תארו לעצמכם בעל חברה אמריקאית המתכנן את התקציב לשנה הקרובה. בין היתר, עליו לחשב את ההכנסות וההוצאות לפי גובה המכסים שהטיל ממשל דונלד טראמפ בשנה שעברה. בעודו מנהל את העסק, פתאום הוא מקבל הודעה שהמכסים בוטלו. בזמן שהוא חוגג את הידיעה ויושב לעדכן את התוכנית השנתית – הוא מקבל הודעה נוספת שלפיה המכסים חזרו. אלא שהפעם כלל לא ברור לכמה זמן, והאם יקבל החזר על המכסים שכבר נגבו ממנו עד כה.

לא מדובר בסיפור דמיוני. זו המציאות הבלתי אפשרית והמטלטלת שעוברים עסקים אמריקאיים תחת שלטון טראמפ בשבוע האחרון. ולא רק הם – גם עסקים זרים המקיימים קשרי סחר עם ארה"ב נאלצים לחשב בכל פעם מסלול מחדש.

הדרמה המתמשכת סביב מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב הגיעה לשיאה ביום שישי. בית המשפט העליון בארה"ב הרעיד את הקרקע מתחת לאסטרטגיה הכלכלית המרכזית, ואולי המשמעותית ביותר, של הנשיא האמריקאי.

במספרים פשוטים: ביטול המכסים הללו הוא דה פקטו אחת מהורדות המס הגדולות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב, במונחי אחוז מהתוצר. מדובר במיליארדי דולרים שנמחקו ביום אחד מעלויות הייבוא

השופטים, ברוב של שישה נגד שלושה, שלחו את טראמפ חזרה לשיעור באזרחות. שניים מהם – ניל גורסץ' ואיימי קוני בארט, מינויים של טראמפ – הסבירו יחד עם ארבעת שופטי הרוב כי חוק סמכויות החירום מ־1977 (IEEPA) אינו צ'ק פתוח להטיל מכסים על כל העולם, כולל על איים המאוכלסים רק בפינגווינים, רק משום שכך התחשק לנשיא. "רוצה להטיל מכסים?" שאל נשיא העליון ג'ון רוברטס, במילים משפטיות מכובסות, "תעבור דרך הקונגרס".

בואו נדבר במספרים פשוטים: ביטול המכסים הללו הוא דה פקטו אחת מהורדות המס הגדולות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב, במונחי אחוז מהתוצר. מדובר במיליארדי דולרים שנמחקו ביום אחד מעלויות הייבוא.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

עלויות הייבוא הגבוהות, כתוצאה מהעלאת המכסים, התגלגלו למשקי הבית האמריקאיים. משק בית ממוצע שילם כ־1,000 דולר יותר ב־2025, וב־2026 היה צפוי לשלם כ־1,300 דולר נוספים. מחירי המוצרים ב"אמזון" עלו ב־5.7% בממוצע במהלך 2025 בלבד, בעוד מחירי "וולמארט" ו"טארגט" עלו בכ־1.7%. "וולמארט", שמייבאת בעיקר מסין וממקסיקו, דיווחה כי עלויות המכסים עלו "כל שבוע".

על הנייר, פסיקת ביטול המכסים ביום שישי אמורה הייתה להיות חגיגה: מחירי מוצרי הצריכה היו אמורים לרדת, האינפלציה הייתה אמורה להיבלם, והחברות האמריקאיות התלויות בייבוא יכלו לנשום לרווחה.

אבל כאן נכנס הטוויסט. טראמפ כינס מסיבת עיתונאים מייד לאחר פסיקת בית המשפט העליון והודיע כי בכוונתו להשתמש בסעיף 122 לחוק הסחר מ־1974 כדי להטיל מכס של 10% על כל המדינות. כיאה לחוסר העקביות במדיניותו, למוחרת כבר הגדיל את השיעור ל־15%.

טראמפ כינס מסיבת עיתונאים מייד לאחר פסיקת העליון והודיע כי בכוונתו להשתמש בסעיף לחוק הסחר מ־1974 כדי להטיל מכס של 10% על כל המדינות. כיאה לחוסר העקביות במדיניותו, למוחרת השיעור הוגדל ל־15%

הבעיה היא שסעיף 122 מוגבל ל־150 יום בלבד, ועד לשיעור מרבי של 15%. כלומר, בסוף הקיץ המכסים פוקעים אוטומטית – ומה אחר כך? אולי חוק חדש, אולי שימוש בסעיף אחר, אולי הקונגרס יאשר את הארכת המכסים, ואולי לא. בקיצור, אנחנו נכנסים לתסבוכת משפטית ופוליטית שבה איש אינו יודע בטווח הארוך על מי יוטל מכס, לכמה זמן, ולפי איזה סעיף ייאכף.

אם מנכ"ל חברה ידע עד יום שישי, למשל, שיש מכס של 25% על מוצרו וזה סופי, הוא תמחר בהתאם, הסתגל והמשיך הלאה. זה כאב, אך היה ניתן להתמודד עם זה. אבל אם הוא יודע שיש מכס של 15% שעשוי לפוג בעוד 150 יום, ואז אולי יחזור תחת חוק אחר, ואז אולי ייתבע בבית המשפט – הוא מקפיא השקעות. הוא אינו מרחיב את המפעל, אינו חותם על חוזי ספקים, וממתין לבהירות.

בית המשפט העליון של ארה"ב בוושינגטון הבירה, 13 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

לחלופין, הוא עשוי להעביר פעילות למדינה אחרת או לקחת סיכון משמעותי. ההשלכות על תאגידים גדולים דרמטיות עוד יותר. ההבדל בין הטלת מכס לבין ביטולו עבור חברות כמו "אפל", "נייקי" ו"ג'נרל מוטורס" עשוי להגיע למיליארדי דולרים בעלויות השנתיות.

לכך יש להוסיף נעלם נוסף שמגביר את האווירה הכאוטית: מי יפצה את החברות על המכסים שכבר שולמו? מדובר במאות אלפי חברות שעשויות להיות זכאיות להחזר המוערך בכ־135 מיליארד דולר. החזר כזה מהווה נטל תקציבי כבד על הממשל האמריקאי, אם וכאשר יוחלט שהוא זה שיישא בעלות.

אי־הוודאות הזו לא החלה בסוף השבוע האחרון. המונח "אי־ודאות" הוזכר ביותר מ־6,000 שיחות עם אנליסטים בתקופת הדוחות הרבעוניים במאי בשנה שעברה – כחודש לאחר הטלת המכסים הראשונה של טראמפ. זהו שיא חדש, גבוה אף מזה שנרשם בימי הקורונה.

פסיקת בית המשפט העליון והתגובה המיידית של טראמפ טרפו שוב את הקלפים והחזירו את אי־הוודאות לכלכלת הסחר העולמית. לא פלא שהבורסות, שרבים ציפו כי יזנקו עם ביטול המכסים, עלו באופן מתון בלבד

עם זאת, במהלך המחצית השנייה של 2025 הוסדר גובה המכסים, ולמרות העלויות הגבוהות החלו חברות רבות "לחיות עם זה" – לעדכן מחירים, לשנות שרשראות אספקה ולבסס סטטוס קוו חדש.

פסיקת בית המשפט העליון והתגובה המיידית של טראמפ טרפו שוב את הקלפים והחזירו את אי־הוודאות לכלכלת הסחר העולמית. לא פלא שהבורסות, שרבים ציפו כי יזנקו עם ביטול המכסים, עלו באופן מתון בלבד, בעוד הזהב – שמזנק בזמנים של אי־ודאות – עלה שוב בחדות. השוק העדיף הגנה על פני חגיגה, בשל חוסר היכולת לצפות את הצעד הבא של הממשל.

אילוסטרציה: מכולות בנמל לונג ביץ', קליפורניה, 20 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

בסופו של דבר, פסיקת בית המשפט העליון בסוף השבוע אינה הסיפור הגדול. הסיפור הוא שנכנסנו לעידן של מלחמת התשה כלכלית־משפטית ללא תאריך סיום ברור. טראמפ ינסה לנצל כל פרצה וסעיף אפשריים כדי להחזיר את המכסים. כל ניסיון כזה יוביל לתביעה, כל תביעה תוביל לפסיקה, וכל פסיקה תייצר גל חדש של אי־ודאות. זה אינו מעגל קסמים – זהו גלגל עינויים למשקיעים ולעסקים.

עבור שאר העולם, כולל ישראל המנסה לנהל מדיניות כלכלית בצל הסחר האמריקאי, המסר ברור: תכננו אסטרטגית, אך אל תהמרו על יציבות. מי שהניח את כל הביצים בסל האמריקאי קיבל בסוף השבוע תזכורת ברורה לכך שעליו לחשב מסלול מחדש.