אתו ללבנון: ספר חדש על מלחמה שבחרנו (ואסור) לשכוח

לוחמי יחידת אגוז בפעילות מבצעית בדרום לבנון. (צילום: צילום: דובר צה"ל.)
צילום: דובר צה"ל.
לוחמי יחידת אגוז בפעילות מבצעית בדרום לבנון.

העיתונאי חיים הר-זהב כתב ספר על ארבע השנים האחרונות שבהן לחם צה"ל בלבנון, 2000-1996. זו מלחמה שצה"ל שכח, והציבור הדחיק. אבל אם לא נזכור את לקחיה, אנו עלולים לחזור על שגיאותיה.

מדינת ישראל הדחיקה, שלא לומר שכחה, את 18 שנות השהייה בלבנון. זו המסקנה שאליה הגיע חיים הר-זהב, שחקר לעומק את התקופה, בדגש על השנים 2000-1996, השנים האחרונות להחזקת צה"ל את רצועת הביטחון בלבנון. ספרו, "לבנון: המלחמה האבודה" (הוצאה עצמית, 2019), הוא ניסיון נוסף להציף בתודעה הציבורית את התקופה ההיא ולהזכיר שרגע לפני האינתיפאדה השנייה, וכמעט מיד לאחר שצה"ל נסוג מביירות ב-1983, ניהל צה"ל מלחמה יומיומית כנגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון.

"לבנון: המלחמה האבודה" הוא ניסיון נוסף להציף לתודעה הציבורית את התקופה ההיא ולהזכיר, שרגע לפני האינתיפאדה השנייה, וכמעט מיד לאחר נסיגת צה"ל מביירות, ניהל צה"ל מלחמה יומיומית נגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון

הספר מצטרף לרשימה קצרה מדי של ספרים על התקופה, ובהם "דלעת" שכתב מתי פרידמן, "אם יש גן עדן" (רומן על בסיס אירועים אמיתיים) שכתב רון לשם, "סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו" מאת סטלה ויחיעם מרט. הספר הבולט ביותר על התקופה הוא "מלחמה ללא אות" מאת תא"ל (מיל.) משה "צ'יקו" תמיר, שעשה בלבנון את כל שנות שירותו מסגן מפקד פלוגה בגולני ועד למפקד חטיבה מרחבית.

הר-זהב, שהתגייס בנובמבר 1995, שירת כלוחם ומפקד בגדוד 931 של הנח"ל. השירות שם היה עבורו, כפי שהיה עבור האנשים אותם בחר לראיין לספר, משמעותי במיוחד.

באחד הלילות, כתב, יצא כוח מהפלוגה המסייעת בגדוד להשכיב מארב מצפון למוצב כרכום בגזרה המערבית. על הכוח פיקד מפקד מחלקה, יוצא היחידה המובחרת מגלן, והר-זהב היה סגנו. הכוח כמעט צעד היישר לתוך זירת מטענים "שבה חמישה מטעני כלימגור, ובגלל שהמ"מ התעקש לשנות נתיב הליכה באמצע לבנון רק בשל תחושת בטן" (עמוד 294), נמנע האסון.

מלחמה לכל דבר ועניין

בתחילה הגדיר צה"ל את הלחימה בלבנון כפעולת ביטחון שוטף, אבל בראשית 1995 חל שינוי מהותי. אז "החליטו הרמטכ"ל רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ואלוף פיקוד הצפון עמירם לוין להגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון מלחמה לכל דבר ועניין" (עמוד 22). לוין, יוצא סיירת מטכ"ל, הוביל בפיקוד הצפון קו לוחמני שכלל פשיטות, מארבים ומבצעים מיוחדים. במקביל הוקמו בית הספר ללוחמת גרילה ויחידת אגוז בחטיבת גולני שהתמחתה בלחימה בשטח הלבנוני.

בתחילה הגדיר צה"ל את הלחימה בלבנון כפעולת ביטחון שוטף, אבל בראשית 1995 חל שינוי מהותי. אז "החליטו הרמטכ"ל רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ואלוף פיקוד הצפון עמירם לוין להגדיר את שהות צה"ל ברצועת הביטחון מלחמה לכל דבר ועניין"

מפקדה הראשון של יחידת אגוז היה ארז צוקרמן, "איש הקומנדו הימי" (עמוד 39), קצין נועז וחותר למגע. הקמתה התגלתה כמהלך יעיל מאוד, ועד לנסיגה בשנת 2000 הרגו לוחמיה עשרות מחבלים.

באחד הקרבות הקשים שניהלה היחידה, ב-19 בספטמבר 1996, סרק כוח גדול בפיקוד צוקרמן את ג'בל סוג'וד ונתקל מטווחים קרובים בפעילי חיזבאללה. "לפחות עשרה אנשי חיזבאללה נהרגו בשורה של היתקלויות באותו בוקר בסבך ליד סוג'וד ופרט לשני ההרוגים של צה"ל – ההרוגים הראשונים של יחידת אגוז – נפצעו שמונה לוחמים אחרים" (עמוד 46).

בספטמבר 1997, כשבוע לאחר שכוח שייטת 13 נתקל במארב חיזבאללה וספג אחד-עשר הרוגים (והרוג נוסף מכוח החילוץ), הרגו לוחמי היחידה, עליה פיקד אז משה תמיר, את בנו של חסן נצראללה, מזכ"ל הארגון.

בספטמבר 1997, כשבוע לאחר שכוח שייטת 13 נתקל במארב חיזבאללה וספג אחד-עשר הרוגים (והרוג נוסף מכוח החילוץ), הרגו לוחמי היחידה, עליה פיקד אז משה תמיר, את בנו של חסן נצראללה, מזכ"ל הארגון

"הכוח של אגוז נע ליד מוצב צד"ל בסוג'וד, על מורדות ג'בל רפיע, ופגע בכמה אנשי חיזבאללה בתום קרב שבו השתתפו גם כוחות של צבא לבנון שירו לעבר מסוקי קרב של צה"ל. לאור מעורבותו של צבא לבנון, העריכו בפיקוד צפון כי אפשר שבכיר בחיזבאללה היה בין הנפגעים בקרב" (עמוד 149). תמיר הורה ללוחמי אגוז להביא עמם את גופות פעילי החיזבאללה שנותרו בשטח.

אחת הגופות היתה זו של האדי נצראללה, וישראל ניצלה את קלף המיקוח הזה בכדי במשא ומתן להשבת גופתו של לוחם הקומנדו הימי שנהרג באסון השייטת, איתמר איליה, שהוחזקה בידי חיזבאללה.

לחימה מתמדת, סיזיפית

אבל עם כל הכבוד ליחידות המובחרות (שחוו, כפי שאמר לי חבר ששירת כקצין בסיירת נח"ל בתקופה המדוברת, עומס יוצא דופן, עם דרישה כמעט בלתי-אפשרית לאפס תקלות ולמאה אחוז הצלחות), מן הספר עולה שלבנון האמיתית היתה שייכת לגדודי השריון והחי"ר, לתצפיתנים, לכוחות ההנדסה והתותחנים, ש"טחנו" קווים במוצבים, והשכיבו מארבים בוואדיות בצורה סיזיפית, מייאשת ושוחקת.

מן הספר עולה שלבנון האמיתית היתה שייכת לגדודי השריון והחי"ר, לתצפיתנים, לכוחות ההנדסה והתותחנים, ש"טחנו" קווים במוצבים, והשכיבו מארבים בוואדיות בצורה סיזיפית, מייאשת ושוחקת

אחד האירועים המשמעותיים בספר התרחש בשעות הערב ב-9 באוגוסט 1998. פעיל חיזבאללה חדר למוצב סוג'וד של צד"ל, בעת שאויש על-ידי מחלקה מגדוד הצנחנים 101, והפתיע את הלוחמים. סמל המחלקה נאבק עמו, ירה לעברו ופצע אותו, אך המחבל נמלט לסבך.

כל שרשרת הפיקוד שמעל למפקד המחלקה התייחסה בסלחנות מה ללוחמים אבל זה עתיד היה להשתנות במהירות. "עם כניסתו לתפקיד הדגיש הרמטכ"ל שאול מופז את חשיבות הניצחון בעת מגע עם האויב" (עמוד 203). מופז, שאחד מפקודיו בחטיבת הצנחנים תיאר את סגנון הפיקוד שלו כ"יחס מחמיר לתקלות קלות ערך", ניצל את האירוע בכדי לבסס נורמה והחליט להדיח את מפקד המחלקה, הסמל ולוחם נוסף מחטיבת הצנחנים. "עוד החליט לרשום הערה פיקודית למפקד יק"ל תת-אלוף ארז גרשטיין, למח"ט הגזרה המזרחית של יק"ל אלוף-משנה אביב כוכבי ולמפקד גדוד 101 סגן-אלוף איתי וירוב" (עמוד 160). כיום, כרמטכ"ל, כוכבי מדגיש גם הוא את ערך הניצחון, ולא מן הנמנע שהשיעור של מופז נשאר אתו מאז.

כל שרשרת הפיקוד שמעל למפקד המחלקה התייחסה בסלחנות מה ללוחמים אבל זה עתיד היה להשתנות במהירות. "עם כניסתו לתפקיד הדגיש הרמטכ"ל שאול מופז את חשיבות הניצחון בעת מגע עם האויב"

הטיפול בגדוד המוכה היה לקוי, אבל למרות שנוח לאמץ את הגישה לפיה מופז החמיר מדי עם הלוחמים והמפקדים, הרי שבסוף קשה להתווכח עם העובדה שמאז ואילך חתרו כוחות צה"ל למגע, ועשו כן גם בהמשך כהונתו של מופז בראשית האינתיפאדה השנייה. בהובלת וירוב הצליח גדוד 101 להתאושש מן האירוע. בקו הבא, ב-12 ביוני 1999, כוח מהגדוד "נתקל בחוליית חיזבאללה, ליד מוצב ריחן" (עמוד 219). למרות שהופתע והמ"מ נפצע, התעשת הכוח, אליו חבר גם המג"ד, והרג ארבעה מחבלים.

אירוע משמעותי אחר הוא מבצע "שבר ענן", כמעט שנה לפני הנסיגה, באוגוסט 1999. כוחות מהפלוגה המסייעת בגדוד 51 של גולני, בפיקוד יואב ירום, ארבו למחבלים בסמוך למבצר הצלבני קלעת דובאי. ירום, שהתגייס "לפלס"ר גולני" (עמוד 224) ולאחר שובו מקורס הקצינים איבד את כף רגלו בפיצוץ מטען בלבנון, שכנע את מפקדיו, מח"ט הגזרה, משה תמיר, ומח"ט גולני, גדי איזנקוט, להוציא פעילות התקפית.

אחד הכוחות, שהתמקם במבצר, הופתע על-ידי שלושה מחבלי חיזבאללה, וספג פצועים והרוג. בהמשך נתקל כוח התגבורת שהוביל מג"ד 51, אילן אטיאס, במחבלים הנסוגים. בחילופי האש נפצע המג"ד ונהרג לוחם נוסף. לבסוף, "צמצם ירום את הטווח שבין הכוח שלו לבין חוליית החיזבאללה בתחתית הוואדי. כוח המ"פ הסתער על החולייה והרג את שלושת אנשיה" (עמוד 230).

ספר מרתק אבל חד-ממדי

חסרונו העיקרי של הספר הוא התיאור החד-ממדי שלו את המציאות. כמעט כל הספר מלא בתיאורים אודות אנשים, שהתגייסו לצה"ל מלאי מוטיבציה ורצון לתרום, ונהרגו במלחמה שמוצגת כחסרת תכלית. המציאות היתה מורכבת יותר.

חסרונו העיקרי של הספר הוא התיאור החד-ממדי שלו את המציאות. כמעט כל הספר מלא בתיאורים אודות אנשים, שהתגייסו לצה"ל מלאי מוטיבציה ורצון לתרום, ונהרגו במלחמה שמוצגת כחסרת תכלית. המציאות היתה מורכבת יותר

אכן, כמעט לאורך כל התקופה לא נבחנה כדאיותה של רצועת הביטחון ביחס למטרה שלשמה הוקמה. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט (שלחם בלבנון שנים ארוכות), טען בשעתו כי החיזבאללה מתמקד בפגיעה בכוחות צה"ל וצד"ל ברצועת הביטחון ולא בניסיונות לחדור לישראל במטרה לבצע פיגועים נוסח משגב עם וכפר יובל. רק כאשר נכשל בכך, ירה הארגון על יישובי הצפון.

תא"ל (מיל.) גיורא ענבר, שפיקד על יחידת הקישור ללבנון, הסביר פעם את מעגל הקסמים השלילי בו היתה ישראל נתונה באמצעות מבצע של סיירת צנחנים, במאי 1995. הכוח, בפיקוד רס"ן יוסי בכר (לימים אלוף), הרג חמישה פעילי חיזבאללה, במארב סמוך למוצב סוג'וד, וחזר בלי נפגעים. בתגובה ירה הארגון קטיושות על קריית שמונה. בעצם, אמר ענבר, שכמפקד סיירת גולני נחשב לאחד מקבלני הביצועים הבולטים והלוחמניים של פיקוד הצפון, הישיבה בלבנון לא הוסיפה לישראל דבר.

נדמה, כתב המחבר, שכמעט הכול הפך מעגלי בלבנון. "כמו המארבים שהציב צה"ל נגד כוחות חיזבאללה, שהיו בדרכם לארוב לכוחות צה"ל שיוצאים למארבים, כך גם בתחום המדיני: ישראל נכנסה ללבנון ב-1982 ולמעשה יצרה את חיזבאללה" (עמודים 133-132).

הטענה האחרונה אינה מדויקת, בלשון המעטה, ומבטאת ראייה צרה וחסרה של העימות. החיזבאללה הוקם על-ידי איראן כשלוחה שלה, במסגרת ייצוא המהפכה האסלאמית, והוא מנהל כנגד ישראל מלחמת קודש.

הטענה האחרונה אינה מדויקת, בלשון המעטה, ומבטאת ראייה צרה וחסרה של העימות. החיזבאללה הוקם על-ידי איראן כשלוחה שלה, במסגרת ייצוא המהפכה האסלאמית, והוא מנהל כנגד ישראל מלחמת קודש

בתקופתו של מופז כרמטכ"ל נבחנה סוף סוף המטרה שלשמה שהה צה"ל בדרום לבנון. במקום הגנה על יישובי הצפון נקבעה מטרה חדשה: "הגנה על גבולה הצפוני של ישראל" (עמוד 165). את המטרה הזו, כפי שטענו קבוצות כמו "ארבע אימהות", ניתן לממש בלי להחזיק כוחות בשטח לבנון. אבל כפי שהתברר לאחר הנסיגה מלבנון, האיום ששמו חיזבאללה לא נמוג כשעזב צה"ל את לבנון.

ביטוי לראייה החד-ממדית המוצגת בספר ישנו בעובדה שכמעט ואינו כולל הצלחות מבצעיות של צה"ל, וכאשר הוא עושה כן, אז הן מסתכמות במשפט לאקוני. ביולי 1997 למשל, "בהיתקלויות של אגוז, פלנ"ט צנחנים, וגדוד 101 של החטיבה" (עמוד 93), נהרגו חמישה מחבלים והכוחות חזרו בלי שריטה. במבצע "מהלך מבריק" ב-1998, שאינו מוזכר בספר, פשט כוח מיחידת אגוז בפיקוד משה תמיר על הכפר ע'נדוריה והרג שמונה מחברי כוח האבטחה של חיזבאללה בכפר.

ביטוי לראייה החד-ממדית המוצגת בספר ישנו בעובדה שכמעט ואינו כולל הצלחות מבצעיות של צה"ל, וכאשר הוא עושה כן, אז הן מסתכמות במשפט לאקוני

זוהי הצלחה מבצעית די מרשימה, ומוזר שהיא ודומות לה אינן מוזכרות בספר. אין בכך, כאמור, מלערער את הקביעה שההצלחות המבצעיות לא שירתו שום תכלית מדינית ולא תורגמו לאחת כזו, אבל בלעדיהן הסיפור חסר.

גם העובדה שהיו בצה"ל קולות שקראו בזמן אמיתי לצאת מלבנון לא מוזכרת. אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין וקציניו, ובהם יאיר גולן, קצין צנחנים שהיה מח"ט בלבנון (אז גם נפצע בהיתקלות עם מחבלים, והוסיף לפקד על הכוח עד גמר הלחימה), חשבו שהמשך השהייה של ישראל ברצועת הביטחון מיותר ועליה לצאת משם, רצוי לאחר שתכה מכה קשה את חיזבאללה. ליפקין-שחק, כרמטכ"ל, אפשר ללוין להציג את משנתו בפני הדרג המדיני שדגל בקו שמרני, ולמעשה החליט להשאיר את צה"ל בלבנון עוד כארבע שנים.

לקחים שאסור לשכוח

מלבנון נסוג לבסוף צה"ל כתוצאה מהחלטה שכפה על המערכת ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, אהוד ברק. היתה זו החלטה שראש אגף מבצעים דאז, אלוף (מיל') גיורא איילנד, תיאר בדיעבד כ"חכמה וגם אמיצה".

זהו ספר חשוב בשל העובדה שהתקופה כמו נשכחה מהלב. מה גם שהר-זהב יודע לספר סיפור והקורא כמו נשאב לספר וללבנון. אבל כוחו האמיתי של הספר הוא בשלושה לקחים שמופיעים בסופו, שאסור לשכוח.

הראשון שבהם, כתב, הוא שהלחימה המחישה "עד כמה חשוב החינוך של מפקדים זוטרים בצה"ל לפעול ולקבל על עצמם אחריות – "להגדיל ראש" כפי שהדבר נקרא בעגה הצה"לית – אך הדבר נראה טבעי כמעט, שכן הלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון הייתה כמעט כולה של הפיקוד הזוטר: כזו שבה המ"מ השפיע על התוצאה יותר ממפקד האוגדה, וסמל המחלקה השפיע יותר מהמח"ט. במלחמה הזו לא היו קרבות חטיבתיים ואפילו לא קרבות גדודיים. בפעמים שבהן כוחות לוחמים פגשו אלה את אלה בשדה הקרב הם היו בסדרי גודל של כיתה מול חולייה" (עמוד 282). הלקח הזה, חייב לעמוד לעיני צה"ל בהכשרת הפיקוד הזוטר.

הלקח הראשון מהמלחמה, כתב, הוא שהלחימה המחישה "עד כמה חשוב החינוך של מפקדים זוטרים בצה"ל לפעול ולקבל על עצמם אחריות – "להגדיל ראש" כפי שהדבר נקרא בעגה הצה"לית

הלקח השני, נוגע לשאלה מדוע נדחקה המלחמה מהתודעה הציבורית בישראל. אחת התשובות שמספק הספר היא שישראל "לא ניצחה במלחמה בדרום לבנון, ואיש לא נהנה לזכור הפסדים" (עמוד 286). ומדוע הפסדנו, או לפחות לא ניצחנו? משום שהמטרה שהוגדרה לצה"ל היתה אמורפית ולא הוגדרו יעדים מדידים וברי השגה. כשאין הגדרה ברורה מה יחשב לניצחון, לא ניתן לנצח.

ישראל, כתב הר-זהב, יצאה מלבנון משום "שנמצאו אזרחים, ובעיקר אזרחיות, שיצביעו על הכישלון המחשבתי של הממשלה ושל צה"ל ויזעקו שאין בכך כל היגיון" (עמוד 289). זהו הלקח השלישי. הלוואי שתמיד יהיו כאלו שיעשו כן.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה, ומתאם תכניות צבא, אסטרטגיה וביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). קודם לכן עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,857 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון איש רציני מאד

לקראת הגעתו לישראל מחר, הקומיקאי שהפך לנשיא מדבר עם דיוויד הורוויץ על הכול ● על באבי יאר, השואה והאנטישמיות באוקראינה כיום ● על הפלת המטוס האוקראיני באיראן ● על האכזבה שלא יורשה לנאום בישראל ● על חיבוק הדוב של רוסיה והיחסים המורכבים עם פוטין ● וגם על שיחת הטלפון המפורסמת עם דונלד טראמפ ● בלעדי

עוד 2,816 מילים

משפט ההדחה של הנשיא טראמפ: מורה נבוכים

היום (ג') ייפתח בסנאט האמריקאי משפט ההדחה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. זוהי הפעם השלישית בהיסטוריה האמריקאית שנשיא עומד בפני הדחה, כאשר הנשיאים ג'ונסון וקלינטון שעמדו להדחה לפניו, זוכו ולא הודחו בסופו של דבר.

המערכת הפוליטית האמריקאית מאוד שונה מהישראלית, ולמרות ששתיהן עומדות כעת מול הליך דומה של הדחת ראש הרשות המבצעת, השוני הוא עצום.

המערכת הפוליטית האמריקאית מאוד שונה מהישראלית, ולמרות ששתיהן עומדות כעת מול הליך דומה של הדחת ראש הרשות המבצעת, השוני הוא עצום

איך בנויה שיטת הממשל האמריקאית?

הקונגרס האמריקאי הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית, והוא מורכב משני חלקים – בית הנבחרים, שמכונה הבית התחתון ומונה 435 נבחרים ונבחרות המייצגים את מחוזות הבחירה ברחבי המדינה, הנקבעים אחת לעשר שנים – והסנאט, הבית העליון, המונה 100 סנאטורים וסנאטוריות, שניים לכל אחת ממדינות ארצות הברית.

כלומר, הבית התחתון נותן לכל מדינה כוח בהתאם לאוכלוסייתה בעוד הבית העליון מייצג את כל המדינות באופן שווה. בכל אחד משני הבתים יש ועדות, בדומה לכנסת ולפרלמנטים אחרים.

מאז בחירות האמצע ב-2018, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים, ובראשו עומדת ננסי פלוסי, חברת קונגרס מקליפורניה. בסנאט, לעומת זאת, ישנו רוב רפובליקני. הנשיא של הסנאט, באופן רשמי, הוא סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, אבל את רוב הפרוצדורות מנהל מנהיג הרוב, מיץ' מקונל.

מאז בחירות האמצע ב-2018, המפלגה הדמוקרטית מחזיקה ברוב המושבים בבית הנבחרים, ובראשו עומדת ננסי פלוסי, חברת קונגרס מקליפורניה. בסנאט, לעומת זאת, ישנו רוב רפובליקני

בניגוד למשטרים פרלמנטריים (כמו ישראל, בריטניה ואחרות), במשטרים נשיאותיים הנשיא נבחר ישירות על ידי המצביעים, ולא, כמו שאנחנו רגילים, על ידי הקמת קואליציה והצבעה פרלמנטרית.

בארצות הברית, נשיא נבחר אחת ל-4 שנים בדיוק, ואין שום אפשרות חוקתית של בחירות שלא מן המניין, לא במקרה של הדחה ולא במקרה של מוות או פרישה. כמו שעון, ביום שלישי הראשון של השבוע המלא הראשון של נובמבר בכל שנה שמתחלקת ב-4, ארצות הברית בוחרת נשיא. הבחירות הבאות יערכו ב-3 בנובמבר, 2020.

ומה זאת בכלל הדחה?

בגלל שאין אפשרות לבחירות שלא מן המניין, החליטו אבות האומה האמריקאים, שכתבו את החוקה, לאפשר לקונגרס להעביר את הנשיא מתפקידו אם הוא עובר על אחת מהעבירות בנות-ההדחה שמפורטות בה: בגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים.

בגלל שאין אפשרות לבחירות שלא מן המניין, החליטו אבות האומה האמריקאים, שכתבו את החוקה, לאפשר לקונגרס להעביר את הנשיא מתפקידו אם הוא עובר על אחת מהעבירות בנות-ההדחה המפורטות: בגידה, שוחד או פשעים ועוונות חמורים אחרים

בשלב הראשון, בית הנבחרים מודיע על כוונתו להתחיל בבדיקה מקדמית להליך שקרוי Impeachment. למרות שבעברית המונח תורגם ל"הדחה", משמעותו יותר קרובה ל"האשמה".

הוועדות השונות של בית הנבחרים (למשל, ועדת המודיעין) דנות בחומרים שמובאים לפניהן, רשאיות לזמן עדים רלוונטיים, ובסופו של דבר, מעבירות את מסקנותיהן לועדת המשפטים של הבית, שמחליטה האם להתחיל בהליך ולהביא את סעיפי ההדחה אל מליאת בית הנבחרים, שם יצביעו על ההחלטה. שלב זה דומה במקצת להגשת כתב אישום במשפט הפלילי, ואם יש רוב, הנשיא Impeached, כלומר מואשם, וההליך עובר לשלב הבא.

השלב הבא הוא משפט ההדחה והוא מתרחש בסנאט. בית הנבחרים ממנה "מנהלים", המשמשים כתובעים ומגישים את כתב האישום לסנאט. בשלב הזה, נשיא בית המשפט העליון האמריקאי מושבע לתפקיד מנהל המשפט ומשביע את כלל הסנאטורים כמעין חבר מושבעים.

לאחר מספר ימי הערכות ודיונים, המשפט נפתח, ובתחילתו ישנן הצבעות על כללים שונים לפיהם יתנהל המשפט. אחד הדברים שעומדים במרכזו של דיון סוער במשפט הנוכחי הוא ויכוח האם יש לאפשר לסנאט לזמן עדים נוספים או האם יש להסתמך רק על המסמכים שהגיש בית הנבחרים עם תחילת ההליך.

אחד הדברים שעומדים במרכזו של דיון סוער במשפט הנוכחי הוא ויכוח האם יש לאפשר לסנאט לזמן עדים נוספים או האם יש להסתמך רק על המסמכים שהגיש בית הנבחרים עם תחילת ההליך

כדי להרשיע נשיא, על הסנאט להצביע ברוב של שני שליש מחבריו על סעיף אחד לפחות. נשיא שהורשע מודח מתפקידו באופן מיידי, והסגן שלו מושבע במקומו.

אנחנו נמצאים לאחר הדיון בבית הנבחרים והגשת האישום נגד טראמפ, והיום אחה"צ, כשיעלה הבוקר בוושינגטון הבירה, יתחילו הדיונים.

למה בכלל רוצים להדיח את טראמפ?

אם תשאלו כל מצביעה דמוקרטית בארצות הברית היא תנחר מצחוק ותתייחס לשאלה הרטורית. אבל, כמו בכל מקום, הרצונות של המצביעים והמצב המשפטי לא זהים.

למרות שרבים בארצות הברית היו בטוחים כי החקירות סביב הבחירות ב-2016 יוכיחו מעל לכל ספק כי טראמפ היה מעורב אישית בהטיית הבחירות, החוקר המיוחד רוברט מולר לא מצא הוכחות חד משמעיות לכך (אך גם לא אמר שהוא יכול להוכיח חד משמעית שהדבר לא התרחש).

למרות שרבים בארצות הברית היו בטוחים כי החקירות סביב הבחירות ב-2016 יוכיחו מעל לכל ספק כי טראמפ היה מעורב אישית בהטיית הבחירות, החוקר המיוחד רוברט מולר לא מצא הוכחות חד משמעיות לכך

למרות לחץ של דמוקרטים רבים, יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי סירבה לפתוח בהליך הדחה בעקבות שמועות או טענות על שחיתות, מפחד שהדבר דווקא יועיל לטראמפ, אך זה השתנה בספטמבר האחרון.

באמצע ספטמבר התפרסם כי אחד מעובדי הבית הלבן הגיש תלונה, לפיה ביולי 2019 שוחח טראמפ עם נשיא אוקראינה, וולודומיר זלינסקי. בשיחה דרש טראמפ שזלינסקי יפתח בחקירה אודות שחיתות, כביכול, בה מעורב האנטר ביידן, בנו של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן שאף מתמודד על המועמדות של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.

לפי אותו חושף שחיתויות, שתימלל את השיחה בעצמו כחלק מתפקידו בבית הלבן, טראמפ התנה את הסיוע הצבאי שארצות הברית מגישה לאוקראינה בכך שהחקירה תיפתח ובכך בעצם דרש התערבות זרה במערכת הבחירות של 2020, בהן הוא מתמודד לכהונה שנייה.

לפי אותו חושף שחיתויות, שתימלל את השיחה בעצמו כחלק מתפקידו בבית הלבן, טראמפ התנה את הסיוע הצבאי שארצות הברית מגישה לאוקראינה בכך שהחקירה תיפתח ובכך בעצם דרש התערבות זרה במערכת הבחירות של 2020

עם רוב דמוקרטי מוצק בבית ומידע ברור על פעולות לא חוקיות של הנשיא, החליטה פלוסי לפתוח בחקירה לקראת הליכי האשמה והדחה של טראמפ, והחלה חודשיים של דיונים, בהם עלו והעידו בכירים במשרד החוץ ובבית הלבן כי טראמפ התנה את המשך הסיוע בכך שזלינסקי יצהיר פומבית על פתיחת חקירה נגד האנטר ביידן. לעומת זאת, רבים אחרים קיבלו הוראה ישירה מהנשיא לא להעיד בחקירות.

לאחר חודשיים, ב-18 בדצמבר, בית הנבחרים אישר את הליך ההדחה על שני סעיפים: ניצול לרעה של כוח והפרעה לפעילות הקונגרס, ברוב של 230 מול 197 לסעיף הראשון, ו-229 מול 198 לסעיף השני.

לאחר חודשיים, ב-18 בדצמבר, בית הנבחרים אישר את הליך ההדחה על שני סעיפים: ניצול לרעה של כוח והפרעה לפעילות הקונגרס, ברוב של 230 מול 197 לסעיף הראשון, ו-229 מול 198 לסעיף השני

ומה עכשיו?

עכשיו אנחנו צפויים להליך משפטי-פוליטי בסנאט, שידמה משפט שנערך לנשיא, אך נוכחותו שם אינה נדרשת ונראה כי הוא גם לא יזומן ולא יתנדב להגיע בעצמו.

אחד הדיונים העיקריים סביב המשפט הוא רצונם של סנאטורים דמוקרטים להביא עדים נוספים שטראמפ חסם מלהופיע וכעת מחויבים להופיע, על פי חוק, אם יזומנו, ועדים שהתנדבו להעיד בהליך, כמו היועץ לבטחון לאומי לשעבר, ג'ון בולטון, שעדר חתולים שחורים עבר בינו לבין טראמפ בעקבות התנהגותו של טראמפ במהלך כהונתו.

