עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90

"בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו״

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)".

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע"מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. "אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח"

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: "האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט'. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

עוד 1,803 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 14 באפריל 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־191 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: "עדיין ביממה מבצעית משמעותית"

קבינט המלחמה דן בתגובה הישראלית למתקפה האיראנית; הרצוג: "זו הכרזת מלחמה, ישראל תנהג באיפוק" ● מועצת הביטחון של האו"ם תתכנס הערב לדיון דחוף במתקפה של איראן על ישראל ● צה"ל הודיע כי שתי חטיבות מילואים יגוייסו בימים הקרובים ללחימה בעזה ● דיווח: התאריך לפעולה ברפיח נדחה; לשכת רה"מ טענה: "הפעולה לא נדחתה"

עוד 78 עדכונים

קו פרשת המים מול איראן נחצה, אבל לנתניהו אין מנדט להחלטה היסטורית

ליל ה-13/4 ייכנס להיסטוריה, כמועד שבו איראן "הפכה דף" אסטרטגי מול ישראל, ארה"ב, האזור והעולם.

אבל ממשלת ישראל עלולה להכניס את עצמה שוב לבידוד בינלאומי, עם השלכות קשות שבעתיים, אם תתעקש לפרש את המהלך האיראני באופן שונה מן הפרשנות האמריקאית, האירופית והערבית.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 485 מילים
אמיר בן-דוד

לילה היסטורי בשמי ישראל

מה אומרים לעצמם מנהיגי איראן, כשהם בוחנים את השלכות המתקפה חסרת התקדים שפתחו בה אתמול בלילה נגד ישראל? מה אומר לעצמו נתניהו, אחרי שהפך את איראן במו ידיו לאיום על ישראל שהיא היום? מה אומר לעצמו ביידן, אחרי שהוכיח שוב ושוב שאין לישראל ידיד ומגן חשוב ממנו? ומה אומרים לעצמם קרובי החטופים, שנשכחו בעזה וכנראה לא ישוחררו בעתיד הקרוב?

יירוט טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן מעל כיפת הסלע בהר הבית, 14 באפריל 2024 (צילום: AFP)
AFP

לישראל אין מספיק כסף לניהול מלחמה כוללת

מאחורי ההצלחה הישראלית בסיכול המתקפה אתמול, התגלה גם נתון מבהיל אחד: יכולת ההגנה האווירית של ישראל היא מצוינת אבל לא בת קיימא מבחינה כלכלית בשביל מערכה גדולה וארוכה הרבה יותר ממה שחווינו הלילה ● פרשנות

עוד 526 מילים

מלחמת עזה – עוד כתבות

אנחנו שוב הולכים כצאן לטבח

ב-7 באוקטובר הציבור התגייס בהמוניו כדי למלא את הוואקום העצום שהותירה המדינה וההנהגה הפושעת שעומדת בראשה. תושבי העוטף הופקרו. עד מהרה גם תושבי הצפון. החיילים נשלחו אל הקרב בלי ציוד מתאים והופקרו בקרב בלי יעדים. המדינה לא סיפקה כל סעד – לא כלכלי, לא נפשי ולא אחר. משפחות החטופים נאלצו להתארגן בכוחות עצמן. גם בתחילת מתקפת הטילים והכטב"מים על ישראל הלילה שידר בנימין נתניהו לאומה מהבונקר האטומי, בשעה שהימר על חיינו.

על רקע ההתאדות המוחלטת של המדינה, העשייה האזרחית הרחיבה את הלב – אבל בה בעת, סימאה את העין. אחרי הקרע הנורא שאליו הגענו ערב ה-7 באוקטובר, היה בהתגייסות האזרחית כדי להפיח אשליה משכרת של אחדות – כה משכרת עד שכעת רבים מתאמצים לשמר את האשליה המסוכנת הזו, גם במחיר אסון נוסף.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני. בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בר-אילן. כותב על פוליטיקה וחברה. חי, נושם ומתגורר בתל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים

בפעם השנייה מאז מלחמת איראן–עיראק, טהרן הוכיחה שהיא מעצמה אזורית ● האמריקאים הבהירו כי כל תגובה ישראלית תהיה חייבת להיות מתואמת איתם ● העובדה שדובר צה"ל הודה בשעות הבוקר המוקדמות כי חלק מהטילים שנורו לעבר ישראל פגעו בבסיס חיל האוויר בנבטים אפשרה לאיראנים לרדת מהעץ ● פרשנות

עוד 549 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

יש'ך שבע שקל? אני צריך להגיע לבונקר של חבר

יש פתגם עתיק בלדינו שאומר "גם עשה צרכים במכנסיים וגם משוויץ". נזכרתי בו אחרי הלילה הארוך של הבליץ המטורף על ישראל. לילה שהגיע אחרי ערב, בו נראה כי ראש הממשלה שלנו איבד את עשתונותיו ונמצא בתום שעות של חיפושים, אחרי שדובר צה"ל כבר נפל מהרגליים – בטח בבונקר אטומי של חבר מיליארדר, למי אין חבר כזה. שם כנראה קיווה להסתתר עד יעבור כטב"ם. הוא עשה זאת בעוד בני גנץ ויואב גלנט מחזיקים לו את המדינה עם נשיא ארה"ב שהיה בצד השני של הקו. ברלה ברלה צא החוצה, יש לך טלפון מאבא ג'ו ביידן ותגיד לו יפה תודה אחרי שתמצא את הבקע שלך.
אה, ותודה גם לטייסים שהשמצת.

*  *  *

המדינה ננטשה אתמול בערב ע"י בנימין נתניהו. המוצא הישר ביידן תפס אותה באוויר והחזיר אותה לעשתונותיה אחרי ששלח מבוגר אחראי שיחליף לבנימין נתניהו, ברח לו, מסכן.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
כרמלה רק בקשה משלי אם את יכולה להוסיף . שיפגיזו את כנף ציון שיחרבשו את המטוס כדי ששוב המדינה תשקיע מליארד בתיקון שלו באמצעות התעשיה האווירית כך יהיה להםעבודה ופרנסה ולנו עוד קצת שקט . ר... המשך קריאה

כרמלה רק בקשה משלי אם את יכולה להוסיף . שיפגיזו את כנף ציון שיחרבשו את המטוס כדי ששוב המדינה תשקיע מליארד בתיקון שלו באמצעות התעשיה האווירית כך יהיה להםעבודה ופרנסה ולנו עוד קצת שקט . רק כנף ציון

כמה מגוחכת הכתבה..... כל הכשלונות הם של ביבי זה ברור וידוע לכל אחד!! למי מיחסים הצלחות ? אהה כן, כדי שחס וחלילה לו ידבק בביבי סממן של הצלחה אז מיד מצא מי שמצא שביבי "ברח כמו שפן", חוצפה... המשך קריאה

כמה מגוחכת הכתבה….. כל הכשלונות הם של ביבי זה ברור וידוע לכל אחד!!
למי מיחסים הצלחות ? אהה כן, כדי שחס וחלילה לו ידבק בביבי סממן של הצלחה אז מיד מצא מי שמצא שביבי "ברח כמו שפן", חוצפה שאין דוגמתה!!!
יאיש עבר ניתוח, לא הלך לנוח עסוק כל הזמן בעיניני המדינה חירף נפשו בסיירת מטכל והכתב המלומד שלכם מעיז לכתוב שביבי ברח כמו שפן ? בושה לכם

עוד 778 מילים ו-4 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הברית האזורית נחוצה לישראל כמו אוויר לנשימה

ישראל ובנות בריתה הצליחו ליירט 99% ממתקפת הטילים האיראנית ● הישראלים חייבים להישיר מבט למציאות: לולא הברית האזורית ושיתוף הפעולה עם מדינות כמו ירדן, ישראל הייתה נראית הבוקר אחרת לגמרי ● האפשרות לברית עתידית עם ערב הסעודית – חיונית מאי פעם ● מדינות האזור מבקשות רק דבר אחד בתמורה, שנתניהו ימשיך לשלול ● פרשנות

עוד 607 מילים ו-3 תגובות

עקורים

לא בטוח שישראל היא זו שצריכה להגיב למתקפה האיראנית

בפעם הראשונה בתולדותיה איראן תקפה את ישראל במאות חימושים – והכריזה למעשה על מלחמה רשמית ● לא בטוח שהתשובה הישראלית תגיע מהר ● אחרי האיום של ביידן, ארה"ב חייבת להגיב כדי לשמר את ההרתעה האזורית שלה ● השאלה היא לא האם תהיה תגובה אלא מתי, באיזה עוצמה ומי תלחץ על ההדק ● צה"ל יתקשה להתמודד במקביל גם עם הרצח שמאיים להדליק את הגדה המערבית ● פרשנות

עוד 575 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

"אנחנו עלולים לגלות שאיבדנו את הצפון שהכרנו"

סיור בגבול לבנון בעקבות הנזקים שהמלחמה גרמה לאוצרות הטבע היפים בישראל: הנחלים שהפכו לנתיבי טנקים, הקוצים שהביאו סוללות התותחים. אבל אפשר להתחיל לתקן, ויש כבר מי שעובד על זה ● "פיפיתל", מתקני השירותים האוטומטיים, הגיעו לתל אביב ● הפילים בספארי התכנסו לפרידה אחרונה מוורדה, זקנת השבט ● ומה עושים עם מלפוף ענק שהגיע במשלוח מהמשק האורגני?

עוד 1,545 מילים
היום ה־190 ללחימה ● 133 חטופים עדיין בעזה

איראן שיגרה מאות טילים וכטב"מים לעבר ישראל

המרחב האווירי של ישראל נסגר ב-00:30 ● דיווח: יעדי מתקפת הכטב"מים - רמת הגולן ומטרה צבאית בדרום ● נתניהו: ישראל חזקה, צה"ל חזק, הציבור חזק ● מחר לא יהיו לימודים, אירועים המוניים בוטלו, הנשיא ביידן קטע את חופשת סוף השבוע שלו ● קבינט המלחמה התכנס אחרי חצות, כנף ציון המריא מנבטים כדי למנוע פגיעה בו ● צה"ל תקף עשרות מטרות בשלושה אזורים בלבנון - באמצעות מטוסי קרב וארטילריה

עוד 53 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

אחד המשפטים הפליליים נגד טראמפ סוף-סוף יוצא לדרך

בית המשפט דחה השבוע את ערעורו האחרון של טראמפ באחד ממשפטיו הפליליים והוא צפוי להתחיל ביום שני ● לגבי שאר התיקים, נראה שלא תהיה התקדמות משמעותית לפני שיחלו הבחירות בסוף הקיץ ● באריזונה, חוק ארכאי האוסר כמעט לחלוטין על הפלות הועלה באוב - ואפילו הרפובליקאים מסתייגים ממנו ● ובסנאט, מסתמן שהרפובליקאים יזכו ברוב בנובמבר 2024 ● פרשנות

עוד 1,407 מילים

הקונספציה שהמיטה עלינו את אסון 7 באוקטובר לא נעלמה ולא התפוגגה בעשן המלחמה. היא עדיין כאן, שרירה וקיימת ● האיראנים לא זזים מדמשק למרות פעולות נקם ישראליות ● לבנון סוערת בעקבות חטיפת פעיל נוצרי שביקר את חזבאללה ● טייקון אמירתי מוציא את כספו מבלארוס ● והשבוע לפני 51 שנה התרחש מבצע "אביב נעורים" ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,141 מילים ו-2 תגובות

הסטייק הטוב ביותר בעולם

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: כל הדרכים למציאת הסטייק הטוב ביותר בעולם מובילות לניו יורק ואל מסעדת "פיטר לוגר" ובעליה היהודים, שמגישים על פי הסיפורים העסיסיים ביותר בשר מובחר בגודל של שולחן

עוד 1,697 מילים

"כל מי שיעז לקרוא לנו נאצים, נדווח עליו"

הימין הקיצוני החדש של גרמניה מתרחק לכאורה מהשורשים הנאצים, אך בה בעת דוגל בבניית גרמניה חדשה וסמכותנית ● מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה צפויה להתחזק ו/או לנצח בשלוש מדינות במזרח המדינה בסתיו הקרוב: "זה המבחן של גרמניה" ● עורך ברשת ברלין־ברנדנבורג אומר: "ה־AfD הצליחה לשנות את התפיסה לגבי הימין הקיצוני"

עוד 1,392 מילים

חוק הגיוס היועמ"שית לוקחת את נתניהו לפרוצדורה

מכתבו של המשנה ליועצת גיל לימון אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס משקף עמדה שאין בה גרם אחד של התפשרות מול שאיפותיו של נתניהו למשוך זמן נוסף בטרם צה"ל יחויב לגייס בני ישיבות ● בהרב-מיארה איננה ממהרת להיענות לדרישתו של נתניהו - אך היא עושה זאת בדרך מתוחכמת ● פרשנות

עוד 889 מילים

המטרה הבאה של המתנחלים: לבלות את יום העצמאות בעזה

היוזמה להתיישב מחדש ברצועת עזה ממשיכה לנוע קדימה וכעת מתארגנת צעדה של רבבות לעבר הרצועה ביום העצמאות ● המארגנים אף מקווים לקבל אישור מצה"ל להגיע לחורבות ההתנחלות דוגית בצפון הרצועה ● ובינתיים: ש"ס מתנערת מדבריו של השר משה ארבל, אולי הצדיק היחיד בסדום ● פרשנות

עוד 868 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה