אני מודה במבוכה מסוימת שלמרות מעקב יומי אינטנסיבי למדי אחרי החדשות בישראל, רק ביום רביעי השבוע נתקלתי לראשונה בשמו של יואל אלבז, שהוצג כ"נציג ראש הממשלה" בישיבת ועדת החינוך של הכנסת.
זה קרה אחרי שאלבז הצליח להסעיר את באי הישיבה ואחר כך הדליק גם את המערכת הפוליטית ואת הרשתות החברתיות, כשבמהלך דיון על הצעת החוק להנצחת השבעה באוקטובר ביקש להסיר את המילה המפורשת "טבח" מכותרת הצעת החוק ודרש שהכותרת תיוחד ל"אירועי שמחת תורה – 7 באוקטובר".
את הבקשה אלבז גיבה בנימוקים היסטוריים ועקרוניים שנשמעים סבירים – "כמו שמאורעות תרפ"ט נקראו כך, ולא טבח תרפ"ט" – והזכיר שההנצחה לא תוקדש רק לטבח שחוללו מחבלי חמאס במערב הנגב אלא גם לקרבות הגבורה ולמלחמה שפרצה אחרי הדיפת המחבלים. "המילה טבח תהיה כתובה בתוך החוק בהמשך" הוא הבטיח, "כמו שיהיה כתוב שהיה רצח ואונס וכל הדברים שנעשו".
מיהו בעצם יואל אלבז, ולמה דווקא הוא נבחר לייצג את ראש הממשלה בסוגיה הנפיצה של ההנצחה?
ממעט הפרטים שאפשר למצוא אודותיו ברשת מתברר שמדובר באיש מפלגת "נעם" החרד"לית, הזרוע הפוליטית הימנית-קיצונית של ישיבת "הר המור" שייסד הרב צבי טאו
ממעט הפרטים שאפשר למצוא אודותיו ברשת מתברר שמדובר באיש מפלגת "נעם" החרד"לית, הזרוע הפוליטית הימנית-קיצונית של ישיבת "הר המור" שייסד הרב צבי טאו. "נעם" שהוביל אבי מעוז חרטה על דגלה את המאבק בשטן ה"פרוגרס", בזוועות הפמיניזם ובניסיונות הכיבוש של הלהט"בים.
![אבי מעוז לוחץ את ידו של יואל אלבז עם מינויו ליו"ר מטה הבחירות של מפלגת נעם, יולי 2022 (צילום: מפלגת נעם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/noam-1024x640.jpg "אבי מעוז לוחץ את ידו של יואל אלבז עם מינויו ליו"ר מטה הבחירות של מפלגת נעם, יולי 2022 (צילום: מפלגת נעם)")
אלבז היה ראש מטה הבחירות של אבי מעוז ו"נעם" בבחירות 2022, שלקראתן הוא הבטיח "נבעיר את השטח". איש לא יוכל לטעון שהשטח לא הובער מאז.
אבי מעוז, שבישר על מינוי של אלבז לראש מטה הבחירות, הסביר שהוא האדם המתאים ביותר להוביל את הקמפיין של "נעם". מפלגה קיקיונית אמנם, אבל כזו שרואה עצמה כמי שממלאת תפקיד בעל "חשיבות אסטרטגית בבחירת הכיוון של המדינה" (כדבריו של מעוז באותו אירוע בחירות).
שלושה חודשים לפני כן – באפריל 2022 – פורסם באתר "כיפה" מאמר של יואל אלבז שהוצג כ"מייסד ארגון כרמים שעוסק בתחום החינוך והכשרות בתקשורת" ובו הוא תקף את "השמאל הפרוגרסיבי שניכס לעצמו אוצר מילים מכובד, לדוגמה 'שלום', 'אחדות', 'צדק', 'אהבת חינם'. המחנה הפרוגרסיבי משתמש במילים אלו שימוש ציני כדי לייפות את עמדותיו הרדיקליות ולשלול כל מי שלא חושב כמוהו".
אלבז אף הרחיב ונימק: "על פי עקרונות הפילוסופיה הפוסט מודרנית, שפה יוצרת מציאות, השימוש במילים הנכונות בזמן הנכון משפיע על האדם, ומייצר אצלו קונוטציה חיובית או שלילית לאירוע שאותו המדבר מתאר".
