עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90

"בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו״

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)".

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע"מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. "אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח"

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: "האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט'. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

עוד 1,803 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 9 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

צה"ל: חייל נהרג באזור חאן יונס כשנאבק במחבלים שניסו לחטוף אותו

לפי תחקיר הצבא, המפגעים יצאו מתוך מנהרה; שם החייל טרם נמסר לפרסום ● חמאס: הסכמנו לשחרר עשרה מהחטופים; יתר הסוגיות עדיין נידונות במשא ומתן ● דיווח: אחרי ביקורת מצד ארצות הברית וקטאר ישראל הציעה נסיגה נרחבת יותר מהרצועה מכפי שהציעה קודם ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה בים האדום את הספינה, שארבעה מאנשיה נהרגו ו־15 מהם נעדרים

עוד 42 עדכונים
אמיר בן-דוד

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים ו-1 תגובות

איראן מחשבת מסלול מחדש – נמר מנייר עם תכנית גרעין חשאית

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,416 מילים

למקרה שפיספסת

פריצת גבולות בחירום - יזמות וחלוציות במערכת החינוך

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ויטקוף: נפתרו שלוש מארבע המחלוקות בין ישראל לחמאס; אנו מקווים שהשבוע יושג הסכם

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם; דיווח: לפני הפעולה נדחו בקשות של הכוח לקבל אמצעים להתמודדות עם מטעני חבלה ● הקואליציה נאלצה, זה היום השני ברציפות, להסיר הצעות חוק מסדר היום של הכנסת בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום

עוד 43 עדכונים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה