שנת 2025 תיזכר בתולדות הימים כשנה שבמהלכה ישראל לראשונה תקפה חזיתית את איראן והותקפה על ידה, השלב העצים של המלחמה בעזה הסתיים, אך המערכה העזתית עדיין נמשכת, והמשטר הסורי החדש הצליח להביא להסרת הסנקציות מארצו אך לא הצליח לאחד בין החלקים של הפסיפס הסורי.

הריביירה העזתית לא קמה, הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לא יצאה לדרך וגם סוריה ולבנון לא טרם הצטרפו להסכמי אברהם. בלוח השחמט האזורי, טורקיה וקטאר שיפרו את מעמדן, ישראל איבדה מכוחה, בעוד שסעודיה והאמירויות נותרו במקומן.

הריביירה העזתית לא קמה, הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לא יצאה לדרך וגם סוריה ולבנון לא טרם הצטרפו להסכמי אברהם. בלוח השחמט האזורי, טורקיה וקטאר שיפרו את מעמדן בעוד ישראל איבדה מכוחה

מחנה נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 13 בדצמבר 2025 (צילום: Eyad Baba / AFP)

עזה: הבוץ העזתי לא נעלם לשום מקום

במהלך 2025 ממשלת ישראל המשיכה להתכחש למציאות והרבתה לקדם חלומות באספמיה, לבדה ובסיוע האדיב של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. השנה החלה באופוריה משיחית-מתנחלית ושמה "גירוש מרצון", כלומר טרנספר של העזתים והקמת התנחלויות בצפון הרצועה.

טראמפ השתעשע עם הרעיון הזה זמן-מה, אך משהתברר שהמדינות הערביות מתנגדות לו ומסרבות לשתף פעולה, איבד עניין ואמר "נקסט". בישראל סירבו להיפרד מהחלום המתוק של הטרנספר, והמשיכו לדסקס בלהט האם ניתן לשגר את העזתים למצרים, סומלילנד או ירח.

טראמפ השתעשע עם רעיון הטרנספר זמן מה, אך איבד עניין ואמר "נקסט". למרות זאת, בישראל סירבו להיפרד מהחלום המתוק של הטרנספר, והמשיכו לדסקס בלהט האם ניתן לשגר את העזתים למצרים, סומלילנד או ירח

במקביל, הממשלה הפסיקה את הזרמת הסיוע ההומניטרי לעזה והחמירה מאוד את המצב ההומניטרי ברצועה, בעודה משקיעה מיליונים רבים בפרויקט הכושל של "הקרן ההומניטרית לעזה", ה-GHF.

הפרויקט הזה קופל ופורק כלא היה לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ולא נראה שמישהו מתכוון לתת דין וחשבון על בזבוז אדיר של כספים וגרימת נזק מכוון לתדמיתה של מדינת ישראל.

פלסטינים ליד אזור החלוקה של הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) בנוסייראת, מרכז רצועת עזה. 25 ביוני 2025 (צילום: Photo by Eyad BABA / AFP)

לבסוף, לאחר שנתיים של לחימה עיקשת ואלפי אזרחים עזתים הרוגים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצליח לכפות את הפסקת האש על שני הצדדים. החטופים והחללים הישראלים חזרו הביתה למעט אחד (נכון לרגע כתיבת שורות אלו, החלל החטוף רן גואילי עדיין בעזה), ומבחינתם של ישראלים רבים, הסיפור העזתי נגמר.

אלא שהמילה המתאימה כאן היא לא "נגמר", אלא נגרר. ממשלת ישראל עשתה ככל יכולתה על מנת לדחות את המעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ, והמשיכה להתנגד לחזרתה של הרשות הפלסטינית לרצועה, למרות שברור וידוע שאין גוף שלטוני אחד בנמצא.

מבחינת רוב הישראלים הסיפור בעזה נגמר. אלא שהמילה המתאימה כאן היא לא "נגמר", אלא נגרר. הממשלה עשתה הכל כדי לדחות את המעבר לשלב ב' בתוכנית טראמפ, וחמאס ניצל את המצב על מנת להמשיך ולהתחזק

גם חמאס, שזיהה מייד את החורים הרבים בתוכניתו של טראמפ, ניצל את המצב לטובתו על מנת להמשיך ולהתחזק. כרגע הוא מהדק את שליטתו של האוכלוסייה העזתית, מוציא להורג את המתנגדים ומאיים על המבקרים.

מבחינה מסוימת, חזרנו לנקודת ההתחלה. הבוץ העזתי בו מתבוססים כשני מיליון פלסטינים המתגודדים באוהלים, לא נעלם לשום מקום. הוא רק שינה את צורתו.

אוהלי עקורים מוצפים בעזה, דצמבר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

הגדה: שנה בסימן אלימות מתנחלים

גם השנה הרשות הפלסטינית המשיכה בשיתוף הפעולה הביטחוני המלא שלה עם ישראל, ובמקביל גם המשיכה להיות השעיר לעזאזל של ממשלת הסיקריקים היושבת בירושלים.

נדמה היה שככל שאבו מאזן, בן ה-90, הופך ליותר מתון ופייסני, אך גוברת שנאת השרים הקיצוניים ורה"מ כלפיו. המיסים הפלסטינים המשיכו להיות מוקפאים גם השנה, וכעת ישראל חייבת לרשות כ-13 מיליארד שקלים. סכום עתק עבור הפלסטינים.

גם השנה הרשות הפלסטינית המשיכה בשיתוף פעולה ביטחוני מלא עם ישראל, ובמקביל גם המשיכה להיות השעיר לעזאזל. נדמה שככל שאבו מאזן בן ה-90 הופך ליותר מתון ופייסני, גוברת שנאת השרים הקיצוניים ורה"מ כלפיו

כאשר מבקרים ברמאללה, רואים היטב את סממני המשבר: מאות אלפי עובדים פלסטיניים שעבדו בישראל לא מתפרנסים כבר שנתיים, התחלות בניה עומדות נטושות, תשלום המשכורות לפקידי הרשות מתעכב בחודשים רבים.

מעניין שאת תשומת הלב של כלי התקשורת הישראלית לכד דווקא הקניון החדיש ICON ברמאללה (יש שם ספורה או אין שם ספורה?) ולא קריסה כלכלית מתמשכת של הציבור בגדה, שאם לא תיעצר, יהיו לה גם השלכות כבדות על ישראל.

השנה נרשמה בגדה עלייה חדה באירועי האלימות נגד הפלסטינים מצד המתנחלים. לצד המקומות "הקבועים", כגון דרום הר חברון וכפרים באזור שכם, נפתחו עשרות מוקדי סכסוך חדשים, כאשר המתנחלים הקיצוניים הנהנים מהגנה מיוחדת בעידן שר הביטחון ישראל כ"ץ, בוזזים, שורפים ופוגעים באין מפריע.

כ"ץ מסרב להגדיר אותם בתור "מחבלים", למרות קולות חלושים של התנגדות בתוך צה"ל ובשב"כ, שם מאמינים שמדובר בסכנה ממשית.

לצד המקומות "הקבועים", כגון דרום הר חברון וכפרים באזור שכם, צצו עשרות מוקדי סכסוך חדשים, כאשר המתנחלים הקיצוניים הנהנים מהגנה מיוחדת בעידן שר הביטחון ישראל כ"ץ, בוזזים, שורפים ופוגעים באין מפריע

ביציאה מרמאללה קשה לפספס את הגרפיטי הענקי של יאסר ערפאת ומרואן ברגותי. דמותו של אבו מאזן, האיש שבתחילת שנות ה-2000 התנגד לאלימות של האינתיפאדה השנייה, קורא להסדר שלום וממשיך לעבוד עם ישראל למרות ההסתה וההשפלה, לא נמצאת שם. הפלסטינים ממתינים למנהיג אחר, כזה שיחזור לדרכו של יאסר ערפאת, שאבו מאזן סטה ממנה.

אבו מאזן צועד על רקע משתתפי ועידת השלום בשארם א-שייח', נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומנהיגי מדינות ערב, 13 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

מצרים וירדן: עמדו בפרץ מול טראמפ וקטאר

שנת 2025 החלה בסערה עבור מצרים וירדן, שתי השותפות הוותיקות של ישראל להסכם השלום, כאשר הנשיא דונלד טראמפ ניסה לאלץ אותן להסכים לתוכנית "הריביירה" שלו.

המלך הירדני ספג השפלות בבית הלבן, בעוד נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביטל את ביקורו בוושינגטון על מנת לא להיחשף למסכת הלחצים מצדו של טראמפ.

המלך הירדני ספג השפלות בבית הלבן, בעוד נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביטל את ביקורו בוושינגטון על מנת לא להיחשף למסכת הלחצים מצדו של טראמפ

אנחת הרווחה הגיעה רק לאחר מספר חודשים, כאשר טראמפ נסוג מרעיון הטרנספר והחליט להפעיל לחץ על ישראל על מנת להביא להפסקת אש בעזה ולשחרור החטופים הישראלים.

באוקטובר טראמפ אף ערך במצרים את "ועידת השלום" שלו. מצרים וירדן שרדו את השנה הראשונה של טראמפ, ואף יצאו ממנה מחוזקות יותר (בינתיים).

המתיחות בין ישראל לירדן המשיכה להתקיים בחסות הפרובוקציות של איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, ופיגוע הטרור הרצחני במעבר אלנבי, בעוד שמצרים כיכבה במהלך כל השנה בעיתונות הישראלית בתור "איום אסטרטגי" והצטיירה כמדינה המחרחרת מלחמה.

ההסתה האנטי-מצרית זרמה מכיוון קטאר – דרך לשכתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. מסרים קטארים אנטי-מצרים עיצבו את התודעה הישראלית, בעזרתם האדיבה של עיתונאים שנהגו לבלוע כל מילה מפי "הגבורה".

ההסתה האנטי-מצרית זרמה מכיוון קטאר – דרך לשכתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. מסרים קטארים אנטי-מצרים עיצבו את התודעה הישראלית, בעזרתם האדיבה של עיתונאים שנהגו לבלוע כל מילה מפי "הגבורה"

האם גם עסקת הגז הייתה על הכוונת הקטארית? באוגוסט נתניהו עצר את העסקה בטענה ש"מצרים מפרה את הסכם השלום עם ישראל", אך בהמשך התברר שמדובר בכלל בטענות לחברות הגז בנוגע למחירו הגבוה של הגז עבור הצרכן הישראלי.

לקראת סוף השנה נתניהו נתן את ברכתו, בעיתוי המתאים לו, והעסקה תצא לדרך, אך על הפגיעה ביחסי האמון כבר לא ניתן יהיה לכפר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מכריז על אישור עסקת הגז עם מצרים לצד שר האנרגיה אלי כהן, 17 בדצמבר 2025 (צילום: צילום מסך, משרד ראש הממשלה)

לא רק הקטארים עקבו בעניין אחר המתקפה האנטי-מצרית בישראל. גם אויביה האחרים של ישראל ושל מצרים עשו זאת, בתקווה שניתן יהיה לערער את הסכם השלום ההיסטורי בין המדינות וכך להחליש את שתי המדינות.

לא רק הקטארים עקבו בעניין אחר המתקפה האנטי-מצרית בישראל. גם אויביה האחרים של ישראל ושל מצרים עשו זאת, בתקווה שניתן יהיה לערער את הסכם השלום ההיסטורי בין המדינות וכך להחליש את שתי המדינות

מי שנגע בביטחון ישראל בידיים טמאות ובתמורה לתשלום מידי אותה המדינה שעומדת מאחורי חמאס, האחים המוסלמים והאסלאם הסוני הרדיקלי ברחבי העולם, חייב לשלם על כך מחיר כבד.

פרשת קטאר-גייט: בנימין נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין (צילום: פלאש90, מונטז')

לבנון: מדינה בהמתנה

שנת 2025 בלבנון החלה בציפייה גדולה: חיסולו של נסראללה על ידי ישראל ופגיעה רחבה בחזבאללה סימנו עידן חדש עבור ארץ הארזים. לראשונה מזה שנים ללבנון היו נשיא שלא היה שפוט של חזבאללה וראש הממשלה שסלד מארגון הטרור השיעי.

המשימה של ההנהגה החדשה הייתה ברורה: לפרז את חזבאללה מנשקו, לקיים רפורמות בתחום הפיננסי ולייצב את המצב הפנימי בלבנון.

שנת 2025 בלבנון החלה בציפייה גדולה: חיסולו של נסראללה סימן עידן חדש עבור המדינה. אלא שבמהלך השנה התברר שהכוונות הטובות לא מספיקות על מנת לסיים את המערכה ולצאת לדרך חדשה

אלא שבמהלך השנה התברר שהכוונות הטובות לא מספיקות על מנת לסיים את המערכה ולצאת לדרך חדשה. צה"ל המשיך לפעול נגד מטרות חזבאללה בדרום לבנון, אך סוף השנה הגיע, וצבא לבנון לא הצליח להתמודד עם המשימה שהוטלה עליו: פירוז חזבאללה.

למרות ההפצרות ואף האיומים האמריקאים ובמקביל להמשך הלחימה הישראלית נגד חזבאללה, הצבא הלבנוני בעיקר התחמק מאחריותו וחשש להיכנס למעוזי חזבאללה. גם במישור הפיננסי מצבה של לבנון לא השתפר באופן דרמטי והמשקיעים לא צבאו על ביירות, כמו על דמשק הסמוכה.

תומכי חזבאללה מחזיקים בדגל הארגון ובשלטים המברכים את האפיפיור ליאו ה-14 לרובע הדאחייה בביירות, לבנון, 30 בנובמבר 2025 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)

אין ספק שארגון הטרור הפרו-איראני השיעי נחלש משמעותית מאז ה-7 באוקטובר, אז החליט המזכ"ל דאז, חסן נסראללה, להצטרף לחמאס (בחצי כוח). המהפכה בסוריה גם ניתקה אותו מקווי האספקה האיראניים העיקריים.

אין ספק שחזבאללה נחלש משמעותית מאז ה-7 באוקטובר, אך ארגוני טרור יודעים היטב להתאושש בשקט, להתחזק בצל ואז לפעול שוב. אסור שזה יקרה בלבנון, ולא בטוח שהלבנונים יצליחו למנוע זאת

אך כידוע, ארגוני טרור יודעים היטב להיכנס לצל, להתאושש בשקט, להתחזק ואז לפעול שוב. אסור שזה יקרה בלבנון, אך הסיכוי לכך שהלבנונים עצמם יצליחו להתגבר ולהצליח במשימה הזאת נמוך.

בשנת 2026 ישראל תצטרך להחליט (אם האמריקאים יאפשרו זאת בכלל), האם היא ממשיכה להבליג ולפעול לסירוגין נגד המטרות של האויב, או לפתוח במערכה צבאית רחבה הרבה יותר ושוב להכניס כוחות ללבנון.

פעילות צה"ל במסגרת חיצי הצפון בדרום לבנון, 2024 (צילום: דובר צה"ל )

סוריה: בין שיקום לאלימות עדתית

אין ספק שהכוכבת הגדולה של השנה הזאת בזירה הערבית היא סוריה. בעוד הנשיא המודח, בשאר אסד, מבלה את ימיו במוסקבה וממלא אותם בריבים עם מקורביו שמתלוננים על כך שזנח אותם בבירה הרוסית, הנשיא הסורי החדש, אחמד א-שרע, קיים בליץ של ביקורים בבירות אירופה, המערב ואף ארה"ב, הצליח להסיר את הסנקציות האירופאיות והאמריקאיות ומשך לסוריה מיליארדי דולרים בהשקעות סעודיות, אמירתיות ואירופאיות.

קטאר וטורקיה, אך גם סעודיה והאמירויות, שיחקו תפקיד מרכזי בעיצוב של סוריה החדשה, ובשלב הזה עדיין קשה לומר בבירור לאן פניה של דמשק מועדות.

בעוד הנשיא המודח אסד מבלה את ימיו במוסקבה בריבים קטנוניים עם מקורביו, הנשיא החדש א-שרע קיים בליץ של ביקורים באירופה ובארה"ב והצליח להסיר את הסנקציות האירופאיות והאמריקאיות

השנה הזאת הייתה שנה של חירות ושחרור עבור מיליוני סורים. בתי הכלא של משטר אסד נפתחו, מסמכים סודיים שגילו סודות איומים על עינויים והיעלמויות של אזרחים סוריים נחשפו. הסורים שוב חופשיים לנוע בין אידליב לדמשק ובין חלב ללטקיה.

יחד עם זאת, דם רב זרם השנה בסוריה, בעקבות אירוע המרד העלווי ברצועת החוף, וגם כתוצאה מפשיטה של כוחות המשטר והמיליציות המזוהות עמו על מעוז הדרוזים במחוז סווידא שבדרום סוריה.

לוחמים חמושים משבטים בדואיים נשארים בכוננות מול לוחמים דרוזים בסווידא שבדרום סוריה, למרות הכרזת הנשיא הסורי על "הפסקת אש מיידית", ב־19 ביולי 2025. (צילום: OMAR HAJ KADOUR / AFP)

גם הכורדים עדיין לא סומכים על המשטר הסורי ואינם ממהרים להיפרד מנשקם ולהשתלב בכוחות הביטחון של המשטר. הדרך לאיחודה של סוריה – משימה לא קלה לכל הדעות לאחר מלחמת אזרחים מדממת ושנים ארוכות של דיכוי אסד – עדיין ארוכה.

בין היתר, הנושא של המיליציות הזרות והקיצוניות שתמכו בא-שרע, הניסיון להחליף את האימאמים המכהנים במסגדים באימאמים סלפיים קיצוניים, דחיקת נשים ומיעוטים ממוקדי קבלת ההחלטות החדשים ונושאים רבים אחרים יהיו על סדר היום הסורי גם בשנת 2026.

הדרך לאיחודה של סוריה לאחר שנים ארוכות של מלחמת אזרחים מדממת עדיין ארוכה. המיליציות הזרות והקיצוניות שתמכו בא-שרע, דחיקת נשים ומיעוטים ממוקדי קבלת ההחלטות החדשים הם רק חלק מהאתגרים 

גם המעורבות הישראלית בדרום סוריה שהחלה בסוף 2024 לא הגיעה אל פתרונה השנה. יחסי ישראל-סוריה נעו השנה בסקאלה שבין מלחמה טוטאלית לחתימה על הסכמי שלום. בסוף לא זה ולא זה לא יצאו לפועל, אך המשך הפעילות הצבאית הישראלית בדרום סוריה ממשיך להטריד את הסורים ולעצבן את האמריקאים.

ייתכן מאוד שהשנה ישראל הפסידה סיכוי ממשי להתקדמות במישור השלום עם סוריה, שהייתה הרבה יותר גמישה ביחס לישראל תחילת השנה, מאשר בסופה.

נשיא סוריה אחמד א־שרע בפורום דוחה ב־6 בדצמבר 2025 (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

המפרציות: לא הצליחו לעצב את המזרח התיכון מחדש

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פתח את הקדנציה שלו בביקור במפרץ – א-ריאד, אבו דאבי ודוחה. מדינות ערביות אחרות וגם ישראל לא זכו לראות את זיו פניו בסבב ההוא, וטראמפ עצמו היה מרוכז בגשם הזהב שנשפך על ארה"ב ועל משפחתו שלו.

טראמפ פתח את הקדנציה שלו בביקור במפרץ – ריאד, אבו דאבי ודוחה – אך דילג על ישראל ומדינות נוספות, בזמן שהתרכז בגשם הזהב שנשפך על ארה"ב ועל משפחתו שלו

בהמשך השנה, יורש העצר הסעודי קיים ביקור ראשון מזה שמונה שנים בוושינגטון, וזכה להגשמת כל משאלותיו: החל מהבטחה למכירת מטוסי הקרב החדישים F-35 ועד לכור גרעיני אזרחי וברית הגנה.

ניתן לומר שהיחסים בין סעודיה לארה"ב נמצאים בשיא של כל הזמנים, וכך גם היחסים בין טראמפ לאיחוד נסיכויות המפרץ.

כצפוי, הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לא יצאה לדרך במהלך 2025, והסעודים היו ברורים מאוד בעניין זה: נורמליזציה תקרה רק כאשר ישראל "תהפוך למדינה נורמלית" ותתקדם במישור השלום עם הפלסטינים.

אגב, נראה ששתי המדינות המפרציות לא הצליחו לקדם את חזונם עבור עזה והגדה בפני טראמפ. תוכנית השלום האמירתית שהוצגה על ידי השגרירה האמירתית באו"ם, גברת לאנה נוסייבה, לא המריאה רחוק, וכך גם ההצעות הסעודיות שדרשו לכלול את הרשות הפלסטינית בהסדר עתידי בעזה.

כצפוי, הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה לא יצאה לדרך במהלך 2025, והסעודים היו ברורים מאוד בעניין זה: נורמליזציה תקרה רק כאשר ישראל "תהפוך למדינה נורמלית" ותתקדם במישור השלום עם הפלסטינים

שתי המדינות תמכו בעסקת השלום של נשיא ארה"ב, אך לאחר מכן לא השתתפו בוועידת השלום של טראמפ בשארם א-שייח, ולמרות הרצון להיות מעורבות בכל מה שקשור לרצועת עזה, נראה ששתיהן, ובמיוחד האמירויות, נדחקו לשוליים של התהליך הסבוך הזה, רווי אינטרסים ותככים.

ניתן לומר שהציר של המדינות הערביות המתונות הצליח לעבור את השנה הזאת מבלי לריב עם טראמפ או לאבד את אהדתו, אך לא הצליח לעצב את המזרח התיכון מחדש לאחר המלחמה בעזה. יש לכך סיבה מוצקה, ולסיבה הזאת יש שם – קטאר.

אמיר קטאר שייח' תמים בן חמד א-ת'אני בפגישה עם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו בדוחה. 16 בספטמבר 2025 (צילום: Nathan Howard / POOL / AFP)

קטאר וטורקיה: הבסטיז של טראמפ

בקטאר, שנת 2025 תיזכר כשנה שבמהלכה המדינה המפרצית הקטנה הותקפה פעמיים. בפעם הראשונה – על ידי איראן, ובפעם השנייה – על ידי ישראל. כתוצאה מכך, קטאר זכתה באהדה אזורית ועולמית, ואף יצאה מהניסיונות הללו מחוזקת מתמיד.

הציר הקטארי-טורקי לא רק חמק מתשלום של איזשהו מחיר על התמיכה הנלהבת בחמאס (הנושא הזה כלל לא נדון בפגישות בין טראמפ לאמיר קטאר ולנשיא טורקיה ארדואן), אלא הצליח להתקרב מאוד אל הממשל האמריקאי ולהפוך את עצמו לחסר תחליף, גם בזירה העזתית וגם בזירה הסורית.

שנת 2025 הסתיימה בפורטה הגדול של פורום דוחה, בו השתתפו כל המי ומי של הפוליטיקה במזרח התיכון, אירופה וארה"ב. בפורום הזה גינו את ישראל ושיבחו את קטאר, שעדיין ממשיכה לתמוך בחמאס ובאחים המוסלמים

שנת 2025 הסתיימה בפורטה הגדול של פורום דוחה, בו השתתפו כל המי ומי של הפוליטיקה במזרח התיכון, אירופה וארה"ב. בפורום הזה גינו את ישראל ושיבחו את קטאר, שעדיין ממשיכה לתמוך בחמאס, האחים המוסלמים ושאר תנועות וארגונים אסלאמיים קיצוניים.

עתה נראה שלישראל אין איך להתחמק מהנוכחות הטורקית בעזה (אילו רק נתניהו היה מסכים לתוכנית להפסקת האש של ביידן ב-2024, התסריט הזה היה נמנע), בעוד שעל המשך התמיכה הקטארית בעזה (ובחמאס) בכלל אין מה לדבר.

ישראל אולי הצליחה להרוס מאות אלפי בניינים בעזה ולהניס את התושבים לאוהלים, אך תוך כדי היא מצמצה לאור ההתחזקות של הציר הקטארי-טורקי, שנמנה כעת על הבסטיז של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם אמיר קטאר השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, דוחה, 15 במאי 2025 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

כך מסתיימת לה שנת 2025, שהייתה רוויה באלימות ומלחמות, מוות ודמעות, מטוסי קרב ומטוסים נשיאותיים, אוהלים קרועים וארמונות פאר. יש לקוות ששנת 2026 תביא עמה שינוי. השינוי הזה לא ייצא לדרך בעצמו: אנשים חכמים ונבונים צריכים לתכנן אותו ולהניע אותו.

כך מסתיימת לה שנת 2025, שהייתה רוויה באלימות ומלחמות. יש לקוות ששנת 2026 תביא עמה שינוי. השינוי הזה לא ייצא לדרך בעצמו: אנשים חכמים ונבונים צריכים לתכנן אותו ולהניע אותו. ישראל זקוקה למדיניות 

ישראל זקוקה למדיניות, קודם כל ביחס לפלסטינים, גם בעזה וגם בגדה. היא צריכה לענות סוף סוף על השאלה – מה היא טובת המדינה וכיצד היחסים עם הפלסטינים צריכים להיראות על מנת להגביר את הביטחון של ישראלים ולעצב את גבולות המדינה.

מכאן ניתן יהיה להתקדם גם מול סעודיה, וגם מול מדינות אחרות. ישראל לא זקוקה לנס, היא זקוקה לשינוי עמוק ומהותי במוקדי קבלת ההחלטות.

בתחילת 2026, עמותת ROPES שמנהלת קסניה סבטלובה, תקיים קורס בנושא שיתופי פעולה במזרח התיכון. הקורס כולל חמישה מפגשים עם טובי המומחים למזה"ת ומתקיים בתל אביב. ניתן להירשם כאן.