים אזוריים וגם לפי רשויות", אומרת לזמן ישראל השרה עידית סילמן, "אבל האוצר גורר רגליים ומעכב תקציבים, ולא רק בזה. גם חוק פסולת בניין תקוע וגם חוק האקלים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני לא מבינה – מה ההתעקשות לא להעביר את הכספים ולמנוע ביצוע של פרויקטים חשובים לציבור ולשלטון המקומי? אנחנו רודפים אחריהם פעם אחרי פעם והם פשוט לא מעבירים. יש לנו סיכומים תקציביים, יש החלטת ממשלה. זה לא יכול לעבוד ככה".

אבל בפועל ככה זה עובד.
"ומי מפסיד בסוף? הייתי בסיורים בהרבה רשויות ערביות ואצל הבדואים בנגב, אתה רואה מקומות שדורשים אכיפה, שאין בהם טיפת צל, תשתיות בסיסיות, צמחייה, מה אמורים לעשות עם הילדים אחרי־הצוהריים?

"הייתי גם בכפר קאסם, מה שקורה שם מבחינת מפגעים סביבתיים יגיע אחרי חמש דקות לראש העין. למפגעי סביבה אין גבולות. הם משפיעים על כל המדינה".

לאור החדירה של גורמי פשיעה לעולם הפסולת בחברה הערבית, ייתכן שיש מי שחושש להעביר כספים לרשויות, אבל במשרד להגנת הסביבה אומרים שלחשש כזה אין בסיס

בקרב פעילי הסביבה עלו חששות שמא החסם טמון דווקא במשרד לשוויון חברתי, שהשרה הממונה עליו מאי גולן ידועה כתומכת נלהבת בשוויון לחברה הערבית. את המנגנון ליישום החוק והעברת התקציבים אמורה לרכז ועדה בשם "ועדה מתמדת", שהמשרד לשוויון חברתי אמור לרכז ולכנס, רק שכבר מזמן היא לא מתכנסת.

אבל גורם מקצועי במשרד להגנת הסביבה אומר שזו לא הבעיה. לדברי הגורם, בהיעדר הוועדה המשרד להגנת הסביבה העביר את התוכניות ישירות למשרד לשוויון חברתי, שאישר אותן ומשם הן עברו לאוצר. וזהו, מאז העסק תקוע.

אשפה בנצרת, 11 ביוני 2025 (צילום: עומר שרביט)

לאור החדירה של גורמי פשיעה לעולם הפסולת בחברה הערבית, ייתכן שיש מי שחושש להעביר כספים לרשויות, אבל במשרד להגנת הסביבה אומרים שלחשש כזה אין בסיס.

סילמן: "המטרה שלנו היא לסייע לראשי הרשויות בחברה הערבית להוציא מהתמונה את העולם הקרטלי. לכן אנחנו עובדים דרך גופים אזוריים כמו האשכולות של משרד הפנים ואיגודי ערים. אנחנו יודעים לצבוע את הכסף לשיקום של השטחים הפתוחים, לאיסוף מסודר של פסולת ולאכיפה. ברגע שהוא עובר דרך האשכולות של משרד הפנים הוא לא יגיע לידיים לא נכונות".

אל העתירה צורפה גם בקשה לצו ביניים: העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למדינה לשמור תקציב ייעודי בהיקף שלא הועבר ולצבוע אותו לטובת הרשויות הערביות עד שיוכרע גורל העתירה

העתירה מופנית אל שר האוצר ומשרדו, אבל גם המשרד להגנת הסביבה מופיע בה תחת ההגדרה "משיב פורמלי". מעניין האם התשובה שמכינים במשרד בימים אלה תהיה קרובה יותר לעמדת האוצר או לעמדת העותרים. "אנחנו שמחים שיש בג"ץ, אולי זה יזיז משהו", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה.

אל העתירה צורפה גם בקשה לצו ביניים: העותרים מבקשים מבית המשפט להורות למדינה לשמור תקציב ייעודי בהיקף שלא הועבר (כ־150 מיליון שקל) ולצבוע אותו לטובת הרשויות הערביות עד שיוכרע גורל העתירה, זאת מחשש שקופת המדינה תתרוקן.

אזרחי ישראל הערבים מפגינים מול משרד האוצר נגד קיצוץ התקציבים לרשויות הערביות, 13 באוגוסט 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

לחילופין, העותרים מציעים שבית המשפט יאסור על העברת הכספים הקואליציוניים, כמעט חמישה מיליארד שקל, שרובם מיועדים לקבוצות מאוד מסוימות בחברה הישראלית כמו "מוסדות תורניים" (1.269 מיליארד), הרשות לזהות לאומית יהודית (25 מיליון) ומענקים ביטחוניים להתנחלויות (40 מיליון). הפער בין מי שהממשלה חפצה ביקרו למי ששקוף עבורה מעולם לא היה מובהק יותר.

"החלטת ממשלה מחייבת את חברי הממשלה", אומרת עו"ד הרדל־ואכים, "כרגע הממשלה מפירה את ההחלטה של עצמה ואת החוק של המדינה". השאלה שתעמוד לפתחו של בג"ץ, אם כך, לא נוגעת רק למצב הסביבה בחברה הערבית – אלא לשאלת היסוד אם הממשלה בישראל עדיין כפופה לחוק.

השאלה שתעמוד לפתחו של בג"ץ, אם כך, לא נוגעת רק למצב הסביבה בחברה הערבית – אלא לשאלת היסוד אם הממשלה בישראל עדיין כפופה לחוק

משרד האוצר נשאל על ידי זמן ישראל מדוע הוא לא מעביר את הכספים שהוא מחויב להעביר לרשויות הערביות על פי החלטת הממשלה, אבל סירב להשיב עניינית והסתפק בתגובה: "המדינה תגיב בערכאות המקובלות".