שוב ושוב היא עולה לצידו. עומדת לצידו. מחייכת לצידו. מחזיקה בידו. מברכת בשתיקה במנוד ראש מישהו בצד, מנופפת למעריץ סמוי, עולה למטוס ויורדת. לצידו. אורזת מזוודות ופורקת. וחוזר חלילה.
אין לה מחויבות לעבודה? אין לה חיים משל עצמה? רק להיות לצידו. יומיום. בארץ ובחו"ל. בכל טיסה לחו"ל. בכל כנס. בכל מפגש בכל מלון ובכל שדה תעופה. כמו חליפה שניה המחוברת לגופו היא תמיד שם.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לדעתי
לפני שנים היתה הקלטת הלוהטת
מאז ההסכם הוטה.הואהלא יוצא מתחת להשגחתה לא משנה מה
לא משנה לאיפה
משרד בית
בית משרד
אם יש טיול לחול היא מצטרפת לוודא שלא תהיה מוניקה 2
היא לא סומכת עליו
כאילו דא
זו דעתי
מחשבה אפשרית:
אולי בהיותה רעייתו היא פשוט תומכת בו?
אולי האדם הזה הוא זאב כל כך בודד בצמרת שהוא יכול לסמוך רק עליה?
וגם הוא צריך אדם אחד קרוב לליבו ונפשו שהוא יכול לסמוך עליו.
אולי היא עזר כנגדו?
אולי אם היא לא הייתה מתלווה אליו היא בקושי הייתה רואה את הבן זוג שלה כל ימי חייה?
והרי היא התחתנה איתו ולא צריכה להיענש בגלל שהוא בתפקיד ציבורי ולא להיות איתו בכל נסיעותיו הרבות.
חשבתם על זה שאולי גם הוא אנושי וזקוק לה ולליווי שלה?
אולי אולי הוא באמת אוהב אותה?
הייתכן אפשרות שכזאת?
לא זוכר מתיי היא נבחרה ליצג אותי.
ומי קבע את זה שהיא חייבת להיות איתו על חשבוני ממש לא מבין. צריך לחוקק חוק שאישתו תלווה אותו על חשבונה בלבד ואז ניראה עם היא תלווה אותו לאיזה שהוא מקום. תקנו אותי עם אני טועה.
היא גם מתיימרת להיות אישה עובדת. פסיכולוגית, נכון? בעיריית ירושלים, כמדומני.
כהרגלי, אני סתם נטפלת לקטנות וזוטות: אפשר לסמוך עליה כעובדת שמגיעה לעבודה באופן רציף? איך היא שומרת על רצף טיפולי עם הילדים/ משפחות בהן היא מטפלת? עבודה של פסיכולוגית לא יכולה להיעשות יום כן, יום לא, יום בטח שלא.
בקיצור, מי שמשלם לה תמורת עבודתה מקבל תמורה ראויה?
זוטות, כבר אמרתי.
מה שבאמת עצוב היא שיכל להיות אחרת. היא יכלה להשפיע. לומר דיעה. לסחוף את הקהל. היא יכלה לבחור נושא, כל נושא, ולהשמיע קול- קשישים, ילדים בסיכון, שוויניות בחברה, מיגור שיח אלים- היא היתה זוכה בהרבה נקודות. עיין ערך "נשים של" אחרות בהיסטוריה- החל מהנסיכה דיאנה וכלה במישל אובמה
בתור צוות אוויר לשעבר בחברת אלעל אני יכול לספר מהנסיון האישי שלי בלבד שיצא לי להטיס את "הזוג המלכותי" לוושינגטון דיסי לפגישות עם אובמה
היתה עצירה בניו יורק וכשהמשכנו לבירה ולפגישות שלמטרתן המריא המטוס מלכתחילה הגברת נשארה בניו יורק יחד עם צוותי מאבטחים ופמליה שלמה.
כמובן שאין לה באמת שום דבר לתרום בפגישות בין המנהיגים אבל לא רק שמימנו לה חופשה בניו יורק על חשבון משלם המיסים – היה עוד צורך להכפיל כמות המאבטחים כי חלק היו סביבה כשעשתה שופינג ובכלל לא בתפקיד שבשבילו הגיעו.