הרפובליקנים, בראשותו של מיץ' מקונל ובהוראה ישירה וברורה של טראמפ, מבקשים שהמשפט יהיה קצר ככל האפשר ולדחוס אותו על פני 12 שעות כל יום, מה שיהפוך אותו להצגה המשעממת ביותר בעיר ויבריח צופים שעלולים להיות מושפעים מהעדויות לקראת הבחירות הקרובות.

הרפובליקנים, בהוראה ישירה של טראמפ, מבקשים שהמשפט יהיה קצר ככל האפשר ויידחס ל-12 שעות כל יום, כך שיהפוך להצגה המשעממת בעיר, ויבריח צופים שעלולים להיות מושפעים מהעדויות בבחירות הקרובות

הדמוקרטים, לעומתם, בהנהגתו של מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר ובסיוע סנאטורים בולטים אחרים המתמודדים על המועמדות הדמוקרטית, מעוניינים להנגיש את המשפט הזה לציבור ולהציג כמה שיותר מידע.

הסיבה לרצונם של הדמוקרטים די ברורה – גם לו יצליחו לשכנע כמה סנאטורים רפובליקנים שכבר הצביעו בעבר נגד טראמפ, הם לא יצליחו להגיע לרוב של שני שלישים. הברירה היחידה שנותרה להם היא להשתמש בהליך ההדחה, שמעיקרו אינו משפטי גרידא אלא פוליטי, כחלק מקמפיין הבחירות לנשיאות עוד בטרם נבחר/ה מועמד/ת.

זה יעזור לטראמפ או לא?

קשה לומר. טראמפ, כאדם, הוא בלתי צפוי. כפי שזה נראה עכשיו, ואם הוא יישמע לעצת עורכי הדין שלו, נראה שהוא לא יסבול מכך יותר מדי, ואולי אפילו ישתמש בזה בקמפיין הבחירות שלו ויטען שהוא זוכה מההאשמות שהדמוקרטים טופלים עליו וש"תפרו לו תיק" (נשמע לכם מוכר?).

רוב המצביעים שלו בכלל לא מתעניינים בפוליטיקה, ומבחינתם הוא מייצג אותם כשהוא נלחם באליטות, למרות שהוא בעצמו אחד החברים הבכירים באותן אליטות (גם זה נשמע לכם מוכר?). בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית יציבה, בניגוד לתחזיות השחורות של האנליסטים, והגאווה הלאומית מרקיעה שחקים, זה די והותר למצביעיו.

אם טראמפ יישמע לעצת עורכי דינו, נראה שלא יסבול מכך יותר מדי, ואולי אפילו ישתמש בזה בקמפיין הבחירות שלו, בטענה שזוכה מההאשמות שהדמוקרטים טופלים עליו וש"תפרו לו תיק" (נשמע לכם מוכר?).

מצד שני, ייתכן שעדים נוספים שישודרו בשעות צפיית השיא בארה"ב יועילו לדמוקרטים. חלק מהעדים הפוטנציאלים, כמו ג'ון בולטון, נחשבים לבעלי סמכות בתחומם ולא נגועים באג'נדות פוליטיות מלבד שמירה על בטחונה של ארצות הברית.

בולטון היה רק אחד משורה של בכירים בממשל שהתפטרו או פוטרו בשלוש השנים האחרונות בעקבות סכסוכים אישיים או מהותיים עם הנשיא, והם עדיין זוכים להערכה גם בקרב הרבה מהרפובליקנים.

אם דבריו של בולטון יצליחו להגיע, באמצעות המשפט, לבתים רבים בארצות הברית, ייתכן והם יטו את הכף מספיק במדינות המתנדנדות כדי ליצור שינוי בדפוסי ההצבעה. חשוב לזכור שלמרות שטראמפ ניצח בבחירות, להילארי קלינטון היו כ-3 מיליון יותר קולות. לצערה ולצערם של הדמוקרטים, הדבר לא תורגם לניצחון באלקטורים.

בולטון היה רק אחד משורה של בכירים בממשל שהתפטרו או פוטרו בשלוש השנים האחרונות בעקבות סכסוכים אישיים או מהותיים עם הנשיא, והם עדיין זוכים להערכה גם בקרב הרבה מהרפובליקנים

בכל מקרה, הבחירות בארצות הברית יערכו עוד פחות משנה, ובעוד שנה ויום יושבע הנשיא – בין אם זה טראמפ, שוב, או נשיא/ה דמוקרטי/ת מבין 12 המתמודדות והמתמודדים על המועמדות, במרוץ שיחל רשמית בעוד שבועיים עם אסיפות הבחירות באיווה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,477 מילים

למיכל הלפרין, הממונה על התחרות העסקית בארץ, יש כוח אדיר בידיים: היא יכולה לחקור התנהגות לא נאותה של טייקונים וחברות ענק, ואף להפעיל נגדם סנקציות פליליות ● אבל במקום להיכנס בענקיות המזון, הבנקאות ותאגידי הגז הגדולים, רשות התחרות פעלה למיגור ״קרטל המכבסות״ ו״קרטל פיפא 17״ ● למה זה קרה ומי מרוויח מכך ● פרשנות

עוד 1,401 מילים

גנץ לנתניהו: קודם נדון בחסינות, אח"כ נחיל ריבונות

גנץ הבטיח סיפוח הבקעה אחרי הבחירות ונתניהו מציע לו לסכם את זה עוד הערב ● שמולי מבקש לפסול את המפלגה של אשת יגאל עמיר ● דיכטר: יכולתי להתמנות לשר, לא רציתי ● ליברמן לא מתחרט על דבריו למירי לרגב ומתחייב: לא יהיו בחירות רביעיות ● טיבי: ח"כ יזבק ראויה וחרוצה, ההצעה לפסילתה חמורה

עוד 31 עדכונים

מתקני שעשועים במיליוני ש"ח שוכבים שנים במחסן

חשיפה חמש שנים לאחר מכרז ענק להתקנת מתקני שעשועים בפארק אריאל שרון, נדנדות ומגלשות מתוחכמות מאוחסנות ללא שימוש מאחורי סוגר ובריח ● מסמכים סודיים שהגיעו לידי זמן ישראל חושפים סדרה של מפגשים תמוהים של מנכ״ל הפארק עם מנכ״לית החברה הזוכה, רכישה זריזה של מתקנים - וזינוק חד בעלויות רגע אחרי ההכרזה על הזוכה ● כעת, החברה שהפסידה במכרז דורשת לחשוף מסמכים פנימיים של הפארק

עוד 2,441 מילים

סוגרים עשור

הישועה לא תצמח מהפוליטיקאים

היבשת האוסטרלית בוערת מאז ספטמבר. עונת השריפות חסרת התקדים החלה השנה מוקדם, וצפויה להימשך עד מרץ, אז בדרך כלל מגיעים הגשמים. שלשום חטפה אוסטרליה סופת ברד בגודל של כדורי פינג פונג, 100 מ"מ של  גשם ירדו בתוך שעות ספורות, וסופות אבק הפכו את היום ללילה.

האש, פרט לסופות גשם מפתיעות ומבורכות, אינה דועכת וקשה להישאר מעודכנים עם הנתונים. נכון לאמצע ינואר נשרפו מעל 186 מיליון דונם, לפחות 29 בני אדם נהרגו, כ-2700 בתים נשרפו עד היסוד והערכות שמרניות מדברות על מיליארד ורבע בעלי חיים שקיפחו את חייהם. בשבוע שעבר הייתה מלבורן העיר עם איכות האוויר הגרועה בעולם כאשר סידני וקנברה הולכות בעקבותיה עם זיהום אוויר חמור במיוחד, עקב העשן הסמיך שהקיף כבר חצי מכוכב הלכת.

נכון לאמצע ינואר נשרפו מעל 186 מיליון דונם, לפחות 29 בני אדם נהרגו, כ-2700 בתים נשרפו עד היסוד, והערכות שמרניות מדברות על מיליארד ורבע בעלי חיים שקיפחו את חייהם. בשבוע שעבר הייתה מלבורן העיר עם איכות האוויר הגרועה בעולם

להבות ענק בגובה של עשרות מטרים וסופות אש, בשילוב עם תנאי מזג אוויר קיצוניים של טמפרטורות שיא, רוחות חזקות וצמחייה שסובלת מיובש בשל בצורת ממושכת, יצרו עונת שריפות שהאוסטרלים למודי האש אינם זוכרים כמותה.

ממשלה אדישה

אף על פי כן, באמצע דצמבר יצא ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, לנופש משפחתי בהוואי וזכה לקיתונות של בוז על המהלך המנותק, עליו נאלץ להתנצל, בעוד אזרחים אוסטרלים מאבדים את בתיהם וחייהם בשריפות הענק.

למעשה, תגובת השלטון המרכזי מבהילה כמעט כמו השריפות – גם נוכח יערות הגשם והביצות שמעולם לא בערו קודם לכן, מתעקשת ממשלת אוסטרליה, יצואנית הפחם והגז המובילה בעולם, לדבוק בתעשיות ההרסניות המכניסות לכיסה כ-40 מיליארד דולר בשנה.

תגובת השלטון מבהילה כמעט כמו השריפות – גם נוכח יערות הגשם והביצות שמעולם לא בערו קודם לכן, מתעקשת ממשלת אוסטרליה, יצואנית הפחם והגז המובילה בעולם, לדבוק בתעשיות ההרסניות, המכניסות לכיסה כ-40 מיליארד דולר בשנה

מוריסון, שנודע בזכות הופעתו בבית הנבחרים בעודו מחייך בזחיחות וחובק גוש פחם, ביקש מאזרחיו להיות סבלניים ולשמור על רגיעה נוכח השריפות ובאותה נשימה טען שאין קשר בין חומרתן יוצאת הדופן, לטביעת הפחמן הגבוהה של המדינה והשפעתה על המשבר האקלימי.

אוסטרליה היא אחת המרוויחות הגדולות מהמשך קיומה של תעשיית הדלקים המאובנים, ובשנים האחרונות נעשו בה מספר מהלכים כדי לצמצם את הרגולציה הסביבתית המצומצמת גם כך.

התמיכה בסקטור הכרייה החזק במדינה, משותפת הן למפלגת הימין-מרכז השולטת, והן למפלגת הלייבור באופוזיציה, שאף תמכה בהגדלת ייצוא הפחם.

מוריסון, שהופיע בבית הנבחרים מחייך בזחיחות וחובק גוש פחם, ביקש מאזרחיו לשמור על רגיעה נוכח השריפות, ובאותה נשימה טען שאין קשר בין חומרתן יוצאת הדופן, לטביעת הפחמן הגבוהה של המדינה והשפעתה על המשבר האקלימי

התעשיות, בתורן, תורמות כספים רבים לשתי המפלגות. קשרים עבותים ומלוכלכים קושרים בין הפוליטיקה האוסטרלית והזהב השחור ומביאים לכך שתאגידים בעלי אינטרסים הם אלו המשפיעים בפועל על המדיניות הממשלתית. הפוליטיקאים, שרבים מהם מושקעים בפחם עד צוואר, משחקים ישר לידיהם.

אוסטרליה מבצעת התאבדות אקלימית

בעוד מדענים מתריעים שוב ושוב שעל העולם לעבור לאנרגיה ממקורות מתחדשים ולזנוח במהירות את התלות בדלקים הפוסיליים, אישרה ממשלת אוסטרליה לענקית הכרייה ההודית "אדאני" לפתח במדינת קווינסלנד את מכרה הפחם הגדול בהיסטוריה של היבשת. המכרה עתיד להרוס שטחים ונהרות של קהילות ילידיות ללא הסכמתן ולפלוט לאטמוספירה 4.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני על ידי פיתוח אחד ממאגרי הפחם הגדולים בעולם. לפחות שמונה מכרות נוספים עתידים לקום בעקבותיו.

ממשלת אוסטרליה אישרה לפתח את מכרה הפחם הגדול בהיסטוריה של היבשת. המכרה עתיד להרוס שטחים ונהרות של קהילות ילידיות ללא הסכמתן ולפלוט לאטמוספירה 4.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני

אוסטרליה, שכלכלתה נשענת על פחם כבר 3 עשורים, מדורגת במקום ה-57 והאחרון ברשימת המדינות המחוייבות לפעולה אקלימית. היא אינה מסתפקת באי עשייה פושע רק בתחומה: החל מ-1996, ממשלותיה השמרניות חותרות תחת הסכמים בינלאומיים הקשורים לשינויי האקלים, על מנת להגן על תעשיות הדלקים המאובנים שלה.

בועידת האקלים של האו"ם בנובמבר האחרון במדריד, נציגים ממדינות שונות הפנו אצבע מאשימה לאוסטרליה על כך שחסמה, יחד עם ברזיל וערב הסעודית, התקדמות במגעים על נושאים מרכזיים ובמיוחד על פיתוח שווקי פחמן שנועדו להפחית את שיעור הפליטות.

"אוסטרליה הייתה צריכה לשלוח סימן חיובי ולהוות דוגמה להפחתת פליטות של גזי חממה בדרכה לעבור לכלכלה נטולת פחמן" אומר פרנק ג'וטסו, פרופסור לאקלים ומדיניות אנרגטית באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. "לצערנו, אנחנו רואים בדיוק את ההפך – אוסטרליה הולכת לכיוון ההפוך ונתפסת כאחת המדינות המשבשות את המאמצים הבינלאומיים ומאטות אותם במקום לקדמם".

אוסטרליה אינה מסתפקת באי עשייה פושע רק בתחומה: החל מ-1996, ממשלותיה השמרניות חותרות תחת הסכמים בינלאומיים הקשורים לשינויי האקלים, על מנת להגן על תעשיות הדלקים המאובנים שלה

טרולים ובוטים בשירות ההכחשה

הרשתות החברתיות וטוויטר במיוחד, מלאו בשבועות האחרונים בקמפיין אגרסיבי הטוען שעונת השריפות החמורה נובעת מהצתות מכוונות והתנגדות של "הירוקים" לנקיטת צעדים למניעת שריפות כגון פינוי שטחים או שריפה מבוקרת.

הטענה על התנגדות הסביבתנים, מגוחכת ככל שתהיה, משקפת היטב את הנרטיב אותו מקדמת התקשורת השמרנית באוסטרליה בחודשים האחרונים, ובמיוחד העיתונים וערוצי הטלוויזיה של המיליארדר רופרט מרדוק.

מרדוק, שבבעלותו 58% מכלי התקשורת באוסטרליה ולו קשרים ענפים בתעשיית האנרגיה ותאווה בלתי נגמרת לכסף וכוח, מוביל קו דומה לרוח השלטונית בארה"ב ובריטניה – הפלת האחריות על השמאל, הגנה על מנהיגים שמרנים ובעיקר, הסטת הדיון ממשבר האקלים וזריעת ספק בנכונות העובדות המדעיות.

הרשתות החברתיות וטוויטר במיוחד, מלאו בשבועות האחרונים בקמפיין אגרסיבי, הטוען שעונת השריפות החמורה נובעת מהצתות מכוונות והתנגדות של "הירוקים" לנקיטת צעדים למניעת שריפות, כגון פינוי שטחים או שריפה מבוקרת

אחד מעיתוניו המרכזיים חזר וטען שהשריפות השנה אינן יוצאות דופן בהשוואה לעונות קודמות, שקר גס בהתחשב בעובדה שב-2019 לבדה, נשרפו במדינת ניו סאות' וויילס יותר שטחים מאשר 15 השנים שקדמו לה, יחד.

בעוד שהצתות הן אכן בעיה אוסטרלית ידועה, מספר החשודים בהצתות נמוך מזה שפורסם בתקשורת ובכל מקרה, פעילותם של מציתים בעונת השריפות הנוכחית אינה עומדת בסתירה להוכחות המדעיות בדבר תרומתו של האקלים המשתנה לעונת שריפות ארוכה וחמורה יותר מבעבר.

הלשכה למטאורולוגיה פרסמה ששינויי האקלים "משפיעים על תדירותם וחומרתם של תנאים המאפשרים שריפות חורש מסוכנות באוסטרליה ובמקומות נוספים בעולם, בין השאר על ידי השפעתם על הטמפרטורות, תנאי הלחות ודפוסי מזג האוויר."

אחד מעיתוניו המרכזיים חזר וטען שהשריפות השנה אינן יוצאות דופן בהשוואה לעונות קודמות, שקר גס בהתחשב בעובדה שב-2019 לבדה, נשרפו במדינת ניו סאות' וויילס יותר שטחים מאשר 15 השנים שקדמו לה, יחד

יוצאים לרחובות למרות הכל

בשנה האחרונה, עם ההתעוררות הציבורית הנוגעת למשבר האקלים ההולך ומחריף, גברו המחאות והלחץ הציבורי על הממשל לנקוט בפעולה דרמטית על מנת לבלום את המשבר.

בשביתת התלמידים הגלובלית בספטמבר 2019, יצאו לרחובות אוסטרליה כ-300,000 איש. כעת, אדישות ההנהגה אל מול המציאות, שרבים מתארים כאפוקליפטית, מעוררת זעם רב בקרב האוסטרלים. ראש הממשלה ממעט לבקר בעיירות השרופות לאחר שזכה לקבלות פנים צוננות במיוחד ובהן אזרחים מקללים וכבאי שסירב ללחוץ את ידו.

השריפות גרמו עד עתה לפליטות פחמן דו חמצני בשיעור של ⅔ מכמות הפליטות השנתית של אוסטרליה אבל מוריסון ממשיך להתעקש שארצו "ממלאת את חלקה" בהפחתת הפליטות, אף שיעדיה רחוקים מלהספיק על מנת לקיים את הסכם פריז שבתורו, אינו מספיק כדי לשמור על ההתחממות בסף הבטוח.

בשביתת התלמידים הגלובלית בספטמבר 2019, יצאו לרחובות אוסטרליה כ-300,000 איש. כעת, אדישות ההנהגה אל מול המציאות, שרבים מתארים כאפוקליפטית, מעוררת זעם רב בקרב האוסטרלים

בימים האחרונים התגברה המחאה, ועשרות אלפים יצאו לרחובות בחמש ערים מרכזיות וחסמו כבישים באופן בלתי אלים, תוך קריאה למוריסון להתפטר ולסיום עידן הדלקים הפוסיליים. הצטרפו אליהם בסולידריות עצרות מחאה במעל 50 ערים ברחבי העולם, כל זאת על רקע החמרת הענישה על אקטיביזם סביבתי בכלל ואקלימי בפרט, הן באוסטרליה והן באירופה.

חוקים המגבילים את חופש המחאה עברו בפרלמנט של מדינת קווינסלנד באוקטובר ובהם איום של שנתיים מאסר על אי ציות אזרחי וקנסות בגובה עשרות אלפי דולרים. חוקים דומים אמורים לעבור גם בטזמניה, חזית נוספת של מאבקים סביבתיים באוסטרליה.

סקוט מוריסון אף הגדיל לעשות ודרש שגופים ירוקים יענשו על פעילותם למען הסטת כספים מתעשיות מזהמות, בתגובה לפרישתו של הבנק המרכזי בשוודיה מתמיכתו בפרויקט אדאני ו-60 חברות נוספות שחזרו מכוונתן לממן את הפרויקט.

חוקים המגבילים את חופש המחאה עברו בפרלמנט של מדינת קווינסלנד באוקטובר ובהם איום של שנתיים מאסר על אי ציות אזרחי וקנסות בגובה עשרות אלפי דולרים. חוקים דומים אמורים לעבור גם בטזמניה

נסיונות אלו להפוך מחאה אזרחית בלתי אלימה לעבירה על החוק, הביאו לשינוי הסטטוס של אוסטרליה מדמוקרטיה "פתוחה" לדמוקרטיה "צרה" בדו"ח משנת 2019 הסוקר את מצב החברה האזרחית וזכויות אדם ב – 196 מדינות.

בעוד שמשבר השריפות באוסטרליה הופך למשבר פוליטי וחברתי חריף, ניתן ללמוד ממנו מספר דברים:

המערכת הפוליטית הקיימת אינה מסוגלת להתמודד עם האיום הקיומי שמציג משבר האקלים עקב פגמים בסיסיים באופן בו היא בנויה. ממשלות העולם ממשיכות להעדיף אינטרסים תאגידיים ורווח כספי קצר טווח על פני רווחת האזרחים ושגשוגן של המערכות הטבעיות המחזיקות את כולנו בחיים.

העולם בזבז למעלה מ-4 עשורים על דיבורי סרק כאשר תעשיות האנרגיה המזהמות ממשיכות לתקוע מקלות בגלגלים של כל עשייה אקלימית משמעותית, בעודן משקיעות מיליארדי דולרים בזריית חול בעיניי הציבור.

נסיונות אלו להפוך מחאה אזרחית בלתי אלימה לעבירה על החוק, הביאו לשינוי הסטטוס של אוסטרליה מדמוקרטיה "פתוחה" לדמוקרטיה "צרה" בדו"ח מ-2019, הסוקר את מצב החברה האזרחית וזכויות האדם ב-196 מדינות

למעלה מ-30 שנה מתקיימות ועידות אקלים בינלאומיות המסתיימות בכישלון מהדהד עקב התכופפות לבעלי אינטרסים כלכליים. התנועה הסביבתית העולמית ניסתה כבר את כל הדרכים המקובלות והמנומסות העומדות לרשותה, החל מלוביזם, דרך עצומות ועד לצעדות.

אף אחד מאפיקי הפעולה האלה לא הצליח להניב שינוי מדיניות משמעותי, לא לוקאלית ולא גלובלית, עד לשנה האחרונה בה המודעות הציבורית למשבר גברה באופן ניכר.

המאמצים הגלובליים של אלפי ארגונים ירוקים ואקטיביסטים נושאים פרי – 12 טיריליון דולר כבר הוסטו להשקעות לא מזהמות ברחבי העולם אולם מרבית המדינות, גם אלו עם הכוונות הטובות ביותר, עדיין מדשדשות מאחור ונסמכות אחת, על אי הפעולה של השנייה.

ובינתיים אצלנו

אוסטרליה לא רק דומה לישראל ברגישותה האקלימית, אלא גם באקלים הפוליטי שלה. אי יציבות פוליטית באוסטרליה הביאה לבחירתם של 7 ראשי ממשלה בתוך עשור ואילו כאן, אנו עומדים בפני מערכת בחירות שלישית בתוך שנה ואין לדעת אם ומתי תוקם סופסוף ממשלה מתפקדת. בעוד שממשלת הימין בישראל מכירה במשבר וטוענת שהיא מחוייבת לפעול לגביו, היעדים עליהם התחייבה הם מהנמוכים מבין מדינות ה-OECD.

