המהפכה לא תשודר בטלויזיה

ברני סנדרס (צילום: AP Foto/ Cheryl Senter)
AP Foto/ Cheryl Senter
ברני סנדרס

הבחירות הקרובות בארה"ב הן מהפכה בקנה מידה של פעם במאה. מיליוני אמריקאים קמים בבוקר עם הלך-רוח של הקמת המדינה מחדש. אם אפשר היה לבחור מתי להיוולד, מבחינתם זה עכשיו, בפתחו של אקלים סוציאל-דמוקרטי שיעצב את המאה העשרים ואחת. זו מלחמת אזרחים אמיתית כנגד הממסד, רק באמצעים דמוקרטים, והסיבה שקנה המידה הזה לא משתקף בתקשורת הישראלית, היא כדי לא לעורר באזרחים הישראלים השראה.

לקראת הבחירות בארה"ב מיליוני אמריקאים קמים בבוקר עם הלך-רוח של מלחמת אזרחים אמיתית כנגד הממסד, רק באמצעים דמוקרטים. הסיבה שזה לא משתקף בתקשורת הישראלית: לא לעורר באזרחים הישראלים השראה

ראשית נשים בצד את הספקנות למקרה שהתרחיש הנבואי הזה נשמע גם לכם הזוי. להלן נתון:
תשעה מיליון אזרחים שהצביעו לאובמה ב-2012, נשארו בבית ולא יצאו להצביע לקלינטון ב-2016. אחוז הצבעה נמוך הוא שהכריע את בחירות 2016 לטובת הרפובליקנים. אם בבחירות הקרובות רק חלק מהנעדרים יצאו להצביע, הם יכריעו את הבחירות וזה יהיה לטובת המהפכן סנדרס. קל וחומר אם פי עשרה מהם יצאו להצביע.

יאמרו הספקנים בסרקזם: "רק פי עשרה? למה לא פי מאה..?". אז שיקבלו עוד נתון:

ב-2016 כשקלינטון בראשה, המפלגה הדמוקרטית קיבלה 63 מיליון קולות.

המפלגה הרפובליקנית עם טראמפ בראשה קיבלה פחות, רק 60 מיליון (זה הספיק ל-"ניצחון" כי בתקופות בהם סמכויות המדינה היו בידי הרפובליקנים, הם דאגו להטות את כללי המשחק לטובתם).

אבל האוכלוסיה בארה"ב מונה כ-330 מיליון איש, וזה אומר שלא פחות מ-100 מיליון אמריקאים לא הצביעו.

9 מיליון אזרחים שהצביעו לאובמה ב-2012, נשארו בבית בלי להצביע לקלינטון ב-2016. אחוז הצבעה נמוך הכריע את הבחירות לטובת הרפובליקנים. אם בבחירות הקרובות רק חלק מהנעדרים יצביעו, הם יכריעו את הבחירות

מדוע כל כך הרבה אנשים לא יצאו להצביע? העדר אמון והשראה. הם חשים היטב שהבחירה בין מועמד קפיטליסטי אחד שמכונה "רפובליקני", למועמד קפיטליסטי אחר שמכונה "דמוקרטי", לא תשפר את חייהם. רפובליקני או דמוקרטי, קפיטליזם ניאוליברלי מדכא ימשיך לקצץ מהם זכויות, חרויות, ושירותי מדינה חיוניים.

אבל בעוד תשעה חודשים, בפעם הראשונה מאז פרנקלין רוזוולט הסוציאל-דמוקרט, אפשרות הבחירה שתועמד בפניהם תהיה שונה. מה שהופך את ברני סנדרס למיוחד זה שברני משנה את הנוסחה – מול הקפיטליסט לא עומד עוד קפיטליסט, אלא דמוקרט-סוציאליסט.

הפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני כמעט מאה שנה, אז התנאים היו זהים למציאות היום, ולכן גם תוצאת הבחירות תהיה זהה.

מדוע כל כך הרבה אנשים לא יצאו להצביע? העדר אמון והשראה. הם חשים היטב שהבחירה בין מועמד קפיטליסטי אחד שמכונה "רפובליקני", למועמד קפיטליסטי אחר שמכונה "דמוקרטי", לא תשפר את חייהם

שלא יהיה לאיש ספק שברני הוא הנשיא הבא של ארה"ב. בנשיאותו הוא יפדה מוניטין צחור מצחור של יותר מחמישים שנים, שמפעים את כל מי שלא שמע עליו עד לפני ארבע שנים, והיו הרבה.

אפילו קמפיין של חצי שנה, לפני שהיה מוכר, הספיק כדי שיצא בתיקו מול הילרי קלינטון המאוד מפורסמת. רק מוסדות המפלגה שהטו את הכף לטובתה אפשרו לה לנצח, נגד רצון הבוחרים. אגב מרכז המפלגה הדמוקרטית מנסה לעשות זאת שוב עם שינויים בתקנון שנועדו שוב להאט את ברני.

היום ברני סנדרס הוא השם הכי מוכר מבין המתמודדים לנשיאות, ויש לו את מספר התורמים הגדול ביותר בהיסטוריה, יותר מכל נשיא אחר בתולדות ארה"ב. חשובה אף יותר, התשוקה לשינוי של תומכיו המדוכאים כלכלית, והם מתנדבים להשקיע זמן ואנרגיה בלשכנע סביבתם להאמין בסוציאל-דמוקרטיה.

אפילו קמפיין של חצי שנה, לפני שהיה מוכר, הספיק כדי שיצא בתיקו מול הילרי קלינטון המאוד מפורסמת. היום ברני סנדרס הוא השם הכי מוכר מבין המתמודדים לנשיאות, ויש לו את מספר התורמים הגדול ביותר בהיסטוריה

והעבודה נותנת אותותיה. סקר אחר סקר ברני סנדרס מתחזק ככל שהוא נחשף יותר. העקביות שלו לצד מעמד העובדים לאורך כל שנותיו כפוליטיקאי מתגלה ליותר אזרחים בכל יום, כשלרשותו אוגדות תומכים נלהבים ליצור לשתף ולהפיץ את הקמפיין שלו לחבריהם.

