בצל המלחמה עם איראן והלם האנרגיה הנלווה אליה, התשואה על האג"ח הממשלתי האמריקאי ל־10 שנים עלתה מכ־3.96% עם פרוץ הלחימה לכ־4.44% במסחר ביום שישי.

במקביל, שלושה מכרזי חוב אמריקאיים לשנתיים הצביעו השבוע על ביקוש חלש במיוחד. כלומר, המשקיעים דרשו תשואה גבוהה יותר כדי להמשיך לממן את הממשל האמריקאי על רקע הסיכון, האינפלציה ואי־הוודאות הגוברים.

במילים פשוטות: האג"ח האמריקאי רשם בתוך מספר שבועות את אחת מירידות הערך המשמעותיות שלו בשנים האחרונות. זהו איתות אזהרה לדונלד טראמפ: השוק כבר לא מסתפק במסרי ההרגעה שלו לגבי המלחמה, והוא דורש מחיר גבוה יותר על ההלוואה.

עבור הממשלה עצמה, שחיה על הר של חוב, זו מכה כפולה: גם עלות המימון שלה מזנקת וגם היכולת שלה להמשיך לבזבז כאילו אין מחר מתחילה להיסדק

עלייה בתשואות האג"ח האמריקאי נשמעת כמו עניין של וול סטריט, אך בפועל היא מחלחלת מהר מאוד לחיים עצמם. האג"ח הממשלתי של ארה"ב הוא מדד ייחוס מרכזי לעלויות המימון במשק, ולכן כשהתשואה עליו עולה – גם עלות הכסף נוטה לעלות.

זה אומר משכנתאות יקרות יותר, הלוואות יקרות יותר, אשראי עסקי יקר יותר והשקעות שנדחות או מתבטלות. עבור משקי הבית המשמעות פשוטה: יותר כסף הולך להחזרי חוב ופחות נשאר לצריכה. עבור עסקים זה אומר מימון יקר יותר ופחות יכולת או רצון להתרחבות.

סוחרים בבורסה לני"ע בוול סטריט, ניו יורק. 22 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo / Seth Wenig)

עבור הממשלה עצמה, שחיה על הר של חוב, זו מכה כפולה: גם עלות המימון שלה מזנקת וגם היכולת שלה להמשיך לבזבז כאילו אין מחר מתחילה להיסדק – על רקע הבקשה הנוכחית להוסיף עוד 200 מיליארד דולר למימון המלחמה.

לכן זינוק בתשואות האג"ח מסוכן לא פחות מעליית מחירי הנפט, ולעיתים אף יותר. נפט יקר מכביד על האינפלציה; אג"ח יקר מערער את התשתית הבסיסית של הכלכלה כולה.

כשהאג"ח הכניע את טראמפ

טראמפ כבר חווה את השיעור הזה על בשרו. באפריל 2025, בעקבות הכרזת המכסים האגרסיבית שלו, השווקים נכנסו לסחרור והתשואות על האג"ח זינקו. אף שעוצמת העלייה בתשואות אז הייתה נמוכה מזו שמתרחשת כעת, היא הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהובילו את טראמפ לבצע פניית פרסה במדיניות המכסים שלו.

ההחלטה על סיום המלחמה מציבה את טראמפ במלכוד. הוא צריך להכריע בין לשים את הכלכלה לפני הכול, שזו הייתה הבטחת הבחירות שלו, לבין להכריע את האויב המר ביותר שלו, שזו הייתה הבטחת המלחמה שלו

השאלה המתבקשת היא האם גם הפעם האג"ח הוא זה שיגרום לטראמפ לסגת מהמלחמה. התשובה במקרה זה מורכבת יותר. ביטול המכסים הייתה החלטה יחסית פשוטה עבור טראמפ, בדיוק כמו ההחלטה להטיל אותם.

לעומת זאת, ההחלטה על סיום המלחמה מציבה אותו במלכוד עצום. הוא צריך להכריע בין לשים את הכלכלה האמריקאית לפני הכול, שזו הייתה הבטחת הבחירות שלו, לבין להכריע את האויב המר ביותר שלו, שזו הייתה הבטחת המלחמה שלו. מה שבטוח הוא שבשלב זה שני הדברים הללו אינם עולים בקנה אחד, ולכן תידרש הכרעה קשה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים במדשאה הדרומית של הבית הלבן, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

סדקים במקלט הבטוח

בעבר המנגנון עבד הפוך: מלחמה, פחד או אי־ודאות בשווקים היו שולחים את המשקיעים לזרועות האג"ח האמריקאי. האג"ח נחשב למעשה למרחב המוגן של משקיעים בעת משבר, והתשואות היורדות עליו אפשרו לממשל האמריקאי ליהנות ממימון זול דווקא בעת משבר.

אלא שתחת מדיניות טראמפ המנגנון הזה נסדק. מלחמות סחר, זיגזגים פוליטיים, מתקפות על הבנק המרכזי, הרחבה פיסקלית חסרת רסן ומלחמה גדולה אחת שלא ברור מה תכליתה – כולם שחקו את האמון.

העובדה שכיום, בזמן זעזוע, המשקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר על החזקת החוב האמריקאי, מעידה על שינוי עמוק ומסוכן בתפיסת הכוח האמריקאי. הקרדיט המפוקפק לכך שייך כולו לטראמפ

העובדה שכיום, בזמן זעזוע, המשקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר על החזקת החוב האמריקאי, מעידה על שינוי עמוק ומסוכן בתפיסת הכוח האמריקאי. הקרדיט המפוקפק לכך שייך כולו לטראמפ.

בשורה התחתונה, המלחמה הנוכחית דוחפת את המערכת לקצה. השילוב בין נפט יקר, אינפלציה עקשנית וסיכון לאיזון תקציבי יוצר תערובת בעייתית במיוחד. במצב כזה האג"ח מפסיק להיות כרית בולמת זעזועים והופך לנטל. במקום להעניק לבית הלבן מרחב תמרון – הוא לופת אותו בגרון. נשאר רק להמתין ולראות מה מתכנן האיש הכי לא צפוי בעולם כדי להסיר ממנו את הלפיתה הזו.