יוסי כהן היה ראש מוסד מוצלח אך הנרקיסיזם שלו ותאוות הפרסום האישית עלולים להביא למפלתו. טוב יעשה אם יודיע כי אין בכוונתו להיכנס למערכת הפוליטית באף שלב. הוא נמצא על הכוונת של יריביו ועדיף שיתמקד בעשייה לביתו.

היועץ המשפטי לממשלה בוחן מספר תלונות נגד ראש המוסד לשעבר שעוסקות בעבירות לכאורה בתחום טוהר המידות, ביטחון מידע ומנהל תקין.

התלונות עוסקות בדברים הבאים:

1. חשד לקבלת מתנה לחתונת בתו בסך 20 אלף דולר מהמיליארדר ג'יימס פאקר.
2. תרומה שניתנה על ידי ידידו, איש העסקים רמי אונגר, באמצעות חברה מפנמה, לבית הכנסת שבו הוא מתפלל, והתערבות בסכסוך עסקי שבו מעורב רמי אונגר.

המליארדרים רמי אונגר ומתי כוכבי ומשפחת מירילשווילי תרמו מיליון שקל כדי לבנות את בית הכנסת שבו מתפלל ראש המוסד יוסי כהן.

במקרה של אונגר, כהן אפילו החזיר ג'סטה שלטונית, כשהתערב בסכסוך עסקי לטובתו של אונגר, בהיותו סגן ראש מוסדhttps://t.co/8MNAEkBIbk

— Gur Megiddo גור מגידו (@GurMegiddo) September 27, 2019

בעקבות הראיון בתוכנית "עובדה" פנתה עמותת "הצלחה" ליועמ"ש של המוסד וליועץ המשפטי לממשלה כדי לברר האם אכן קבלת טובות ההנאה אושרה על ידי הייעוץ המשפטי ומתי.

היועמ"ש בוחן תלונות נגד ראש המוסד לשעבר שעוסקות בעבירות לכאורה של טוהר המידות, ביטחון מידע ומנהל תקין. בעקבות הראיון ב"עובדה" התבקש הייעוץ המשפטי להשיב אם קבלת טובות ההנאה אושרה על ידו

"שני אירועים התרחשו בעודו מכהן בתפקידו כראש המוסד והם מעלים לכאורה שאלות כבדות של תקינות, מניעות וחשש להפרת הדין", נכתב בפניה. עוד ביקשו לברר בעמותת "הצלחה" אם היו מקרים נוספים בהם התעורר חשש לניגוד עניינים.

יוסי כהן שהיה קצ"א (קצין איסוף) מזהיר במוסד, אשר יודע היטב לגייס במהירות סוכנים, לאחר שהוא מאתר במומחיות את נקודות התורפה שעליהן ניתן ללחוץ אצלם, הלך צעד אחד רחוק מדי כשהתראיין בתוכנית "עובדה" ותקע את הצלחתו והישגיו, ללא שום בושה וצניעות, בעיניהן של יריביו ואויביו במוסד ומחוצה לו.

הוא עגב במיומנות על אילנה דיין וגייס אותה בקלות למכונת היחצ"נות שלו. היא פשוט נמסה מול הסוכן, שמחשיב את עצמו, בגלל מראו החיצוני וכישורי הריגול שלו, למרגל בכיר יותר מאשר ג'יימס בונד האגדי.

כך הוא גם גייס בשנה האחרונה בתפקידו כראש המוסד שורה של פרשנים ועיתונאים באמצעי התקשורת השונים שאכלו מכף ידו סיפורים, לפעמים גם ספינים, כשהם מציגים את המידע שקיבלו ממנו כ"חשיפה" או דיווח "בלעדי", כדי להצביע כביכול על כישוריהם העיתונאיים המיוחדים וקשריהם הביטחוניים העמוקים.

התמורה להדלפות ולתדרוכים של יוסי כהן הייתה כמות גדולה של כתבות מפרגנות לו ולמוסד והאדרת שמו. הייתה גם לפחות כתבה טלוויזיונית אחת שהייתה פשוט כתבת ליקוקים מראשיתה ועד סופה.

עריץ 13 , באמצעות אלון בן דוד, עומד תחת פנס רחוב,
משדל את ראש המוסד יוסי כהן המכונה "הדוגמן", ומבטיח לו שיעשה לו נעים בתוכנית תדמית מחניפה ומביכה.

— sylvie keshet (@SylvieKeshet) April 29, 2021

לכן, אין זה פלא שראש המוסד המוצלח הקים עליו את אויביו ויריביו. הקנאה והנקמנות מדברות כאן. יש רבים במערכת הביטחונית וגם הפוליטית שאינם רוצים בהצלחתו והחליטו להכשילו.

כך גם גייס בשנה האחרונה בתפקידו כראש המוסד שורת פרשנים ועיתונאים באמצעי התקשורת השונים שאכלו מכף ידו סיפורים, לפעמים גם ספינים, כשהם מציגים את המידע שקיבלו ממנו כ"חשיפה" או דיווח "בלעדי"

בתוכנית "עובדה" הלך יוסי כהן צעד אחד רחוק מדי והצליח לעורר את חמתם של בכירים לשעבר באמ"ן שהגישו נגדו תלונה למשטרה. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק מתח ביקורת נוקבת על הראיון שהעניק לאילנה דיין.

מיהם אויביו ויריביו של יוסי כהן שמתדרכים עכשיו כמה עיתונאים נגדו, מלכלכים עליו ללא שום בושה ומושכים בחוטים מאחורי הקלעים כדי לפגוע בו?

אחרי כמה שיחות עם יודעי דבר אפשר למפות את התשובה לכך בכמה אפשרויות.

1. עובדים במוסד בהווה ובעבר. אחד מהם בכיר מאוד, שמטילים בו רפש ומתארים אותו באזני עיתונאים כ"מושחת גדול" בגלל קשריו לכאורה עם שורה של אנשי עסקים ונסיעותיו "המפוקפקות" לחו"ל. יודגש כי הכל הוא בגדר "לכאורה" וליוסי כהן עומדת זכות החפות המלאה.
2. פוליטיקאים שחוששים מכניסתו למערכת הפוליטית בתום תקופת הצינון, לא מדובר בפוליטיקאים ממפלגת הליכוד, שמה דוקא רוצים אותו כשחקן חיזוק חשוב וכ"מגנט מנדטים". מדובר במפלגה אחרת שבה יש בכירים לשעבר ממערכת הביטחון.
3. עיתונאים נקמנים שלא קיבלו נתח מההדלפות

למרות שיוסי כהן איננו ראש המוסד היחיד שעסק ביחסי ציבור, כפי שפירסם העיתונאי אמיר אורן במאמר מרתק ב"ליברל", אחת הטענות שמושמעות נגדו בענין היחצ"נות המוגזמת שלו היא, שהוא רוצה בעיקר להאפיל על שני ראשי מוסד לשעבר, על מאיר דגן ז"ל ועל שבתאי שביט יבדל לחיים ארוכים.

בתוכנית "עובדה" הלך יוסי כהן צעד אחד רחוק מדי והצליח לעורר את חמת בכירים לשעבר באמ"ן שהגישו נגדו תלונה למשטרה. גם רה"מ לשעבר אהוד ברק מתח ביקורת נוקבת על הראיון שהעניק לאילנה דיין

אלה שטוענים כך אומרים כי חשוב מאוד ליוסי כהן להצטייר ציבורית ולהירשם בהיסטוריה כראש המוסד הכי טוב שהיה אי פעם למדינת ישראל. אפילו יותר טוב ממאיר דגן שהיה פטרונו ונחשב לראש המוסד המוצלח ביותר בשנים האחרונות.

המקטרגים עליו אומרים כי הוא הפך את המוסד לתיאטרון. ההצגה של חשיפת ארכיון הגרעין עם "קלסרים ודיסקים" כשנתניהו הוא הפרזנטור הייתה מיותרת לחלוטין. החשיפה התקשורתית לא תרמה דבר לביטחון ישראל. להיפך, היא הזיקה לו.

יוסי כהן הוא אדם מתוחכם שהתקדם כמטאור במוסד עד לצמרת. למען הגילוי הנאות, פגשתי אותו רק פעם אחת במקרה כשהיה ראש המל"ל לשיחה של כמה דקות. הוא היה בעיקר עסוק במהלך הפגישה בשיחות מסתוריות בטלפון כשהוא יוצא ונכנס אל החדר.

התחכום שלו התבטא, בנוסף לכישוריו המקצועיים, ועל כך אין מחלוקת, ביכולתו להפעיל מנופים שונים, כולל של פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים המקושרים לצמרת השלטון ומכבבים באמצעי התקשורת, כדי לקדם את עצמו לצמרת הארגון. יריביו טוענים כי הצליח "לגייס" לצדו את רעיית ראש הממשלה.

גורמים בכירים בליכוד טוענים כי ראש הממשלה לשעבר נתניהו התלבט קשות עד היום האחרון לפני שהחליט למנות אותו לתפקיד ראש המוסד. הוא הציע את התפקיד לבכיר המוסד המכונה נ' וביקש ממנו הצהרת נאמנות אישית. כשלא קיבל אותה הוא בחר ביוסי כהן בלית ברירה, וגם זאת לאחר שורה של מנופי לחץ שהופעלו עליו ועליהם יסופר במאמר אחר.

כהן המתין בעצבנות בבית הוריו, ועל ההחלטה של נתניהו למנותו לתפקיד שמע באמצעי התקשורת.

תחכומו התבטא, בנוסף לכישוריו המקצועיים, ביכולתו להפעיל מנופים, כולל של פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים המקושרים לצמרת השלטון ומכבבים בתקשורת. יריביו טוענים כי הצליח "לגייס" לצדו את רעיית רה"מ

לדברי הגורמים, נתניהו בקי מאוד במניעיו האמיתיים של יוסי כהן ובשאפתנות שלו. יש לו חושים חדים, הוא ראה כבר כמה בכירים במערכת הביטחון שמתהפכים במהירות מצד לצד ברגע שהם נכנסים לעולם הפוליטי. אם נתניהו ישאר עוד זמן רב במערכת הפוליטית סביר להניח שיחזיק את יוסי כהן קצר אם הוא יחליט להתפקד לליכוד.

נתניהו לא אוהב כוכבים זוהרים לצידו. מבחינתו, הוא הכוכב היחידי.

בימים אלה יש שטף מתגבר של לכלוכים ורכילויות על מעלליו של יוסי כהן כראש המוסד, שזורם אל עיתונאים ופוליטיקאים במגמה שיתפרסמו ואף יגיעו למערכת אכיפת החוק.

יש גם כמה תחקירים בהכנה, ואמצעי התקשורת הערביים כבר מבליטים את הפירסומים בישראל בנושא. לא אתפלא אם גם איראן תתגייס למערכת ההכפשה נגד יוסי כהן. הוא היה אויב מר לאיראן שעשה לה את המוות והפך אותה בעולם לחוכא ואיתלולא. המודיעין האיראני גם עלול לנסות ולתפור לו תיק.

אני מציע ליוסי כהן להביט נכוחה למציאות בעיניים. כל הפרשנים והעיתונאים שאכלו מכף ידו לא יעזרו לו אם ייחלש ויסתבך. הם לא יציעו לו אפילו כוס מים. הם יתרחקו ממנו כמו מאש ואח"כ אף ימתחו עליו ביקורת.

יותר מדי גורמים קמו נגדו. הוא לא יוכל לנצח אותם בקרב התקשורתי והפוליטי. זוהי זירה שונה לחלוטין מהזירות שבהן הוא מתמחה.

לכן, הוא צריך להודיע לאלתר ובפומבי כי אין לו שום כוונה עתידית להיכנס למערכת הפוליטית באף שלב בחייו. הוא צריך לעשות לביתו, להנות מהפנסיה המכובדת ומהג'וב החדש והמפנק בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם "סופט בנק" ואף להשתלב בפעילות ציבורית התנדבותית.

כך ישקם את תדמיתו הציבורית.

נתניהו לא אוהב כוכבים זוהרים לצידו. מבחינתו, הוא הכוכב היחיד. כעת יש שטף מתגבר של לכלוכים על מעללי יוסי כהן כראש המוסד, שזורם לעיתונאים ופוליטיקאים כדי שיפורסמו ויגיעו למערכת אכיפת החוק

יוסי כהן חייב לרסן את הדחף הבלתי נשלט שלו לפירסום עצמי, זהו עקב אכילס שלו שגורם לו את כל הצרות. הוא חייב להתאפק ולרדת למדרון אחורי. אם לא יקבל את העצה הזו הוא עלול להצטער בהמשך הדרך, כי המערכה נגדו רק התחילה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

ההחלטה למנות את מוחמד מג’אדלה לפרשן קבוע בחדשות 12 היא התנהגות חריגה ומבורכת של גוף תקשורת ישראלי גדול. למעשה מאז ימיה של לוסי אהריש לא כבש אף ערבי את שעת הפריים טיים. מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. לגיטימציה שממשלת בנט ידעה למנף יפה. התקשורת הגיבה בהתאם לרוח הפוליטית החדשה, אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי אד הוקי או שינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד בהרכבה הנוכחי מג'אדלה ישאר במקומו.

מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד מג'אדלה ישאר במקומו

אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי, אבל שיעור ההופעה שלהם בתקשורת עומד על אחוזים בודדים בלבד. למרבה הצער, למרות פתיחתו של שוק התקשורת והמינוף שנתנו הרשתות החברתיות לקולן של קבוצות מיעוט, עדיין הזירה המרכזית מונחית על ידי עוד מאותו דבר. המנחים המרכזיים הם לא ערבים, וגם לא רוסים או מזרחים. אלו בדרך כלל צריכים להוכיח כישרון יוצא דופן כדי להשתחל במקרה הטוב ככתבים וכפרשנים.

בהשתלמויות לאנשי תקשורת שנערכו במכון "זולת" בנושא זכויות אדם בתקשורת, אמר מג’אדלה:

”נשים וגברים המשתייכים לקבוצות מיעוט בדרך כלל לא יופיעו בתקשורת כמומחים לנושאים שאינם קשורים להשתייכותם הסטריאוטיפית”.

כך, למשל, בעת משבר הקורונה הארוך כמעט שלא מרואיינים רופאים ערבים ישראלים. התקשורת נוטה להתמקד באזרחי ישראל הערבים כמעט אך ורק כשהדברים נוגעים לטרור ולפשיעה – וכתוצאה מכך מחזקת את הסטריאוטיפים השליליים ומגביהה עוד יותר את חומת החשדנות בין יהודים לערבים.

הבעיה של העדר ייצוג בתקשורת המיינסטרים היא בעלת השלכות חברתיות אך גם אזרחיות-פרסונליות. המיינסטרים התקשורתי יוצר תמונה מעוותת של "הנורמלי", ומי שאינו נחשף לבני דמותו או שבני דמותו מקובעים על המרקע רק בהקשרים מסוימים ומוטים, יתקשה לפלס דרכו בחברה מחוץ להשתקפויות אלו.

החשיבות של מג'אדלה על המרקע היא כפולה. ראשית במישור המקצועי, כמי שמהווה חלק מהחברה הערבית ומעורה בפוליטיקה שלה עד דק, איש אינו יכול לחלוק על הבנתו המעמיקה את התחום אותו הוא מסקר ומפרשן.

ברמה החברתית, הופעתו מאפשרת ליהודים, כמעט לראשונה, להכיר את הפוליטיקה ואת החברה הערבית באופן בלתי מתווך ובלתי סטריאוטיפי. הוויכוחים שלו בפאנל מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בדרך כלל את המחלוקות בין יהודים לערבים ומקהים את המתח שהורגלנו בו שנים.

הופעתו מאפשרת ליהודים להכיר את הפוליטיקה והחברה הערבית באופן בלתי מתווך ולא סטריאוטיפי. ויכוחיו מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בד"כ מחלוקות בין יהודים לערבים

יש לקוות שנוכחותו של מג’אדלה בפריים טיים לא תהיה בגדר אופנה רגעית וחולפת ושהוא ישרוד בפריים טיים גם ללא קשר להרכב הקואליציה. בהמשך לכך יש לקוות שיתפנו מקומות נוספים לכישרונות חדשים מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, אשר ירעננו את ההרכבים המשמימים ולא אחת הרדודים שאנו נאלצים לצפות בהם מדי ערב.

השוויון בייצוג התקשורתי הוא ערך חשוב בפני עצמו וגם אמצעי לשיכוך מתחיה של החברה הישראלית המפולגת. אם שר התקשורת יועז הנדל אכן , כפי שהוא מצהיר לא אחת, מעוניין לאחות את הקרעים הוא חייב לפעול למען שוויון זה.

ד”ר רויטל עמירן ריכזה את פרויקט השתלמויות העיתונאים במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. עמירן, ד"ר במדע המדינה והייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות.