במשך מאות שנים חשבו שלאישה יש נטייה ביולוגית לאהוב אהבת מוות את העובר שגדל בתוכה . "אין אהבה יותר גדולה מאהבה של אמא ". עשו עשרות מחקרים על הורמונים שמופרשים בהריון וגורמים לאם להתאהב בתינוק כשהוא נולד . טענו שאין דבר אכזרי יותר מלקחת תינוק מהאם (או האישה) שרק הולידה אותו . והינה , הקהילה הגאה הצליחה להוכיח שנשים יכולות לעבור טיפולי המרה ולא להרגיש כלום לוולד שגדל אצלן בבטן 9 חודשים והן היו במעל 10 שעות צירים כדאי להוליד אותו . הטיפולי המרה כ"כ טובים שזה כאילו שהיא הפליצה ילד. עשתה פוקי וילד נולד . התנאי היחיד להצלחת טיפולי ההמרה האלו הן נשים במצוקה כלכלית. לא חייבים להציע להן הרבה כסף. אדרבא אפשר לנצל אותן . ושיחה אחת עם הפסיכולוג והיא מפסיקה להיות יצור אנושי עם רגשות והופכת להיות בובה . לא בובת מין . בובה חסרת רגשות שמביאה ילדים . אז אני חושבת שאין מצב שטיפולי המרה יעבדו על קבוצה אחת של בני אדם אבל לא יעבדו על קבוצה אחרת כי אין דבר כזה להגיד "לי יש נטייה ביולוגית לאהוב רק גברים אבל לך אין נטייה ביולוגית לאהוב תינוק שגדל אצלך בבטן " . זה לא עובד ככה . אם זה לא ביג דיל ולא התעללות שאישה פונדקאית תעבור טיפולי המרה אז הטענה הזאת קבילה גם להומואים. זאת אישה במצוקה כלכלית נוראית שעשתה בחירה חופשית ומצד שני הומואים שעשו בחירה חופשית והם רוצים לעבור טיפולי המרה . בדיוק אותו דבר. ואני אפילו מהמרת שטיפולי ההמרה שההומואים יעברו יהיו מוצלחים יותר מהטיפולי ההמרה של האישה ממדינת עולם שלישי שמשמשת עבורם אינקובטור שלדעתם הצליח לעבור טיפולי המרה ולהיות יצור חסר רגשות
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם