גם אחרי דיון הקבינט שלשום (ראשון) בלילה, לישראל אין תשובה ברורה והחלטית לאן פניה של ארה"ב. ההערכה בישראל הייתה ונשארה שהמגעים בין הצדדים לא יבשילו; לכן ההכרזה בתחילת השבוע על פגישת משא ומתן נוספת בין הצדדים תפסה את ישראל בהפתעה יחסית.
אלא שהפעם ארה"ב הייתה נחרצת והעמידה בפני האיראנים אולטימטום: תשובה מפורטת עד היום (שלישי) בצוהריים באשר לוויתורים שאיראן מוכנה להציע. בהתאם לתשובה זו יוחלט אם לקיים סבב שיחות נוסף בז'נבה ביום חמישי.
האיראנים לקחו את האיום הזה ברצינות. הם הבינו שמתחו את החבל מעט יותר מדי, ולכן הם שולחים הבוקר למסקט את התשובה באמצעות עלי לאריג'אני, האיש הקרוב ביותר למנהיג העליון. כלומר, מדובר בהצעה רצינית שמגיעה בהסכמת עלי חמינאי.
על פי מספר פרסומים, ההצעה האיראנית אמורה לכלול הוצאת מחצית מהאורניום המועשר לרמה של 60% למדינה שלישית, ואילו המחצית השנייה תדולל בשטח איראן
על פי מספר פרסומים, ההצעה האיראנית אמורה לכלול הוצאת מחצית מהאורניום המועשר לרמה של 60% למדינה שלישית, ואילו המחצית השנייה תדולל בשטח איראן, בתמורה להסרת חלק ניכר מהסנקציות הכלכליות. ספק אם ההצעה הזו של טהרן עומדת בדרישת הסף האמריקאית, שכן היא מותירה בידי איראן מספיק חומר מועשר ברמה גבוהה כקלף מיקוח.
האיראנים מבינים זאת היטב, ולכן לא בכדי הם מבקשים לצרף לפגישה ביום חמישי בז'נבה, אם תצא לפועל, את רפאל גרוסי, ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית (סבא"א) של האו"ם. גרוסי, שעד לאחרונה היה פרסונה נון גרטה באיראן ונזקק לאבטחה אישית צמודה של שירותי הביטחון האוסטריים, הופך מבחינת האיראנים מנטל לנכס.
עבור סבא"א, הוצאת חלק מהאורניום המועשר ל־60% היא הישג משמעותי. גרוסי מסתובב כבר כמה חודשים בעולם ומתריע כי איראן שאחרי מלחמת 12 הימים עם ישראל הפכה, בהיבטי הפיקוח, לחור שחור גדול עוד יותר מזה שהיה לפני המלחמה.
האם הקלף שמשליכה איראן לשולחן יצליח להטות את הכף מתקיפה לעסקה? ספק גדול, אם כי לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות הזו. הדבר תלוי בעיקר במה עוד תציע טהרן, והאם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יוכל להציג זאת כהתקפלות איראנית, במיוחד ערב נאום מצב האומה שצפוי לו בהמשך היום.
דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, טען אתמול כי הממשל האמריקאי "סובל מפער תפיסתי עמוק באופן שבו אנשיו מבינים את המשטר האיראני.
בישראל סקפטיים מאוד לגבי האפשרות של תקיפה מוגבלת, משום שאין ערובה שהיא אכן תביא להגמשת העמדות האיראניות ולשינוי תפיסתי. ייתכן שאף להפך: אם המשטר ישרוד, לא מן הנמנע שייצא מחוזק יותר
"טהרן פועלת לפי קווים אדומים מוגדרים היטב – במיוחד בכל הנוגע להישרדות המשטר, ליכולות ההרתעה והשפעתה האזורית, והיא לא תוותר על אינטרסים ליבתיים אלה גם במחיר של עימות צבאי".
במילים אחרות, המשטר האיראני מוכן לעימות צבאי, בהנחה שישרוד אותו. גורמים בכירים בסביבת הנשיא, ובראשם מזכיר המדינה מרקו רוביו, טוענים כי רק ערבוב מחדש של הקלפים, כלומר תקיפה, עשוי להגמיש את איראן הנוכחית באמצעות שינוי בתוך המשטר, או לחלופין להביא להחלפת ההנהגה. ארה"ב ניצבת כעת בפני הדילמה הזו.
בהנחה שתהיה תקיפה, עוצמתה תקבע לאיזו מטרה היא מכוונת: מיטוט המשטר או רק הגמשתו. בישראל סקפטיים מאוד לגבי האפשרות של תקיפה מוגבלת, משום שאין ערובה שהיא אכן תביא להגמשת העמדות האיראניות ולשינוי תפיסתי. ייתכן שאף להפך: אם המשטר ישרוד, לא מן הנמנע שייצא מחוזק יותר.









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו