במאמר סיכום ראשוני שפרסם בתחילת השבוע ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אלוף במילואים תמיר הימן, הוא סוקר בהרחבה את שלבי מלחמת "חרבות ברזל" ומציג תובנות ראשונות ממנה – שלדבריו, גם אם היא מוגדרת כעת כ"תקופת הפסקת אש", הרי שבפועל כבר הסתיימה.

אחת הנקודות המרכזיות שמדגיש הימן היא התקיפה הישראלית בקטאר ב־9 בספטמבר 2025, שבמהלכה נכשל הניסיון הישראלי לחסל את צמרת חמאס שהתכנסה לגבש תשובה להצעת עסקת החטופים האמריקאית. לדבריו, התקיפה הזו סימנה נקודת מפנה אזורית שנעלמה מהשיח הציבורי בישראל.

הימן מגדיר זאת כך: "ישראל הפרה את הכלל המפרצי הלא־כתוב: הביטחון המשותף. לפי כלל זה, מדינות המקיימות ביניהן סוג של דיאלוג אינן תוקפות זו את זו. ישראל הפרה זאת כאשר בזמן שהתנהל שיח אינטנסיבי עם קטאר על עסקה לשחרור החטופים, היא תקפה בדוחה – תוך השפלת המשטר".

"הכלל המפרצי" הוא בעיני הימן נקודה ארכימדית. אין זה סוד שכולם ממתינים לראות כיצד תיראה המדיניות הסעודית כלפי ישראל, מתוך הנחה ששאר מדינות המחנה הפרגמטי יישרו קו אחריה

"הכלל המפרצי" הוא בעיני הימן נקודה ארכימדית. אין זה סוד שכולם ממתינים לראות כיצד תיראה המדיניות הסעודית כלפי ישראל, מתוך הנחה ששאר מדינות המחנה הפרגמטי יישרו קו אחריה.

לעת עתה, הקו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן הוא לעומתי – או לכל הפחות, לא אוהד, לפחות ברמה ההצהרתית. בן סלמאן מיהר לגנות את התקיפה הישראלית בדוחה ובכך קבע את הטון בעולם הערבי.

הלווייתם של ההרוגים בתקיפה הישראלית נגד בכירי חמאס בדוחה, 11 בספטמבר 2025 (צילום: QATAR TV / AFP)

ישראל אומנם תקפה את אחת היריבות הגדולות שלו – קטאר – גם על רקע המאבק המתנהל מאחורי הקלעים בעולם הערבי על ההובלה ביום שאחרי בעזה: האם ינהיג אותו הציר המתון בראשות ערב הסעודית, או הציר האסלאמיסטי שמובילות קטאר וטורקיה. ובכל זאת, בן סלמאן בחר צד. הימן מסביר כי במפרץ רואים בישראל מי ששברה קוד בסיסי, ולכן החשדנות כלפיה רק מתעצמת.

לכך מצטרפת גם הפגיעה המדינית שנגרמה בעקבות דבריו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהתבטא בגסות כלפי ערב הסעודית והגמלים. על כך נכתב: "אבן אחת שזרק טיפש לבאר, ארבעים חכמים לא יוכלו להוציא". ערב הסעודית, בחוכמתה, בחרה שלא להגיב רשמית לדברים ובכך גידרה את המשבר – אך את עמדתה האמיתית השאירה למקורביה לבטא.

בתחילת השבוע אמר ל"ניו יורק טיימס" עלי שיהאבי, מקורב לבית המלוכה הסעודי, כי רק אם יתרחש נס בישראל בנושא המדינה הפלסטינית, תיתכן נורמליזציה עד סוף השנה

בתחילת השבוע אמר ל"ניו יורק טיימס" עלי שיהאבי, מקורב לבית המלוכה הסעודי, כי רק אם יתרחש נס בישראל בנושא המדינה הפלסטינית, תיתכן נורמליזציה עד סוף השנה. הפרשנות הסעודית למונח "נס" ברורה למדי: היפרדות של בנימין נתניהו מממשלת הימין הלוחצת והצהרה מהותית בעד מדינה פלסטינית.

עד לפני המלחמה, כשהנורמליזציה התקדמה במסלול איטי אך יציב, הסתפקה ערב הסעודית בדרישה להצהרה כללית בלבד על פתרון עתידי למדינה פלסטינית. האם מאז שינתה את עמדתה והפכה נחרצת יותר בדרישה הזו? בשלב זה, לא ברור.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם אמיר קטאר השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, דוחה, 15 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

הדברים שאמר המקורב לבית המלוכה הסעודי לא נאמרו בחלל ריק; הם נועדו גם להכין את הקרקע לפגישת בן סלמאן עם הנשיא דונלד טראמפ בעוד שבועיים בבית הלבן. בן סלמאן, שהוגדר על ידי הנשיא ג'ו ביידן כפרסונה נון גראטה בעקבות חיסול העיתונאי חאשוקג'י בקונסוליה באיסטנבול, נכנס כעת אל הבית הלבן דרך הדלת הראשית – ובתחושת ניצחון.

הנשיא טראמפ, ששומר בשיניים על הפסקת האש בעזה – כולל רכבת אווירית של בכירים שנועדה לפקח מקרוב על נתניהו – תולה רבות בפגישה הזו. ערב הסעודית מצדה מבקשת לצנן את ההתלהבות, או לחלופין להעלות את המחיר לכל התקדמות מבחינתה.

ארה"ב, שקבעה רף מחייב בהסכם ההגנה עם קטאר, יצרה מבחינתה תקדים מסוכן. בן סלמאן לא יסתפק בפחות – בוודאי כאשר בעברו השני של המפרץ ניצבת לו תזכורת מאיימת וקבועה בדמות איראן

ארה"ב, שקבעה רף מחייב בהסכם ההגנה עם קטאר, יצרה מבחינתה תקדים מסוכן. בן סלמאן לא יסתפק בפחות – בוודאי כאשר בעברו השני של המפרץ ניצבת לו תזכורת מאיימת וקבועה בדמות איראן. אומנם היחסים בין המדינות נמצאים בתקופה של התחממות זהירה, אך האיבה הבסיסית לא נעלמה, וגם לא האיומים המוסווים.

ערב הסעודית, ולא רק היא, מתבוננת בדאגה בשיח הגובר לאחרונה בקרב גורמים שמרנים באיראן על אפשרות של סגירה או הצרת התנועה במצרי הורמוז. סביר להניח שככל שאיראן תוסיף לשקוע כלכלית, כך תנסה לשלוף קלפים מאיימים.

שלט בירושלים מציג את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוחץ את ידו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, 12 במאי 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

סגירת המצרים היא אומנם צעד דרסטי ומסוכן מבחינתה, אך עצם השיח כבר מדאיג את בן סלמאן – והבטחה אמריקאית לברית הגנה, יחד עם כמה טייסות של מטוסי חמקנים, יכולה להרגיע אותו מול טהרן.

מול ישראל המשחק אינו צבאי אלא מדיני־אזורי. ערב הסעודית מבינה שבמצב הנוכחי הקלפים במזרח התיכון מתערבבים מחדש, והנושא הפלסטיני קיבל משקל וגוון שונים. מבחינתה, מחיר הנורמליזציה אחרי 7 באוקטובר איננו זה שהיה לפניו.

אולי לאחר הפגישה בוושינגטון עם הנשיא טראמפ נדע עד כמה המחיר הזה עלה – או לחלופין, השתנה.