אוסטרליה לא רק דומה לישראל ברגישותה האקלימית, אלא גם באקלים הפוליטי שלה. אי יציבות פוליטית באוסטרליה הביאה לבחירתם של 7 ראשי ממשלה בתוך עשור ואילו כאן, אנו עומדים בפני מערכת בחירות שלישית בשנה

ישראל מתחממת במהירות, כמעט פי שניים מהממוצע העולמי, ואנחנו יושבים לחופיו של ים, שמפלס המים בו הולך ועולה בכ-6 מ"מ בשנה. מרחביה המדבריים עתידים לגדול, כמות המשקעים צפויה להצטמצם והיובש יחמיר.

גלי חום ושריפות חורש קטלניות הם רק עניין של זמן ועדיין ממשלת ישראל ממשיכה לאשר קידוחי נפט ולקדם אנרגיית גז מזהמת ומסוכנת על פני מהלכים נרחבים לפיתוח טכנולוגי ותשתיתי של אנרגיות מתחדשות.

המדינה אינה ערוכה לשינויים שכבר כאן, ונדמה שלא משנה עד כמה ברורות העובדות, ממשלת ישראל ממשיכה להתנהל בבועה אקלימית משל עצמה ולקדם מדיניות אנרגטית מיושנת המיטיבה עם מעטים, ואינה שמה את טובת האזרחים בראש מעייניה.

ישראל מתחממת במהירות, כמעט פי 2 מהממוצע העולמי, ואנחנו יושבים לחוף ים, שמפלס המים בו הולך ועולה בכ-6 מ"מ בשנה. מרחביה המדבריים עתידים לגדול, כמות המשקעים צפויה להצטמצם והיובש יחמיר


מילים רבות כבר נכתבו על מה צריך להיעשות. המשותף לכולן הוא שמדובר בשינוי משמעותי ורדיקלי לא רק באורח החיים שלנו אלא בעיקר בתפיסה התודעתית ובאופן ההתנהלות שלנו בעולם. אנחנו סופסוף מתעוררים להבין שהתרבות שלנו מנתקת אותנו מהקשר הבסיסי שלנו עם הפלנטה, מהיותנו חלק בלתי נפרד ממנה והעולם הטבעי.

פרט להפחתת מזהמים ופליטות על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות עלינו לשנות מהיסוד את השימוש שלנו באדמות ולהפסיק שימוש בפרקטיקות הרסניות בחקלאות, תוך צמצום אכילה מהחי והגדלת התזונה מהצומח.

יש להתחיל באופן מיידי בשימור ושיקום הטבע, בהקצאת שמורות בים וביבשה בהן יחול איסור על עבודות פיתוח ולקדם שתילת עצים נרחבת והגנה על העצים הקיימים, כחלק מהתאמת המרחב האורבני להשפעות האקלים המשתנה.

פרט להפחתת מזהמים ופליטות על ידי מעבר לאנרגיות מתחדשות עלינו לשנות מהיסוד את השימוש שלנו באדמות ולהפסיק שימוש בפרקטיקות הרסניות בחקלאות, תוך צמצום אכילה מהחי והגדלת התזונה מהצומח

נוסף על כך יש להפחית באופן ניכר את הצריכה חסרת הרסן, המדלדלת את המשאבים מהר מכפי שהם מצליחים להתחדש תוך כדי יצירת פסולת בכמויות שלא ניתן להתמודד איתן. על הכלכלה להתבסס על עקרונות הכלכלה המעגלית תוך השארת מאות שנים של ניצול בני אדם והטבע מאחור, והתקדמות לעולם בו שוררים צדק חברתי וסולידריות אנושית. 

קשה להפריז בחשיבותו של לחץ ציבורי על הממשל בעת הנוכחית. "מרד אפריל" של הקבוצה המייסדת של התנועה האקטיביסטית הגלובלית "המרד בהכחדה" כלל 11 יום של אי ציות אזרחי בלתי אלים ברחבי לונדון.

גשרים, רחובות וכיכרות נחסמו לתנועה בפעולות יצירתיות שונות, שכל מטרתן לשבש את גישת ה"עסקים כרגיל", העלאת המודעות למשבר האקלימי והאקולוגי והפעלת לחץ על הממשלה לפעול מיידית. בתחילת מאי הכריז הפרלמנט הבריטי על מצב חירום אקלימי ובכך מילא את הדרישה הראשונה של התנועה – הכריזו על מצב חירום אקלימי ואמרו את האמת.

קשה להפריז בחשיבותו של לחץ ציבורי על הממשל בעת הנוכחית. "מרד אפריל" של הקבוצה המייסדת של התנועה האקטיביסטית הגלובלית "המרד בהכחדה" כלל 11 יום של אי ציות אזרחי בלתי אלים ברחבי לונדון

הגיע הזמן שגם ממשלת ישראל, תהיה איזו ממשלה שתהיה, תשים את המשבר האקולוגי בראש סדר העדיפויות שלה ותפעל בהתאם, שכן הוא עתיד להשפיע על כל אספקט בחיים של כולנו.

מכיוון שהישועה לא תצא מהפוליטיקה ותאפשר לנו לחזור לענייננו, זהו התפקיד שלנו ליצור חברה אזרחית, מעורבת ואקטיבית הדורשת פעולה דרסטית כדי לבלום את השפעותיו החמורות ביותר של המשבר האקלימי. 2020 זו השנה שלנו לשים פתק הצבעה למפלגות המחויבות להגנה ופעולה סביבתית אבל בעיקר, לצאת לרחובות עד שננצח במאבק הכי חשוב מאז ומעולם.

 

צלמת דוקומנטרית ואשת תוכן. חברה בצוות המדיה והצילום בתנועה הסביבתית הגלובלית "המרד בהכחדה", אזרחית העולם ואמא מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,088 מילים
עודכן לפני 3 שעות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעיית האמינות של נפתלי בנט

הרב רפי פרץ (״מילה זאת מילה״) משך אליו את כל תשומת הלב והלעג בשבוע שעבר, למזלו של נפתלי בנט ● אלמלא פרץ, אולי היו מצביעי הימין שמים לב לדיבורים הריקים ולהבטחות שהופרו מצדו של יו״ר ימינה ושר הביטחון ● פרשנות

עוד 697 מילים

אייקון ויזואלי נולד: גשר יהודית נפתח להולכי רגל

אחרי השקעה של 100 מיליון שקל נחנך הבוקר גשר יהודית מעל נתיבי איילון ● 110 מטרים של צינורות ברזל לבנים ודק במבוק חינני, מעוטרים בסלעים עגולים ולבנים, מחברים עתה את תל אביב המערבית עם השכונות המתרחבות במזרח ● אחרי טיול מצד לצד, אפשר להתנבא כבר עכשיו: הגשר עומד לככב באינספור אלבומי חתונה, לצד צילומי הנשיקה בשקיעה בגן צ'ארלס קלור

עוד 592 מילים

כחודשיים לאחר ההצפה האחרונה בוונציה, תושבי העיר כבר סיימו לגרוף את המים, שוקדים על תביעות פיצויים אדירות מממשלת איטליה, ובעיקר כועסים על התקשורת ● לדבריהם, "הדיווחים המוגזמים" על פגעי מזג האוויר הביאו לירידה דרמטית במספר התיירים באחת הערים היפות בעולם ● ודווקא הגטו היהודי המפורסם נשאר יבש יחסית

עוד 963 מילים

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

אחרי הביקורת, רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות הבית היהודי יוקדמו וייערכו ביוני

בן גביר סיפר, שדחה את ההצעה להתמנות לשר או לשגריר בתמורה להסרת מועמדותה של עוצמה יהודית ● מסתמן רוב לפסילת מועמדותה לכנסת של היבא יזבק: הליכוד, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה יתמכו בהדחה, מרצ והרשימה המשותפת יתנגדו ויהדות התורה תיעדר מההצבעה ● חוטובלי תתמנה לשרת התפוצות, אקוניס והנגבי יאיישו, בהתאמה, את תיקי הרווחה והחקלאות

עוד 33 עדכונים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה