מי שחושב שאת שר האוצר בצלאל "גרנדמייזר" סמוטריץ' מעניינים מחירי החלב ו"הרפורמה" (מלשון "הרפורמה המשפטית") בשוק החלב, מוזמן לעיין בעמדתו של סמוטריץ' לגבי ייעודיה של קרן העושר הנאספת מרווחי הגז.

סמוטריץ' רוצה להפנות את רווחי הגז למימון גרעינים תורניים על חשבון הצרכים האמיתיים של דורות העתיד. ליתר דיוק, על פי תפיסתו – הצרכים של דורות העתיד הם יותר דת ופחות תרבות ופחות השכלה.

תל אביבים, שימו לב – גרעינים תורניים לא נועדו רק להרגיז את הערבים ביפו, אלא גם אתכם בכיכר דיזנגוף ובמרחב החילוני שלכם. קרן העושר שהייתה אמורה לקדם את הילדים של כולנו בתרבות, חינוך והשכלה – תממן "שיח' ג'ראח" אצלכם בבית.

סמוטריץ' רוצה להפנות את רווחי הגז למימון גרעינים תורניים על חשבון הצרכים האמיתיים של דורות העתיד. ליתר דיוק, על פי תפיסתו – הצרכים של דורות העתיד הם יותר דת ופחות תרבות ופחות השכלה

זה גם מזכיר מה עשו רווחי הנפט לסעודיה – במקום לקדם את ממלכת המדבר בתרבות ובהשכלה, ולהעביר אותה מכלכלת נפט לכלכלה מודרנית, הם הצמיחו להם את אל-קאעידה. מי שחושב שזה לא יקרה לנו – שיחשוב שוב. גם אצלנו מדברים כבר על "טרור יהודי", וזאת רק ההתחלה. תחשבו על פורעי הגבעות מתודלקים בכספי הגז.

ואז החרדים יחשבו – למה שאת רווחי הגז ייקחו רק הסרוגים? גם לנו מגיע.

רק מאוחר, סעודיה הבינה איזה נזק גרמה לה ההקצנה האסלאמית, ורק עכשיו היא נוקטת צעדי תיקון אחורנית, ורק עכשיו הם מפנים את קרן עושר שלהם לתרבות, מדע והשכלה, וכלכלה מודרנית. האם לישראל יהיה מרחב הזמן והמקום לתקן לאחור את נזקי ההדתה?

איך זה קשור ל"רפורמה" בשוק החלב? סמוטריץ' אמר זאת בקולו, וכדאי להקשיב לו. סמוטריץ' איים על הרפתנים שיפתח לגמרי את שוק החלב לתחרות מחו"ל, ואם במהלך הרפורמה ייסגרו רפתות – זה מחיר שאין מנוס ממנו.   

אז למה סמוטריץ' נשכב על הגדר כדי לחסל רפתות? כמו שראינו במקרה קרן העושר, לא צרכי המדינה עומדים לנגד עיניו, אלא צרכי המגזר. ולמה שהמגזר ירצה לחסל את ייצור החלב בישראל? בשביל להבין זאת יש להפנות מבט אל נערי הגבעות. אחד הענפים החשובים שלהם הוא גידול עיזים. מרעה הוא גם ענף כלכלי וגם תופס שטחים רחבים בגדה. האם הגרנדמייזר רוצה לבסס את תפיסת השטחים בגדה על משק החלב – במילים אחרות, להעביר את הרפתות לגדה? לא יעלה על הדעת? הרי ה"לא יעלה על הדעת" הוא המוטו של תקופתנו.

נזכיר מה עשו רווחי הנפט לסעודיה – במקום לקדם את ממלכת המדבר בתרבות ובהשכלה, ולהעביר אותה מכלכלת נפט לכלכלה מודרנית, הם הצמיחו להם את אל-קאעידה. תחשבו על פורעי הגבעות מתודלקים בכספי הגז

יש טענה כי סמוטריץ' מודאג ממצבו בסקרים, והוא רוצה להוכיח שגם הוא תורם משהו לעם ישראל – מחירי חלב נמוכים. ראשית, מה הם מחירי החלב מול ההתייקרות הכללית הגואה? שנית, בשביל גימיק לא נופלים על הגדר. ושלישית הוא נופל בסקרים כי הסרוגים לא מקבלים את תמיכתו בחרדים בשיא משבר חוק ההשתמטות, והם לא יחזרו אליו בגלל מחירי החלב. מחירי החלב לא משתווים לכעס הזה של המגזר שלו עליו. המגזר האמתי של סמוטריץ' הוא נערי הגבעות, והוא רוצה להפוך את משק העיזים הנודדות לתעשיית חלב יציבה וחזקה.

בשורה התחתונה, סמוטריץ' מצטרף למרוץ החורבן וההרס של הליכוד ושל איתמר בן גביר, עם תרומה ייחודית משלו. אבל החורבן הוא לא רק לשם חורבן, לכל מחריב יש כוונה – שלמה קרעי רוצה לחסל את השידור הציבורי כדי להשליט עלינו שידור חרדי, מיקי זוהר רוצה לחסל את התרבות האיכותית כדי להקים תרבות קסטות ובורקס, ישראל כ"ץ רוצה להחליף את הפיקוד הבכיר של צה"ל בפיקוד סרוג. בשורה התחתונה – הממשלה הזאת רוצה להחליף את ישראל האיכותית והמתקדמת ביהודה נחשלת ופרימיטיבית, וסמוטריץ' רוצה לגייס את קרן העושר לצורך זה.

גם ראשי ההייטק צריכים להבין שאף הם על הכוונת. אם ראש הממשלה וחברי ממשלתו רוצים להחליף את ישראל המשגשגת ביהודה הנחשלת – ההייטק הוא מכשול.

מחירי החלב לא משתווים לכעס המגזר הסרוג על סמוטריץ' בשל חוק ההשתמטות. המגזר האמתי של סמוטריץ' הוא נערי הגבעות, והוא רוצה להפוך את משק העיזים הנודדות לתעשיית חלב יציבה וחזקה

אז מה עושים? משבר משק החלב הוסיף גם את הרפתנים למפגינים ברחובות, ומן הראוי שכל ענפי חקלאות יצטרפו אליהם. ברגע שאבי דיכטר החליף את שם משרדו ממשרד החקלאות למשרד לביטחון המזון, היה צריך להיות ברור שאין שום ביטחון שנשמור על החקלאות שלנו.

הרחוב, לא האופוזיציה ולא בג"ץ, יושיעו את העם הזה. האופוזיציה לא בסיפור. היא רואה במחאות תחרות בה, ולא רוצה להוביל אותה. בג"ץ, בתוך עמו הוא יושב ולא על כס המשפט, והוא נכשל מבחן אחרי מבחן, כאשר בג"ץ ה-11:0 הופך מכישלון נקודתי למגדלור שפיטה.

כעת, כל סקטור לוחם בשביל עצמו – שוחרי הדמוקרטיה נאספים להם בקפלן לשגרת קיטורים שרק מאפשרת לנתניהו להתהדר "בדמוקרטיה התוססת של ישראל". הערבים לעצמם, משפחות החטופים לעצמם, יוצרי התרבות לעצמם והרפתנים לעצמם. כאשר אין יד מכוונת לאחד את כל המחאות לנחשול אדיר שיעלה על הכנסת, ויכריח את האופוזיציה, במחאה ציבורית דמוקרטית לא אלימה, לקחת אחריות, ויושיב את כבודם של השופטים חזרה על כס המשפט.   

הטעות הגדולה של האופוזיציה שהיא חושבת שאת ההכרעה מול נתניהו היא תעשה בבחירות. טעות קשה. בחירות הן המומחיות של נתניהו. אין קמפיינר כמוהו. עם כל הכבוד, הם לא משתווים אליו. הוא יילחם כמו אריה פצוע, ועמו כל חברי ממשלתו. והם יודעים שאם יפסידו, אין פירוש הדבר שהם יחבשו בכבוד את ספסלי האופוזיציה, אלא שרבים מהם יגיעו לחדרי החקירות של המשטרה, שתחזור להיות משטרה אמיתית.

החשש לטוהר הבחירות, ואפילו לעצם קיומן, הוא מוחשי ואמיתי, והאופוזיציה חסרת אונים מול התכסיסים של נתניהו.

הטעות של האופוזיציה זו המחשבה שאת ההכרעה מול נתניהו היא תעשה בבחירות. זו טעות קשה. בחירות הן המומחיות של נתניהו. אין קמפיינר כמוהו. עם כל הכבוד, הם לא משתווים אליו. הוא יילחם כאריה פצוע

איחוד כל תנועות המחאה ברחובות – שוחרי הדמוקרטיה, נפגעי המלחמות, קריית שמונה, הערבים, הרפתנים ועמם החקלאים בכלל, יוצרי התרבות – הוא איחוד חשוב, גם כדי להיות ברחובות ביום הבחירות ולהשגיח בקלפיות מתרמית וחבלה.

הבחירות לא יהיו על השאלה אם תהיה דמוקרטיה או לא. הם יהיו על אם תהיה ישראל או לא. ומי שיציל את ישראל הוא ישראל לבדה, אף לא אחד אחר.

פִּתְאוֹם קָם אָדָם, וּמַרְגִּישׁ שֶׁהוּא עַם – וּמַתְחִיל לָלֶכֶת.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.