אלבז אף הרחיב ונימק: "על פי עקרונות הפילוסופיה הפוסט מודרנית, שפה יוצרת מציאות, השימוש במילים הנכונות בזמן הנכון משפיע על האדם, ומייצר אצלו קונוטציה לאירוע שאותו המדבר מתאר"
מה שנקרא: נמאס לכם מהפוליטיקלי-קורקט של השמאל הליברלי? חכו-חכו לשפה יוצרת המציאות של הימין המשיחי.
יואל אלבז הוא האיש שנבחר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לנהל עבורו מאחורי הקלעים את הקרב על האופן שבו יזכרו בני הדורות הבאים את אירועי השבעה באוקטובר, כולל שאלת האחריות למחדלים והקרדיט על ההישגים. אותם "אירועים" שאנשי המחנה של אלבז מכנים בעיניים בורקות "נס" ושראש הממשלה ממשיך להתעקש ולכנות "מלחמת התקומה".
הקרב הזה על הזיכרון והתודעה נפתח ממש במקביל לקרבות הצבאיים, שבהם חיילי צה"ל הרגו ונהרגו על השגת "הניצחון המוחלט". כבנו של היסטוריון, ראש הממשלה מצא זמן בין חיסול נסראללה וסנוואר, פיצוץ הביפרים בביירות ושיגור מטוסי קרב לעזה, טהרן, דוחה ותימן, ולא הזניח לרגע את סוגיית התיעוד, ההנצחה והזיכרון. סוגיות שהעסיקו אותו לא מעט כמעט מההתחלה.
כבנו של היסטוריון, ראש הממשלה מצא זמן בין חיסול נסראללה וסנוואר, פיצוץ הביפרים בביירות ושיגור מטוסי קרב לעזה, טהרן, דוחה ותימן, ולא הזניח לרגע את סוגיית התיעוד, ההנצחה והזיכרון
בהחלטת ממשלה שהתקבלה בספטמבר 2024, בשיא המלחמה, פחות משנה אחרי הטבח, הוחלט כי השר שיהיה ממונה על חוק ההנצחה הלאומי, על תכלול כלל תוכניות ופעולות ההנצחה והזיכרון, ועל הקמת תאגיד הנצחה לאומי ואתר הנצחה לאומי – יהיה לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו.
עניינים חשובים כאלה לא משאירים ליד המקרה.
ומכל האנשים שאפשר לחשוב עליהם בהקשר הזה, נתניהו החליט למנות לפרויקטור ההנצחה שלו דווקא את יואל אלבז ממפלגת "נעם". הוא כנראה ידע למה.
פרסום: נתניהו ממנה פרויקטור לטיפול בנפגעי הנובה – מקורב פוליטי לאבי מעוז????
במשרד רה"מ גייסו מנהל לאגף שורדי המסיבות ומשפחות הקורבנות, בלי מכרז.
נתניהו מבטיח מינהלת כזו מעל שנה למשפחות, אבל להגשת מועמדות לתפקיד נתנו רק ימים. ככה נבחר יואל אלבז, ראש מטה הבחירות של מפלגת "נעם">
1/3 pic.twitter.com/udXqZMvIL3— Amit Tomer | עמית תומר (@amit1tomer) October 17, 2025
בתחילת 2025 התחילו לעבוד בלשכת ראש הממשלה על ניסוח הצעת חוק הנצחה מתחרה להצעת חוק קודמת, שגובשה על בסיס שורה של הצעות חוק פרטיות שונות עליהן חתמו לא פחות מ-86 חברי כנסת מכלל סיעות הבית.
למרות התמיכה הגורפת וחוצת המחנות הזו בהצעת החוק הפרטית המאוחדת, שכבר הייתה בשלבי גיבוש מתקדמים, נתניהו הגיש בחודש יוני שעבר הצעת חוק נגדית מטעמו.
למרות התמיכה הגורפת וחוצת המחנות הזו בהצעת החוק הפרטית המאוחדת, שכבר הייתה בשלבי גיבוש מתקדמים, נתניהו הגיש בחודש יוני שעבר הצעת חוק נגדית מטעמו
על פי תחקיר של שוקי שדה מ"שומרים" שפורסם לפני שלושה חודשים, את הצעת החוק מטעמו של ראש הממשלה ניסחו יואל אלבז, עו"ד דוד ימין (יועץ משפטי במשרד ראש הממשלה) ודורית שטיינמץ (ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הנחשבת מקורבת מאוד לבני הזוג נתניהו והייתה בעבר אחראית מטעמם על הנושא הרגיש של הוצאות מעון ראש הממשלה).
הרבה לפני הישיבה שעוררה סערה השבוע, התמקדו אנשיו של נתניהו במאמץ לצמצם ככל האפשר את השימוש במילה "טבח", שכבר מזוהה עם שבעה באוקטובר כשם שהמילה "מחדל" מזוהה עם מלחמת יום כיפור.
הצעת החוק הפרטית המאוחדת שהוצגה לוועדת החינוך נקראה במקור "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה". שם שמזכיר, ולא במקרה את "יום הזיכרון לשואה ולגבורה" (צירוף מילים שגם הוא נולד מצורך לאומי דומה, לשמר סיפור היסטורי שבו לא היינו רק קורבנות אלא גם אריות).
הדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא "הצעת החוק זיכרון והנצחה לאירוע שמחת תורה – 7 באוקטובר", 11 בפברואר 2026 (וידאו: ערוץ הכנסת)
הצעת החוק הממשלתית שגובשה תחת עינו הפקוחה של ראש הממשלה ובלשכתו, כבר לא הזכירה בכותרת את הטבח, אלא את "אירוע כ"ב בתשרי, שבעה באוקטובר".
אבל השאלה אם המילה "טבח" תוזכר או לא תוזכר בכותרת החוק, היא רק קצה הקרחון של השאלה איך ישראל תנציח את השנים האחרונות.
מי ינהל ויקבע את התכנים במוזיאון שיוקם? האם הוא ייקרא "מוזיאון התקומה"? איפה הוא יוקם? בחניון "רעים" או אולי בכלל בירושלים? מה ילמדו התלמידים בבתי הספר היסודיים? מה ייכנס, אם בכלל, לבחינת הבגרות? איך ייראו טקסי הזיכרון הממלכתיים, מי ינהל אותם ומתי הם ייערכו?
למרות עיסוקיו המרובים והאחריות העצומה שמוטלת עליו – זו שלעיתים הוא מנסה לברוח ממנה – בכל מה שנוגע להנצחה ותיעוד של האירועים, ראש הממשלה לא מרפה ויורד לפרטי הפרטים.
למרות עיסוקיו המרובים והאחריות העצומה שמוטלת עליו – זו שלעיתים הוא מנסה לברוח ממנה – בכל מה שנוגע להנצחה ותיעוד של האירועים, ראש הממשלה לא מרפה ויורד לפרטי הפרטים
כך, לדוגמה, הוחלט בחודשים הראשונים שאחד התפקידים של תאגיד ההנצחה שיוקם, יהיה לבנות ולנהל ארכיון שיאסוף מסמכים, סרטים ועדויות על הטבח ועל המלחמה. זה לא מצא חן בעיני ראש הממשלה. באמצעות נציגו עו"ד דוד ימין הוא דרש שהארכיון הזה לא ינוהל בנפרד תחת תאגיד ההנצחה, אלא כחלק מארכיון המדינה וגם יהיה כפוף לו.
זה יכול להישמע עניין פרוצדורלי לא ממש עקרוני וגם לא ממש מעניין – בטח כשמדובר בזוועות ובטראומה – עד שנזכרים שארכיון המדינה כפוף למשרד ראש הממשלה. ככזה, הוא נמצא תחת שליטה ולא ישחרר חומרים ללא אישור מלמעלה.
זאת ועוד: ארכיון המדינה אינו בנוי מבחינה תקציבית ומבחינת כוח האדם לאסוף, לטפל ולנהל את כל החומר הארכיוני ההיסטורי האדיר שקשור לשבעה באוקטובר ולמלחמה. ארכיון המדינה מתמחה באיסוף פרסומים ממשלתיים בלבד.
בעקבות הסערה הצפויה למדי שפרצה השבוע אחרי שיואל אלבז דרש בוועדת החינוך להסיר את המילה "טבח" מכותרת החוק, מיהרה לשכת ראש הממשלה לפרסם הודעת הבהרה:
"בניגוד לפרסומים שנפוצו לאחרונה, בהצעת החוק מופיעה במפורש המילה 'טבח'. ההצעה נועדה להנציח את אירועי השבעה באוקטובר במלוא חומרתם והיקפם – את הטבח, את הקרבות והלחימה, את סיפורם של החטופים, החללים והשבים, וכן את גילויי הגבורה, הרעות והערבות ההדדית של אזרחי ישראל וכוחות הביטחון.
"מדובר במהלך ממלכתי רחב היקף להקמת תאגיד הנצחה לאומי לאירועי השבעה באוקטובר, אשר יעגן את זיכרון האירועים במסגרת לאומית מוסדרת, אחראית ומכבדת, ויבטיח הנצחה ראויה ושלמה לדורות הבאים".
ביום חמישי בבוקר אמר שר התרבות מיקי זוהר כי הוא תומך במהלך של ראש הממשלה להסיר את המילה "טבח" מכותרת החוק. "הימים שבהם אפשר לטבוח במדינת ישראל כבר לא קיימים", הסביר השר זוהר, "אנחנו לא מדינה שאפשר לטבוח בה. זו התקרבנות".
אל תתפתו לחשוב שזה בסך הכול ויכוח סמנטי קטנוני על המילה "טבח", ושבאמת לא חייבים להתעקש שהיא תוזכר בכותרת הצעת חוק. כי הוויכוח הזה הוא בסך הכול הפרומו.
אל תתפתו לחשוב שזה בסך הכול ויכוח סמנטי קטנוני על המילה "טבח", ושבאמת לא חייבים להתעקש שהיא תוזכר בכותרת הצעת חוק. כי הוויכוח הזה הוא בסך הכול הפרומו
בהמשך העונה יחולקו תקציבי עתק. יגובשו נהלים. יהיו מינויים וג'ובים. יוקמו ועדות. ייכתבו ספרי לימוד. ייערכו טקסי הנצחה. תגובש מורשת קרב. נתניהו מתכוון לשלוט בכל אלה ביד רמה ולא להרפות. בדיוק כשם שהוא מתכוון לקבוע את זהות ועדת החקירה הלא ממלכתית בעליל ואת סמכויותיה. בדיוק כשם שהוא מתעקש שאיסוף העדויות והארכיון יהיו כפופים לשליטתו המוחלטת.
כמו שנתניהו איפשר ליריב לוין לצאת למסע לריסוק מערכת המשפט שמתנכלת לו, וכמו שהפקיר את המשטרה בידי הכהניסט איתמר בן גביר שיפעיל יד קשה נגד מתנגדיו, וכמו שהוא מינה לראש שב"כ את החרד"ליסט דוד זיני כברקע שאלות קשות הנוגעות לניהול חקירת "קטאר-גייט", כך הוא מפקיד את הטיפול בהנצחה ובזיכרון בידי נציג המפלגה המשיחית הקיקיונית "נעם".
כשהאירועים נהיים קיצוניים, הקיצונים נקראים לדגל.
אם כל זה נשמע לכם בלתי סביר ובלתי נסלח, כנראה שאתם פרוגרס, או בוגדים, או מתקרבנים או שלושתם ביחד. הגיע הזמן שתפנימו: הימים שבהם ניכסתם לעצמכם את המילים 'שלום', 'אחדות', 'צדק' ו'אהבת חינם' נגמרו יחד עם קיבוצי מערב הנגב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהשם המתאים ביותר: "יום הזכרון לטבח ולגבורה של 7.10.23" ; בשביל הכהניסטים-המשיחיים שטאו האנס ועד רבנים הזויים עומדים בראשם הטבח של היום הזה זה בכלל נס + חג, בדרכם "לגאולה" ולהפיכת ישראל לדיקטטורה משיחית ופאשיסטית ; כל התורה.