ומכיוון שברני נותן מענה של אמת לבעיות שדראמפ הציע להן מענה שקרי (הבטיח לייבש את הביצה, בפועל מינה את הצפרדעים לתפקידים הכי בכירים לצידו), לא רק אחוז ההצבעה גדל, תומכים מאוכזבים של טראמפ אף עוברים להצביע לברני.

בכל הסקרים שהתפרסמו עד היום ברני מנצח את דראמפ, ותמיד בהפרש הגדול ביותר מכל מועמד דמוקרטי אחר, כשהדימוי שמנסים לשוות לברני אנשי התקשורת של ההון הוא של מועמד לא "ריאליסטי" לניצחון. ההפך מהאמת

בכל הסקרים שהתפרסמו עד היום ברני מנצח את דראמפ, ותמיד בהפרש הגדול ביותר מכל מועמד דמוקרטי אחר, כשהדימוי שמנסים לשוות לברני אנשי התקשורת של ההון הוא של מועמד לא "ריאליסטי" לניצחון. ההפך מהאמת

גם זה נשמע לכם הזוי? אמריקה בשבילכם היא בדמויות הפלסטיק הקפיטליסטיות של טראמפ, קלינטון או ביידן? האמנתם ברעיון פוליטיקת הזהויות ואתם לא נותנים סיכוי לגבר לבן יהודי וגמלוני עם מבטא ברוקליני לנצח? אתם לא לבד.

ותאשימו רק את התקשורת השבויה שלנו שמצנזרת את האמת. לב הבעיה ומה שחשוב להפנות תשומת ליבנו אליו – הפער בין השטח לסיקור בתקשורת של השטח.

אמריקה בשבילכם היא בדמויות הפלסטיק הקפיטליסטיות של טראמפ, קלינטון או ביידן? אתם לא נותנים סיכוי לגבר לבן יהודי וגמלוני עם מבטא ברוקליני לנצח? תאשימו את התקשורת השבויה שלנו שמצנזרת את האמת

לפני מספר ימים התפרסמה הקלטה של טראמפ מישיבה פנימית עם אנשי הקמפיין שלו, בה הוא מודה שבבחירות 2016 מול הילרי, הוא ייחל שהילרי תבחר לעצמה כל סגן נשיא מלבד סנדרס.

הסיבה ברורה, והילרי קלינטון שמשרתת את שליטי-ההון לא איכזבה. עוד הוא נשמע אומר בהקלטה שהיחיד שינצח אותו בבחירות 2020 מבין המועמדים הדמוקרטים הנוכחיים זה ברני סנדרס.

טראמפ שב-2016 העתיק את מצע הקמפיין של סנדרס (בלי כוונה לקיים) קרא נכון את אמריקה אז, והוא קורא אותה נכון גם היום. הקלטות בהן הנשיא מתנבא שיפסיד למועמד מהמפלגה היריבה אם יבחר בפריימריז היו אמורות לגרום למפלגה הדמוקרטית לבטל עכשיו את הפריימריז ולהכריז על ברני כמועמד המפלגה לנשיאות.

אלא שהמפלגה הדמוקרטית שגם היא הושחתה ברובה על ידי שליטי-ההון, אינה מעונינת בניצחון סוציאל-דמוקרטי שימנע מהאלפיון העליון להמשיך לעשוק.

בהקלטה של טראמפ מישיבה פנימית עם אנשי הקמפיין שלו, הודה שבבחירות 2016 מול הילרי, ייחל שהילרי תבחר לעצמה כל סגן נשיא מלבד סנדרס. קלינטון שמשרתת את שליטי-ההון לא איכזבה

כמו ב-2016, שליטי-ההון מעדיפים מועמד בטוח שישרת אותם, שיתמודד מול הרפובליקנים, כמו קלינטון, גם במחיר של הפסד בבחירות לקפיטליסט אחר. לכן את המידע הזה אפשר לשמוע רק ברשתות החברתיות, מפי עיתונאים עצמאיים. הוא לא בחדשות בגופי התקשורת הגדולים שבחזקת שליטי ההון גם אצלנו. גם הם מייחלים שסנדרס לא יבחר ואף לא יזוהה, ולכן מעלימים אותו מעינינו.

הבעיה הגדולה ביותר שלנו, מעמד הביניים, היא אחיזתם של הטייקונים שהתרחבה מעבר למונופולים אל ערוצי התקשורת. זה לא מקרי שטייקונים מענפים שונים ומשונים הגיעו לשבת יחד בדירקטוריון הממנה של ערוצי תקשורת.

בדיוק כמו בארה"ב בה תאגידים השתלטו על ערוצים ועיתונים (MSNBC, וושינגטון-פוסט ועוד.. רק לאחרונה הניו-יורק טיימס הכריז שהוא תומך באיימי קלובשרד, מכל האנשים) –  כך גם אצלנו בדירקטוריון ערוץ 2 חברים בנקים, חברות אנרגיה, מחצבים, ועוד מונופולים מתחומים אחרים. טייקונים מנותקים מהקהילה הם האחרונים שאפשר לסמוך עליהם לשקיפות ואחריות לאומית.

את המידע הזה אפשר לשמוע רק ברשתות החברתיות, מפי עיתונאים עצמאיים. הוא לא בחדשות בגופי התקשורת הגדולים שבחזקת שליטי ההון גם אצלנו. גם הם מייחלים שסנדרס לא יבחר ואף לא יזוהה, ולכן מעלימים אותו מעינינו

תקשורת בשליטה של בעלי מונופולים זהו איום מבהיל על הדמוקרטיה. זו ה-סיבה שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות שפעם הנהיגו את המדינה, היום קרובות לאחוז החסימה. מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית כיום היא שביעית מגודלה בעבר בגלל שליטה של קפיטליסטים ניאוליברלים על אמצעי התעמולה.

כמה ערוצי חדשות יש בישראל? כמה אזרחים מכניסים אליהם הביתה מרצון בכל יום את הפיות המדברים שבחדשות? כמה מכניסים אותם אליהם למכונית?