ביביזיון רגיל, סיפור אחד ממליון…
תמיד שאלתי את אישתי מדוע שרהל'ה צריכה להצטרף לכל נסיעה של ביבי . שועי עולם הגיעו לארץ ללא הנשים , אבל שרהל'ה לא מוכנה לוותר על הטיולים . הוא היא טסה לעשות שופינג או שאולי היא אוהבת לטייל בעולם . מעניין כמה כסף נשפך במשך 13 שנות שלטון ביבי על הטיולים של שרהל'ה . הרי לקשישים הממשלה סירבה להעלות את קצבאות הקשישים , אין תקציבים לחינוך , לבריאות , למלחמה בפשיעה , לטיפול בעוני , אבל לטיולים של שרהל'ה תמיד יש כסף .
לדעתי , היא כבר לא כמו הרפס שתמיד מגיע ברגעים הכי פחות צפויים
היא ממש סוג של צרעת , חיים עם זה , ולאט לאט זה בולט יותר ויותר והורס את החיים שלנו .
כמובן כל זה סוג של מליצה , ולא מאחל לאף אחד בחיים לחטוף את המחלה הנוראה הזאת שפסה מהעולם
אתה באמת לא יודע למה היא תקועה בכל פריים?
זה מה שידוע ,ואי אפשר לדעת אם זה נכון או לא
שרה בת למשפחת בן-ארצי שנולדה בקריית טבעון, הייתה דיילת אל-על, גרושה, כשפגשה לראשונה את ביבי. היא התחילה אתו במהלך טיסה. כיוון שהייתה ביישנית היא רשמה את מספר הטלפון שלה על פתק ומסרה אותו לביבי. הוא התקשר אך כפי שסיפר לימים למקורביו לא היו לו תוכניות רציניות לגביה. כעבור זמן קצר כבר סיפר לצוות שלו שנטש את הקשר אתה וגם הודיע לשרה באופן הברור ביותר על כוונותיו. שרה התעקשה וביקשה לפחות "פגישה אחרונה". ביבי נעתר. זמן קצר אחרי אותה פגישה בישרה לו שרה שהיא בהריון. בלית-ברירה ביבי התחתן אתה. זה היה בתחילת מרץ 1991. החתונה שהתקיימה בבית הוריו של ביבי בירושלים הייתה מצומצמת.
כשיאיר היה בן שנה, התגלה לשרה בדרך עקיפה שביבי בוגד בה עם רות ברונשטיין-בר. רות, יועצת סקרים ובעלת מכון מחקר, הייתה נשואה אז. ביבי ורות עבדו בצמוד שעות וימים על יחסי הציבור בקמפיין הפוליטי שלו. לזוג הסודי הזה הייתה דירת מסתור בפתח תקוה. הידיעה על הרומן הסודי בין ביבי ורות בר הגיעה לידיעת יריביו הפוליטיים בליכוד, שעקבו אחריו. אחד מהם התקשר לשרה, סיפר לה בטלפן על הבגידה, ואיים לפרסם את הסיפור אם ביבי לא יפרוש מהמרוץ הפוליטי. שרה התקשרה מיד לביבי ואמרה לו שהיא "יודעת הכול". ביבי ניסה לתחמן אותה, אבל שרה לא האמינה לדבריו והוא נאלץ להודות שבגד. שרה זעמה, דרשה גירושין ולא הייתה מוכנה לסלוח. היא גם התקשרה לבעלה של רות וסיפרה לו על הרומן של אשתו. הבעל הנבגד הגיש תביעת גירושין, אבל בסופו של דבר הזוג בר הצליח לשרוד את המשבר.
רות בר פוטרה, הורחקה מיד מסביבתו של ביבי והוזהרה שלא להוציא מילה מהפה "לעולם". סיפור הסחיטה הפוליטית התפוצץ עם שידור נאום הווידוי של ביבי בטלוויזיה בפרשת "הקלטת הלוהטת".
בהוראת שרה, היה עורך הדין יעקב נאמן אמור להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אך הוא בחר שלא לעשות זאת. נתניהו ועושי דברו, בהם קרוב משפחתו עו"ד דוד שמרון ואשתו, כמו גם עו"ד דן אבי-יצחק, הפעילו לחצים כבדים על שרה כדי להגיע לשלום-בית. שרה, שכבר חוותה את טעמם המר של גירושים מבעלה הראשון דורון נויברגר, חבר קיבוץ געש, בשנות ה-80, נעתרה, אבל היו לה תנאים.
על-פי התנאים של שרה נחתם הסכם שלום-בית. רק מתי מעט אומרים שראו את ההסכם, אם היה או לא היה, אם נכתב ממש או רק סוכם בעל פה, אולם תוכנו החסוי הופץ מפה לאוזן ובמרחבי הרשת. היה הסכם או לא ביבי המשיך להסתיר דברים משרה. הוא נפגש בסודיות עם גברים ונשים ששרה ביקשה להרחיקם. הוא שילם שכר במזומן למקורבים "בלתי-מאושרים", כמו נפתלי בנט שלו שילם הוצאות ואיילת שקד שלה שילם שכר, כאשר השניים עבדו בלשכתו, בסיוע כספים של חברים מיליונרים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.
שרה שכבר נכוותה בעבר הפכה לחשדנית שאינה מאמינה ל"סיפורי מעשיות". היא הפעילה סוכני-מעקב כמו נתן אשל שדיווחו לה באופן יומי על כל מה שקורה בלשכה של בעלה, אך ביבי הערמומי למד לעקוף גם אותם.
כיוון שהייתה מקורבת לאוזנו של ביבי החלה שרה לנסות ולהשפיע על מינוי בכירים במערכות השלטון, כולל מערכת הביטחון. באחד המקרים אף דרשה להשתתף בתדריך סודי ביותר שערך לביבי ראש המוסד מאיר דגן, במעון ראש הממשלה. כדי לחמוק מהחקירה של שרה בכל מה שנעשה בלשכתו, נהג ביבי להפיק רשימות מינויים מפוברקות ואף הורה לרשום ביומנו פגישות פיקטיביות, כדי להסתיר את שמות המוזמנים האמתיים. כך ו כך, למודת ניסיון העבר שרה עדיין חושדת בבעלה ולכן מתעקשת להתלוות אליו לכל טיסה כנראה כדי שלא ינצל הזדמנויות להתפתות.
זו הנקודה שבה רצוי לחזור לאחור, לתחילת דרך הזוגיות של ביבי.
אשתו הראשונה הייתה מרים (מיקי) ויסמן, בת כתתו ואהבת נעוריו (שניהם ילידי 1949), עד שיום אחד, בשהותם בארה"ב לצרכי עבודתו של ביבי הוא בגד בה עם פלייר קייטס סטודנטית בריטית נוצרייה. הרומן הסודי התרחש בזמן שמיקי הייתה בהריון: מיקי החלה לחשוד בבגידה כאשר גילתה שערות בהירות על חולצתו, שערות שלא היו שלה. לאחר שהתגלתה לה האמת סילקה מיקי את בעלה הצעיר מן הבית וחזרה לישראל עם בתם המשותפת, נועה. והתגרשה ממנו.
מיקי היא אישיות בזכות עצמה גם ללא קשר לביבי. בשנת 1969 החלה מיקי הרן (במקור ויצמן) בלימודי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אותם סיימה בשנת 1972. לאחר מכן יצאה ללימודי המשך בארצות הברית ובשנת 1978 סיימה לימודי דוקטורט בכימיה אורגנית באוניברסיטת ברנדייס. מאז כיהנה בישראל בתפקידים ממלכתיים בכירים.
אשתו השנייה (מ-2 במאי 1981), פלייר קייטס, הייתה מבריקה, כריזמטית ומצליחנית, שהייתה חלק מהצוות האסטרטגי של ג'ון קנדי. כדי שתוכל להינשא לביבי היא עברה גיור רפורמי מהיר, לאחר שהתחתנו בטקס אזרחי בבוסטון. אחרי שסיים את תפקידו בארה"ב והוא כבר שגריר ישראל באו"ם, הגיעו פלייר וביבי לירושלים. פלייר לא הסתדרה עם המנטליות הישראלית. צילה נתניהו, אמו של ביבי, לא אהבה את הרקע הנוצרי של פלייר וגם לא נראתה לה העובדה שפלייר לא יכלה להביא ילדים לעולם אף כי עברה טיפולי פוריות קשים, שלא הועילו. ביבי החל להתעלם מפלייר, להיעלם לעתים תכופות ולישון מחוץ לבית – בלי להסביר איפה היה. ב-1988 הם התגרשו. במארס 1989 חזרה פלייר לארה"ב.. בהמשך התחתנה עם איש פיננסים עשיר מאוד, ליאונרד הרלן, וכיום היא נקראת פלייר הרלן.
______
מאז אותם ימי עבר רחוקים קנתה שרה שם בציבור הישראלי, בעיקר בזכות האשמות שונות שהוטחו בה וחלקן אף הגיעו לבתי המשפט, שלפיהן היא מתעללת בעובדי מעון ראש הממשלה וחלקם אף נמלטו מאימתה. אם לטענות האלה יש בסיס אמתי או לא, זאת בוודאי יתברר ביום מן הימים. כך או כך בינתיים שרה היא השליטה הבלתי מעורערת בחצר בית מלכותו של בנימין נתניהו ועל פיה ייפול דבר.