נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשה זאת שוב. בסוף השבוע הוא חזר למדיניות המוכרת שלו, והטיל שורה של מכסים חדשים על עשרות מדינות. המהלך הזה הוא שיאה של אסטרטגיה כלכלית אגרסיבית שהחלה להתגלגל בחודשים האחרונים – ושוב מעוררת חששות כבדים מפני מיתון עולמי ואינפלציה דוהרת.

אז מה קרה עד עכשיו?

בחודש אפריל, במה שכונה "יום השחרור", חתם הנשיא טראמפ על צו 14257 שהטיל מכס בסיסי של 10% על כל הייבוא, עם נוסחת "הדדיות" שיכולה להגיע עד 50%. מדובר במהלך שהפיל את השווקים ופתח חזית מס חדשה מול העולם.

כבר ב־9 באפריל, לאחר שבוע של טלטלה בבורסות, הקפיא הבית הלבן את העלאות המכס ל־90 יום כדי לאפשר משא ומתן. כל השותפות, למעט סין, חזרו זמנית למס אחיד של 10%.

עבור טראמפ, המכסים הם לא רק כלי כלכלי – אלא בעיקר מנוף לחץ אסטרטגי. הוא משתמש באיום המכסים כקלף מיקוח גמיש במשאים ומתנים רחבים בהרבה

כשאותן "90 עסקאות ב־90 יום" לא הבשילו להסכמות, האריך טראמפ את ההקפאה עד 1 באוגוסט – והזהיר כי מדינות שלא יחתמו יספגו סבב עונשים חמור יותר.

דקה לפני חצות, ב־31 ביולי, הגיעה התפנית: צו חדש החזיר את המכסים. גובהם, כך נראה, נקבע ברוב המקרים באופן שרירותי. כך או כך – החל ב־7 באוגוסט, רוב היבואנים האמריקאים יידרשו להתמודד עם מדרגת מכס של 10%–15% ומעלה על מוצרים מהעולם.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

יהיו גם יבואנים שייפגעו במיוחד – למשל אלה שיצטרכו לשלם 35% מכס עבור מוצרים מקנדה, 25% מהודו, 50% מברזיל ו־39% משווייץ.

הרשימה הזו הופכת את קיר המכסים האמריקאי לגבוה ביותר מאז שנות ה־30.

מה ההיגיון מאחורי המהלכים של טראמפ?

על פניו, ממשל טראמפ עומד מאחורי הסיסמה שלו: "אמריקה תחילה". המטרה המוצהרת היא לתקן את מה שטראמפ תופס כ"גרעונות סחר גדולים ומתמשכים" ו"חוסר הדדיות" ביחסי הסחר של ארה"ב עם שאר העולם. במילים פשוטות, הנשיא טוען שארה"ב קונה ממדינות אחרות הרבה יותר ממה שהיא מוכרת להן – ושזה "הזמן להשיב את הכסף והכבוד" ולקדם תעשיות מקומיות.

הקונצנזוס בקרב כלכלנים ברור: מכס הוא למעשה סוג של מס שמוטל על היבואן האמריקאי – ומתגלגל במהירות על הצרכנים והעסקים בארה"ב

אז איך עושים את זה? תארו לעצמכם שמדינת ישראל רוצה לעודד צרכנים לקנות תפוזים שגדלו בארץ במקום תפוזים מטורקיה. הממשלה יכולה להחליט שעל כל תפוז מיובא מטורקיה, היבואן ישלם מס נוסף – מכס. כתוצאה מכך, מחיר התפוז הטורקי בחנות יתייקר, והתפוז הישראלי יהפוך לאטרקטיבי יותר בעיני הצרכן. זה בדיוק מה שטראמפ מנסה לעשות עכשיו בארה"ב, עבור שורה ארוכה של מוצרים.

אבל האמת מורכבת יותר. עבור טראמפ, המכסים הם לא רק כלי כלכלי – אלא בעיקר מנוף לחץ אסטרטגי. הוא משתמש באיום המכסים כקלף מיקוח גמיש במשאים ומתנים רחבים בהרבה. טראמפ מציב איומים ותאריכי יעד, ומנצל אותם כדי לאלץ את שותפות הסחר שלו להיענות לדרישותיו.

מפגינים בסאו פאולו עוטים מסכות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו לאחר הודעתו של טראמפ על מכסים של 50% על סחורות מברזיל, 10 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Andre Penner)

זה יכול לכלול גם נושאים שאינם קשורים כלל לסחר – למשל שיתוף פעולה במאבק בסמים המגיעים מקנדה וממקסיקו, או ניסיון ללחוץ על ברזיל לשחרר את בן בריתו ז'איר בולסונארו מהליך משפטי.

מה זה אומר בפועל, ולמה כלכלנים כל כך חוששים מזה?

הקונצנזוס בקרב כלכלנים ברור: מכס הוא למעשה סוג של מס שמוטל על היבואן האמריקאי – ומתגלגל במהירות על הצרכנים והעסקים בארה"ב. איך זה קורה?

לדוגמה, מכס על ייבוא פלדה ואלומיניום מייקר את עלות הייצור של מכוניות. כדי לא להפסיד, או לא להרוויח פחות, יצרניות הרכב האמריקאיות נאלצות להעלות את מחירי המכוניות עבור הצרכן. אחת ההערכות מדברת על כך שהמכסים עלולים לייקר את עלויות הייצור בכ־2% עד 4.5%, ולהוביל להפסד של כ־2,400 דולר בשנה למשק בית אמריקאי ממוצע.

גם לאחר ההכרזה הדרמטית בסוף השבוע, הממשל הותיר לעצמו שורה של מנגנונים רשמיים שיאפשרו להעלות, להוריד או לבטל מכסים בהמשך, בהתאם להתקדמות במשא ומתן עם שותפות הסחר

אבל בזה לא נגמר הסיפור. גם החשש ממיתון נכנס לתמונה – והסיבה לכך היא אי־הוודאות. גם לאחר ההכרזה הדרמטית בסוף השבוע, הממשל הותיר לעצמו שורה של מנגנונים רשמיים שיאפשרו להעלות, להוריד או לבטל מכסים בהמשך, בהתאם להתקדמות במשא ומתן עם שותפות הסחר.

מול סין, למשל, תתקבל החלטה רק בשבועות הקרובים. שינוי של אחוז מכס אחד לפה או לשם עלול לטלטל את הכלכלה העולמית.

האופי הבלתי צפוי של מדיניות המכסים של טראמפ יוצר אקלים מתמשך של אי־ודאות. עסקים חוששים להשקיע בציוד, בהקמת מפעלים חדשים או בגיוס עובדים, כשהם אינם יודעים מה יהיו תנאי הסחר כבר מחר. ואכן, ההשקעה הפרטית בארה"ב צנחה ב־15.6% ברבעון השני של 2025.

אילוסטרציה: מכולות בנמל לוס אנג'לס, קליפורניה, 1 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

מעבר לכך, כשארה"ב מטילה מכסים, מדינות אחרות עלולות להגיב במכסי נגד. ההיסטוריה מלמדת שכאשר זה קורה, מדובר במתכון לאסון. חוק המכסים סמוט־האולי משנת 1930 נחשב לאחד הגורמים שהחריפו את השפל הגדול, לאחר שגרם לצניחה של כ־66% בסחר העולמי.

גופים בינלאומיים כמו הבנק העולמי וה־OECD כבר הורידו את תחזיות הצמיחה העולמית, ומזהירים כי המכסים עלולים לחנוק את הכלכלה. המשמעות: צמיחה איטית יותר, פחות מקומות עבודה, וקיפאון ברמת החיים.

גופים בינלאומיים כמו הבנק העולמי וה־OECD כבר הורידו את תחזיות הצמיחה העולמית, ומזהירים כי המכסים עלולים לחנוק את הכלכלה. המשמעות: צמיחה איטית יותר, פחות מקומות עבודה, וקיפאון ברמת החיים

מה ההשפעה על ישראל, והאם יש סיבה לדאגה?

עם ההודעה על מכס של 15% על סחורות מישראל, נשמעה בארץ בעיקר אכזבה ותסכול. הציפייה הייתה שהמכס ירד לפחות ל־10% מה־17% שהוטל באפריל. אחרי הכול, בין המדינות קיים הסכם סחר חופשי מאז 1985. איגוד התעשיינים אף הזהיר בעבר כי מהלך כזה עלול להוביל לאובדן של אלפי מקומות עבודה.

אבל כאן הסיפור מסתבך – בתחילה לטובתנו, ובהמשך אולי לרעתנו.

בשלב זה, ההשפעה הישירה של המכס מוגבלת באופן משמעותי. זאת בזכות החרגה מפורשת של מגזרי הייצוא החשובים ביותר של ישראל לארה"ב: הייטק, מוצרים רפואיים ותעשיית השבבים.

דיווח חדשותי, העוסק בתגובת העולם למכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ניו יורק, 9 באפריל 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

בפועל, המכס חל בעיקר על סחורות מתעשיות מסורתיות יותר, ולכן הפגיעה בכלכלה הישראלית צפויה להיות מוגבלת – אם כי לא בהכרח בלתי כואבת. נכון לעכשיו, שיעור המכס שנקבע לישראל הוא מהנמוכים ביותר שהוטלו על מדינות בעלות גירעון מסחרי מול ארה"ב.

האם הסכנה מעל ישראל חלפה?

הסכנה האמיתית לישראל טמונה דווקא בהחלטה שעדיין לא התקבלה. הממשל האמריקאי שוקל ברצינות לבטל את הפטור ממכס על תעשיות התרופות והשבבים – ואם זה יקרה, אנחנו נכנסים לסרט אחר לגמרי.

המפתח לעתיד יהיה המשך הדיאלוג – והיכולת להבטיח שהאינטרסים הכלכליים החיוניים של ישראל ייענו על ידי בעלת הברית הקרובה ביותר שלה

בשנת 2024, הייצוא הישראלי של מכשור אופטי, רפואי וטכני לארה"ב הסתכם לבדו בכ־2.19 מיליארד דולר. לכך נוספו יותר ממיליארד דולר של ייצוא תרופות. יצוא השבבים לארה"ב עומד על קרוב לשני מיליארד דולר בשנה.

הטלת מכס של 15% על סכומים כאלה תהיה מכה קשה לקטר של המשק הישראלי. היא תקזז את רווחיות החברות המובילות, ועלולה להוביל לקיצוצים, האטה משמעותית – ואולי אף להגירת חברות מישראל למדינות שבהן שיעור המכס נמוך יותר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכלכלה של הכנסת, 13 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הולכים אל הלא נודע

העולם נכנס לתקופה של חוסר ודאות כלכלית, שבה כללי הסחר משתנים במהירות. ישראל הצליחה – עם לא מעט מזל – לנווט לעת עתה בסערה, ולהגן על נכסיה האסטרטגיים. עם זאת, עצם הטלת מכס בגובה 15% מדגישה שגם הסכמי סחר ותיקים אינם חסינים בפני מצבי הרוח של טראמפ.

המפתח לעתיד יהיה המשך הדיאלוג – והיכולת להבטיח שהאינטרסים הכלכליים החיוניים של ישראל ייענו על ידי בעלת הברית הקרובה ביותר שלה. במקרה של טראמפ, זה נכון גם בכל הנוגע להיענות הישראלית לקידום הסכמי נורמליזציה והפסקת המלחמות במזרח התיכון.