עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90

"בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפכות המרכזיות שלו״

לפרופ׳ עמיחי כהן אין אשליות: ההתקפות על התערבות בג״ץ יימשכו למרות שתמך בכל המהפכות שהוביל הימין מאז שעלה לשלטון ב-1977 ● ״הימין כבר לא מפחד לאבד את השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר לאבד את השלטון, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים״ ● להערכתו, בג״ץ לא יסטה מהקו הזה גם במהפכה הבאה: סיפוח יהודה ושומרון

לפרופ' עמיחי כהן יש תובנה מפתיעה על בית המשפט העליון, הפוכה כמעט לחלוטין מהתפיסה המקובלת. בעוד שהימין הפוליטי סימן את בג"ץ כמעוז שמאלני, שלא לומר מעוז שמאל קיצוני ועוין, כהן טוען ששופטי העליון מגבים כבר עשרות שנים את המהלכים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הימין הישראלי.

"בעומק ובמהות, בית המשפט העליון תמך וביצע לגיטימציה עקרונית לכל המהפכות שאיתן הימין עלה לשלטון מאז 1977", הוא אומר.

"הימין ניסה אז לקדם שלוש מהפכות: מהפכה כלכלית, מהפכה התיישבותית ביהודה ושומרון, ומהפכה שלישית – עד כמה שזה נשמע לנו היום מנותק – היא הליברליזם. המערך לא היה ליברלי בשנות ה-70, הוא היה אז בולשביקי.

"שלוש המהפכות האלה נתמכו באופן עקרוני על ידי בית המשפט העליון. ודאי שהתערבו במקומות מסוימים, אולי קידמו את הליברליזם טיפה מעבר – הימין שחרר הרבה כוחות, והייתה מחלוקת פנימית – אם כי אני לא חושב שבית המשפט הלך מעבר למה שהתכוונו דן מרידור ומיקי איתן (ממייצגי הקו הליברלי בליכוד, נ"י)״.

אתה יכול לפרט קצת על שלוש המהפכות האלה?

"מבחינה כלכלית, העליון תמך במהפכה של ההפרטה, למעט הקצה שבקצה, כשהגיעו להפרטת בתי סוהר. בכל מה שפחות מזה – בית המשפט לא התערב.

"בהתיישבות, כנ"ל. בית המשפט ביצע למעשה הליך של לגיטימציה לכל ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, למעט שוב, הקצה של הקצה – מעין 'מס' שנדרשו המתנחלים לשלם – לא להתיישב על קרקעות פרטיות.

"בכל ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית ביו"ש, כולל סבסטיה, כמה אנשים היו צריכים לזוז מביתם בגלל בית המשפט? אולי 150 משפחות. גג. על זה מדובר. כהן אינו מזכיר כמובן את ההתנתקות, שהיתה מעשה פוליטי מובהק.

את המהפכה הליברלית מתאר כהן כך: "מפלגות הפועלים ששלטו בישראל עד לשנת 1977 לא היו ליברליות במהותן, במובן של כבוד לאדם היחיד. ביסוד תפיסתו של בן גוריון עמדה חשיבותה של המדינה, הקולקטיב. גם המרכיב של חרות וגם המרכיב של הליברלים, הם כוחות ליברליים באידאולוגיה של מפלגת הליכוד, במובן של זכויות הפרט אל מול המדינה. כך מימי זאב ז'בוטינסקי, וכך בוודאי גם בגין.

"לכן, חוקי היסוד אינם טעות או השמטה של שלטון הליכוד. הם חלק מתפיסת עולם מלאה ושלמה, שבאה לידי ביטוי, למשל, גם באישור שורה של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם דווקא תחת שלטון הליכוד. התפיסה הזו אינה מנותקת כמובן מהתפיסה הכלכלית של הליכוד, שמנהיגיו האמינו בכלכלה חופשית.

"בסוף, העליון הלך עם הימין בכל מהפכותיו המרכזיות", הוא מסכם, "ואני חושב שגם במהפכה הנוכחית שמתבצעת, שהיא סיפוח יהודה ושומרון – שקורה כבר בפועל. יהיו מגבלות מסוימות בכל מיני נקודות, אבל בסך הכל ביהמ"ש פועל בתוך המסגרת".

מנחם בגין (צילום: MOSHE MILNER, לע״מ)
מנחם בגין (צילום: משה מילנר, לע״מ)

"הימין הישראלי מחובר לפופוליזם, לא לשמרנות"

כהן הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בקריה האקדמית אונו, בה גם כיהן כדיקן בית הספר למשפטים. טענתו על הגיבוי שנותן העליון לימין הפוליטי אינה היחידה הסותרת הלוך מחשבה נפוץ. במאמר שפרסם לפני שנה הוא קבע נחרצות: "ממשלת ישראל היא המוסד הנבחר החזק ביותר בעולם הדמוקרטי".

"משילות נמצאת על הספקטרום שבין הרצון לממשלה יעילה, לבין ממשלה עם יותר מדי כוח", הוא מסביר. ״אם היעילות מופעלת למטרות טובות, המשילות היא דבר מבורך – אבל כוח הוא כלי משחית.

"אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו כוח ללא הגבלה ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשאתה חושב על משילות, אתה צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח. וזה עוד לפני שמדברים על המיעוטים.

״אין אדם בהיסטוריה שנתנו לו הרבה כוח ביד ושלא עשה בו שימוש לרעה, בכוונה או שלא בכוונה. לכן, כשחושבים על משילות, צריך תמיד לחשוש, לחשוב מה הסיכונים לאזרח״

"בנוסף, המדינה הקפיטליסטית, הליברלית, המודרנית, היא מדינה שבנויה על חופש ועל ממשלה עם פחות כוח, לא יותר כוח.

"אבל הימין אצלנו אומר: אני רוצה ממשלה עם הרבה יותר כוח. יש כאן סתירה מובנית, וזה ההבדל המרכזי בין 'השמרנות הישראלית', במרכאות כפולות, לבין השמרנות האמריקאית שהימין הישראלי מנסה להידמות לה.

"את 'כנס השמרנות' שהיה כאן, למשל, ניסו לתאר כמייצג אידאולוגיה אוניברסלית, אבל זה לא נכון. האידאולוגיה האוניברסלית של השמרנות האמריקאית, שמחוברת להרבה שמרנויות, היא לא לאומית".

כנס השמרנות שעליו מדבר כהן התקיים בשבוע שעבר בבנייני האומה בירושלים. יזמה אותו התנועה לשמרנות ישראלית, הטוענת כי האליטה לא מייצגת מספיק את הרוב השמרני בקרב הציבור. לכן, על פי התנועה, יש לטפח שיח שמרני מקומי, המשלב בין השמרנות האוניברסלית למאפיינים המקומיים – יהדות, ציונות וישראליות.

את כהן זה לא ממש משכנע: ״האידאולוגיה שהימין כאן באמת מחובר אליה היא הפופוליזם, שיש בה מרכיב לאומיות חזק. באידאולוגיה הזאת, המדינה ודאי צריכה להתערב בנושאים תרבותיים וחברתיים, גם אם לא בנושאים כלכליים. אולי זה הפתרון לסתירה".

סתירה בין משילות לשמרנות

הדברים האלה ואחרים מפתיעים מעט כשהם באים מאדם החובש כיפה גדולה.

כהן מבהיר שזו אינה כיפה של "מרכז הרב", החממה של תנועת ההתנחלויות, ושהוא למד בישיבת הר עציון שבאלון שבות, אצל יהודה עמיטל, מייסד תנועת מימד. השיוך הזה, יחד עם התמחותו המקצועית, מסייעים ליישב את הדיסונאנס.

שיקוף נוסף לגישתו היא היוזמה שהוצגה בשבוע שעבר לעיגון השוויון בחוק הלאום, שבה חבר למנהיגים מהעדה הדרוזית ואישים נוספים, בהם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין ופרופ' שחר ליפשיץ, גם הם מהציונות הדתית.

"נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות"

החריגה מהקו הרשמי של התנועה מעידה בעיקר על כהן ועמיתיו, שהרי קרוב לוודאי שחברי הכנסת של הציונות הדתית, כמו גם שאר מנהיגי הימין, מודעים היטב לסתירה שבין המשילות לשמרנות האוניברסלית.

הם גם ודאי מודעים היטב לחולשתה של טענת "בג"ץ גנב את הדמוקרטיה", שהרי הכנסת מעבירה כ-150 חוקים בשנה, מליאת הממשלה מעבירה כ-900 החלטות, ומשרדי הממשלה שתחת השרים וראש הממשלה מקבלים אלפי החלטות נוספות.

כדי לטעון ברצינות שבג"ץ לקח לעצמו את השלטון, נדרשת התערבות במאות החלטות בשנה, זה ממש לא המצב בפועל. מאיפה, אם כן, נובעת הביקורת?

"מכיוון שהימין בשלטון הרבה שנים, ברור שבכל פעם שבית המשפט יוצא נגד הממשלה זה נגדו", מנסה כהן להשיב. "ברוב המקרים, בתי משפט כמוסדות עצמאיים לא נבחרים, זוכים לכבוד מפוליטיקאים בגלל החשש מאבדן השלטון.

"הם אומרים 'בסדר, אולי בית המשפט יגן גם עלי כשאהיה במיעוט׳. לכן מכבדים את המערכת המשפטית מלמעלה עד למטה, כולל היועץ המשפטי לממשלה, לכן מכבדים תקשורת חופשית, לכן מכבדים אקדמיה.

"ההבדל הוא שהימין כבר לא מפחד מאיבוד השלטון. וכשגוף לא מפחד יותר, אין לו יותר סיבה לכבד מוסדות לא נבחרים והם מאבדים את הלגיטימציה הפוליטית.

"אני חושב שהימין חי כיום בהרגשה – גם השמאל אגב – שזה עניין קבוע כבר".

אולי לכן ההגנה החזקה על נתניהו, מחשש שאם הוא יילך יאבד גם השלטון.

"אני לא בטוח שבצלאל סמוטריץ' או יריב לוין תופסים את זה כתלוי בפרסונה מסוימת. אני חושב שהם מנתחים דמוגרפית, שבטית, את החברה הישראלית, והגיעו למסקנה שזה הזמן שלהם. הם כבר לא צריכים את המנגנון הזה, הוא לא משרת שום אינטרס פוליטי בטווח הנראה לעין. לכן, זה לא משנה אם אהרן ברק גנב או לא גנב את הדמוקרטיה. מספיק שהוא מגביל במשהו את היכולת שלהם".

קובי אריאלי אמר בשבוע שעבר בגל"צ, שהוא רוצה לגור במדינה שבה אם הכנסת מחליטה להכחיד אותו, היא מכחידה אותו. הוא כמובן לא התכוון לעצמו, כחלק מקבוצת הרוב השולט.

"אין בעולם הדמוקרטי דבר כזה, שבו מוסד נבחר מקבל לבד החלטות קיצוניות כאלה. זה לא קיים. בשיטה שאימצנו, לא העם מחליט אלא הנציגים שבחר, והמעורבות האפקטיבית של העם נעשית פעם בכמה שנים. המעורבות הזו די פרימיטיבית, בהצבעה למקבץ רעיונות שאתה לא באמת מבדיל ביניהם.

"בנוסף לזה ישנה גם שיטת הבחירות המפלגתית, שבה אין לי קשר ישיר עם הנבחר שלי, כמו בהרבה מדינות אחרות שבהן בחירות אזוריות, ואני לא מסוגל באמת להשפיע עליו. בשיטה הזאת, הטיעון 'אני הרוב' הוא טיעון מאוד מפוקפק.

"תחשוב בצורה רציונלית מה קרה כאן בעצם. הלכו פעם בארבע שנים אזרחים והצביעו על רעיונות לא ברורים, לקואליציות שהם לא ידעו מהן, בלי שום אפשרות להשפיע על המדיניות שלהן אחרי זה. זה שהכנסת תגיד 'אני רוב העם ואני יכולה להשמיד', זה טיעון שאפשר לתקוף מהרבה מאוד כיוונים".

דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)
דוד בן גוריון (צילום: פריץ כהן, לע״מ)

הכל התחיל אצל בן גוריון

אחת המסקנות המרכזיות של כהן, היא שהשיח על בית המשפט העליון הוא הסחת דעת מהשיח הנכון, על כוחן המפורז של הממשלה והכנסת.

"זה לא במקרה הכוח הזה", הוא אומר. "בן גוריון רצה שלטון חזק של קבוצה פוליטית מאוד מצומצמת, שמסוגלת להחזיק ביד את כל המדינה בלי התנגדויות.

"למנחם בגין יש מאמרים שבהם הוא מסביר בצורה מפורשת, שהבסיס לבעייתיות בדמוקרטיה הוא שהיחידות הפוליטיות חזקות מדי. זאת לא הייתה תיאוריה. הוא כתב קונקרטית על מפא"י, שמשתלטת פה על החיים של כולם.

"לו היינו בראשית ימי המדינה והיינו חושבים אחרת על איך לבנות מדינה, היינו אומרים אולי שבית משפט זה בעייתי, אבל שצריך לעשות הפרדת רשויות אחרת. בוא נפזר קצת את הכוחות, ניתן קצת לרשויות המקומיות, נבנה נשיא עם כוח. ככה הכוח לא מרוכז אצל אדם אחד. הרי בן גוריון בכוונה לא נתן לנשיא כוח.

"מה זה בעצם רעיון הממלכתיות, שבן גוריון טבע? הוא אומר שצריך לסגור את הפלמ"ח כי הם מייצגים אלטרנטיבה של פיזור הכוח, ואני לא מוכן. הכוח צריך להיות מרוכז בידי המדינה, והמדינה זה הוא, אין אחר".

אז ההשוואה בין בן גוריון לנתניהו הולכת מעבר לשאלת אורך הכהונה.

"בהחלט. בן גוריון לא באמת חשב שהמדינה זה הוא, אבל הוא כן תפס את הצורך לרכז. בהפוגה הראשונה במלחמת העצמאות ניסתה הממשלה להקים איזו ועדה, שתבחן את ניהול המלחמה. מין קבינט. בן גוריון אמר, אם אתם רוצים אותי בראש המדינה, אני עובד בלי קבינטים ודברים כאלה. אם לא, אני מתפטר. והממשלה נבהלה אז עזבו את זה. הוא ניצח במלחמה בלי ביקורת, בלי קבינט, בלי כלום.

"את הכור בדימונה הוא בנה בלי תקצוב מהכנסת, הייתה לו קופה קטנה מתורמים שלא עברה דרך שום מוסד. בן גוריון היה דמות לא דמוקרטית במובן המקובל.

"לזכותו, ייאמר שהוא עיצב את המערכת כך, שברגע שהציבור החליט בבחירות להפוך את השלטון, המערכת התהפכה. הוא לא יצר מערכת שמקבעת את השלטון גם כשהעם מחליף את דעתו, שזה הסיכון הגדול".

עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
עמיחי כהן (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

מעניין שמנחם בגין, שסבל מהמצב הזה, לא ביצע רפורמה משטרית כשנבחר.

"זה נכון, אבל בגין כיבד מאוד מוסדות שלא הסכימו לדעתו, ובמובן זה הוא היה דמוקרט. היום מדברים על זה ככישלון, איך קרה שהימין בשלטון מאז בגין ולא ביצעו מהפכות באקדמיה, בבית המשפט. זה נתפס כאילו בגין לא היה מספיק חזק. מי שאומר את זה לא מעלה בדעתו שזה היה עיקרון, לא טעות.

"זה היה נכון גם פנים ליכודית. נתניהו תופס כל שר כמתחרה עתידי, אבל בגין ושמיר הבינו את החשיבות של כוחות רבים בתנועה ופיתחו אותם. הייתה להם תפיסה של פיזור כוח, בניית אלטרנטיבות, והרבה כוחות צמחו בליכוד תחתם.

"עם זאת, בגין כן עשה דברים מסוימים. הדוגמה הכי מובהקת היא חוק המעצרים המנהליים מ-1979, שהיה ברור שמתייחס לפלסטינים. שר המשפטים, שמואל תמיר, ובגין אמרו שלא יכול להיות שבמדינת ישראל אנשים ייעצרו בלי פיקוח משפטי.

"בסוף, חוקי היסוד 'הבעייתיים' הם יצירה ליכודית, וקרו תחת שלטון הליכוד. מי שקידם אותם היה דן מרידור (שר המשפטים בין השנים 1988 ל-1992, נ"י).

"עצם המחשבה על זכויות אדם כחלק מהותי מהמשטר הישראלי קודמה על ידי אנשים בליכוד. השמאל תמך, אבל מי שהיה בשלטון היה הליכוד".

ובכל זאת, בגין לא ביצע שינויים משטריים שיבזרו את הכוח.

"פוליטיקאי שנלחם הרבה שנים להגיע לכוח, לא יפגע כל כך מהר בכוח הזה".

כתבת על החריגות של ישראל בהיעדר מגבלות מבניות. היא חריגה גם בהחזקת כיבוש, באי הפרדת דת ומדינה, באי עיגון השוויון בחוקה ובחוק הלאום החדש.

"צריך להבדיל בין מבנה השלטון שעליו דיברתי, לבין מה שאתה מדבר עליו, שהוא התוצאות שמתאפשרות במבנה השלטוני הקיים, שסובל כל מיני תופעות שמדינות דמוקרטיות אחרות כנראה לא היו סובלות.

"למשל, יחסי הדת והמדינה בישראל, שיוצרים חוסר שוויון מובהק, או חוק יסוד: הלאום. יש עוד מדינות בעולם שמוגדרות כמדינות לאום, אבל אין אף מדינה דמוקרטית כזאת שאין בה הכרה בשוויון מלא, כולל הכרה בזכויות קולקטיביות.

"זו תוצאה של הכוח הרב של הכנסת, שמאפשר לרוב מסוים – לא עצום – להעלות טענות שבסופן אין שוויון. כדי לעשות דבר כזה במבנה משטרי מבוזר יותר, היה נדרש הרבה יותר מאשר רוב של 62 מול 55, כמו בהצבעה על חוק הלאום".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,803 מילים. מחכים לתגובתך.
כל הזמן // יום ראשון, 16 ביוני 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראש הממשלה נתניהו ייפגש מחר עם סמוטריץ' ופרץ

נתניהו צפוי להיפגש מחר עם סמוטריץ' ופרץ ולדון עמם במינויים לשרים החינוך והתחבורה ● ליברמן ממשיך להלהיט את הרוחות: "אכפה ממשלת אחדות עם הליכוד וכחול לבן" ● שקד: "לא שוללת שום אופציה שתאפשר ליצור גוש ימין גדול"

בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ (צילום: יונתן זינדל. פלאש 90)
יונתן זינדל. פלאש 90
בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ
20:08 עריכה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להיפגש מחר עם יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' וח"כ רפי פרץ במשרדו. ההערכה: יקבלו את תיקי החינוך והתחבורה

20:02 עריכה

מסתבר ששרי הממשלה, שנגררו לרמת הגולן לעשות כבוד לדונלד טראמפ, נתקעו בצפון בלי הסעה אווירית בחזרה הביתה. רק שלא יעשו לינץ׳ בישראל כ״ץ.

19:33 עריכה

ראש העיר טבריה, רון קובי, הגיש בקשה לרישום מפלגה חדשה – "הימין החילוני". האג'נדה: קידום תחבורה ציבורית בשבת, קידום חגיגה בנושא גיוס חרדים לצה"ל ולביטול חוק המרכולים.

18:49 עריכה

יו"ר מרצ, תמר זנדברג, התייחסה בוועידת המפלגה לאפשרות של איחוד עם העבודה: "אין תחליף למרצ. במפלגת העבודה מתלבטים אם הם שמאל. אם נרוץ יחד לא תהיה התלבטות".

18:20 עריכה

שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, בכנס של הג'רוזלם פוסט: "אני לא שוללת שום אופציה שתאפשר ליצור גוש ימין גדול". עוד אמרה: "בנט ואני עשינו מהפכה בפוליטיקה הישראלית. כשנכנסנו לכנסת, זה היה ידוע שמדינה פלסטינית תוקם יום אחד. היום כולם מדברים על סיפוח".

שקד התייחסה בנוסף לדבריו של מחליפה, שר המשפטים הנוכחי, אמיר אוחנה, שאמר  כי לא תמיד יש צורך לקיים את החלטות בג"ץ: "ישראל היא דמוקרטיה, לא אנרכיה".

18:11 עריכה

ח"כ יצחק כהן ממפלגת ש"ס מגיב להצהרות של ליברמן ב"שש" עם עודד בן עמי, חדשות 12 – "הוא פתטי – עבר זמנו".

17:39 עריכה

ישיבת הממשלה ברמת הגולן: "אנחנו ביום היסטורי", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה החגיגית שמציינת את הכרזת היישוב החדש "רמת טראמפ". "אנחנו הולכים הולכים לכבד את ידידנו, שהכיר לאחרונה בריבונות ישראל ברמת הגולן. הוא פשוט קרע את כל מסך הצביעות הזה".

17:21 עריכה

אחרי יממה סוערת בזירה הפוליטית, בעקבות דבריו של יו"ר ישראל ביתנו, ליברמן מסביר את התבטאויותיו בנוגע לממשלת אחדות.

ליברמן שב והדגיש כי "נכפה על הליכוד ועל כחול לבן להקים ממשלת חירום לאומית". כמו כן, תקף את נתניהו והטיל עליו את האחריות לקיום בחירות חוזרות: "בפגישה אצל הנשיא, מפלגתי המליצה על בנימין נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה, כפי שהבטיחה לבוחריה. נתניהו הוא זה שנכשל בהרכבת הממשלה והאחריות כולה עליו".

"בפוסט שפרסמתי בדף הפייסבוק שלי ביום 15 במאי כתבתי: 'ברמה העקרונית אני מתנגד לממשלת אחדות לאומית במצבי שגרה, מאחר שממשלה כזאת מיד תהפוך לממשלת שיתוק לאומי. את ממשלות האחדות חייבים להקים אך ורק ברגעי משבר אמיתיים, ביטחוניים או כלכליים'. כרגע אנחנו אכן נמצאים במשבר כלכלי אמיתי, שהממשלה מנסה להסתיר את ממדיו מאזרחי ישראל".

בנוסף, הודיע ליברמן כי תביעת דיבה תוגש "בימים הקרובים", נגד גיורא עזרא, קפטן ג'ורג', לאחר שכתב בחשבון הטוויטר שלו כי נפגש עם יאיר לפיד בווינה. "כך יעשה כנגד כל אחד שימשיך בהפצת כזבים".

השקרים, ההיסטריה הטוטאלית, הצביעות, והתדרוכים בתקשורת הישראלית. מאז אתמול הוצפתי באין ספור שאלות מהתקשורת הישראלית,…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום ראשון, 16 ביוני 2019

16:19 עריכה

הכסאות בטקס ההכרזה על הקמת "רמת טראמפ", עושים מחווה לשיער של הנשיא

15:17 עריכה

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, הגיש ליו"ר הכנסת בקשה לכנס את הכנסת לדיון מיוחד בעניין המשבר התקציבי אליו נקלעה ישראל.

"המדינה נמצאת באחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיה וכל הנתונים הוסתרו מהציבורי ומחברי הכנסת. אי אפשר להתמודד עם בעיה כשמסתירים אותה מתחת לשטיח".

מכתב

14:52 עריכה

14:43 עריכה

בכחול לבן ממשיכים עם קו בדיחות הקוטב הצפוני. ותודה לליברמן

14:02 עריכה

מצביעים ליברמן מקבלים זנדברג.פינת הקריקטורה בישראל היום.

פורסם על ידי ‏‎Ronny Gordon‎‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

13:50 עריכה

הליכוד עוקץ את בני גנץ בטוויטר. חמודים.

12:58 עריכה

איתן כבל: מתלבט אם להתמודד על תפקיד היו"ר, ואם להתמודד בכנסת בכלל. העבודה כבר לא אלטרנטיבה ולא רלבנטית.

12:23 עריכה

ח"כ יבגני סובה מישראל ביתנו דורש הסבר מהרמטכ"ל על העונש המוגזם (לדעתו) שקיבלו חיילים ששמו נקניק במקרר חלבי:

הנה לכם סיפור לשבת מיום שישי בבוקר הרשתות החברתיות מוצפות בתמונה של שלושה חיילי שיריון שקיבלו עונש ״שבת״ רק בגלל…

פורסם על ידי ‏‎Evgeny Sova‎‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

 

11:52 עריכה

ישראל ביתנו: מי שיגיד שליברמן נפגש עם לפיד בווינה, ייתבע על הוצאת דיבה. גם יאיר לפיד הכחיש שהיתה פגישה כזו. שתי ההכחשות מגיעות לאחר פרסום בגלי צה"ל לפיו בליכוד טוענים שאכן היתה פגישה כזו מיד לאחר הבחירות.

10:16 עריכה

ח"כ אביגדור ליברמן מרוצה מהסערה שעוררו דבריו על השאיפה לממשלת אחדות בלי חרדים. "שמחתי לראות ולשמוע שתוקפים אותי ואת ישראל ביתנו על שקבענו סדר יום פוליטי חדש. שני דברים השתנו הלילה הזה: המדינה במשבר תקציבי עמוק, והליכוד וכחול לבן יעדיפו כל אחת בנפרד להקים ממשלה צרה עם החרדים".

שמחתי לראות ולשמוע הבוקר את כל הפרשנים והדוברים מטעם באולפני הטלוויזיה והרדיו תוקפים אותי ואת "ישראל ביתנו" על שקבענו…

פורסם על ידי ‏Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

08:37 עריכה

ח"כ לשעבר ניצן הורביץ, המתמודד על ראשות מרצ, אמר הבוקר לכאן ב' ש"יש לנו הזדמנות לתקן את מה שקרה בבחירות האחרונות, כשהמחנה הפוליטי שלי כמעט נמחק. זנדברג הצליחה להציל את מרצ מנפילה אל מתחת לאחוז החסימה, ולהביא קולות של מצביעים ערבים, אני בטוח שאצליח יותר".

ועידת מפלגת מרצ תתכנס היום בבית סוקולוב בתל אביב כדי להחליט איך ייבחר היו"ר והמועמדים ברשימת המפלגה לכנסת ה-22. כדי להעביר את אחת ההצעות, נדרש רוב של 60% מחברי הוועידה שמונה כאלף איש.

חברי הכנסת מוסי רז ועיסאווי פריג' ינסו לתקן את תקנון המפלגה, כך שיאפשר להם להתמודד במשותף על המקום הראשון.

08:11 עריכה

ליברמן מעורר סערה במערכת הפוליטית. לאחר שאמר אתמול שיפעל להקמת ממשלת אחדות עם כחול לבן והליכוד, ולא פסל המלצה על בני גנץ לראש ממשלה, מגיעה תגובת הליכוד.

במפלגת השלטון אומרים שליברמן "אומר בפירוש שהוא מוכן ללכת עם לפיד וגנץ, ולכפות הקמת ממשלת שמאל. מי שרוצה ממשלת ימין חייב להצביע רק לליכוד בראשות נתניהו".

במקביל, בש"ס אמרו כי ליברמן "לא רלבנטי יותר ויישאר מחוץ לממשלה הבאה. ליברמן, שפעם אומר ככה ופעם אחרת, הוא פוליטיקאי ציני ולא אמין". ח"כ יצחק כהן מש"ס, אמר הבוקר לכאן ב': "ליברמן הוא קשקשן בלתי נלאה, חסר אחריות – הייתי קורא לו בריון. אין מה להתרגש ממנו".

07:58 עריכה

ח"כ משה יעלון הגיב הבוקר לדברי ח"כ אביגדור ליברמן מאתמול, על כך שהוא שואף להקים ממשלת אחדות לאחר הבחירות. יעלון אמר לכאן ב', כי במפלגתו שקלו הקמת ממשלת אחדות לפני הבחירות, וגם היום זה על הפרק, אך ללא נתניהו.

לדבריו, בני גנץ אמור להוביל ממשלה שתורכב מכחול לבן והליכוד, ללא נתניהו. "חבל שליברמן לא הגיע למסקנה הזו לפני שמפלגתו הצביעה בעד פיזור הכנסת. נתניהו הפך להיות עיקר הבעיה, כבר שנתיים שהאינטרסים של מדינת ישראל משועבדים להימלטותו מאימת הדין".

07:19 עריכה

בוקר טוב לכולם! היום ה-92 לפני הבחירות יעמוד בסימן טקס חשיפת היישוב החדש ברמת הגולן, על שם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. קודם לטקס, יקיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ישיבת ממשלה חגיגית בגולן, לכבוד האירוע. שרת התרבות, מירי רגב, כבר התחילה את החגיגות אמש, בעמוד הפייסבוק שלה.

מחר נקיים ישיבת ממשלה חגיגית ברמת הגולן ונעביר בה החלטה רשמית על הקמה של יישוב חדש שם על שמו של הנשיא טראמפ, כאות תודה…

פורסם על ידי ‏Miri Regev מירי רגב‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
"ההסדר עם שרה נתניהו - תקדים שיעלה למדינה ביוקר"

מבחן שרה בוזגלו

שלטון החוק משפטנים מותחים ביקורת קשה על החלטת בית המשפט בעניינה של אשת ראש הממשלה ● תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון: "נתניהו הורשעה בעבירה שכמעט לא משתמשים בה ושממש נתפרה בשבילה, ועכשיו כל עובד ציבור ומי שגנב כספי ציבור יוכל לבוא ולשאול למה לי לא מגיע הסדר כזה?"

שרה נתניהו בדרך לבית המשפט (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יונתן סינדל, פלאש 90
שרה נתניהו בדרך לבית המשפט

"הסדר הטיעון עם שרה נתניהו יעלה למדינה ביוקר". כך אמר ל״זמן ישראל״  עו״ד תומר נאור, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון. לדברי נאור: "מעבר לעלות הגבוהה של ניהול המשפט על ידי הפרקליטות, והעובדה שנתניהו לא מחזירה אפילו רבע מהכסף שגזלה, העלות העיקרית תהיה בעתיד, מול העבריינים הבאים שישתמשו בהסדר הזה כתקדים".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)

לדברי נאור: "זה תקדים מסוכן ביותר שפותח את שערי הגיהנום. כל עובד ציבור וכל מי שגנב או גזל כספי ציבור ידע מעתה ששמורה לו הזכות לדרוש את אותו סעיף שבו הורשעה נתניהו ואותו עונש.

"כתב האישום וההרשעה האלה הם חריגים בכל רמה אפשרית. גם המעמד של שרה נתניהו, כמי שמשתמשת בכספי ציבור, הוא מלכתחילה חריג ונדיר ביותר, כי היא לא נבחרת ציבור ולא עובדת ציבור, ובכל זאת היא משתמשת בכספי ציבור. מילא אם הייתה משתמשת בהם כיאות, אבל היא פעם אחרי פעם מועדת בשימוש בכספים האלה. וכמובן, פעם אחרי פעם לא נענשת על המעידות שלה".

בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה"

"הסעיף שבו הורשעה נתניהו – קבלת דבר תוך ניצול טעות הזולת בלא מרמה, הוא סעיף שלא משתמשים בו, אות מתה, הוא ממש נתפר בשבילה. אני לא זוכר פעם אחת שהשתמשו בו, ודיברתי עם מומחים רבים בדין הפלילי שבכלל לא מכירים אותו. וזה נראה שהפלורוסנטים במשרדי הפרקליטות דלקו שעות רבות עד שמישהו מצא את הסעיף הזה.

"נעשה כאן מהלך בלא חשיבה קדימה. חשבו איך לחלץ את שרה נתניהו ולא חשבו על ההשלכות", מסכם נאור, "ואם כן חשבו – זה עוד יותר גרוע".

"אין הסבר להפחתת סכומי הכסף שנלקחו"

התנועה למען טוהר המידות עתרה לבית משפט השלום וביקשה שלא יאשר את הסדר הטיעון של נתניהו – אך בקשתה נדחתה.

עורך הדין יובל יועז (צילום: תמר יועז)
עורך הדין יובל יועז (צילום: תמר יועז)

עו״ד יובל יועז, ממייסדי התנועה לטוהר המידות, אומר: "אני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות בהסדר טיעון מפחיתה את הסכומים שהיא עצמה כבר קבעה שנלקחו על ידי מבצע העבירה. בכתב האישום המקורי סך הכספים שנלקחו היו 397 אלף שקל. אחר כך, באופן בלתי מוסבר, זה ירד ל-170 אלף שקל, ולבסוף בהודאה שלה זה רק 45 אלף שקל. אין שום הסבר להפחתה הזאת".

הסדרי טיעון הם עסקה שבה הצדדים מתפשרים על האמת העובדתית, צד אחד מודה בעבירה והצד השני מסכים להוריד את חומרתה, מה חריג בהסדר הזה?

"אכן, אין שום דבר חריג בעצם הפחתת חומרת העבירות בהסדר טיעון. מה שחריג  בהסדר הטיעון עם שרה נתניהו זאת מידת ההפחתה בחומרתן. כ-80% מההרשעות בישראל נעשות במסגרת הסדר טיעון, ואני לא מכיר שום מקרה שבו הפרקליטות מפחיתה את חומרת העבירה פעמיים, פעם אחת במסגרת ההודאה ופעם אחת הפחתה חדה נוספת בלי שום הסבר".

אתה מכיר הסדרים שבהם מעשה כזה הוגדר כעבירה כל כך קלה והביא עמו עונש כל כך קל? ובכלל הסדרים שבהם גניבה לא הסתיימה בלא ענישה של ממש?

"זה הסדר נדיר מאוד. ברוב המקרים שבהם כספי ציבור נגזלים ויש ראיות מספיקות לכך, כמו במקרה הזה, מי שגוזל אותם מורשע לפחות בקבלת דבר במרמה וברוב המקרים נגזר עליהם מאסר בפועל או מאסר על תנאי או לפחות קנסות בסכומים גדולים.

"הסעיף של 'לקיחת כספים ללא מרמה' הוא אות מתה ונדיר מאוד שמשתמשים בו. המקרה היחיד שאני זוכר הוא המקרה של ארקדי גאידמק כשהיה חשוד מהלבנת הון וזוכה ממנה בשל היעדר ראיות. ושם הנסיבות היו שונות, הראיון היו אחרות, וגם העונש שהוא קיבל, שנת מאסר על תנאי ו'תרומה' של כשלושה מיליון שקלים שהוא חוייב לתרום".

"חלק מהמטרה של ענישה על פשיעה כלכלית הוא להפוך אותה לבלתי משתלמת. לוקחים מהעבריין גם את הכסף שגזל וגם קנס הרבה יותר גדול ממנו. כאן נעשה בדיוק להיפך".

היו מקרים שבהם עבריינים עניים, חלשים ובעלי נסיבות אישיות קשות זוכו מגניבות קטנות או קיבלו עונשים קלים בגלל מצבם. הייתכן שגם לשרה נתניהו היו נסיבות מקלות?

"אם היו לה נסיבות כאלה, הפרקליטות לא ציינה אותן בהסדר הטיעון. חלק מהבעיה עם הסדרי טיעון בכלל וההסדר הזה בפרט זה שהם פוגעים בפומביות של הדיון המשפטי. במקרה הזה חוסר הפומביות היה גדול במיוחד ומעלה שאלות קשות. בגלל כל הסיבות הללו אנחנו עתרנו וביקשנו מבית המשפט שלא לקבל את ההסדר ואנחנו מצטערים שהוא התקבל".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עצוב מאוד. הסדר הטיעון הזה עלה למדינה הרבה כסף, הגניבות שהן כבר עובדה, עלות החקירות הפרקליטות והתביעה. ושרה משלמת כמעט אפס. עצוב מאוד למדינה ולמשלמי המיסים נכון לערער למחוזי אם אפשר... המשך קריאה
עצוב מאוד. הסדר הטיעון הזה עלה למדינה הרבה כסף, הגניבות שהן כבר עובדה, עלות החקירות הפרקליטות והתביעה. ושרה משלמת כמעט אפס. עצוב מאוד למדינה ולמשלמי המיסים נכון לערער למחוזי אם אפשר.
מטריד מאוד. ועם כל תיבת החרא שנפתחה לאחרונה בלשכת עורכי הדין לאחרונה, מעניין להסתכל לגופם של השופטים שאישרו את ההסדר המסריח הזה. האם גם הם היו מאלה שלשונותיהם, כדברי אפי נוה, היו עמוק ב... המשך קריאה
מטריד מאוד. ועם כל תיבת החרא שנפתחה לאחרונה בלשכת עורכי הדין לאחרונה, מעניין להסתכל לגופם של השופטים שאישרו את ההסדר המסריח הזה. האם גם הם היו מאלה שלשונותיהם, כדברי אפי נוה, היו עמוק באחוריו?
עוד 637 מילים ו-2 תגובות. מחכים לתגובתך.
גיא זהר גיא זהר

קפטן ג׳ורג׳ בתגובה: אני.בוט.ביפ.ביפ.ביפ

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
שרה נתניהו ביום הולדתו של יהורם גאון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
עו״ד אביה אלף תוקפת את הסדר הטיעון עם שרה נתניהו

"תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן אין אחריות"

אביה אלף, לשעבר מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: בפרליקטות שאפו לצמצם ככל הניתן את החומרה של ההאשמות נגד שרה נתניהו

בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה מותחת ביקורת על הסכם הפשרה שנחתם עם שרה נתניהו בתיק המעונות, שכלל האשמות לפיהן אשת ראש הממשלה רכשה שירותי ארוחות למשכן הרשמי של ראש הממשלה באופן בלתי חוקי .

עורכת הדין אביה אלף טוענת כי בעוד ששרה נתניהו אינה ראש הממשלה אלא רק אשתו, היא עדיין דמות ציבורית וכי היא צריכה להישפט על פי הסטנדרט הגבוה ביותר, אך עסקת הטיעון עליה חתמה היום הייתה "רחמנית למדי".

אביה אלף
אביה אלף

אלף, שעמדה בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות בין 2004 ל-2012, הדגישה כי קיים "פער משמעותי" בין ההאשמה הראשונית נגד שרה נתניהו לבין כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת עסקת הטיעון, כפי שבא לידי ביטוי בגזר הדין המלא של נתניהו.

כתב האישום מיולי 2018 האשים את שרה נתניהו ואת עזרא סיידוף, לשעבר סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהונאה והפרת אמונים באשר להוצאה של 350 אלף ₪ על ארוחות בזמן שהועסק במעון ראש הממשלה שף במשרה מלאה.

נטען כי השניים ייצגו באופן שגוי את נוכחות השף בין ספטמבר 2010 למארס 2013, כדי לבקש באופן כספי מדינה לכיסוי עלויות הארוחות בלתי חוקי.

אך כתב האישום המעודכן שהוגש ביום שלישי שעבר האשים את נתניהו בהוצאה בהיקף של 175 שקל כספי מדינה, והוא לא כלל סעיפים של הונאה.

במקום זאת, כחלק מעסקת הטיעון אשת ראש הממשלה הודתה בסעיף פחות חמור של ניצול מכוון של טעות הזולת, תשלם קנס של 10 אלף שקלים ותחזיר לקופת המדינה 45 אלף שקלים.

לאן נעלמה השחיתות המוסרית?

אלף אומרת כי היעדר שחיתות מוסרית בכתב האישום מעורר אצלה תהיות, בהינתן כי סיווג כזה הוא נפוץ באשר לפשעים בהם הואשמה נתניהו.

היא סבורה כי בפרקליטות המדינה הכירו ב"סטיגמה" שהרשעת אשת ראש הממשלה תגרור, ולכן שאפו למזער את החומרה של ההאשמות ככל הניתן.

שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
שרה נתניהו (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

אלף, שהייתה אחראית על חקירת השחיתות הכוללת את יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לפני יותר מעשור, אומרת שחלק ממטרת התביעה הייתה להגיע להסדרים הכוללים הודאה בפשע – התקדמות משמעותית עבור התובעים בפרקליטות, בהתחשב בכך שעד עתה נתניהו סירבה להודות בכל מעשה לא ראוי.

"עם זאת, במהלך כל התיק, התביעה אמרה כי התנאי שלה לסגירת התיק יהיה החזר של כל הסכום", אמרה אלף, וציינה כי אשת ראש הממשלה תחזיר רק חלק קטן מהכספים שהמדינה האשימה אותה בתחילה על כך שלקחה בניגוד לחוק.

יתרה מכך, היא תהתה מדוע ראש הממשלה לא נקשר למעשים הבלתי חוקיים שהתרחשו. "בכל המקרים האלו, תמיד הנשים עומדות למשפט, כאילו לבעלים שלהן איך אחריות למה שמתרחש בבית", אמרה אלף.

פרקליטות המדינה פרסמה הצהרה המביעה שביעות רצון מהסדר הטיעון, בה נאמר כי "הפרקליטות עמדה על כך שעניינם של הגברת נתניהו ומר סיידוף יסתיים בהרשעה פלילית".

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 392 מילים. מחכים לתגובתך.

פוסטים אחרונים

הפגנה נגד סגירת שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

שדרות ירושלים, הסוף

לנפגעים הוותיקים מהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים ועל הקו האדום בדרך בגין בתל אביב, מצטרפים גם בעלי עסקים בשדרות ירושלים ● עורק החיים הראשי של יפו ייסגר ל-28 חודשים ● תושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם ● פרשנות

השבוע ייסגרו לתנועת כלי רכב גם הקטעים הצפוניים של הנתיב המזרחי בשדרות ירושלים, ובכך תושלם נעילת עורק החיים הראשי של יפו ל-28 החודשים הקרובים. התנועה בשדרה תתאפשר רק ברגל על המדרכות, ובאופניים במרכז השדרה, בנתיב צר שתחום בין גדרות ברזל.

מחר (שני) בשעות אחר הצהריים מתוכננת הפגנה של התושבים במהלך ישיבה של מועצת עיריית תל אביב (-יפו…), ואילו הדיון בעתירה שהוגשה לבית המשפט נדחה לספטמבר. בשלב הזה קשה להאמין שהמהלך הפיך, ונראה שתושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם. בעיתוי המורכב הזה, להלן כמה הערות על המחלוקת שמאיימת לסדוק את המקף שמחבר בין תל אביב ליפו:

1. תתפלאו, אבל זה הרע במיעוטו

חלק מהיפואים בוודאי לא יאהבו את ההנחה הבאה, אבל נראה שבמצב שנוצר ההחלטה על סגירה מלאה של השדרה היא הרע במיעוטו. החלופה – סגירה לסירוגין של נתיבי השדרה, היתה עולה, ככל הנראה, בדחייה של כשנה במועד סיום העבודות.

אם תושבי יפו היו צריכים לבחור בין סגירה מלאה עד אוקטובר 2021 (תאריך היעד הנוכחי לנסיעת הבכורה של הרכבת), לבין סגירה לסירוגין וחיים בתוך אתר בנייה ענק עד סוף 2022, נדמה שרובם היו בוחרים באפשרות הראשונה, ובצדק.

2. הפרת הבטחה וכשלון בהעברת המסר

אם ככה, מה הבעיה? או, יש הרבה.

גם אם מהותית התקבלה ההחלטה הנכונה, האופן שבו היא התקבלה, ובעיקר הדרך שבה תווכה לציבור ושבה העירייה והעומד בראשה התנהלו ומתנהלים מול התושבים, היא כישלון מתמשך.

זה התחיל בהפרת הבטחה. התוכניות המקוריות היו לסגור את נתיבי השדרה לסירוגין. זה מה שהתושבים ובעלי העסקים בשדרות ירושלים ידעו. כבר לפני כשנה התברר שהתוכנית הזו בעייתית: בבדיקות מקדימות שבוצעו על ידי נת"ע, התברר שמוביל המים המיושן, שעובר מתחת לכביש, נמצא במצב ירוד ושחייבים לחזק אותו בשכבה עבה של בטון, כדי שישרוד את העבודות והקידוחים.

רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין

היה ברור שהטיפול הזה יאריך את משך העבודות ויחייב לשנות את לוחות הזמנים. לפי גורמים המעורבים בפרויקט, בעירייה לא מיהרו לחלוק את המידע הזה עם התושבים. רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין.

לא ברור אם מדובר ברשלנות הסברתית או בכוונת מכוון שנועדה לצמצם את מרחב התמרון והמחאה של התושבים; מה שבטוח – הפרויקט יוצא לדרך עם תחושה של רבים מתושבי יפו שעבדו עליהם בעיניים ועם אובדן אמון מוחלט בעירייה.

לאור ההתפטרות של המנכ"ל המוערך של נת"ע, יהודה בר-און, רבים גם מפקפקים עכשיו ביכולת של החברה – שעד כה עמדה בלוחות הזמנים והתנהלה ביעילות יחסית למקובל בעולם התשתיות הישראלי – לסיים את העבודות בזמן. ואם הרכבת לא תיסע באוקטובר 2021, אזי היפואים ייצאו קרחים מכל הצדדים.

בהקשר של לוחות הזמנים, אגב, קיבלתי מהעירייה את ההתייחסות הרשמית הבאה:

"העירייה קיימה מספר רב של פגישות בנושא עם אנשי המקצוע של נת"ע והנושא נבחן מכל היבטיו.
לצערנו, עמידה בלוח הזמנים שהכתיבה המדינה – פתיחת הקו האדום באוקטובר 2021 מחייבת את סגירת הרחוב.
העירייה מכירה בקשיי התושבים ומספקת פתרונות כדוגמת שאטלים חינמיים".

3. אחרי הפרת ההבטחה, הגיע ניתוק המגע

פניות של תושבים ושל עיתונאים לעירייה בנושא העבודות ביפו נענו בתשובה לקונית – 'פנו לנת"ע, זה פרויקט שלה'. הרכבת הקלה/תחתית היא אכן פרויקט לאומי/ממשלתי, ונת"ע היא הזרוע המבצעת של משרד התחבורה, אבל עירייה, בוודאי עירייה רבת עוצמה כמו תל אביב, לא יכולה להתנער מכל אחריות לנעשה בשטחה וכשתושביה מביעים מצוקה לשגר אותם באדישות אל החברה שמבצעת את העבודות.

כשעיריית תל אביב רוצה, כידוע, היא יודעת לעמוד על שלה ולהיאבק בהנחתות ממשלתיות ואף למנוע אותן. האמת היא, שההחלטה על הסגירה המלאה של השדרה היא על דעת עיריית תל אביב (וכאמור – לגופו של עניין בצדק), אבל ההתחמקות שלה ושל רון חולדאי מלהתייצב מול התושבים, לתקשר איתם ולהקשיב למצוקותיהם – מביכה. יש הרבה דברים שעיריית תל אביב בעידן חולדאי מצטיינת בהם (לצד לא מעט טעויות שנעשו); יחסי אנוש ורגישות כנראה לא יככבו בראש הרשימה.

שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

4. מי יפצה את הנפגעים

בסוף חודש מרץ, כזכור, נחת במפתיע טיל במושב משמרת בשרון והרס בית מגורים. למחרת סיפר לי עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון, על ההתרשמות שלו ממהירות התגובה של הביורוקרטיה הממשלתית: "הטיל נפל לפנות בוקר, ולפני שבע בבוקר כבר הסתובבו שם אנשי מס רכוש והתחילו לדאוג לבית שהמשפחה תקבל במקום זה שנהרס".

מדינת ישראל מתייחסת לפגיעה כלכלית באזרחים כתוצאה מאירועים מלחמתיים כאל עניין לאומי ולוקחת עליה אחריות. כך גם בסבבי הלחימה בעוטף עזה. כשמדובר, לעומת זאת, בפגיעה אנושה באזרחים ובעסקים קטנים בגלל פרויקטים של תשתיות לאומיות, המדינה מתעלמת לחלוטין ומפקירה את האזרחים לנפשם.

כך היה בעבודות על הרכבת הקלה בירושלים, כך קרסו עסקים קטנים רבים באיזור החפירות בקרליבך/דרך בגין בתל אביב, וכך עכשיו בשדרות ירושלים. נכון שבעוד כמה שנים, כשהרכבת תצא לדרך והמדרחוב היפואי, בתקווה, יהיה שוקק חיים וקונים, בעלי העסקים בשדרה ייצאו נשכרים; אבל לרובם אין אפשרות ונזילות להחזיק מעמד עד אז. כבר עכשיו יותר ויותר חנויות בשדרה נראות מוגפות ונטושות.

גורם בכיר בפרויקט אומר שמדובר בכסף קטן לעומת העלות הכוללת של הרכבת הקלה שעומדת על מיליארדים רבים, אבל ידו של האוצר קפוצה וגם קולו של שר התחבורה לא נשמע; בכל הנוגע למרכז תל אביב, אחרי עיכוב ממושך הקימה עיריית תל אביב קרן לפיצוי העסקים הקטנים, אבל מדובר בסכומים מגוחכים ביחס להיקף הפגיעה הכלכלית.

ביפו המצב קשה עוד הרבה יותר, ובעלי העסקים – שיעבירו את השנתיים הקרובות מול כביש חסום, ותפאורה של בורות ואבק – אפילו לא מקבלים הנחה בארנונה.

אחר כך מתפלאים למה בכל מקום שבו מתוכנן פרויקט תשתיות בעל חשיבות לאומית, התושבים מערימים קשיים ועושים הכל כדי לחסום אותו בגופם. הם יודעים שמהפרויקט הזה מדינה שלמה תיהנה – ואילו הם היחידים שישלמו את המחיר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם - ובוכים. במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים. עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר... המשך קריאה
מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם - ובוכים. במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים. עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר את העבודה בחצי לרווחת התושבים. תושבי יפו - עשו משהו נכון.
עוד 855 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

ניצול מכוון של טעות הזולת

כרמלה כהן שלומי (צילום: כרמלה כהן שלומי)
כרמלה כהן שלומי

כבכל בוקר, חלפתי על פניו בדרך לנס-קפה. הוא ישב ולגם מהקפה שלו, אולי אף טבל ביסקוויט – גטניו, אם מישהו מתעניין; לא טעים, אבל מסורתי. זו הסטייה שלנו מאז שנות ה-70 ועד הלום, גטניו זה עוגיית המדלן שלנו והיא עובדת, רבותי. עובדה ששרדנו, 44 שנות נישואים בספטמבר הקרוב, חרף העובדה המצערת שאינני נטע אלחימיסטר והוא אינו הכדורגלן רמי גרשון שזכה בה ובאירית רחמים.

ראיתם איזו הפקה? בחדשות ערוץ 12 לקחו פניה עצבנית מהבעיות של המדינה הקטנה והמאוסה שלנו ומתרפקים עד עצם הרגע הזה על קטעים נבחרים מכתב האישום של נתניהו ומעסקת הטיעון של רעייתו… סליחה, מהבופה העשיר והשנדלירים היוקרתיים בחתונה של המדינה.

דני קושמרו כמעט התנשק בשידור עם אבא של החתן גרשון, שהוא חבר לכיתה של בן זוגי כשלמדו בבית ספר התקווה. כן כן, גם אנחנו על המפה ואנחנו נשארים במפה, ולא רק בספורט. לא שהזמינו אותנו, לא התאמנו למפיות אבל כל הכיתה מפרגנת. הרעות נשאנוך בלי מילים.

איפה הייתי? בבוקר האפור הזה הקצתי לעוד יום של חדשות מסעירות ופרטים מוכמנים על החתונה של אלחמיסטר – מי עוד לא קנה בגד ים שלה? יש גם מידות גדולות לכל סוג של נטע.

ובכן, בעוברי ליד אלוף נעורי הלוגם בקפה ותפוש בשרעפים על חידוש נדרים – זה טרנד חדש, חידוש נדרים; דיווחו בחדשות השבוע. זקנים וזקנות מתארגנים על עוד חתונה כי בפעם הראשונה הם לא אכלו מספיק את הראש, וכמה שזה נשמע נורא הם לא החליפו שלוש שמלות ולא הפריחו קבבונים אבל שוב אני סוטה מהנושא.

אחזור על משפט המפתח לטובת מי שאיבד את דרכו בפוסט:
בעוברי קרוב מדי אל בן זוגי הלוגם בקפה שכמעט נשפך עליו, אני לא אשמה, בגילי כבר לא רואים טוב וגם הצליעה מקשה עלי, היו גם יתושים בלילה, העירייה לא מרססת, אולי אפנה לנטע. אני לא יודעת איך אחליף נדרים במצבי הרעוע, אולי אסתפק בשתי שמלות וטרנינג. עד מתי ספטמבר 75?

כך או כך, בעוברי לידו החליק בן זוגי ליטוף על התחת שלי, ואלמלא בית המשפט עסוק בשמירה על התחת של שרה הייתי מעסיקה אותו עם התחת שלי כי מי טו, אדוני. אז נתתי בו מבט של באמא'שך, רק התעוררתי, מ-ה נס-גר!!!!

בעלי (פעם אמרו בעלי אבל אני אין לי בעלים. רק אירית רחמים מחליטה עלי) נתן בי מבט גברי חודר, ליטף את הזיפים, קשר את הסוס וירק הצידה את הטבק, סתם, זו מטאפורה, ולחשש: 'מאמי' (היום כולם מאמי אז אני זורמת, כוסאוממו) 'זה רק ניצול מכוון של טעות הזולת'.

עכשיו אני שוקלת אם לחדש איתו את הנדרים.

תגיות
עוד 382 מילים ו-1 תגובות. מחכים לתגובתך.

למקרה שפיספסת

והיא מבקשת שהעוזרת תנקה את זה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הממשלה מעכבת במשך שלושה שבועות דיון חירום במצב הכלכלי

משרד האוצר הכין לממשלה תוכנית מקיפה לביצוע מיידי של קיצוץ רוחבי בתקציב, ביטול תוכניות חברתיות, ביטול פטורים ממס והחזרת כספים מחברות הביטוח כדי לצמצם את הגירעון, אבל הממשלה דחתה את הדיון, בפעם השלישית ברציפות, הפעם כדי לקיים ישיבה חגיגית ברמת הגולן

בנימין נתניהו ומשה כחלון (צילום: אהרון קרון פלאש 90)
אהרון קרון פלאש 90
בנימין נתניהו ומשה כחלון

הממשלה דחתה לשבוע הבא את הדיון בתוכנית החירום שהכין משרד האוצר להקטנת הגירעון הממשלתי. זאת, בגלל הכוונה לקיים ישיבת ממשלה חגיגית ברמת הגולן לכבוד טקס חשיפת היישוב החדש ברמת הגולן על שם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

מדובר בפעם השלישית ברציפות שמזכירות הממשלה דוחה את בקשת משרד האוצר, משה כחלון, לקיים דיון בגירעון בתקציב המדינה ובמצב הכלכלי, וזאת למרות שבאוצר מציגים את המצב כמצב חירום שמצריך צעדים דחופים הרבה לפני הבחירות.

לפני שבועיים נדחתה הישיבה על המצב הכלכלי והגירעון בגלל יום ירושלים ולפני שבוע – בגלל חג השבועות, ששניהם חלו ביום ראשון, ובגלל שהממשלה החליטה שלא לקיים את ישיבתה השבועית ביום שני או יום אחר.

בלשכתו של שר האוצר כחלון סירבו להגיב לדחיית הישיבה. בלשכתו של כחלון ביקשו שהתגובה תבוא מדוברות משרד האוצר (המדבררת באופן שוטף את הפקידות המקצועית ולא את השר עצמו) ולא מדוברות השר, ואילו מדוברות משרד האוצר נמסר "פנו לדוברות מזכירות הממשלה".

פקידי משרד האוצר הכינו בשבוע שעבר תוכנית חירום להקטנת הגירעון בתקציב בכ-3.25 מיליארד שקלים.  התוכנית כוללת קיצוצים וביטול פטורים ממס שאינם מהווים שינויי חקיקה ולכן ניתן לבצע אותם עוד לפני הבחירות בהחלטת ממשלה ובלא אישור הכנסת.

התוכנית מיועדת לכלול קיצוץ רוחבי של כ-1.15 מיליארד שקלים בתקציב משרדי הממשלה וכן ביטול של פטורים ממס שתוקפם יסתיים בינואר כולל הפטורים על מיסוי רכבים היברידיים, מיסוי השימוש בחומרים ממיסים ומיסוי על מפעל הפיס בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקלים. בנוסף, מתכננים באוצר לחייב חברות ביטוח פרטיות להחזיר כמיליארד שקלים שהן חייבות לביטוח הלאומי.

עוד כוללת התוכנית הקפאה של תוכניות חברתיות שהממשלה התחייבה עליהן אך לא תקצבה אותן, כולל הגדלת קצבאות הנכות, תוכנית "בית הספר של החגים" שנועדה להשלים את תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", הגדלת מס ההכנסה השלילי וכן הגרלות ופרוייקטים חדשים של תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית החברתית היחידה שלא תוקפא היא מימון הצהרונים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 279 מילים. מחכים לתגובתך.
שלטי חוצות בדובאי (צילום: מרים הרשלג)
מרים הרשלג

הקהילה היהודית בדובאי יוצאת לאור

תפילה לשלום השלטון המקומי, פטרון מוסלמי שבנה את המגדל הגבוה בעולם, קוסקוס בבית הכנסת, ואמצעי ביטחון מיוחדים: כך נראים החיים הסודיים של היהודים בדובאי

עוד 1,260 מילים. מחכים לתגובתך.

מה שהתקשורת לא מספרת לכם על שרה שלי: בשנים האחרונות התפתח נוהג מכוער בתקשורת. בכל פעם שמישהו בסביבתי, ולעיתים גם לא…

פורסם על ידי ‏Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‏ ב- יום שבת, 15 ביוני 2019

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ליברמן: נכפה ממשלת אחדות עם הליכוד וכחול לבן - ללא החרדים

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר הערב כי מפלגתו "תעשה הכל" כדי לחסום את החרדים מכניסה לממשלה הבאה ● כחול לבן בתגובה: "אם ליברמן היה מגיע למסקנה הזאת קודם, היו נמנעות מעם ישראל בחירות מיותרות" ● הליכוד: "יצא המרצע מהשק - ליברמן מוכן לממשלת שמאל"

אביגדור ליברמן מגיע לכנסת לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
אביגדור ליברמן מגיע לכנסת לקראת ההצבעה על פיזור הכנסת ה-21

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

הדמוקרטיה הליברלית תחת מתקפת ה"דמוקרטיה"

רומניה, 1990 (צילום: דן פרי)
דן פרי
רומניה, 1990

ערב אחד השבוע פגשתי זוג תיירים מתורבתים. יהודים אירופיים בגיל העמידה, הם היו מקושרים מאד וחוו פגישות רמות-דרג כאן, אבל לא עשו מזה עניין. היה לנו נעים מאוד על הבר המצוחצח, עד שהשיחה עברה  לפוליטיקה.

ציינתי שבמסגרת תפקידי הקודם כעיתונאי זר הכרתי מקרוב את דיכוי הפלסטינים בגדה המערבית. הם נראו מופתעים. "זה לא רמאללה? "שאלה האשה. "כן", אישר האיש. "היינו שם. כל כך נחמד! הם מדוכאים? "

ניסיתי להסביר להם מה באמת קורה שם.

נראה היה שהאישה הבינה, אבל זה גם לא ממש היה אכפת לה, והיא לפתע נעשתה עוינת. "אם הם לא אוהבים את זה, יש להם הרבה מדינות לעבור אליהם ועדיף שיסתלקו". האיש נראה מהסס, אבל נצר את לשונו בחוכמה.

"כולם צריכים ללכת?" שאלתי. "לעזוב את הבית היחיד שהכירו? מיליונים?" היא היססה לרגע ואז אמרה: "כן!" היא אמרה זאת בפסקנות פתאומית ששידרה סיפוק מסויים.

שתינו את השאבלי. אכלנו עוגת גבינה. המוסיקה הצרפתית הייתה בווליום מתורבת, המאפשר שיחה.

מוקדם יותר באותו ערב חוויתי תחושה דומה בעת ראיון הטלוויזיה עם שר המשפטים הנכנס אמיר אוחנה, שהכריז כי אין צורך לציית לכל פסקי הדין של בית המשפט העליון. (מאז הבהיר את דבריו בצורה לא ברורה, וראש הממשלה, שאותו אוחנה משרת במסירות, מלמל משהו גם כן).

אבל למחרת היום גם שר אחר, יואב גלנט, תקף את מערכת המשפט. אין מנוס מהמסקנה: זאת עמדה מרכזית של הימין הישראלי. זה קשור בוודאות לתיקי ראש הממשלה, אבל זה עניין עמוק יותר גם כן.

טיעונו של הליכוד, בדומה לימין הפופוליסטי ברחבי העולם, הוא שבניגוד לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, מערכת המשפט אינה נבחרת על ידי הציבור; לכן אין לתת לה עליונות כלשהי על אלה שמייצגים ישירות יותר את רצון העם. הם גם אומרים שבית המשפט העליון בישראל שתלטן ומפריע; אנשים רבים זוכרים שאהרן ברק אמר פעם ש"הכל שפיט", וזה אכן נשמע יהיר. יש גם יותר מרמז שבית המשפט הוא שמאלן, אכן רוב השופטים אנשים משכילים, וההנחה, במצב והנוכחי, לא מופרכת מיסודה.

אבל ישנן גם עובדות.

ראשית, בית המשפט העליון ב-30 השנים האחרונות פסל פחות מ-20 חוקים, הרבה פחות מאשר בארה"ב ובבריטניה; הוא לא כזה אקטיביסטי. שנית, הוא לא כל-כך ליברלי: בית המשפט אכן מתערב כאשר אפשר להוכיח בוודאות דיכוי מרושע, אבל בדרך כלל הוא נתן לגיטימציה לכיבוש. שלישית, בית המשפט הוא הערובה העיקרית לקדמה בארץ: אוחנה, הומו עם בעל וילד, חייב את זכויותיו השוות לעובדה זו. אבל הוא חייב את התפקיד לפריץ החשוד בפלילים. אם הוא מרגיש בושה, הוא מסתיר את זה במיומנות רבה.

ההתקפה על בתי המשפט היא רק חלק ממסע המכוון גם לעמודי תווך אחרים של דמוקרטיה ליברלית: עמותות התומכות בזכויות מיעוטים, התקשורת החופשית, הקולנוע, התיאטרון והאמנויות, ואפילו המשטרה. כל מי שלא הולך בתלם, בקיצור.

למי אכפת? בעיקר לאליטה אינטלקטואלית קטנה למדי, העוסקת כיום בהעמדת פנים שהיא אינה אליטה, משום שאופנתי להלחם באליטות. התיירים ואוחנה, כל אחד בדרכו, הביעו עמדות שפעם היו נחשבות שערורייתיות, אבל כיום נהנות מתמיכה לא מבוטלת וגוברת.

יש להם תמיכה לא מבוטלת וגוברת, כי המוני אנשים כועסים מדי וחדלו מלשתף פעולה עם רצון האליטות בקידמה. הם כועסים על המינוס בבנק, על העדר קביעות ופנסיה, ועל המאיון העליון. במקומות מסוימים הם כועסים על הגירה המטשטשת את השפות והחברות שלהם. הם כועסים כי הם מעולם לא רצו את הליברליזם כל כך. הפרויקט הליברלי אכן הונדס על ידי האליטות כשיכלו לעשות את זה, בתקופת השפל הגדול שנות ה-20 של המאה שעברה ולאחר ההלם הטוטאלי של מלחמת העולם השנייה. תקשורת מודרנית ומדיה חברתית היו מקשים על זה כיום.

עד לא מזמן, בישראל ובמקומות רבים בעולם, היו כללים של חברה מנומסת, שהונהגו כאמור על-ידי האליטות ונתמכו במידה מסויימת על-ידי החברה השמרנית והדת. אבל בימינו מנהיגים רבים משקרים בתדירות כזאת שזה נהיה שגרתי ומשפיע על הכל. הדת לרוב הפכה לכוח ריאקציוני. תעמולה דיגיטאלית משכנעת את ההמונים ש"כולם משקרים ", כאילו אין בעולם שאלה של מידה.

בשלב מסוים השקרים והטירוף הופכים למקובלים ונורמליים. ומה שנורמלי עכשיו הוא מלחמה נגד הדמוקרטיה הליברלית, בישראל ובמקומות אחרים. אנחנו חייבים להתרגל להשתמש בשתי המילים האלה, לא רק במושג הפשוט יותר של "דמוקרטיה". המושג הזה נחטף, ונהיה משהו אחר: עריצות הרוב.

הדמוקרטיה הליברלית שנהנו ממנה ברוב המערב במשך רוב המאה האחרונה היא משהו אחר: דמוקרטיה אמיתית היא גם זכויות המיעוט. זוהי מערכת של בלימות ואיזונים שבהם עקרונות פרוגרסיביים המוגנים מפני דעת הרוב. חייבים להיות כנים: דמוקרטיה ליברלית עשויה להזדקק לעיתים לדיכוי עמדה של הרוב. הרוב, למשל, עשוי  לא להסכים לממן חינוך לילדים, או לרצות לסקול אישה נואפת.

הדמוקרטיה הליברלית אינה גזרת שמים ואין בטחון שהיא תשרוד. בישראל לא היתה סיבה שהיא תקום בקרב ציבור אנשים שבאו בעיקר ממזרח אירופה ומהעולם הערבי, עם מיעוט ערבי גדול ואוכלוסייה חרדית הנראית כלא דמוקרטית בעליל. זה סוג של נס, שביר, מופלא, כמעט נשגב מהבינה.

תומכי הדמוקרטיה הליברלית יכולים לוותר, ולאפשר לעולם להיראות כמו הליכוד, פוטין, טראמפ, ארדואן ודומיהם. או שהם יכולים להילחם, גם אם זה נראה כמלחמה נגד האינסטינקט של הרוב. זהו פרדוקס, אבל לא הפרדוקס היחיד בעולם. הליברלים באירופה מתמודדים עם הצורך להיות לא ליברליים כלפי אלה – מהגרים שמרנים מצד אחד, שונאי זרים מצד שני – שיהרסו את הליברליזם האירופי.

המחבר מדבר עם בונו על מושג הפרדוקס (צילום: דן פרי)
המחבר מדבר עם בונו על מושג הפרדוקס (צילום: דן פרי)

לפני שנים ראיינתי את בונו, סולן להקת U2. אמרתי לו שהבחנתי באהבת הפרדוקס שמשתקפת ברבים משיריו, דוגמת RUNNING TO STAND STILL. זה נשמע אולי כליקוק המזכיר את אוחנה, אבל זה היה גם נכון. בונו אישר את זה וגם אמר לי שאני ZEN. הייתי ללעג בקרב עמיתי, לתקופה.

אני באמת טיפוס רגוע למדי. אבל זה לא הזמן לזה. זה הזמן לזהות את מה שקורה, ולהלחם על העיקר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 841 מילים. מחכים לתגובתך.
סגירה