אמון הציבור בתקשורת בארה"ב הוא בשפל של כל הזמנים, וזה הבדל גדול בינינו לאזרחי ארה"ב, תשומת הלב שלנו, והאמון בינינו האזרחים לחיים יבינים, זה כוח אולטימטיבי, והטייקונים זיהו הזדמנות למחטף וניכוס תשתית קיימת למטרותיהם. השתלטות על תשתיות ציבוריות קיימות כבר הצליחו להם בעבר כשהשתלטו על חברות מדינה שהיו שייכות לנו. חשוב לזכור גם שלרבים מהישראלים תלות בתקשורת המקומית בגלל מגבלת שפה שניה.

תקשורת בשליטת בעלי מונופולים היא איום מבהיל על הדמוקרטיה. זו ה-סיבה שמפלגות סוציאל-דמוקרטיות שפעם הנהיגו את המדינה, היום קרובות לאחוז החסימה. מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית היא שביעית מגודלה בעבר

ניקח לדוגמא עסק אמין וותיק ממנו אנחנו רוכשים מוצרים בחדווה ובלב שקט. לו היינו רואים שלט עליו כתוב "ההנהלה התחלפה", היינו נערכים למציאות שהשתנתה. זה מה שקרה לתקשורת הישראלית, ההנהלה התחלפה בסתר ואיתה האג'נדה.

מעצם היותם המתווכים בין המידע/המציאות לעם, לאמצעי תקשורת עצמאיים חזקים מידה לא פחותה של חשיבות בדמוקרטיה משלוש הרשויות הידועות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. לאזרחים תלות כמעט מוחלטת בהם בכדי לקבל את ההחלטות הכי בסיסיות שיעצבו עתידם. מאגר הידע של האזרח הקטן על העולם סביבו מוביל בסוף לפתק שהוא משלשל לקלפי.

מדינה שיש בה אמצעי תקשורת שממומנים ישירות ע"י העם, כמו רשות שידור עם מודל האגרה, זו מדינה עם אזרחים מיודעים, שגם תמשל על ידי העם. מדינה ששליטי-הון שולטים באמצעי התקשורת שלה, היא מדינה עם עם לא-מיודע שנמשלת על ידי קומץ שליטי-הון.

לאזרחים תלות כמעט מוחלטת באמצעי התקשורת כדי לקבל את ההחלטות הכי בסיסיות שיעצבו עתידם. מאגר הידע של האזרח הקטן על העולם סביבו מוביל בסוף לפתק שהוא משלשל לקלפי

עלינו האזרחים ללמוד וללמד, שהחירות והידע הם הנכסים היקרים ביותר שיש לנו. ולנו בני האדם החופשיים והמיודעים שני אויבים נצחיים, שמאז ומעולם ביקשו לשלול חירויות מהשאר: 1. עשירים תאבי בצע – ששוללים מאיתנו חירויות כלכליות ואת הזכות לרכוש. 2. פונדמנטליסטים דתיים – ששוללים מאיתנו שוויון וחירויות במרחב. ולשם כך שניהם מבקשים לצנזר מאיתנו ידע.

טייקונים ופונדמנטליסטים, הן שתי קבוצות אנטי-דמוקרטיות מצמצמות חירויות וידע, שמרכיבות את גוש הימין בישראל. שתיהן מבקשות כוח על העם, אבל רק לאחת מהן יש את אמצעי השליטה – התקשורת.

כדי להוכיח מי שולטים בחברה צריך פשוט לשאול – מי הקבוצה בחברה שהכי מוטבת כלכלית? נעקוב אחר הכסף ונבין שמבין הקבוצות שנתניהו איגד למה שאנחנו מכירים כימין הישראלי הטייקונים–הפונדמנטליסטים-הלאומנים–והמושחתים, אלו הטייקונים כמובן שהם העשירים ביותר, וזה מסגיר שבידיהם השליטה. מעקב אחר הכסף גם שולל את המיתוסים שנתניהו מפיץ על שלטון פקידים.

יש לנו שני אויבים נצחיים, שמבקשים לשלול חירויות מהשאר: 1. עשירים תאבי בצע – ששוללים מאיתנו חירויות כלכליות, 2. פונדמנטליסטים דתיים – ששוללים מאיתנו שוויון וחירויות במרחב. לכן שניהם מבקשים לצנזר מאיתנו ידע

אבל הפוליטיקאים הסוציאל-דמוקרטים שלנו עדין נמים ולא מודים בפני הציבור, שבתשתית התקשורתית נעוצה הבעיה שלהם לשכנע בוחרים. זה כלל אפילו את שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון.

דף בפייסבוק ופרופיל בטוויטר זה כל מה שיש לפוליטיקאי סוציאל-דמוקרט מול צבאות של אנשי תקשורת עוינים בשירות שליטי ההון באולפנים מוארים. ברני סנדרס חושף את האמת הזו, וזו הסיבה לתמונת הראי בין תחושת האזרח/ית הישראלי, לתחושת האזרח/ית האמריקאי לא רק כשהם יוצאים להצביע, עוד לפני כן, כשהם מתנדבים לעבוד בחיזוק והפצת המסרים הנכונים באינטרנט. ברני מנצח כי עשרות מיליונים של אזרחים מתנדבים למענו ברשתות החברתיות.

בעוד אצלנו יאוש, בארה"ב התלהבות ואחוז הצבעה שיא של כל הזמנים, אנשים גוררים קרובי משפחה וחברים לקלפיות, כי האמריקאים התארגנו סביב דרמה אמיתית – נושאי הליבה של סנדרס לשיפור החיים של 90% מהעם, אבל אצלנו האזרחים לומדים על נושאים שוליים, שלא לומר רכילותיים, שמוגשים לנו באקסטרה-דרמה מבוימת בחדשות שערך הרבבון העליון.

דף בפייסבוק ופרופיל בטוויטר זה כל מה שיש לפוליטיקאי סוציאל-דמוקרט מול צבאות אנשי תקשורת עוינים בשירות שליטי ההון באולפנים מוארים. ברני סנדרס חושף את האמת הזו, ולכן עשרות מיליוני אזרחים מתנדבים למענו ברשתות החברתיות

עד שפוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים לא יאמרו לעם מה שאמר סנדרס בשידור חי לצופים – שאת הפרסומות בערוץ קנו חברות האנרגיה והתרופות כדי שהעיתונאים המראיינים יהיו עוינים כלפיו, כמי שמאיים על רווחי העתק של אותן חברות תאבות בצע; ועד שלא יאמרו את מה שסנדרס חוזר ואומר בראיון כמו זה וברבים אחרים, דבר לא ישתנה בפוליטיקה בישראל.

אמצעי התקשורת הגדולים הפכו לאויבי העם, לא בגלל העיתונאים, חלקם יכולים להיות מקצועיים ואובייקטיבים ברוחם, אלא בגלל שליטתם של שליטי-ההון על עורכיהם.

ת'כלס, הפוליטיקה בישראל הפסיקה לעניין כי התקשורת עוסקת רק באספקט השחיתות, ולא מהאספקט החברתי-כלכלי. תוצאות הבחירות ידועות מראש, כחול-לבן או ליכוד זו לא בחירה מאתגרת. כך או כך את המדינה תנהיג מפלגה קפיטליסטית, שרווחת האזרחים תהיה בעדיפות נמוכה עבור חבריה מאשר האצת התעשרות הטייקונים.

אחיזת החנק של הטייקונים על התקשורת הישראלית מונעת תקומת כל גורם מעורר השראה ומפיח תקווה, סוציאל-דמוקרטי בהכרח, כי עניינה של התקשורת בפוליטיקה הוא לשם בידור, לא לשם שינוי.

עד שפוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים לא יאמרו לעם מה שאמר סנדרס בשידור חי לצופים – שאת הפרסומות בערוץ קנו חברות האנרגיה והתרופות כדי שהמראיינים יהיו עוינים כלפיו, כמי שמאיים על רווחי העתק שלהן, זה לא ישתנה

הזרם הבלתי פוסק של פוליטיקאים קפיטליסטים בשליחות ההון שנכנס לכנסת ומחליף נבחרי ציבור שנאמנותם לציבור, הם תוצר מפס ייצור של מפעלי התעמולה בשליטת שליטי ההון. פוליטיקאים אלו הם שסגרו את "רשות-השידור" העצמאית, ובמקומה הקימו "תאגיד" בשליטתם. פוליטיקאים מושחתים מתחלפים, שליטי ההון נשארים לדורות.

בתוכנית אופירה וברקו היה ראיון שהזכיר אותה תחושת העצמה שעולה מצפיה בראיונות עם סנדרס. בראיון עם הפעיל החברתי ברק כהן, השתלח בו הכדורגלן ברקו, כהן ענה לו "אתה יריב שלי" וחשף בפני הצופים את הקשר הבעייתי בין הכדורגלן לשר האוצר (כחלון).

כהן גם התייחס למראיין הכדורגלן שמתיימר להיות משפטן ועיתונאי, באופן ששינה את מאזן הכוחות באולפן. כהן העצים אותנו עם האמת, כשהרים חצי מסך וחשף את קשר השחיתות, את התוכנית ואת המגישים במערומיהם.

אם היה מרים עוד חצי מסך היה חושף את המניעים לעצם קיומה המעליב של תוכנית אקטואליה בה כדורגלן יושב על תקן עיתונאי, מניעים שמדגימים את המשמעות של סגירת "רשות שידור" עצמאית והחלפתה ב"תאגיד שידור", הכפוף לדרג פוליטי שכפוף לשליטי-ההון. ויש גם את הראיון המפורסם של ג'ון סטיוארט בתוכנית "קרוספייר".

ב"אופירה וברקו" היה ראיון שהזכיר את תחושת ההעצמה שעולה מצפיה בראיונות עם סנדרס. בראיון עם הפעיל החברתי ברק כהן, ענה כהן על השתלחות הכדורגלן ברקו: "אתה יריב שלי", וחשף בפני הצופים את הקשר הבעייתי בין הכדורגלן לשר האוצר (כחלון)

אבל מי בין הפוליטיקאים בישראל מרים מסך על התקשורת? מי הסנדרס שלנו שיכפיל לאזרחים את המשכורות? זה הרכיב שהיה חסר אחרי המחאה החברתית בקמפיין של מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'.

  • אילו שלי היתה "יוצאת חוצץ" במציאות על הסיבה האמיתית שהדמות שלה נחתכה לעד מארץ-נהדרת;
  • אילו היתה חושפת מי אלו שעבורם היתה "שרופה" ב-90% מהעיתונות המודפסת;
  • אם היתה עוסקת בסיבה שאין יותר כתבים לעניני עבודה, ובמקומם יש כתבים לעניני צרכנות –

אולי שליטי-ההון לא היו מצליחים למנוע ממנה (מומחית לענייני עבודה) להגיע לסמכויות המדינה וליישם את השינוי החברתי-כלכלי שתבע העם במחאה הגדולה בתולדות המדינה. צריך לזכור גם שבתחילת העשור לא היה סמארטפון בכל יד, ולרשתות החברתיות עדין לא היתה פריסה שאפשרה ליוטיוב להגיע כמעט לכל אזרח.

אולי אחרי שסנדרס ינצח את הבחירות, יהיה נשיא, ויוכיח שאפשר לנצח ולהגיע לבית הלבן גם בלי התקשורת הממסדית, פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים אצלנו יאזרו אומץ לחשוף בפני העם בשידור חי בראיונות מי מושכים את החוטים שקשורים למראיינים העוינים שמולם. בינתיים, עיתונאים עם מצפון לא יצליחו לחבר בין מה שעיניהם רואות למה שמרשים להם לשדר.

אולי אחרי שסנדרס ינצח את הבחירות, יהיה נשיא, ויוכיח שאפשר לנצח ולהגיע לבית הלבן גם בלי התקשורת הממסדית, פוליטיקאים סוציאל-דמוקרטים אצלנו יאזרו אומץ לחשוף בפני העם בשידור חי מי מושכים בחוטי המראיינים מולם

ברני הוא מועמד עצמאי, ואינו מגיע מתוך המפלגה הדמוקרטית. חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקזיו קורטז נאמה שבארה"ב התנועה של ברני היא משמאל למפלגה הדמוקרטית. כלומר ברני ותומכיו משולים למפלגת "מרץ" אצלנו.

ניצחון של ברני בבחירות יוכיח שהעם האמריקאי – שהתקשורת, הן באמריקה והן בישראל, ציירה כקפיטליסט אדוק, תומך "שוק חופשי" – הוא ההפך הגמור מהדימוי, וכי הוא בכלל סוציאליסט ושמאלי ברובו.

הטייקונים אצלנו מפחדים שגם אצלנו רוב העם יגלה שהוא שמאלי, והוא אכן כזה:

  • רוב העם תומך בשלום ובפתרון שתי המדינות;
  • רוב העם תומך בהפרדת דת ומדינה;
  • רוב העם תומך בהרחבת שירותי המדינה ואחריותה על המשק והרווחה ועוד
    גם אצלנו יכל מועמד ממרץ להיות ראש ממשלה, קל וחומר ממפלגת העבודה, ולכן השתלטו הטייקונים על התקשורת, כדי לטרפד מהפכה, לשמור את הפוקוס הרחק משליחי הציבור והנושאים החשובים האלו עליהם יש הסכמה רחבה, כדי שהרוב ירגיש שהוא מיעוט.

ניצחון של ברני בבחירות יוכיח שהעם האמריקאי – שהתקשורת, הן באמריקה והן בישראל, ציירה כקפיטליסט אדוק, תומך "שוק חופשי" – הוא ההפך הגמור מהדימוי, וכי הוא בכלל סוציאליסט ושמאלי ברובו

מדוע קפיטליזם זו שיטה גרועה לכל קהילה, למי שאינם מיודעים להשלכות הקפיטליזם. קפיטליזם זו שיטה שככל שהיא אורכת ושלטת, עושרה של כלל הקהילה יתרכז בידיים מעטות ופערים כלכליים בתוך החברה יתרחבו, עד למצב שעוני בלתי נסבל יהיה כמעט נחלת הכלל.

במדינה קפילטיסטית, לעשירים ביותר מתאפשר להמשיך להתעשר בתאוצה גוברת על חשבון שאר האוכלוסיה, ובאותה תאוצה אחוז של שאר הקהילה יורד מתחת לקו העוני. זה קורה כששכר שמשלמים מעסיקים גדולים ועשירים לעובדיהם בעבור משרה מלאה נמוך מכדי לכסות הוצאות חודשיות של משפחות העובדים. וזה מעצב מציאות בה הגורם שהכי יקבע עתידו של תינוק שנולד הוא מעמד המשפחה לה נולד, ופחות חריצותו.

שיטה קפיטליסטית ניאוליברלית כזו מתקיימת רק כשעשירי המדינה מנווטים את החברה. זהו המצב בישראל. השכר החציוני של השכירים אצלנו הוא ששת אלפים ש"ח, והשכר החציוני של העצמאים הוא פחות מחמשת-אלפים ש"ח. כזו משכורת בעבור משרה מלאה איננה מחלצת מעוני, ולכן לצעירים כיום יש פחות מוביליות חברתית ותקווה לעתיד טוב מההווה אליו נולדו.

שיטה קפיטליסטית ניאוליברלית כזו מתקיימת כשעשירי המדינה מנווטים. זהו המצב בישראל. שכר השכירים החציוני הוא 6000 ש"ח, ושכר העצמאים החציוני הוא פחות מ-5000 ש"ח. כזו משכורת בעבור משרה מלאה איננה מחלצת מעוני

מפני שקפיטליזם תמיד מביא קהילה לשלב בו שורר אי-שוויון הרסני בין חבריה, בהכרח יש לו עוד שלב בלתי-נמנע – מהפכה. כך קרה לאורך ההיסטוריה, בכל זמן ובכל העולם.

על-פי קרל מרקס: מול מעמד הפועלים ניצב אויבו הנצחי – מעמד בעלי ההון. בין בעלי ההון (הבורגנות) לפועלים ישנו ניגוד עניינים מעמדי גמור שאין בו פשרה והסתירות שבמנגנון פעולת הבורגנות, אותן ניסח ב"חוק הדלות הגוברת" יביא להחרפת העוני והתרחבותו, עד שבסופו של דבר תתרחש מהפכה סוציאליסטית".

שתי הנקודות הראשונות שחשוב לאזרח לחבר עם סרגל: קפיטליזם זו שיטה כלכלית שחופפת בשלמות עם תפיסת עולם ימנית בשאיפתן לחלק קהילה שוויונית למעמדות.

מפני שקפיטליזם תמיד מביא קהילה לשלב בו שורר אי-שוויון הרסני בין חבריה, בהכרח יש לו עוד שלב בלתי-נמנע – מהפכה. כך קרה לאורך ההיסטוריה. זו שיטה כלכלית שחופפת תפיסת עולם ימנית, בשאיפה לחלק קהילה שוויונית למעמדות

הביטו על כל מפלגה בקואליצית הימין, ותראו דגל שמסמל עליונות של הקבוצה שהמפלגה מייצגת על שאר הקבוצות בחברה. מגדר; גזע; דת; נטיה-מינית ועוד, אלו לבנים שפירקו מבתים משטרים מפלגים, בכדי לבנות איתן פירמידות לעצמם. חלוקה עפ"י מעמד-כלכלי היא עוד פטיש בארגז הכלים של מי שאינם מאמינים בשוויון, להשגת מטרת-על של כוח ושליטה על אחרים.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,788 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 16 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לא רק הסתדרות המורים: ארגון המורים ידון באפשרות שלא לפתוח את שנת הלימודים

צה"ל הודיע שאטם מנהרה שחמאס חפר מרצועה לכיוון ישראל ● בן גביר הודיע שעוצמה יהודית תתמודד בבחירות ברשימה עצמאית, אך הוסיף שהוא "לא טורק את הדלת" בפני אפשרויות אחרות; סמוטריץ' קרא לו לשוב למשא ומתן ● נדחתה בקשת סילמן להתפצל מימינה; תידרש להתפטר מהכנסת כדי להתמודד בבחירות ברשימת הליכוד ● איזנקוט הציע לרויטל סויד מקום ברשימת המחנה הממלכתי

עוד 49 עדכונים

מי אתה באמת, איזנקוט?

הפוליטיקה הישראלית רוויה דמויות שטניות ודמויות סתמיות. יש סיכוי לא רע שגדי איזנקוט אינו כזה. טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה.

האם טוב שהצטרף לבני גנץ ולא ליאיר לפיד? זה כבר יותר מסובך.

טוב שהרמטכ"ל בדימוס החביב לכאורה מצטרף לפוליטיקה, כי כל קול בולט נגד הימין מגדיל את הסיכוי להציל את המדינה. האם טוב שהצטרף לגנץ ולא ללפיד? זה כבר יותר מסובך

לגנץ שאיפות להיות ראש ממשלה, ואלה מפריעות מאוד ליצירת מומנטום מאחורי ראש הממשלה לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד של הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית ביום הבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים ליצחק רבין, גנץ מלהק עצמו כאן כחתרן סטייל שמעון פרס דווקא. זה לא עושה חסד עם הזיכרון של אף אחד מהם.

מצד שני, יש לגנץ (ושותפו גדעון סער) כרגע יותר סיכויים למשוך קולות מהימין השפוי. רק אלוהים יודע מדוע שפויים אלה רואים עצמם כימין (לא רוצים מדינה דו-לאומית; לא רוצים תאוקרטיה; לא רוצים אוטוקרטיה; אבל ימין, רק ימין – כוחו של מיתוג, אולי). אופטימלית שלישיית ה"מחנה הממלכתי" תוכל להביא מספר משמעותי של קולות ימין מבלי לגרוע מלפיד, ובזאת להגדיל את הגוש.

ההתפתחות גם עשוייה להזיק לאיילת שקד – סליחה, ל"רוח הציונית" – ולהורידה שאולה אל מתחת לאחוז החסימה. זה כמעט חשוב כמו שמרצ כן תעבור, כי הרי ברור שאם שקד בפנים היא חוברת לבנימין נתניהו ולפי הסקרים דהיום מביאה אותו לרוב. הכחשותיה זוכות בצדק לאפס התייחסות.

לקינוח – וזה ממש סופלה שוקולד – אם שקד תיעלם היא תיקח אתה גם את כייס הבחירות המיוסר, שותפה יועז הנדל, האיש שמנע מגנץ להקים ממשלה ב-2020. יהיה בזה צדק פואטי.

לגנץ שאיפות להיות רה"מ, שמפריעות ליצירת מומנטום מאחורי רה"מ לפיד. היעדר מומנטום מאחורי מועמד הגוש  עלול להשאיר אנשים בבית בבחירות. על אף דמיונו הפיזי המסוים לרבין, גנץ מלהק עצמו כחתרן סטייל פרס

עם זאת, יש כאן עניין גדול אפילו יותר מחסימת נתניהו והחזרת הפוליטיקה למידת זוהמה נסבלת.

בראיון ל"מעריב" מינואר הבהיר איזנקוט כי הוא מבין את ההתאבדות הדמוגרפית הגלומה בהמשך התמזגות ישראל עם הפלסטינים בגדה המערבית. הוא חזר על זה השבוע כאשר הודיע על הצטרפותו לגנץ. עוד כרמטכ"ל בזמן אינתיפאדת הסכינים הוא התריע נגד אצבע קלה על ההדק והפגין את הגועל הראוי מפסטיבל אלאור אזריה (החייל שהוציא להורג תוקף פלסטיני פצוע, והוריו זכו לטלפונים פופוליסטיים מנתניהו).

נראה ש"שמאלנות" זו היא המניע העיקרי של איזנקוט לכניסה לפוליטיקה.

חשוב שזה מגיע מגנרל, ועוד אחד שנראה יותר מיושב מיאיר גולן. תמיד הרגשתי שהציבור לא מבין באמת את המידה המדהימה שבה האנשים המופקדים על ביטחונו אינם אוהבים את הכיבוש. עמדתם זו נובעת בעיקר מהנימוקים האסטרטגיים-דמוגרפיים לעיל – וגם, לפעמים, כסוגיה משנית, במודל של אהוד ברק, גם על רקע מוסרי.

הייתם חושבים שהנקודה הזו הובהרה היטב כבר ב-2012 על ידי הסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל. ריבונו של עולם – ראשי השב"כ, הממונה על שמירת אותו כיבוש!

הדבר חל במידה רבה, כמובן, על רוב ה"ביטחוניסטים" הבכירים, גם כמוסד ואפילו במשטרה.

הייתם חושבים שהנקודה הובהרה כבר ב-2012 בסרט "שומרי הסף", שבו כל ששת (!) ראשי השב"כ החיים – כולל אחד מבולבל שכעת הוא בליכוד – חשפו את עמדתם שהכיבוש מהווה סכנה לישראל

זה שהמרכז-שמאל לא עשה מזה שימוש יעיל, מול ציבור די מיליטריסטי, זה פשוט מטורף. מדובר במקרה קלאסי של בזבוז משאב יקר. זה צריך להופיע בכל ספר לימוד על פוליטיקה שלומיאלית.

זה נבע מפחד לומר דברים ברורים, מחלה של המרכז-שמאל ברוב העולם. כיוון שעמדותיו לרוב דורשות תחכום והעמקה, הבנת היסטוריה, וראיה קדימה, הוא מפחד מהציבור (ודי לקורא ברמיזא). גם ה"בטחוניסטים" עצמם כאלה (מלבד אולי אהוד ברק ואותו יאיר גולן). גם גיבורים גדולים בורחים מהמונח "שמאלני".

זה מביא אותנו לניסוי 2019 עם מפלגת "כחול לבן", ששיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות. גנץ ניסה אף להדוף את הסכנה באמצאות תשדירים המתהדרים בכלל בהרג מחבלים, משל היה רפול איתן או אפי איתם. כך כחול לבן גם לא הציגה חזון, וגם ספגה בוז על היותה "מפלגת גנרלים" מהגוורדיה של המופת האזרחי בימין.

זה עבד בערך כמו שהקמפיין של בוז'י הרצוג הלא-גנרל עבד ב-2015. רק באמצאות עריקת אביגדור ליברמן לשמאל (כי נזכר שאינו רוצה תאוקרטיה) השיג גנץ תיקו, וההמשך ידוע. איכשהו החבורה הזאת חושבת שהגיעה להישגים אדירים בכך שירשה את האלקטורט השבוי של מפלגת העבודה, ולא הרבה יותר. אנשים הרי אוהבים להתהדר.

בניסוי 2019 מפלגת "כחול לבן" שיקפה באור זרקורים את האמת הנסתרת של היורים והבוכים עם הפלאפלים. אבל במקום להיות מה שהיא, כחול לבן פחדה לומר דבר מחשש השמאלנות

אפשר לקוות שאיזנקוט רציני מעט יותר. אם כך, אולי סוף סוף היתרון הבטחוניסטי – שפשוט חייב להיות קיים פוטנציאלית – יתממש.

אני מבין שכרגע הוא מרוכז כמו קרן לייזר בסילוק נתניהו, ולכן גם הוא יהסס להתבטא בכל נושא אחר. זה לא חכם לדעתי, אבל גם לא מופרך לחלוטין.

השאלה היא מה יהיה אחר כך. נאמר שביבי נכשל בפעם החמישית ברציפות, אולי עושה עסקת טיעון, אולי זוכה בחבילת חינון, ואז נחזה בליכוד נטול נתניהו, מראה אחרית הימים. האם הליכוד הזה יהיה פרטנר לממשלה הרחבה שאיזנקוט מנסה לקדם, אולי כדי לעשות שלום?

פעם הייתה תקווה שליכוד שפוי יותר יכול להיות חלק ממהלך להציל את ישראל – בגדה המערבית, ביחס לחרדים, כל הסיפור. התקווה הזו תמיד הייתה קלושה – אבל היא הייתה קיימת. הרי היו שם פעם דן תיכון ומשה ניסים ודומיהם – אלה לא משוגעים. היו לליכוד כמה בעיות (הקבעון בלבנון, אינפלציה של 400 אחוזים, מניעת הסכם לונדון שהיה מעביר את הבעיה הפלסטינית לירדן, ועוד) – אבל זו לא היתה מפלגה אוטוריטרית לפחות. היא ידעה שיש שופטים בירושלים.

רשימת הכנסת שנבחרה לאחרונה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של דונלד טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני הזה, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא היה מטורף.

הכנופיה החדשה – אפשר לקרוא לה אולי "הליכודניקים החדשים" – תלך עם הראש בקיר ותשמח לשרוף את המועדון. היא גם לא תנטוש את נתניהו כל כך מהר. היא אינה שותפה סבירה לקואליציה "ממלכתית" עתידית. היא גם לא שותפה לגדי איזנקוט כפי שהוא מציג את עצמו.

היא לא ממלכתית.

רשימת הכנסת שנבחרה בפריימריז בליכוד היא סימן רע מאוד, תאום סיאמי לרפובליקאים של טראמפ. אם לשפוט לפי העשיריה הראשונה, אין זכר לליכוד הישן והבינוני, שאולי לא היה גאון גדול אבל גם לא מטורף

האם איזנקוט מתעתע, כמו חלק מקודמיו? העת עת צרה. אין זמן לבזבז. איזנקוט יצטרך להחליט בהקדם מי הוא באמת.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,014 מילים

מאבקי ההישרדות של הקהילה הקונסרבטיבית בניו יורק

קהילת בית הכנסת יריחו שבניו יורק קיוותה להתאחד עם הקהילה השכנה ולהציל את חבריה, אך מאבקים בנושא תפילות משותפות הסתיימו בהצבעה של הוועד המנהל נגד התוכנית ובעד מכירת בית הכנסת ● ראש הקהילה לשעבר הרב מאט אבלסון: "אני מדוכדך ועצוב בשבילי ובשביל הקהילה שלי"

עוד 1,326 מילים

בלעדי הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט

לפני עשרה ימים התיישב בועז כהן, שדרן רדיו ועורך מוזיקה, עם צביקה פיק במטבח ביתו של המאסטרו, לשיחה על שיריו ("לי לא אכפת מה אומרים, אני יודע אם שיר הוא טוב או לא"), תהליך ההלחנה ("אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים"), שירי משוררים ("מבחינתי אין הבדל בין יונתן רטוש לטקסט אחר") והחיים כאמן פורץ דרך ("אני די מרוצה ממה שקרה איתי") ● אתמול ליבו נדם

עוד 3,170 מילים ו-5 תגובות

למקרה שפיספסת

מני מזוז הוא האיש הנכון - ובזמן הנכון

אין שום היגיון בניסיונות לפסול את מני מזוז מלכהן כיו"ר ועדת המינויים ● למעשה, קשה לחשוב על אדם המתאים יותר לתפקיד ● גם הביקורת על העיתוי, כאילו מינוי שכזה במהלך ממשלת מעבר הוא פסול, נטולת היגיון: לא בכדי הוחלט כי יו"ר הוועדה ימונה לשמונה שנים - כדי שלא יהיה כל קשר בין תפקודו בוועדה לבין זהותן של הממשלות שיכהנו במהלך הכהונה הארוכה ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

קריקטורה מחכים ל"חגיגה לדמוקרטיה" גם בגוש "הדמוקרטי"

עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

איזנקוט, אחד הרמטכ"לים הטובים שכיהנו כאן, הוא תוספת חשובה לפוליטיקה ● אבל כניסתו לא תשנה את תמונת המצב - ולא תהפוך את המחנה הממלכתי, המפלגה החדשה של גנץ וסער, לזו שתשנה את סדר הגושים ● דווקא לפיד עשה טעות שלא לקח את איזנקוט עם כל התנאים שזה הציב לו ● ואילו מתן כהנא פוגע בעיקר באיילת שקד - ובסיכוי שהחרדים יתמכו בגנץ ● פרשנות

עוד 596 מילים

תיעוד מהשטח חציית הדונץ

צבא אוקראינה נאלץ להרוס את הגשרים המובילים לכפר זדונצקה לאורך נהר הדונץ כדי להאט את הכוחות הרוסיים, מה שיצר בעיית אספקה חריפה ● סטארט־אפ של יזם ישראלי מצא דרך נוספת לחציית הנהר ● לייזר ברמן הצטרף למתנדבים מחארקיב כל הדרך עד לגדה השנייה ושמע על המצב במדינה: "האנשים האלה באמת צריכים עזרה"

עוד 1,213 מילים

כספים קואליציוניים חריגים הוקצו לחרדים שתומכים בקליש-רותם

תחקיר זמן ישראל חברי הקואליציה המצומקת של קליש-רותם מקבלים כספי תרבות תורנית עבור ציבור תומכיהם במקביל לנאמנותם הפוליטית – ללא קריטריונים ובגובה מיליוני שקלים ● ההקצבות כוללות ימי כיף מחוץ לעיר, הסעות והטבות ● אפילו נציגי המגזר הדתי־לאומי לא מודעים לאירועים המסובסדים ולא מוזמנים אליהם ● נציג דגל התורה במועצה: "העיסוק בכספים מהווה ניסיון לגזילת כבשת הרש"

עוד 1,546 מילים

איזנקוט: "איש ציבור לא יכול להתמודד לתפקיד ציבורי עם כתבי אישום"

מוקדם יותר היום הודיע הרמטכ"ל לשעבר על הצטרפותו לרשימתם של גנץ וסער, שתיקרא המחנה הממלכתי ● גם מתן כהנא הצטרף לרשימה המתגבשת ● סקרים חוזים למחנה הממלכתי 14-12 מנדטים ● הממשלה מינתה את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה ● לפיד ספד לצביקה פיק: "אמן מהפכני בדורו, מעמודי התווך של הפופ הישראלי"

עוד 45 עדכונים

מדובאי לירושלים: איש העסקים שחצה את המזה"ת ברכב

38 שעות נהיגה, על פני 3,580 ק"מ: זה המרחק שגמע איש העסקים האמריקאי ברוס גורפיין מביתו בדובאי ועד שהגיע בסוף השבוע לירושלים ● המסע של גורפיין משיק את החממה האזורית שהקים, המיועדת לחבר בין עסקים בתחומי הפודטק, חקלאות ומידבור - ובפרט להביא חברות ישראליות לפעילות עסקית בערב הסעודית ● ובריאיון לזמן ישראל הוא מגלה: כבר יש חברות ישראליות שפועלות שם

עוד 1,026 מילים

לפיד: "תקיפת רושדי היא מתקפה על הערכים שלנו, וזו תוצאה של הסתה איראנית"

איימן עודה נבחר למקום הראשון בחד"ש, עאידה תומא-סלימאן - לשני ועופר כסיף - לשלישי ● הממשלה צפויה למנות מחר את מני מזוז ליושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה; שקד והנדל יתנגדו, לא ברור האם בנט יתמוך במינוי ● איזנקוט צפוי להודיע בתחילת השבוע האם יתמודד בבחירות לכנסת; ייתכן שמתן כהנא יצטרף יחד עימו אל המפלגה שאליה יחבור

עוד 16 עדכונים

"פורד, מה יש לך נגד יהודים?"

מאה שנים אחרי שתעשיין הרכב הנרי פורד פרסם את סדרת הספרים האנטישמית שלו "היהודי הבינלאומי", הקולנוען אנדי קירשנר החליט להעלות אותו באוב כדי לשאול אותו 10 שאלות קשות על קשריו עם הנאצים ● בריאיון לזמן ישראל מספר הבמאי: "לא הייתי מודע להשפעה שהייתה לו על הנאצים המוקדמים"

עוד 1,274 מילים

בריטניה מלכודת הממתקים של רחוב אוקספורד

בזמן סגרי הקורונה, שלל חנויות ממתקים נפתחו ברחוב הקניות המיתולוגי במקביל לסגירת חנויות ותיקות ● מדבריות הסוכר הענקיות, הניצבות שוממות במהלך רוב שעות היום, עומדות עתה במרכזן של חקירות פליליות ● במקביל, הניסיונות להחיות את האזור כשלו אבל עוד מוקדם להספיד את הרחוב שקם לתחייה פעמים רבות בעבר

עוד 1,066 מילים

מדינות האזור האמינו שהנורמליזציה תזרז את ההסדרה עם הפלסטינים אך התמונות של הילדים שנפגעו בעזה כבר הספיקו לאיים על המשך התהליך. ישראל חייבת לנצל את הרגיעה למטרות מדיניות ● דוח חמור בלבנון חושף כי הממשלה התנהלה בהפקרות עם כספי ציבור ● גם בעיראק אין עדיין ממשלה מתפקדת ● וגם: השבוע לפני כמאה שנה נחתמו הסכמי סוור ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,211 מילים

המריונטה של היטלר

תערוכה חדשה חושפת את סיפורה של משפחת הבובנאים אוזנוביץ' ושל הצאצא המפורסם שלה – פרנק אוז, מי שהמציא, בין היתר, דמויות אייקוניות כמו מיס פיגי ופוזי הדוב ● המשפחה שברחה מהנאצים בשנות ה־30 קברה מריונטה סאטירית של היטלר, שעתה מוצגת בתערוכה מיוחדת במוזיאון ליהדות בת־זמננו בסן פרנסיסקו

עוד 1,315 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה