נושא
דפוסי הצבעה

מחקר "הצבעה בבחירות היא לא עניין רציונלי"

הם מכורים לפוליטיקה ישראלית – ובכל זאת בוחרים שלא להצביע: מחקר חדש בדק למה כ־30% מהישראלים בוחרים שלא לבחור ● ד"ר קרן צוריאל מספרת בריאיון לזמן ישראל: "היה נראה לי שאנשים שמוותרים על הזכות להצביע עושים טעות. רציתי להבין איך אפשר לעודד אנשים להצביע"

עוד 1,945 מילים ו-2 תגובות

האם הליכודניקים יענישו את נתניהו על הקדמת הבחירות בכך שיישארו בבית ולא יגיעו לקלפי? ● פרופ' גדעון רהט, מומחה למדעי המדינה: "אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד הם האתגר הכי גדול של נתניהו בבחירות האלה"

שיעורי ההצבעה בבחירות הם גורם מרכזי ומכריע בתוצאות הבחירות, ולמרות זאת, השיח הפוליטי והתקשורתי אודותיהם דל. אמנם בשנים האחרונות דובר על שיעורי ההצבעה הנמוכים של האזרחים הערבים, אבל על שיעורי ההצבעה של היהודים מדברים רק מעט – אף שהשפעתם גדולה בהרבה.

דפוסי ההצבעה בארץ מקובעים ושבטיים. לרוב מספיק לדעת באיזה יישוב או שכונה אדם גר, לאיזה מעמד כלכלי הוא שייך, האם נולד בישראל ומהיכן הגיעה משפחתו, ומה השיוך הדתי שלו – כדי לנחש לאיזה גוש הוא מצביע. הרבה יותר קשה להשיב לשאלה אם אותו אדם בכלל הצביע בבחירות האחרונות ואם יצביע בבחירות הקרובות. לכן, השפעת שיעור ההצבעה על הבחירות כה מכרעת.

אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אביגדור ליברמן (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. השמאלנים אדישים? להפך

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שמצביעי השמאל והמרכז "אדישים", "פסיביים" ו"נשארים בבית", לעומת מצביעי הימין, שהם "נחושים" ו"מצביעים בהמוניהם". בפועל, המצב כמעט הפוך.

ביישובים מבוססים, שבהם רוב התושבים הצביעו ל"כחול-לבן" ו"יש עתיד", מפלגת העבודה ומרצ, שיעור ההצבעה היה גבוה בהרבה מאשר בערי הפריפריה, עיירות הפיתוח והשכונות שבהן המפלגה הגדולה ביותר היא הליכוד.

שיעורי ההצבעה הגבוהים ביותר אמנם קיימים במגזר הדתי-חרדי והדתי-לאומי, והנמוכים ביותר – במגזר הערבי. אבל בתווך נמצאים היהודים החילונים והמסורתיים, שמהווים קרוב לשני שלישים מהאוכלוסייה. ובקרב אלה, ככל שאנשים מצביעים למפלגות ימניות יותר שיעור ההצבעה שלהם נמוך יותר – ולהפך.

כך שאם כל בעלי זכות הבחירה היו מצביעים בבחירות האחונות, למשל, סביר להניח שמפלגות השמאל-מרכז היו קטנות יותר – ואילו הליכוד היה גדול יותר.

כך הם פני הדברים גם במפלגות ימין חילוניות אחרות, כמו "כולנו" ו"ישראל ביתנו" – גם הן היו גדולות יותר אם כל בעלי זכות ההצבעה היו מממשים אותה.

לליכוד ולימין החילוני יש, אפוא, מאגר גדול יותר של "מצביעים רדומים", כך שעלייה בשיעורי ההצבעה יכולה לעזור לנתניהו ולליכוד, וגם לליברמן – ולהכשיל את "כחול לבן" ומפלגת העבודה.

2. איך זה בא לידי ביטוי ברחבי הארץ?

בטבלה מתחת ניתן לראות כיצד ביישובים יהודיים שבהם "כחול-לבן" זכתה באפריל בקולות רבים יותר (רמת השרון, גבעתיים, מעגן מיכאל), נרשם שיעור הצבעה גבוה יותר משמעותית מאשר ביישובים שבהם נרשמה תמיכה גבוהה יותר בליכוד (קרית שמונה, דימונה).

שיעור הצבעה גבוה במיוחד נרשם ביישובים חרדיים ובהתנחלויות (כמו בני ברק, אלעד וקרני שומרון), ושיעור הצבעה נמוך במיוחד נרשם ביישובים ערביים (עראבה, חורפיש). ומה משותף כמעט לכל היישובים בטבלה? ירידה בשיעור ההצבעה לעומת בחירות 2015.

השינוי בשיעור ההצבעה ביישובים נבחרים:

יישוב המפלגה הגדולה ביותר בבחירות 2019 אחוז הצבעה בבחירות 2015 אחוז הצבעה בבחירות ב2019
רמת השרון כחול לבן (56%) 75% 73%
גבעתיים כחול לבן (51%) 73% 71.5%
מעגן מיכאל כחול לבן (52%) 71% 69%
ראשון לציון כחול לבן והליכוד (34% כל אחת) 71% 68%
אשדוד הליכוד (34%) 67% 65%
מגדל העמק הליכוד (34%) 65% 63%
קרית שמונה הליכוד (49%) 61% 60%
דימונה הליכוד (56%) 61% 60%
אלעד ש"ס (46%) 89% 85%
בני ברק יהדות התורה (62%) 80% 77%
קרני שומרון איחוד מפלגות הימין (31%) 77% 77%
נצרת חד"ש-תע"ל (54%) 61% 40%
עראבה חד"ש-תע"ל (70%) 72% 59%
חורפיש כחול-לבן (35%) 53% 53%

2. מה גורם לאנשים ללכת לקלפי?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, עמית במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שההבדל בין אחוזי ההצבעה בין מגזרים בישראל נובע דווקא מסיבות חברתיות אוניברסליות.

"אנשים עם השכלה והכנסה גבוהים יותר מעורבים יותר פוליטית, חברים יותר במפלגות ומשתתפים יותר בבחירות. ככה זה בהרבה מדינות בעולם, בכל המדינות שבדקתי לגביהן את הנושא", הוא אומר.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה", מוסיף רהט.

"ככל שאנשים משכילים ועשירים יותר, וקרובים יותר למרכז הכלכלי-תרבותי של המדינה, הם מרגישים יותר כ'בעלי מניות', חשים שהמדינה 'שלהם' ורוצים לתת לשיטה לגיטימציה"

"לכן, המצביעים הפוטנציאליים של השמאל-מרכז מצביעים יותר מהמצביעים הפוטנציאליים של הימין. אצל הדתיים והערבים זה עובד הפוך, אבל במיינסטרים של החברה הישראלית, אחוזי ההצבעה הם בעיקר אתגר של הימין".

"כדי לגרום לאנשים משכבות חלשות להצביע, צריך ליצור אווירת תחרות ואיום, תחושה שהמדינה נמצאת בסכנה ובהתמודדות קיומית, של 'אנחנו' ו'הם' ושכל קול יכול להציל אותנו מ'הם'. תחושה כזו נותנת לאנשים הרגשה שהם משפיעים.

רהט מתייחס לאמירה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבחירות ב-2015 על כך ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כאל ההצלחה גדולה.

"שיעורי ההצבעה קפצו ב-15%, במיוחד ביישובים שבהם נמצא האלקטורט של נתניהו, ואין ספק שלתרגיל של נתניהו היה חלק גדול בזה. הוא יצר אווירת מתח ואיום שהעלתה את אחוזי ההצבעה בשני הצדדים – גם אצל הערבים. ועדיין, הזינוק בשיעורי ההצבעה לליכוד והרשימה המשותפת הגדיל יותר את הליכוד".

יש טענה לפיה כדי להעלות את שיעורי ההצבעה של החלשים, על הפוליטיקאים לעסוק יותר בקשיי היום-יום: שכר, דיור, קצבאות, בריאות. אתה מסכים?

"אני חושש שזו משאלת לב. במערכת הבחירות ב-2006, עמיר פרץ, מנהיג פועלים מזרחי מהדרום, עשה קמפיין שכולו חברתי.

"מצד אחד, פרץ שבר את מפת הגושים והצליח יותר מכל מנהיג אחר במפלגת העבודה לקחת קולות ממעוזי הליכוד, קולות שחזרו לליכוד בבחירות הבאות.

"מצד שני, אחוזי ההצבעה באותה מערכת בחירות היו הנמוכים בתולדות המדינה, והירידה בהצבעה הייתה חדה במיוחד בפריפריה. כך שהאג'נדה החברתית יכולה להשפיע על מי שכבר מצביע, אבל לא להעלות את שיעורי ההצבעה".

בקרב מצביעי השמאל-מרכז, אחרי הרבה שנות שלטון ימין, יש שיח שמדבר על פסיביות וייאוש, שאומר "אנחנו כבר לא מרגישים שייכים". השיח הזה לא סותר את מה שאתה אומר על תחושת שייכות גדולה יותר אצל אותם מצביעים?

"הוא סותר, אבל זה שיח שלא מתבטא בנתונים ואני לא מכיר מחקר שמאושש אותו. ייתכן שזאת פשוט 'פריקת קיטור', ייתכן שיש ירידה בתחושת השייכות בשמאל-מרכז, אבל היא עדיין גבוהה יותר מאשר אצל מצביעי ימין, וייתכן שזה יבוא לידי ביטוי בירידה עתידית באחוזי ההצבעה בשמאל-מרכז".

3. מדוע שיעור ההצבעה בישראל יורד?

שיעורי ההצבעה בישראל ירדו במשך השנים בתלילות. משנות ה-50 עד שנות ה-90 עמדו שיעורי ההצבעה לכנסת באופן קבוע בין 77% ל-83% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות לכנסת ה-16 בשנת 2003 צנח שיעור ההצבעה ל-68.9%, וב-2006 הצביעו רק 63.5%. מאז שיעורי ההצבעה עלו מעט וב-2015 הם הגיעו ל72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 באפריל השנה שוב ירד שיעור ההצבעה ל-67.9%.

הירידה בשיעורי ההצבעה הייתה משותפת לכל מגזרי החברה הישראלית, אבל קצב הירידה ושיעורי ההצבעה שונים באופן חד ממגזר למגזר.

"הירידה בשיעורי ההצבעה היא תופעה שהתרחשה בהרבה מדינות וקשורה לאינדיבידואליזציה של החברה", אומר רהט, "היא לא קרתה במדינות שבהן תמיד היו אחוזי הצבעה נמוכים, כמו ארצות הברית, אבל קרתה ברוב המדינות המערביות שבהן היו בעבר אחוזי הצבעה גבוהים.

גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
גידי רהט (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"פעם המפלגות היו חזקות יותר, והיה להן כושר מוביליזציה גבוה. אנשים רבים היו חברי מפלגה וכל חבר מפלגה גרר איתו אנשים לקלפי. מאחורי המפלגות עמדו גופים קהילתיים חזקים. באירופה בשנות ה-60, הכנסייה עמדה מאחורי הימין והאיגודים המקצועיים מאחורי השמאל.

"הגופים הללו נתנו לאנשים תחושת שייכות וקהילה שבה הם נפגשו ודחפו אלה את אלה להצביע. האיגוד המקצועי היה גם קבוצת כדורגל ובארץ גם קופת חולים ואפילו בנק. ההצבעה הייתה פועל יוצא. מאז הפכנו לאוסף אינדיבידואלים. אפילו בקיבוצים כבר אין חדר אוכל שבו נפגשים".

"בישראל קרו שני דברים ייחודיים: ראשית, התהליך הזה פסח על הדתיים. באירופה האיגודים המקצועיים והכנסיות התרוקנו – בארץ בתי הכנסת נשארו מלאים והדתיים עדיין פועלים כקהילה, וזה מתבטא באחוזי ההצבעה שלהם".

"שנית, התהליך בארץ התרחש מאוחר, בבחירות 2001 ו-2003, ואני חושב שזה קשור למהפך של 1977 שיצר כמעט שוויון קבוע בין הגושים, ותיקו יוצר את האווירה התחרותית שמביאה אנשים לקלפי. אריק שרון שבר את התיקו. מאז התוצאות נתפסות כצפויות מראש, והירידה באחוזי ההצבעה הגיעה גם אלינו".

הציבוריות הישראלית בשנות ה-80 וה-90 הייתה עסוקה בשאלת עתיד השטחים, וזה גם היה הנושא המרכזי במערכות הבחירות. מאז האינתיפאדה השנייה, הבעיה הזאת כמעט הודחקה מהשיח. זה קשור לירידה בהצבעה?

"כן, בעקיפין: עד האינתיפאדה הוויכוח על השטחים היה חלק מרכזי בתחרות בין הגושים, שמשכה אנשים לקלפי. האינתיפאדה יצרה קונצנזוס – בהתחלה בעד נסיגה ואחר כך לגישה שאין פרטנר. קונצנזוס מוריד מוטיבציה להצביע".

בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
בנימין נתניהו, ערב הקדמת הבחירות (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

4. מה יקרה בבחירות הקרובות בספטמבר?

כאשר אני שואל פרופ' רהט איך, להערכתו, תשפיע הקדמת הבחירות הקרובות על אחוזי ההצבעה, הוא משיב כי "בחירות חוזרות, במדינה שבה גם ככה לרוב מקדימים אותן, עשויות ליצור תופעה שנקראת 'עייפות המצביעים' (voter's fatigue). בשווייץ, למשל, יש אחוזי הצבעה נמוכים, כי שם מצביעים כמה פעמים בשנה על חוקים במשאלי עם.

"בעולם יש יחס הפוך בין מספר מערכות הבחירות לשיעור הצבעה: ה'התעייפות' היא לא מהליכה פיזית לקלפי, אלא מתחושה שהקול שלך חסר משמעות ומיותר".

ה'התעייפות' הזאת תהיה לדעתך כללית וחוצת-מגזרים או שיש מגזרים ש'יתעייפו' יותר ויצביעו פחות – מה שישפיע על תוצאת הבחירות?

"ההשפעה לא תהיה אחידה. בשני הציבורים עם שיעורי ההצבעה הכי נמוכים – הערבים והעולים – יכולה להיות דווקא עלייה באחוזי ההצבעה, בגלל אווירה תחרותית יותר. אם הרשימות הערביות יתאחדו שוב, סביר שיותר ערבים יצביעו כמו שההליכה הנפרדת הפחיתה בצורה חדה את אחוזי ההצבעה שלהם.

"ההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במעוזים של הליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ"

"בציבור העולים, ליברמן הצליח ליצור תחושה של רלוונטיות ואתגר שתמריץ בוחרים לקלפי. לא ברור אם העולים יצביעו דווקא לליברמן עצמו או למפלגות אחרות, 'כחול לבן' למשל. די ברור שתהיה הסתערות על הקול הרוסי והליכה חזקה של הליכוד על הראש האישי של ליברמן, ואלה גורמים שממריצים הצבעה.

"הציבורים שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים – קודם כל הציבור הדתי ואחריו הציבור החילוני המבוסס – ימשיכו להצביע בגלל תחושת השייכות והתחושה שגנץ קיבל מועד ב' לניסיון להפיל את נתניהו".

"לכן אני חושב שההתעייפות תורגש במיוחד בפריפריה, במקומות שבהם מצביעים לליכוד. העייפות הכללית עשויה להשתלב אצל מצביעי נתניהו בכעס על הקדמת הבחירות. זה לא אומר שהם יצביעו לגנץ, וסביר יותר שהם יגיבו כפי שהגיבו במערכות בחירות קודמות ורק במספרים גבוהים יותר: 'לא נצביע לשמאל, אבל גם לא לביבי, אלא פשוט לא נצביע בכלל'. אחוזי ההצבעה במעוזי הליכוד במערכת הבחירות הזאת הם האתגר הכי גדול של נתניהו".

עוד 1,412 מילים
כל הזמן // יום שני, 27 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־234 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

הממשלה אישרה להמשיך לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

גנץ על חוק הגיוס: "הוכחה כואבת שבקרב שרי הממשלה פוליטיקה קודמת לביטחון ישראל" ● היועמ"שית הזהירה: "יש 'רפורמה שקטה' וחשש ממשי לפוליטיזציה של המשטרה" ● איזנקוט בדיון חסוי: צריך להגיע לסיום לחימה ברפיח ולהתקדם בעסקת חטופים ● המפכ"ל החרים את טקס מינוי נציב שב"ס ברקע העימות עם בן גביר ● נשיא צרפת מקרון: "זועם על התקיפות הישראליות שהרגו עקורים רבים ברפיח, הפסקת אש עכשיו"

עוד 36 עדכונים

אי החזרת העובדים הפלסטינים היא פתח לשחיתות ולניצול

פלסטינים מורשים לעבוד בהתנחלויות ובקו התפר – אבל לא בישראל ● במקום להחזיר אותם בהדרגה לתוך הקו הירוק, הממשלה הכפילה פי שלושה את מספר קבלני כוח האדם שיביאו עובדים מחו"ל ● ההחלטה פותחת פרצה ענקית להון שחור, שחיתות והעסקה נצלנית ● יו"ר ועדת העובדים הזרים: "עד מתי האנרכיה תמשיך ללוות אותנו?"

עוד 970 מילים

למקרה שפיספסת

האם מוזיאון פולין בוורשה הוא באמת מוזיאון יהודי?

האם מוזיאון פולין בוורשה לתולדות יהודי פולין הוא באמת מוזיאון יהודי? האם הוא יכול להשתמש בשם "מוזיאון"? לא בטוח. משהו קורה במוזיאון פולין. יותר מידי תקלות, בורות גדולה מדי, ויותר מידי מקרים – מעלים את השאלות הללו.  

*  *  *

רבים מהמבקרים בפולין ובמיוחד בוורשה, מקדישים כמה שעות לביקור במוזיאון היהודי של פולין – MUSEUM POLIN, מוסד שהוקם לפני כ-20 שנה. כמעט כל משלחות הנוער שמגיעות לפולין (ויתחדשו בקרוב) מבקרות במוזיאון פולין, שאמור להיות קורת הגג להיסטוריה ולסיפור היהודיים של פולין, מעטפת לאלף שנות היסטוריה של העם היהודי בפולין.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 795 מילים

השמרנים צפויים לספוג תבוסה קשה בבחירות שעליהן הכריז במפתיע ראש ממשלת בריטניה ● סונאק מקווה שהבריטים ייטו לו חסד בעקבות השיפור במצבם הכלכלי, אבל אם הוא באמת ינצח – זו תהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הבריטית ● בניגוד לממשלת ישראל, הבחירות הוכרזו למרות פיגור בסקרים וללא משיכת זמן והיאחזות נואשת בעטיני השלטון ● פרשנות

עוד 1,188 מילים

תגובות אחרונות

אז מה קורה בין ישראל וחזבאללה?

המלחמה בעזה מול חמאס, והלחימה בצפון מול חזבאללה, מוסיפים "ללכת יד ביד" החל מה-8 באוקטובר. מנהיג חזבאללה הבהיר לאורך כל הדרך, כי לא תיתכן הפסקת-אש בצפון בטרם זו תושג בדרום. לפי שעה הוא עומד בדיבורו למרות האבדות שהארגון סובל.

מבחינות רבות ניתן לומר, שחסן נסראללה "סנדל" את עצמו סביב הזיקה שיצר בין שתי החזיתות, אולם המשכה העקבי לאורך החודשים האחרונים מעיד על כך, שלא ניתן לצפות שיזנח את המדיניות ודפוס הפעולה הללו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 586 מילים

עקורים

מירי רגב זה רק סימפטום

ב־2002 נחשף כי סגנית השר נעמי בלומנטל שכרה סוויטות לפעילי ליכוד, כדי שיסייעו לה בבחירות הפנימיות ● ליד השרה מירי רגב ומעלליה, נראית העבירה של בלומנטל כמו בדיחה מינורית ● מה שעצוב בכל סיפור המערכת המושחתת הזו הוא שהמערכת לא משתנה, או בעצם משתנה לרעה ● אפשר לפרק את השחיתות רק בדרך אחת: בחירה של חברי הכנסת בקלפי ● פרשנות

עוד 1,061 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשל האמריקאי שוקל הטלת סנקציות על פורעי חוק שתקפו משאיות שנשאו סיוע

סמל ראשון סהר סודאי (20), ששירת בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב צפון הרצועה; סמל ראשון בצלאל צבי קובץ (20), ששירת בחטיבת כפיר ונפגע באורח קשה בשבוע שעבר בקרב בבית חאנון, מת מפצעיו ● צה"ל החליט להדיח משירות מילואים את החייל שאיים בסרטון שיסרב פקודה ● אלפים ניסו לעלות להר מירון חרף האיסור; המשטרה חסמה אותם, ועימותים התגלעו בין הצדדים

עוד 47 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

ממשלת ישראל ממשיכה לדהור אל הקצה הדתי-משיחי

חסימה משולבת של נתיבי איילון ושל מסילת הרכבת היא יריקה בוטה של הממשלה בפרצופם של הישראלים והחיילים המשרתים ● לעומת זאת, מדינת גוש דן מרחיבה את האוטונומיה החילונית-ליברלית עם הצטרפות רעננה והרצליה ל"נעים בסופ"ש" ● בזמן שעיריות מבטלות אירועי ל"ג בעומר, בבית שמש עוד לפני שהובער הגיץ הראשון כבר יש אדמה חרוכה ● והמלצות לטיול ירוק בפראג

עוד 1,024 מילים
היום ה־232 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

עינב צנגאוקר, שבנה חטוף: ללא עסקה, תכפה הפסקת המלחמה – והחטופים יישארו ברצועה

ראש המוסד שב מפריז, שם נועד עם ראש ה־CIA ועם ראש ממשלת קטאר; בפגישתם סוכם שהמשא ומתן בין ישראל לחמאס יחודש בימים הקרובים על בסיס הצעות חדשות של קטאר ומצרים ● לוחם נפצע באורח קשה בקרב בצפון הרצועה ● חרף האיסור מאות מתפללים הגיעו לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון

עוד 26 עדכונים
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

ההצעה של ביידן לשני עימותים מול טראמפ חושפת חולשה

הציפייה השנה הייתה שדווקא טראמפ יתחמק מעימות מול ביידן. במקום זאת, הוא קפץ על ההצעה מייד ● לא שהמילה של טראמפ שווה משהו: במשפטו הפלילי התחייב שוב ושוב לעלות על דוכן העדים - אבל בסוף ויתר ● בינתיים, שינויים טקטוניים בחברה האמריקאית, כמו גם עדכונים בתשתית הבחירות בארה"ב, פועלים לרעת הדמוקרטים ● ורגע אנושי מרשים של ביידן השבוע

עוד 1,196 מילים

המדינה הפלסטינית כבר יוצאת לדרך – עם או בלי הסכמתה של מדינת ישראל ● הנשיא ראיסי מת, המשטר האיראני מחפש מחליף ● האם רוסיה תשלח זרמים של פליטים לוביים אל חופי אירופה? ● סטארבקס תורמת מיליון ארוחות לפלסטינים בניסיון לסיים את החרם ● והשבוע ב-1967 – מצרים חוסמת את מצרי טיראן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,179 מילים ו-1 תגובות

חמישה מ-15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק, כולל אהרן ברק, ליוו את החלטת בית הדין אתמול בפרשנות - וארבעה מהם קבעו כי הצו המורה לעצור את הלחימה ברפיח למעשה מוגבל רק למובן מאליו: הימנעות מפעולות שיש בהן חשש להשמדת עם ● השורה התחתונה היא שבפעם הרביעית ברציפות, בית הדין למעשה דחה את הבקשה של דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה ● פרשנות

עוד 1,203 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה