כל הזמן // שבת, 31 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יאיר לפיד: אניח מחר הצעת חוק נגד מימון ביתו הפרטי של רה״מ

מוקדם יותר דווח כי נתניהו מתעקש שכל הוצאות ביתו הפרטי נועדו למילוי תפקידו ואין לחייבו במס ● ניסנקורן: "נתניהו לא מבין את גודל האירוע של הקורונה והמשבר הכלכלי" ● כ״ץ: כחול-לבן מעכבים את התקציב כי הם רוצים לקשור אותו לרוטציה ● סמוטריץ׳: חלק גדול מהדרוזים מתנהל כמדינה בתוך מדינה ● ח״כ גולן: אם רבין היה חי הוא היה מפגין גם ● נתניהו ספד לשון קונרי

עוד 29 עדכונים

למה נתניהו מתחמק מתקציב 2021?

ישנה סברה רווחת לפיה הנאשם נמנע ומתחמק מלפרסם את תקציב 2021 משום שהוא זקוק לו כנקודת יציאה אחרונה מהסכם הרוטציה.

אני חושבת שמדובר בטענה מופרכת, שכן מי שחי פה בשנים האחרונות וודאי הבחין שהנאשם מבלפור אינו זקוק לתחנות יציאה כדי לעשות מה שבא לו, מתי שבא לו. הוא רק מקפיד להנדס את התודעה כך שנדמה כי מדובר במעשה חוקי, הגיוני ומתבקש. אלא ששלוש מערכות בחירות רצופות בזו אחר זו הן לא דבר הגיוני או מתבקש, ואיש לא עצר אותו.

הנאשם לא זקוק לתחנות יציאה בשביל לצאת לבחירות, וגם אין לו שום צורך או עניין לצאת לבחירות, שכן יש לו ממשלה שמורכבת מסמרטוטים שנענים לכל גחמותיו, והמסלול שלו למשכן הנשיא פתוח ונטול מכשולים. אז למה בכל זאת התקציב כל כך מפריע לו?

הנאשם לא זקוק לתחנות יציאה בשביל לצאת לבחירות, וגם אין לו שום צורך או עניין לצאת לבחירות. הרי יש לו ממשלה שמורכבת מסמרטוטים שנענים לכל גחמותיו, והמסלול שלו למשכן הנשיא פתוח ונטול מכשולים

הכנת והעברת תקציב מדינה מהווה אבן נגף פוליטית ואיום על יציבותה של כל ממשלה, וכשמדובר בממשלה תלושה ומפולגת שבראשה עומד אדם שחרב משפטית מוצמדת לצווארו, מדובר בכישלון שיש לו השלכות קשות ופרסונליות.
משמעותו של תקציב היא שהנאשם ישלם את המחיר על אי-שביעות רצונם של הנפגעים, לא רק בעתידו הפוליטי אלא גם בגורלו המשפטי.

נתניהו זקוק לאצבעות במליאה לא רק בענייני המדינה והמפלגה, אלא גם ובעיקר בעניינים פרסונליים שקשורים במשפטו. משכך, אין הוא יכול להרשות לעצמו להרגיז את התומכים הפוטנציאליים בחוקי השחיתות שלו או את בעלי האצבעות שאמורות לתת לו את משכן הנשיאות (נשיאות עבורו היא בפועל חנינה מוחלטת כשהכוח להעניק אותה נתון בידי חברי הכנסת).

תקציב מדינה מבטא מערכת העדפות של הממשלה והכנסת לשנה הקרובה. כלומר מי יקבל וכמה, ובמקרה של הנאשם – יותר חשוב מי לא יקבל ואיך הוא יגיב על כך.

המאבקים של השתדלנים בכנסת לקבלת תקציבים, כמו גם דרישותיהן של המפלגות השונות, יביאו למאבקים פוליטיים אדירים אשר ישתקו את עבודת הממשלה, שגם ככה לא מתפקדת.

כניעה למפלגות סקטוריאליות והקצאה של תקציבים גדולים (במסגרת כניעה ללחצים פוליטיים) תביא למצב של עודף הוצאות תקציביות מול הכנסות נמוכות, מה שיעמיק את הגרעון לתהומות שלא הכרנו. פער גדול בגרעון בתקציב המדינה יחייב את הממשלה לקבל הלוואות כיסוי, והחובות הללו יצטברו לחובות קודמים של הממשלה ויעמיקו את הגרעון.

נתניהו זקוק לאצבעות במליאה גם ובעיקר בעניינים פרסונליים שקשורים במשפטו. משכך, אינו יכול להרשות לעצמו להרגיז את התומכים הפוטנציאליים בחוקי השחיתות שלו או את בעלי האצבעות שיתנו לו את משכן הנשיאות

גרעון של כ-200 מיליארד ש"ח עד כה זו מעמסה כלכלית שגם הנכדים שעדיין אין לי יחוו את האדוות שלו – מדובר בנזק שייקח שנים לתקן. הורדת הדירוג של החוב תגדיל את תשלומי הריבית ותקטין את היקף המשאבים שיעמוד לרשות השירותים הציבוריים. המכה הכלכלית הקשה תפגע בהכנסות המדינה ותצמצם עוד יותר את המקורות. הגזירות תהיינה קשות וכואבות ותכלולנה העלאת מיסים ישירים ועקיפים לצד פגיעה אנושה בשירותים לאזרחים בתחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה.

העולם כולו מתמודד עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות ההרסניות, אולם ישראל היא המדינה היחידה שנכנסת לשנתה השלישית של קיום ללא תקציב מדינה. אין תקדים בעולם לשערורייה הזו שבה ממשלה מפזרת את הכספים שלנו באופן שרירותי לחלוטין וללא שום פיקוח ושקיפות.

מילים כמו תקציב, גרעון וריבית נשמעות לרובנו כמו שיח כלכלנים משמים שאין לו נגיעה אמיתית לחיים עצמם, אלא שזו אשלייה.

תקציב מדינה נוגע במישרין באותה אם לשלושה ילדים, חולת סרטן, שהתרופה שלה לא תיכנס לסל התרופות.

הוא נוגע בבעל חנות הבגדים או במוכר הפלאפל שאינם יודעים מתי העסק הסגור שלהם יחזור לפעול.

הוא נוגע בילדים ששנות ההשכלה החשובות שלהם נפגעות בהעדר משאבים, והוריהם יכולים רק לחלום על בית הספר של החופש הגדול או צהרונים מסובסדים.

כשאין תקציב בריאות, אין תכנית ברורה לסתימת הפיגור של המערכת הרפואית, אין מיטות וצוותים לטיפול נמרץ, אין ציוד בטיחות, אין תורים לניתוחים ואין הכנות לאשפוזי החורף.

העולם מתמודד עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות, אולם ישראל היא המדינה היחידה שנכנסת לשנתה ה-3 ללא תקציב מדינה. אין תקדים בעולם לשערורייה שבה ממשלה מפזרת שרירותית וללא פיקוח כספי ציבור

כשאין תקציב חינוך אין טיפול בהכשרות מקצועיות להתאמת מערכת החינוך לחיים בתנאי קורונה, אין תשתית איתנה ויעילה ללימוד מרחוק, אין סיבסוד למחשבים לתלמידים מעוטי יכולת, ואין הכשרת מורים במדעים ואנגלית. עוד לפני מגיפת הקורונה מצב החינוך בישראל הגיע לשפל חסר תקדים עם מפולת בהישגים של תלמידי ישראל במבחני פיזה. למרבה המבוכה – ישראל היא הקהילה היהודית הנחשלת בעולם בחינוך.

כשאין תקציב תקשורת לא בונים ומפתחים את תשתית האינטרנט המהיר ולא את רשת ה-G5.

כשאין תקציב תחבורה – מיזם המטרו שהיה אמור להיטיב באופן ניכר את מצב התחבורה בישראל נעצר כליל, והבורות המיותמים במרכזי הערים שנחפרו כדי להיות תחנות, יוותרו כאנדרטאות שממתינות לעידן אחר.

כשאין תקציב בטחון צה"ל נאלץ לפעול ללא תכנית רב שנתית כשבאופן פרדוקסלי דווקא הסכמי ה"שלום תמורת חמקנים" יגדילו את תביעות מערכת הבטחון כדי שזו תוכל לתת מענה לנשק המתקדם שהנאשם הרעיף ועוד ירעיף על כל חבריו החדשים בשכונה.

השקעות במערכות נשק מתקדמות יבואו על חשבון המחקר והפיתוח ומי שיפגע זה אוניברסיטאות וגופי המחקר שמעצימים את היתרון הטכנולוגי והעסקי של ישראל.

הסיבה שהנאשם לא רוצה תקציב איננה קשורה לבחירות. היא קשורה לחרדים ולמתנחלים שלא יסכימו לתת לו חוקי שחיתות או את הנשיאות, היא קשורה לעצמאים שקיבלו כמה אלפי שקלים באפריל ועכשיו נדרשים להחזיר את הכסף עם הצמדה וריבית, ולא יסכימו לגזירות כלכליות נוספות שיחריבו את מפעל חייהם ואת עתיד ילדיהם. היא קשורה בזה שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוסס שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות שלו, ולא לפי האינטרס הלאומי.

הסיבה שהנאשם לא רוצה תקציב איננה קשורה לבחירות. היא קשורה לעצמאים שקיבלו כמה אלפי שקלים באפריל ועכשיו נדרשים להחזיר את הכסף עם הצמדה וריבית

הנאשם לא רוצה תקציב כי הוא מפחד מהאמת
הנאשם לא רוצה תקציב כי האמת הזו תגמור אותו.
האם מעניין אותו המחיר הכבד שמשלם הציבור?

תשפטו בעצמכם, רק אם לא קשה לכם, תעשו את זה בדרך לבלפור במוצ"ש עם שלט "לך!".

תודה ליעקב אשד על הסיוע.

לימור מויאל היא סופרת, אקטיביסטית ודוקטורנטית לפרשנות ותרבות. רעיה ואם לארבעה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 921 מילים

"לשותף שלי היו חברים שחלו מאוד, אחד מהם מת ואחר היה מחובר למכונת הנשמה. לא הבנו מה קורה, כי יש לנו בתי חולים מהטובים בעולם, ורצינו לדעת מה קורה כאן שאנחנו לא מסוגלים להשתלט על זה, ואילו החלטות של הממשלה שלנו הובילו אותנו למצב הזה" ● הבמאית סוזן הילינגר יצאה למסע תיעודי בעקבות מחדלי הקורונה בארה"ב, ונאלצה לאלתר מענה לחוסר היכולת לפגוש את גיבורי סרטה ● ראיון

עוד 1,303 מילים

320 גנים ארכיאולוגים פתוחים לציבור בכל שעות היממה ללא תשלום, וכוללים חפצי שיש מהתקופה הרומית, ארונות קבורה עתיקים, כלים חקלאיים, וחורבות מהתקופה הצלבנית ● כל אתר עוצב על ידי צוותים שונים של אוצרים ואדריכלים, מה שמאפשר הצצה למגוון הרחב של הסגנונות ● טיול באוויר הפתוח בעקבות המתיישבים העתיקים בישראל

עוד 876 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון אני אגדה

"קצת מוקדם מדי לחשוב על פרישה. אני עדיין חיה, יש עדיין הרבה דברים שאני רוצה לעשות. עוד לא הגיעה העת שיזכרו אותי. לא, לא, לא, זה מוקדם מדי", אומרת סופיה לורן, שמככבת בסרט חדש שכתב וביים בנה עבור נטפליקס ● אגדת הקולנוע האיטלקייה חוזרת לרגעי השיא והשפל בקריירה שלה, ומספרת על חייה בצל מגפת הקורונה ● "עכשיו אני פוחדת לצאת אפילו להליכות בפארק, אני לא מרגישה חופשיה"

עוד 1,888 מילים

על ההגמוניה

עד לא מזמן הייתה ההגמוניה מושג מוכר למעטים, בעיקר מי שעסקו בניתוח חברתי ביקורתי, או התיימרו לעשות כך. השימוש במושג בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבותן של תיאוריות חברתיות, אבל הוא בעיקר משמש מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית של המושג ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות.

השימוש במושג "הגמוניה" בשיח הפוליטי היום-יומי יכול היה להעיד על חשיבות תיאוריות חברתיות, אך משמש בעיקר מטרות פוליטיות, מתרחק ממשמעותו הביקורתית ובמידה רבה הופך אותו לחסר משמעות

ישראל היא חברה אי-שוויונית. יש בה הבדלים מעמדיים, לאומיים, אתניים ומגדריים. קבוצות כוח שכוחן לא פרופרציונלי, אליטות ותיקות המחזיקות במוקדי כוח, אליטות חדשות שצוברות עצמה ופערים בין קבוצות. לעיתים, מוקדי העצמה מחברים בין הזהויות, ולעיתים המציאות מורכבת יותר. סטאוטס, מעמד כלכלי ועצמה פוליטית לא בהכרח מתכנסים לאינטרס וזהות משותפת.

לעתים קרובות, השימוש בהגמוניה בשיח הציבורי מפשט מציאות מורכבת לטובת שרטוט של מבנה כוח, שלכאורה מסביר כמעט כל תהליך פוליטי. ההגמוניה, על פי הסבר זה, שולטת במוקדי הכוח (בתי המשפט והתקשורת), מאוחדת (כנגזר מזהותה האתנית המשותפת), ונחושה לשמר את כוחה. ובהתאמה, היא פועלת בהצלחה מתמדת לטובת עצמה וכנגד כל מי שמאיים עליה באמצעות המשאבים שברשותה. לפני הכל, זה טיעון מעגלי שאינו ניתן להפרכה. כל תוצאה פוליטית מוסברת ברצונה של ההגמוניה, של כוחה המאפשר לה להשיג את רצונה ויכולתה להכפיף אליו אחרים. שהרי אלמלא היה זה רצונה של ההגמוניה, מן הסתם התוצאה היתה שונה.

כאן הטעות הראשונה. אמירות כמו "ההגמוניה רוצה", "הגמוניה מונעת", או ההגמוניה מקדמת" מתייחסות כולן אל ההגמוניה כאל יצור חי בעל רצונות. השימוש במושג הגמוניה כ"שם עצם" מדמה אותה למעין מפלצת בעלת כוחות על, ששולטת בכולנו, כפי שמפעיל בובות מושך בחוטים של בובותיו. גם מי שאינם משתייכים אליה, או מתנגדים לה, משרתים אותה בלית ברירה. באופן אירוני, תפיסה זו היא ההפך הגמור למשמעות המקורית של המושג.

מי שטבע את המושג הגמוניה, ההוגה והפעיל הפוליטי האיטלקי אנטוניו גרמשי, ביקש להבין את מבני הכוח בחברות מערביות. לדידו, מבנה השליטה בחברות אלו לא היה מבוסס רק על שימוש במנגנוני הדיכוי המדינתיים (משטרה, בתי סוהר, צבא), אלא על ידי שילוב בין כוח ויצירת קונצנזוס סביב מודל מסוים של חברה, אותו הוא כינה "רצון עממי-לאומי". במובן הזה, המושג הגמוניה פועל יותר כשם תואר מאשר כשם עצם (ולעולם לא כנושא של פועל).

אמירות כמו "ההגמוניה רוצה" מתייחסות להגמוניה כאל יצור חי בעל רצונות, מעין מפלצת עם כוחות על ששולטת בכולנו, וגם מתנגדיה משרתים אותה בלית ברירה. באופן אירוני, תפיסה זו הפוכה למשמעות המקורית של המושג

כך, אפשר לדבר על  מצב הגמוני בו סדר חברתי מסוים – לדוגמא, כלכלת שוק – מחלחל לרבדים השונים של החברה: כלכלה, תרבות, חינוך. או, על תהליך הגמוני בו התפתחויות הפוליטיות-חברתיות, מאבקי הכוח שדרכם שילוב בין קבוצות חברתיות שונות, מצליח לקדם את מודל החברה שעונה לאינטרסים שלהן. גרמשי כינה את אותו שילוב בין קבוצות חברתיות שונות שהוא הסובייקט של המאבק ההגמוני, בלוק היסטורי.

וכאן, הטעות השנייה. הגמוניה אינה מניפולציה של מעטים על הרבים. מודל חברתי הופך להגמוני כאשר הוא מצליח לייצר סביבו קונצנזוס. והיות שאנשים אינם טיפשים, יצירת קונצנזוס מחייבת לקחת בחשבון, לפחות באופן חלקי, את האינטרסים של כל הקבוצות שמרכיבות את הבלוק ההיסטורי. הקונצנזוס הוא תולדה של מאבקים בין הקבוצות השונות ושימוש במנגנונים שונים (בתי ספר, תנועות נוער, ישיבות, תקשורת, מוסדות מדינה שונים) לייצר "רצון עממי-לאומי". רצון זה הופך הגמוני כאשר הקונצנזוס סביבו רחב.

ההגמוניה באה לידי ביטוי כאשר סדר כלכלי-חברתי מסוים הופך "מובן מאליו". כך, הבלוק ההיסטורי מציג בהצלחה אינטרסים מסוימים כ"רצון הכלל" או כאינטרס קולקטיבי, למרות שבפועל הוא בדרך כל משרת ומשמר יחסי כוח. הטענה שרווחים של בעלי ההון טובים לכולם (מקומות עבודה או מיסים), לדוגמה, היא נכונה רק אם מקבלים את הסדר החברתי-כלכלי כמחויב מציאות.

הטעות השלישית היא הבלבול שבין עצמה והגמוניה. עצמה אינה בהכרח הגמוניה. קבוצות בעלות עצמה – בזכות שליטה במשאבים כלכליים, תרבותיים או פוליטיים – יכולות לעיתים להשיג את מטרותיהן. אבל מכיוון שאין סביבן קונצנזוס ההישגים האלה עשויים להיות מוגבלים לזירות מסוימות, הן עלולות להיכשל, ובעיקר לעמוד מול תחרות של קבוצות אחרות והתנגדות מצד מי שאינם את מטרותיהם כלגיטימיות.

הגמוניה אינה מניפולציה של מעטים על הרבים. מודל חברתי הופך להגמוני כשהוא מצליח לייצר סביבו קונצנזוס. והיות שאנשים אינם טיפשים, יצירת קונצנזוס מחייבת התחשבות באינטרסים של כל הקבוצות

הדיון בהגמוניה, כקבוצה או כאנשים המפעילים את החברה לטובתם שלהם, לא רק מוטעית תיאורטית, היא מונעת מאיתנו הבנה נכונה של יחסי כוח ותהליכי שינוי חברתיים פוליטיים. כאשר ההגמוניה מופשטת ממשמעותה התיאורטית, מחד, ו"מולבשת" על רוח רפאים העושה במדינה ובחברה כרצונה, מאידך, היא הופכת לחלק מרטוריקה פוליטית.

כך, אפשר לתאר את בנימין נתניהו כמי שנרדף בידי ההגמוניה. ובאותו הגיון, מתנגדיו של נתניהו מסומנים כחלק מההגמוניה מתוקף שיוכם הפוליטי והאתני ("האליטה המשפטית"). או, לחילופין, אם לא נתן לשייך אותם לאליטה (מנדלבליט או אלשיך), כמי שערקו או שבלית ברירה משרתים אותה.

ובכל זאת, האם יש בישראל הגמוניה? מערכי כוח הנסתרים מהעין השולטים לא רק במוסדות המדינה אלא גם מעצבים קונצנזוס?

הפרויקט ההגמוני של תנועת העבודה הוא נחלת העבר, כפי שציינו לפני שנים רבות חוקרים כגון ברוך קימרלינג ומנחם מאוטנר. בשלושת העשורים האחרונים פלחים נרחבים בקרב המעמד המקצועי-ניהולי, שרבים מהם זוהו בעבר עם תנועת העבודה, אימצו תפיסת עולם ליברלית. קבוצות אלו מחזיקות מוקדי כוח במקומות כגון האקדמיה ומערכת המשפט, ונהנות ממעמד כלכלי משופר, אך הם בוודאי לא הצליחו להפוך את הפרויקט הזה להגמוני.

האם יש הגמוניה אחרת? לשאלה זו שתי תשובות אפשריות:

  1. התשובה הראשונה היא שבישראל, לפחות עד תחילת משבר הקורונה, התנהל מאבק הגמוני, אך הבלוקים ההיסטוריים המנוגדים לא הצליחו ליצור קונצנזוס רחב, "רצון לאומי עממי" שיהפוך פרויקט של חברה ל"מובן מאליו". אמנם הימין בשלטון כבר תקופה ארוכה אבל מחלוקות עמוקות חוצות את החברה הישראלית כמשתקף מתוצאות הבחירות וקשיי הרכבת הקואליציה.
  2. התשובה שנייה היא שלפחות עד השנה האחרונה, היה רצון לאומי-עממי שחצה את גבול ה"גושים", ועמד על שתי רגליים. רגלו האחת, תפיסה כלכלית ניאו-ליברלית (על גרסותיה השונות). ורגלו השנייה, הדרת האזרחים הפלסטינים מסדר היום הציבורי, המתבטאת ברמה החוקתית בחוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. אולם במהלך 2020, מסיבות שונות, עולות קריאות תגר על קונצנזוס זה.

בישראל התנהל מאבק הגמוני. הבלוקים ההיסטוריים המנוגדים לא הצליחו ליצור קונצנזוס רחב, "רצון לאומי עממי" שיהפוך פרויקט של חברה ל"מובן מאליו". אמנם הימין בשלטון זמן רב, אך מחלוקות עמוקות חוצות את החברה הישראלית

הניסיון לתאר את ההגמוניה כמושכת בחוטים אינו רק שגוי תיאורטית, הוא גם מחמיץ ניתוח מעמיק יותר של יחסי הכוח בחברה – מעמדיים, לאומיים, אתניים ומגדריים – ומסתיר יותר משהוא מגלה. מי שחפצים בשינוי אמיתי נדרשים להתמודד עם סדר פוליטי-חברתי אי-שוויוני המצוי בכל רבדי החברה – המוסדות, המוסר או מה שמתואר כ"שכל ישר" – ולא עם רוחות רפאים המפעילות בני אדם כבובות.

פרופ' דני פילק מרצה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. הוא חוקר פוליטיקה ישראלית, מדיניות בריאות ותנועות פופוליסטיות. דני חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, ובין מייסדי תנועת עומדים ביחד

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,017 מילים
עודכן לפני 41 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

צרפת משלמת את המחיר על ההתנגשות בין חופש הביטוי לבין האסלאם הקיצוני ● מצרים מנסה לשלוט בילודה בסגנון סיני, אך הסיכוי שלה להימנע מפיצוץ אוכלוסין נמוך ● בתו של נשיא לבנון מעוררת סערה, ומואשמת בבגידה ● סעודיה ממשיכה לשנות את פניה, והפעם משפרת דרמטית את תנאי העסקתם של מהגרי העבודה ● והעולם מציין את יום הולדתו של הנביא אשר בשמו - לכאורה - בוצע הפיגוע הנורא בניס

עוד 948 מילים

גאווה כאן טובלות בכיף

"יש איזה חשש, מה אם הבלנית תדע? מה אם פקידת הקבלה שמקבלת את התשלום תדע?" ● "היה עלי לשקר, מפני שהעובדות במקווה בצרפת היו מזדעזעות אילו ידעו את האמת. סיפרנו להן שאנחנו חברות, ושאנחנו בטיול עם הבעלים שלנו" ● לסביות יהודיות-אמריקאיות דתיות מספרות על חשיבות הטבילה במקווה עבורן, על רגעי המבוכה, ועל מה עושים כאשר שתי בנות הזוג לא מקבלות את הווסת באותה עת

עוד 1,562 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 4 ימים לבחירות

רואים את הסוף

הסיכוי של טראמפ לזכות בכהונה שנייה שקול כרגע לסיכוי שיירד שלג שנתיים ברציפות בירושלים - בשני המקרים מדובר בסיכוי נמוך אבל לא בלתי אפשרי ● אבל אנליסטים עם רקורד של דיוק בעבר, מנבאים הפעם בביטחון שביידן ייקח את הבחירות ● והשיאים החדשים של התפרצות הקורונה רק מחזקים את הסיכוי שטראמפ יתבקש בנימוס לעזוב את הבית הלבן ● אז מתי נדע את התוצאות הסופיות?

עוד 1,523 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
רַבִּין

יצחק רבין הוא המת הכי נוכח בחיינו ● ברור שהוא נוכח בחיי אלה שעוד זוכרים אותו, מתגעגעים אליו ומתרפקים על העולם שהוא ייצג ● אבל הוא נוכח לא פחות בחיי אלה שעושים כל שביכולתם כדי שהוא יישכח

עוד 1,669 מילים

דיווח: טראמפ אישר מכירה ענקית של מטוסים מתקדמים לישראל

יעלון על מכירת ה-F35 לאמירויות: "נתניהו העלים מידע לאומי-ביטחוני קריטי מצה״ל ופגע בהיערכותו. עוד אירוע חמור של הפרת אמונים מצד הנאשם" ● יפעת שאשא ביטון: "יש לי את היכולת להיות ראש ממשלה" ● גמזו מכחיש שהפוליטיקאים הכשילו אותו: "כל ההמלצות שלי התקבלו" ● 100 צעירים דרוזים חטפו בכוח את גופתו של אחד ממנהיגיהם הדתיים שמת מקורונה מבית החולים וערכו לו לוויה המונית בניגוד להוראות

עוד 29 עדכונים

למדינה אין יותר שום סיכוי למשמעת מצד החרדים

מאות, אולי אלפים, השתתפו בחתונת נכדו של ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה בחסידות בעלז בירושלים ● הרב אייכלר עצמו נשא רק לפני שבועיים נאום בוטה נגד החילונים והסגר שהוטל דווקא בחגים ● כמו רבים בחברה החרדית, הוא רואה בהגבלות שהוטלו פגיעה מכוונת בציבור החרדי ● וכעת רבים בחברה שם מסתכלים על הנתונים ומאמינים שדווקא הרבנים שלהם צדקו ● פרשנות

עוד 1,038 מילים ו-3 תגובות

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים ו-2 תגובות

גמזו בקבינט: "יהיו שבע ערים שבהן כנראה נצטרך לעשות סגר"

נתניהו נזף בכ״ץ שצייץ מתוך הישיבה ● ארה״ב תמכור 50 חמקנים לאמירויות ● יעלון: שוב נתניהו העלים מידע קריטי מצה״ל ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו בישיבת הכנסת שהוקדשה לרצח רבין: יש כיום הסתה מפורשת לרצח שלי ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם המסיתים נגדו - לא תהיה לנו תקומה ● אפי נוה מתכוון לפרסם עוד הקלטות

עוד 59 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה