נושא
פרשת בזק

בזק, טיסנקרופ, והמיליארדר החדש

בעיצומה של חקירת המשטרה בפרשת הצוללות, רכש המיליארדר היהודי-אמריקאי פול סינגר מניות בתאגיד הגרמני ״טיסנקרופ״ ● קודם לכן, בעיצומה של החקירה בפרשת 4000, רכש מניות ב״בזק״ ● סינגר, שהוגדר על ידי בלומברג כ“משקיע הכי מפחיד בעולם”, גם מממן בישראל את עמותת ההיי-טק המרשימה, “סטארט אפ ניישן סנטרל“ ● מיהו המיליארדר המסתורי ומה מעשיו פה?

פול סינגר, דצמבר 2018 (צילום: AP Photo/Kevin Hagen)
AP Photo/Kevin Hagen

בעיצומה של חקירת המשטרה בפרשת הצוללות, רכש המיליארדר היהודי-אמריקאי פול סינגר מניות בתאגיד הגרמני ״טיסנקרופ״ ● קודם לכן, בעיצומה של החקירה בפרשת 4000, רכש מניות ב״בזק״ ● סינגר, שהוגדר על ידי בלומברג כ“משקיע הכי מפחיד בעולם”, גם מממן בישראל את עמותת ההיי-טק המרשימה, “סטארט אפ ניישן סנטרל“ ● מיהו המיליארדר המסתורי ומה מעשיו פה?

עוד 2,126 מילים ו-1 תגובות

שאול אלוביץ' דורש מ"מגדל" לממן את הגנתו בתיק 4000

אלוביץ' היה מבוטח במסגרת תפקידו כיו"ר בזק ב"ביטוח דירקטורים" - כיסוי מפני הסתבכויות משפטיות במסגרת החברה, וכעת הוא מבקש מחברת הביטוח לכסות את הוצאות ייצוגו המוערכות בכ-7.5 מיליון שקלים

שאול אלוביץ' (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
שאול אלוביץ'

יו"ר בזק לשעבר, שאול אלוביץ', אשתו אורנה אלוביץ' ובנו אור אלוביץ' ששימשו כדירקטורים בבזק עתרו אתמול (ד') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עורך הדין חיים קליר נגד חברת הביטוח "מגדל" וביקשו לחייב את החברה לממן להם את עלויות הגנתם המשפטית במסגרת החשדות נגדם ב"תיק 4000", שבו מעורב כחשוד גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

היקף התביעה הוא כ-2.784 מיליון שקלים בנוסף לריבית והצמדה ולשכר טירחה.

לפי התביעה, בני משפחת אלוביץ' היו מכוסים ב"מגדל" על "ביטוח דירקטורים" – המבטח את הגנתם המשפטית בהליכים משפטיים שינוהלו נגדם בהקשר לתפקידם כנושאי משרה בבזק. ואולם, לפי התביעה, "כשנפל עליהם מקרה ביטוח הנתבעת (מגדל) הנתבעת הפנתה אליהם עורף אפילו מבלי לנמק והפסיקה".

כתב תביעה – שאול אלוביץ' ואח' נגד מגדל – (1)

"זכותו של אדם להיות מיוצג על-ידי עורך דין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית הבאה להגשים את זכויות האדם 'להגנה על חייו, גופו וכבודו וחירותו האישית" נכתב בתביעה.

בני משפחת אלוביץ' חשודים בעבירות על חוקי ניירות ערך והאיסור להלבנת הון במסגרת עסקת מכירת מניות יורוקום מ-yes לבזק. בני המשפחה נעצרו ונחקרו מאות פעמים ושהו במעצר בית.

בהמשך, נחקרו שאול ואורנה אלוביץ' גם ב"פרשה 4000", שבה נבדק החשד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, העניק לבזק הקלות רגולטוריות תמורת סיקור אוהד באתר החדשות וואלה אשר בבעלות בזק. המשטרה המליצה להעמיד את בני הזוג אלוביץ' לדין בפרשה והפרקליטות הודיעה שבכוונתה להעמידם לדין בחשד לעבירות על חוק העונשין, חוק ניירות ערך וחוק איסור הלבנת הון

"על מנת להגן על עצמם ולממש זכותם החוקתית שכרו התובעים במהלך החקירות עורכי-דין שהעניקו להם ייצוג בבית המשפט ובדיונים להארכת מעצר, פגישות בלה"ב 433, טיפול בשחרור בערבות ובתנאים מגבילים, ייעוץ משפטי והכנה לחקירות, שיחות והגשת בקשות לבית המשפט, ועוד", נכתב בתביעה.

"אם בעקבות השימוע יוחלט להעמיד את התובעים לדין בהגשת כתבי אישום, צפוי התובע 1 לעוד שנים רבות של התדיינויות משפטיות שסופן מי ישורנו והוא ייאלץ אפוא לשאת בהוצאות התגוננות הכוללות שכר טרחת עורכי הדין והוצאות משפטיות אחרות בסכומי עתק – בשעה שחברת מגדל מתנערת מחובתה לממן את הוצאות ההתגוננות וזאת בניגוד להתחייבותה המפורשת".

לפי התביעה, "מגדל" הסכימה לשלם לבני משפחת אלוביץ' סכום חד פעמי של 200 אלף שקלים, שהוצג כ"מחווה של רצון טוב", בתנאי שהם יוותרו על כל דרישה נוספת, ומבלי לנמק את סירובם לממן את מלוא הייעוץ המשפטי.

בני המשפחה מעריכים שהוצאות הגנתם המשפטית עשויות להגיע לכ-7.5 מיליון שקלים, אך בשלב זה הם תובעים "רק" 2.784 מיליון שקלים לכיסוי הוצאות הגנתם עד כה, ומודיעים שהם שומרים לעצמם את הזכות להגדיל את סכום התביעה בהתאם להיקף ההוצאות בפועל בהמשך ההליכים המשפטיים נגדם.

מחברת "מגדל" נמסר ל"זמן ישראל" בתגובה: "התביעה טרם התקבלה במשרדי החברה. לכשכנקבל אותה היא תטופל בהליכים המשפטיים הרגילים".

 

 

 

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 405 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 21 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
בנימין נתניהו עף על עצמו בקייב (צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky)
AP Photo/Efrem Lukatsky

פרשנות בסוף, זה נגמר בפיתוח התיירות הישראלית לאומן

למרות ההצהרות הפומפוזיות, המצעדים הצבאיים והתמונות החגיגיות, בנימין נתניהו חזר מאוקראינה עם הישגים שהם כמעט חסרי משמעות

עוד 595 מילים
גיא זהר גיא זהר

איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה?

מיקה ומאורין בעת הגירוש מביתן

קאדי נכנסה לחיי באמצע שנות העשרים שלה, היא הגיעה מנפאל, אם צעירה לשני בנים, שלא ידעה לא אנגלית ולא עברית.

מחלת הסרטן של אבי פגעה בתפקודו. הואיל ובעשור האחרון לחייו הוא הקים מעבדה לאיתור מוקדם של מחלת הסרטן במרכז הרפואי זיו שבצפת, מרכז חייו היה בצפון, בעוד שמרכז חיי וחיי אחיי היה במרכז.

היות שלא אני ולא אחיי היינו מוכנים לעצור את חיינו ולהפוך למטפלים סעודים, נדרשנו להסתמך על עובדת זרה, כזו שתהיי עם אבי 24/7, תבשל עבורו, תרחץ אותו ותנקה את ישבנו.

כשהגעתי לבקרו בדירת החדר וחצי שלו בראש פינה, לא יכולתי שלא לחוש צער על האישה הצעירה שנדרשה לטפל באבי, כשהיא רחוקה מביתה, רחוקה מילדיה, לכודה בדירה קטנה עם אדם שהיא לא מכירה ובוודאי שאינה אוהבת.

כשהגעתי לבקר את אבי בדירתו בראש פינה, לא יכולתי שלא לחוש צער על האישה הצעירה שנדרשה לטפל בו, כשהיא רחוקה מביתה ומילדיה, לכודה בדירת חדר וחצי עם אדם שאינה מכירה ואינה אוהבת

בואו נהיה גלוים, המחשבה על ניקוי ישבנו של אבי, פשוט הגעילה אותי, אז ״הפתרון״ היה לנצל את מצוקתה הכלכלית של אישה אחרת.

אבי שהיה אדם לא חביב, קצר רוח ומתנשא, גילה בסוף ימיו מעט אנושיות, ונהג בקאדי באדיבות גדולה. הוא השתדל להעניק לה תחושת בית, עודד אותה לצאת לפגוש חברות ובלילות השתדל, כמה שיכול היה, שלא להעירה. אם יש משהו שעליו אני אסירת תודה לאבי, זה על היחס שלו לאישה הצעירה שבקושי היתה יכולה לתקשר עמו.

בשבוע האחרון לחייו, כשהוא נע בין צלילות הדעת לבין העדרה, הוא ביקש ממני שאדאג לקאדי לאחר מותו.

תחילה חשבתי שהוא אינו מפוקס, ואולי בשל הטיפול המסור שהעניקה לו, הוא חשב אותה לקרובת משפחה, שמותו עלול להשפיע עליה. רק מאוחר יותר, הבנתי שאבי היה מאוד מודע, וכי בקשתו נבעה מהבנה שהתגבשה בחודשים שקאדי היתה עמו.

רק עם מותו, נחשפתי למציאות האפלה של העובדות הזרות בישראל. קאדי מסרה לי את המפתחות לדירת החדר וחצי עוד כשאבי שהה בבית החולים. כאשר שאלתיה היכן היא תישן, השיבה שתלך לדירה, ששכרה לסופי השבוע בחצור הגלילית יחד עם חברותיה, שגם הן זקוקות לדירה ביום החופשה שלהן.

קאדי לא הסכימה ללכת לדירתו של אבי להוציא את חפציה בלעדי, שלא אחשוד חלילה שלקחה לעצמה משהו שאינו שלה. חשתי צביטה ענקית בלבי, שכך חשה האישה שטיפלה באבי במסירות אין סופית, משימה שהיה עלי לעשותה, אך העדפתי שמישהי אחרת תעשה זאת במקומי.

לאחר שפיניתי את חפציו של אבי, התפנתי לסייע לקאדי למצוא ״קשיש״ אחר בו תוכל לטפל. הבנתי שבמהלך עשרת החודשים בהן טיפלה באבי, היא למעשה לא הרוויחה כמעט כלום.

בדומה לעובדות זרות נוספות, קאדי נאלצה לשלם לקבלני כוח האדם בנפאל וכאן בישראל עשרות אלפי שקלים על מנת ״לזכות״ בהזדמנות לטפל בהורינו הקשישים, וכי רק לאחר תקופה לא קצרה – הן מתחילות להרוויח מהעבודה הקשה הזו מספיק כדי שתוכלנה לשלוח למשפחתן כסף הנחוץ למחייה.

בעל הדירה, אדם אדיב בד״כ, זרק הערה שצרבה את נשמתי: ״איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה בשביל כמה שקלים?״. ״אמא, שמוכנה לעשות הכל למען אותם ילדים", עניתי. 

בעת שארזתי את חפציו של אבי, ביקשתי להשאיר אצל בעל הדירה את המיטה שאבי קנה לקאדי, בתקווה שהמיטה תשמש אותה. בעל הדירה, אדם אדיב בד״כ, זרק הערה שצרבה את נשמתי: ״איזו אמא עוזבת ככה את ילדיה הקטנים ונוסעת למדינה רחוקה בשביל כמה שקלים?״.

״אמא, שמוכנה לעשות הכל למען אותם ילדים, ועל הדרך מוכנה לעשות למען אדם זר יותר מאשר ילדיו שלו.״ השבתי בכעס. ״היא בוודאי אמא טובה ממני״, הוספתי למען הסר ספק.

עברו כמעט שני עשורים, וקאדי עודנה כאן, מטפלת בהורים קשישים, במסירות אין קץ. היא הקריבה את חייה למען ילדיה, שזכו לחינוך טוב. על אף שאביהם מצא אישה אחרת, והוריה המבוגרים חלו ונדרשו לטיפולים, שקאדי הצליחה לממן, היא עצמה לא ממש חייתה.

תמיד לכודה בדירות או באותו החדר עם אדם מבוגר, שהיא נדרשת לתת לו טיפול כמעט 24/7. לא פעם סבלה מיחס משפיל ואף מתעמר מצד הקשישים או בני משפחותיהם. זמן חופשי לעצמה כמעט שאין לה.

כשאני נוסעת לבקרה, אלו ביקורים חטופים מחוץ לדירת הקשיש, כשהיא כל הזמן מודאגת שיזדקקו לה. ״אחותי הישראלית״ היא מכנה אותי, ואני חשה בעיקר צער גדול על שאינני עוזרת מספיק לאחות זו.

קאדי הקריבה את חייה למען ילדיה, שזכו לחינוך טוב. על אף שאביהם מצא אישה אחרת, והוריה המבוגרים חלו ונדרשו לטיפולים, שקאדי מימנה, היא עצמה לא ממש חייתה

קאדי לא הקימה משפחה כאן, בדומה לעובדות זרות רבות. היא אינה ״מהגרת״, על אף שישראל הפכה למרכז חייה. היא לא הגיעה לכאן כמהגרת. למרות שלא ברחה ממולדתה בשל סכנה מוחשית או בשל רדיפות – היא נאלצה לעזוב את ביתה, את משפחתה ואת ילדיה הקטנים בשל צורך כלכלי. צורך קיומי ממשי.

אמנת הפליטים (1951) לא מכירה בפליטות כלכלית כעילה המקימה לאדם זכות לפליטות. אולי הגיעה העת לשנות מעט את האמנה שנכתבה לפני 68 שנה?

במציאות הנוכחית, הסיבות לפליטות רבות ומגוונות ואינן יכולות להיקבע רק על פי סעיף 1 לאמנה (כפי שתוקן בפרוטוקול משנת 1967), המגדירות פליט כאדם:
"הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ, או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;". הגדרה צרה זו, למעשה מותירה פליטים רבים מחוץ למעגל הפליטות. פליטי סוריה לדוגמה.

האירועים האחרונים – שבם מדינת ישראל כלאה אמהות מהפיליפינים יחד עם ילדיהן במטרה לגרשם למדינת המוצא של האם – למעשה מדגימים לנו עד כמה ריענון הגדרת ״מיהו פליט״ חיונית עבור החברה האנושית בכללותה.

הטענה שלאמהות אלו לא נשקפת סכנת חיים עם החזרתם למדינות המוצא, עומדת בניגוד בולט לבחירה של אותן האמהות לשהות בכלא עם ילדיהן ולא לשוב ״הביתה״ כפי מבקשים בישראל להציג זאת.

כמו אותו בעל בית של אבי, יש מי שרואה בהתנהלות הזו ניצול ציני של הילדים, ואמהות גרועה. בדומה לתחושת הכעס והעלבון שחשתי אז, כך אני מרגישה גם עכשיו.

להניח שאינן אוהבות את הילדים בשל הבחירה המייסרת שלהן לשהות במתקן כליאה עם ילדיהן, זו אטימות מצד החברה הישראלית. העדר יכולת לקיים את ילדיהן במדינת המוצא, אינו דבר שיש להקל בו ראש

האמהות הללו נוהגות באומץ ומתוך נכונות להקריב הכל למען הסיכוי לחיים מעט יותר טובים עבור הילדים שלהן. למען עתידם הן מוכנות להיכלא יחד עם הילדים.

להניח שהן לא אוהבות את הילדים בשל הבחירה המייסרת שלהן לשהות במתקן כליאה עם ילדיהן, זו אטימות מצד החברה הישראלית. העדר יכולת לקיים את ילדיהן במדינת המוצא, אינו דבר שיש להקל בו ראש.

אינני רוצה להיכנס למובן מאליו בנוגע לזכות של כל אדם להקיים משפחה במדינה בה הוא חי. אומנם חיים של ״חסר מעמד״ אך במשך למעלה מעשור.

אני גם לא מוצאת טעם לשוב ולדוש בזכותו של ילד שנולד והתחנך בישראל, והוא חש זיקה למדינה, לתרבותה ואף לאנשיה, לחיות כאן כשווה בין שווים. הן מפאת הזמן שחלף מהולדתו ועד ״להיזכרות״ של המדינה ״בחוק״ שהיא מבקשת להחיל באופן רטרואקטיבי וזאת בניגוד לכל יסוד חוקתי.

גם על עבירות פשע, וילדים אלו לא פשעו, חלה התיישנות, שמונעת מהמדינה לתבוע אדם בחלוף השנים.

על מוסריות החוק, אפשר להתווכח, אך כפי שכתבה חברתי המוערכת רותי-אנטואנט לביא בפייסבוק לפני שבוע, עת גורש באישון לילה רוהאן בן ה-13 יחד עם אמו רוזמרי, לאחר שהיו כלואים למעלה משבוע במתקן יהלום שבנתב״ג:

״לכל מי שמספרים לי שהגירוש של הילדים נעשה על פי חוק, אני רוצה להזכיר לכם שגם ההוצאה לפועל חוקית במדינה הזו, וגם פינויים בדיור הציבורי חוקיים במדינה הזו, וגם לסלק א-נשים מביתם בשביל טייקונים ולעשות מליונים על גבם של מי שאין להם כמעט כלום חוקי במדינה הזו – אז יאללה, אמן שיתקעו לכם כל החוקים האלה בגרון ולא תצליחו לדבר או לכתוב ולפחות יהיה לנו קצת שקט בכל הסיוט החוקתי האיום הזה שמייצר השלטון״.

יש חוקים שאינם מוסרים, והשאלה היא האם יש לאכוף חוק נטול מוסר?
בענין זה אני נוטה לאמץ את האסכולה הנון-פוזיטיביסטית הטוענת שהנורמה המוסרית היא זו שקובעת את הנורמה המשפטית. אם הנורמה המשפטית אינה תואמת את אמת המוסר אזי – הנורמה המשפטית איננה תקפה.

חוק המכשיר את גירושם של ילדים שנולדו בישראל – שדוברים את שפתה חוגגים את חגיה וחשים הזדהות גדולה עם החברה הישראלית – אינו יכול להיחשב למוסרי.

מאורין בת העשר ואחותה מיקה בת השתים עשרה נעצרו בשעת בוקר מוקדמת עת פשטו פקחי ההגירה על ביתן. מאז יום ראשון הן נתונות במעצר יחד עם אמן, בכלא גבעון.

אביהן כלוא בנפרד מהילדות ומהאם. החשש הגדול של חבריהן הישראלים וגם של הקהילה הפיליפניות הוא, שבדומה לרוזמרי ובנה רוהאן, גם הם יגורשו מישראל, למדינה שהילדות כלל לא מכירות.

ואז בינגו: בגליון מתנוססת תמונה של נערה ונער צעירים, לבושי מדי צופים. הנערה, בת למהגרי העבודה, היא לא אחרת ממיקה, שנעצרה כאחרונת המבוקשים בשעות הבוקר המוקדמות עת ישנה במיטתה

לכל הסוגיה המטלטלת הזו נוסף מימד אירוני וזאת לאור הגליון של מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, העוסק ב״ישראלים צעירים״ תחת הכותרת: ״מולדת, חברה ואזרחות״.

בפרק שכותרתו ״על גרים ועל מהגרים״ מועלית על נס תרומתם לחקלאות של העובדים הזרים. מסופר שם על הפועלים המגיעים ממדינות כגון תיאלנד והפיליפינים. בד״כ מגיעים העובדים הזרים לבדם, כך כתבו בגליון, ״לעיתים הם פוגשים בני זוג ונולדים להם כאן ילדים.״

עוד כתוב שם: ״הילדים של מהגרי העבודה גדלים כאן בישראל ורובם מעולם לא ביקרו בארצות מוצאם. ישראל היא הבית שלהם והם מרגישים ישראלים.״

ואז בינגו: בגליון מתנוססת תמונה של נערה ונער צעירים, לבושי מדים של תנועת הצופים, הנערה בת למהגרי עבודה היא לא אחרת ממיקה שנעצרה כאחרונת המבוקשים בשעות הבוקר המוקדמות עת ישנה במיטתה.

מיקה מעידה על עצמה בגליון של מט"ח, העוסק להזכירכם, ״בישראלים צעירים״ שהיא בת להורים מהגרי עבודה ״שהגיעו לפני 20 שנה מהפיליפינים כדאי לעבוד כמטפלים בקשישים. כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא היינו בפיליפינים אבל אני יודעת טגאלוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן.״

אולי צריך לבקש ממט״ח, שיעדכנו את ניסוחם ויוסיפו, כי על אף שילדי מהגרי העבודה חשים שישראל היא ביתם, מדינת ישראל מתייחסת עליהם כפושעים שצריך לגרשם

אולי צריך לבקש ממט״ח, שיעדכנו את הניסוח שלהם, ויוסיפו שעל אף שילדי מהגרי העבודה חשים שישראל היא ביתם והם עצמם חשים כישראלים, מדינת ישראל, מתייחסת עליהם כפושעים שצריך לגרשם.

עבור שרי הפנים לדורותיהם, מיקה, מאורין, רוהאן ושאר הילדים שנולדו כאן, מהווים ״קלף פוליטי״ שנשלף גם לאחר שנים, והכל במטרה לעשות הון פוליטי.

האשמות בנוגע לשימוש ציני בילדים ראוי שנפנה לאריה דרעי ולבנימין נתניהו.

סיגל קוק אביבי היא פעילת זכויות אדם, כלת פרס ע״ש ישעיהו ליבוביץ לשנת 2018 על הפעילות למען מבקשי המקלט בישראל. הגישה עתירה לעליון ביצוגו של עו״ד איתי מק למניעת גירושם של מבקשי מקלט יחד עם 119 אקטיבסטים. עתירה זו שמה קץ למדניות הגירוש בכפיה שתוכננה לאפריל 2018. סטודנטית למשפטים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,585 מילים

ראש המטה של גנץ הוא שהזמין את חקירת ההדלפות; ייתכן שיו"ר כחול לבן לא היה מודע לה

גנץ הכחיש את הדיווח על חבר כנסת שהדליף מידע פנימי ● הליכוד חתם על הסכם עודפים עם ימינה, המחנה הדמוקרטי - עם כחול לבן ● ריבלין בביקורת על טראמפ: הקשר בין ישראל וארצות הברית לא מבוסס על חיבור מפלגתי ● סמוטריץ' אמר ש"שירות ביחידות מעורבות פוגע במבצעיות צה"ל" וזכה לקיתונות של ביקורת ● בג"ץ הקפיא את מינוי אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים

יושב ראש כחול לבן, בני גנץ (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
יושב ראש כחול לבן, בני גנץ
עוד 33 עדכונים

למקרה שפיספסת

נשיא המדינה ראובן ריבלין  מבקר במתקן ההתפלה שורק, ארכיון (צילום: מארק ניימן לע"מ)
מארק ניימן לע"מ

הסערה בכוס המים בפעם הבאה זה עלול להיות הרבה יותר מסוכן

איש לא נפגע בפרשת המים המותפלים שמדדיהם זויפו, אבל הקלות שבה ניתן לשחק עם המים בברזים צריכה להדאיג את כולנו ● שוב התברר שהמדינה נרדמה בשמירה על האינטרס הציבורי

עוד 615 מילים

שבריר השניה בין נשיפה לשאיפה

 (צילום: הילה שילוני)
הילה שילוני
נשות הכותל בחודש אלול

נשימה/ אגי משעול

לא בשאיפה
כי אם במורד הנשיפה
בתחתיתה
בהפוגה הקטנה
הכמעט לא מורגשת
שם
לפני תנופת החיים
הממלאת שוב את הראות
ודוחקת כל ריק
לצדדים
ולא בשפיץ המחשבה
לא כשהיא חדה
מבריקה
או מפתלת את עצמה
כי אם בדהותה
כשהיא מתפוגגת אל הסתם הנבהה
לפני שהוא מתכסה
במחשבה אחרת
שם
לשם אני
גם אם אתמיד בכשלוני
לזכור.

 

אין כמו השיר של משעול כדי לתאר את הימים ימי תחילת אלול, ימי קול השופר.
האוויר הנכנס פנימה אל תוך השופר ומוציא מתוכו קולות של שברים. אותם קולות בתוכנו שאין להם מילים מדויקות.

הימים ימי תחילת אלול, ימי קול השופר. האוויר הנכנס פנימה אל תוך השופר ומוציא מתוכו קולות של שברים. אותם קולות בתוכנו שאין להם מילים מדויקות

שאלות, ספקות, מחשבות, פחדים. שמחה והתרגשות לקראת עוד שנה חדשה.  אנחנו נושמים באופן אוטומטי מבלי לשים לב,  והנה ברגע תקיעות השופר -הנשימה האוטומטית הופכת להיות מלאה בכוונה, בתפילה, בבקשה ובעיקר בתשומת לב לעיקר, הלא הם החיים עצמם.

שבריר שנייה בין שאיפה לנשיפה.
אותו רגע שבין השנה הקודמת לשנה הבאה.
אותה הפוגה קטנה וכמעט לא מורגשת.

שם לפני תנופת החיים הממלאת שוב את הריאות, לפני שנכנס לתוך אותה תזזיתיות של עשייה ושאיפות הדוחקת כל ריק לצדדים. בדיוק ברגע הזה שבו אנחנו נמצאים עכשיו.

רגע של הפוגה שבין המחשבות, של התפוגגות כל אותן מחשבות על מה שהיה,  רגע לפני שהבהייה הזו מתכסה במחשבות חדשות על לאן? ומתי? וכמה? ועל מה שיהיה? לשם אני רוצה להגיע גם אם אתמיד בכשלוני לזכור.

ביום א' כ"ד באב, ה25.8 בשעה 16:30, תתקיים סדנת תקיעה בשופר עם נשות הכותל, כהכנה לראש חודש אלול. בסדנה נלמד על מקור השופר ביהדות, האם מותר לנשים לתקוע בשופר? בהתנסות מעשית נלמד כיצד לתקוע בשופר. האירוע
יתקיים בתחנת הקריאה שבפינת רחובות מסריק והרכבת (על פארק המסילה), ירושלים. הכניסה חינם ומיועדת לכולן/ם.

אביגיל אנטמן היא חברת הנהלת נשות הכותל. תושבת ירושלים, משוררת, מורה לספרות ומחנכת בתיכון המסורתי בירושלים. חברת ארגון 'קולך'- פורום נשים דתיות. בעלת טור קבוע על פרשת השבוע. חברת קהילת 'שירה חדשה' מאז היווסדה ב-2002. גדלה ברובע היהודי ונהגה להתפלל מידי שבת בכותל המערבי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 253 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
יהדות ארה״ב סוערת והממשלה בישראל שותקת

איימן עודה: "טראמפ אנטישמי ונתניהו שותק שתיקה דוחה"

עודה הוא ראש המפלגה הראשון שתקף את התבטאותו של נשיא ארה"ב נגד היהודים ● מנכ"ל התנועה הרפורמית: "נתניהו הפך את עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי על חשבון האינטרסים של ישראל והעם היהודי" ● בליכוד ובימינה מעדיפים לשתוק ● והיחיד שמסכים עם טראמפ הוא ברוך מרזל

ח"כ איימן עודה (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)
יונתן סינדל / פלאש 90
ח"כ איימן עודה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה הוא ראש המפלגה הראשון בפוליטיקה הישראלית שמגיב להתבטאותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לפיה "היהודים שמצביעים למפלגה הדמוקרטית הם או בורים או לא נאמנים".

עודה מסר לזמן ישראל: "בסוף כל משפט איסלמופובי שמישהו אומר מסתתרת אמירה אנטישמית. אני לא יודע מה יותר דוחה, האמירה האנטישמית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, או השתיקה הצבועה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו".

לעומת הביקורת החריפה שעוררו דבריו של טראמפ בקרב יהודי ארצות הברית, בהנהגה הישראלית שותקים.

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

"נתניהו הפך את עצמו לשותף נלהב של האנטישמים"

עד כה, הגיבו לדבריו של טראמפ רק קומץ פוליטיקאים ישראלים. נתניהו ויו"ר ימינה איילת שקד, סירבו להתייחס לדבריו של טראמפ, וכך גם שאר הבכירים במפלגות המרכזיות, כולל הליכוד, כחול-לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר.

היחיד מהליכוד שהגיב, בזהירות רבה, היה ח"כ גדעון סער, שאמר בראיון לגלי צה"ל: "צריך להיות זהירים כדי לשמור על התמיכה בישראל גם במערכת הפוליטית וגם בציבור האמריקאי".

״בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים"

יו"ר המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ, טרם הגיב, ועד כה היחידה ממפלגתו שהגיבה הייתה ח"כ תמר זנדברג שאמרה: "הטלת ספק ב'נאמנות' מיעוטים מהדהדת מאנטישמיות, שהופנתה נגד העם היהודי במשך דורות. במקום שראש ממשלת ישראל יהיה הראשון לדרוש התנצלות, נתניהו ממשיך להעדיף את הברית עם טראמפ".

ואילו ח"כ עופר כסיף מהרשימה המשותפת אמר: "טראמפ אמר שרוב יהודי ארה"ב אינם נאמנים. בעולם נורמלי, נשיא שהיה מדבר ככה על יהודי ארצו היה זוכה לגינוי החריף ביותר מראש ממשלת ישראל. אבל לא במקרה של נתניהו.

"בזמן שטראמפ מסית לאנטישמיות, נאלם נתניהו דום. אותו נתניהו גם אירח בארץ את נשיא הפיליפינים, שהשווה את עצמו להיטלר. בכל ההיסטוריה היהודית לא קם מנהיג שהיה מוכן להיות שותף כה נלהב של אנטישמים".

מרזל: "טראמפ צודק"

היחיד שגיבה פומבית את דברי טראמפ הוא ברוך מרזל ממפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית". מרזל אמר לזמן ישראל: "הדבר האחרון שאפשר להאשים את טראמפ ואת האמירה הזאת היא שזאת אמירה אנטישמית. הרי אכפת לו מארץ ישראל ומעם ישראל יותר מלכל נשיא אחר. זה לא אומר שאמירתו נכונה".

ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
ברוך מרזל (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לדברי מרזל: "לא צריך לעשות הכללות, יש הרבה חברים ומצביעים במפלגה הדמוקרטית וחלקם אנשים טובים, אפילו חברים שלי. ועם זאת, טראמפ צודק בכך שיש ביהדות ארצות הברית גורמים, כמו הרפורמים למשל, שארץ ישראל ועם ישראל הם לא הדבר הכי חשוב בשבילם, הם קודם כל אמריקאים ואפשר להגיד שהם לא נאמנים לעם שלהם, אולי אף בוגדים בעמם אם הם בכלל נשארו יהודים".

הרב קריב: "נתניהו היה צריך להגיב"

הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל וחבר ברשימת המחנה הדמוקרטי, אמר לזמן ישראל: "התבטאות הנשיא טראמפ ספוגה בניחוח אנטישמי ויש בה התרסה חמורה נגד מליוני יהודים אמריקאים שמסורים למדינתם, ליהדותם ולמדינת ישראל גם יחד".

גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלעד קריב (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

קריב לא חסך ביקורת גם מנתניהו, מקורבו של טראמפ, שבינתיים מסרב להגיב להתבטאותו. "במציאות תקינה, ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב על הדברים ולדחות אותם" אמר קריב, "אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת וראש הממשלה, כפי שהוכח בפרשת חברות הקונגרס, הפך עצמו לכלי במשחק הפוליטי הפנים-אמריקאי המכוער".

"במציאות תקינה ראש ממשלת ישראל ושריו היו צריכים להגיב לדברים ולדחות אותם, אולם חלק לא מבוטל משרי הממשלה אוחזים באותה דעה נפסדת״

"זו היא רק דוגמה נוספת לאופן שבו נפגעים האינטרסים ארוכי הטווח של מדינת ישראל והעם היהודי על מזבח הפוליטיקה והחשבונות האישיים", סיכם קריב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 523 מילים
יהודי ארה"ב נגד טראמפ

"אנטישמי או לא אנטישמי - הנשיא עשה טעות"

הצהרתו של דונלד טראמפ אתמול, כי יהודי ארה"ב המצביעים למפלגה הדמוקרטית "אינם נאמנים", מסעירה את הארגונים היהודים בארה"ב ובישראל ● לצד חשש עמוק מעלייה בגילויי האנטישמיות באמריקה הצפונית, אומר דוד לונדון, מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה: "יהודי ארה"ב הם האזרחים האמריקאים הנאמנים ביותר"

דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
AP Photo/Patrick Semansky
דונלד טראמפ
עוד 303 מילים
הפנסיונרים הישראליים עניים בהשוואה למדינות המפותחות

יוצאים לפנסיה ומאבדים שליש מההכנסות

מחקר בדק את נתוני ההכנסה של הישראלים מכל המקורות - עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי - והשווה אותן להכנסות עם היציאה לפנסיה ● המסקנה: בתוך שנתיים בין גיל 65 ל-67 ההכנסה נחתכת בשליש ● פרופ' אביה ספיבק: "מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי"

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto
אילוסטרציה

משפחה ישראלית מפסידה בממוצע כשליש מההכנסה הכוללת שלה עם הפרישה לפנסיה, והפנסיות של הישראלים נמוכות משמעותית בהשוואה לעמיתיהם הפנסיונרים בארצות מפותחות באירופה. נתונים אלה עולים ממחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, על ידי ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק.

המחקר בדק את נתוני ההכנסה של הפנסיונרים הישראלים מכל המקורות – עבודה, פנסיה, ביטוח לאומי והון משפחתי – והשווה אותם הן להכנסה עד גיל 65 (כולל), והן להכנסה של פנסיונרים במדינות אחרות בעולם.

אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
אביה ספיבק (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

ממצאי המחקר מצביעים על כך שגובה ההכנסה של ישראלים אחרי גיל הפרישה מהווה 65.9% בלבד מההכנסה שהיתה להם לפני הפרישה. מדובר בירידה דרמטית, שכן היא מתייחסת לשינוי שחל בתוך שנתיים בלבד, בין גיל 65 לבין גיל 67, שהוא גיל הפרישה עבור גברים בישראל.

בגרמניה יחס התחלופה, כלומר ההכנסה בגיל הפנסיה לעומת ההכנסה משכר לפני הפרישה הוא 76.8%, בצרפת 83.1% ובאוסטריה 91.2%. מכל ארצות ההשוואה, רק בספרד היחס נמוך יותר מישראל והוא עומד על 63.3%.

זהו המחקר הראשון בישראל שעוקב אחר כל ההכנסות של אותה משפחה לפני גיל הפרישה ולאחריו, והוא מבוסס על נתוני הסקר הבינלאומי SHARE שמאפשר להשוות את הממצאים בישראל לאלה של ארצות אירופה, שעורכות סקרים מקבילים.

"מערכת הרווחה במדינת ישראל היא קמצנית, והקצבאות שאנו מקבלים מהביטוח הלאומי נמוכות מדי", מסביר פרופ' אביה ספיבק, מנהל המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריו, המערכת פנסיונית של חיסכון אישי לגיל הפרישה לא טובה בישראל. ״אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מודעות נמוכה מדי של העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״, אומר ספיבק.

״רפורמת הלאמת קרנות הפנסיה שנערכה בשנת 2003 שהחלה גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות החוסכים", אומר ספיבק. כמו כן הוא מציין כי רק ב-2008 נכנס לתוקפו ״חוק פנסיה חובה, שמחייב את המעסיקים ואת העובדים להפריש ביטוח פנסיוני״.

״העובדים שלא עומדים על זכויות הפנסיה שלהם מול המעסיק. לעתים רק חלק מהשכר נחשב לצורך ההפרשות הפנסיוניות״

פרופ' ספיבק מדגיש כי המצב היחסי של מדינת ישראל עלול להיות גרוע יותר בשנים הבאות, בגלל רפורמות צפויות, כגון העלאת גיל הפרישה. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה, שתשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד. הענף כיום לא מקצועי מספיק, וחייבים להכשיר מומחים בתחום כדי לשפר את כל המערכת".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 348 מילים

בית הקלפים של חיים כץ

טיוטת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ מספרת סיפור מדהים על מערכת היחסים ההדוקה ויחסי הגומלין בין ההון לשלטון בישראל ● למרות ההאשמות החמורות, כץ - שנאלץ להתפטר מתפקידו בממשלה - טוען כי לא היה כלום ולא יהיה כלום ● הצעת קריאה מודרכת במסמך שחמק מתחת לרדאר התקשורתי

חיים כץ (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
חיים כץ
עוד 1,454 מילים
אביגדור ליברמן (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

פרשנות המילכוד של ליברמן ביום שאחרי הבחירות

לאביגדור ליברמן לא הייתה באמת ברירה אלא לחתום על הסכם עודפים עם כחול-לבן ● גם אחרי הבחירות, האפשרויות של ליברמן מצומצמות ● אם ישיג 15 מנדטים - ידרוש רוטציה לראשות הממשלה ● אם ישיג 10 או פחות - ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות

1

קצת קשה להבין את ההפתעה שהביעו רבים אתמול (שלישי) על הסכם העודפים שישראל ביתנו חתמה עם רשימת כחול-לבן.

אביגדור ליברמן לא רוצה לאבד מנדטים, אבל אין לו עם מי לחתום על הסכם עודפים. הליכוד לא רצה לחתום איתו, ימינה אכזבה אותו – וממילא שתי המפלגות האלו חתמו על הסכם עודפים ביניהן. עם החרדים ליברמן לא יעשה הסכם. עם העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת – כמובן שלא. כולנו של משה כחלון כבר לא בשטח. מה נשאר?

כחול-לבן זו המפלגה היחידה עמה ליברמן יכול היה להגיע להסכם.

2

האפשרויות של ליברמן יהיו מוגבלות גם אחרי הבחירות. ליברמן עלה על גל אדיר – מלחמה בכפייה הדתית והחרדית. הוא הצליח לקבוע סדר יום אזרחי שמביס, לפי שעה, את סדר היום המדיני-ביטחוני ומושך אליו מצביעים גם מהשמאל. הסיכוי ברגע זה שישראל ביתנו תזכה למספר דו-ספרתי של מנדטים בהחלט ריאלי.

אבל מה יעשה ליברמן עם כל המנדטים הללו? בגוש המרכז-שמאל הוא אבוד. הוא לא יכול ולא ירצה להמליך את בני גנץ ויאיר לפיד – ולאפשר להם להקים ממשלה שתישען על קולות ערבים.

ליברמן יתבע מנתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם יזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת

החיבור של ליברמן טבעי יותר עם גוש הימין. אחרי הבחירות, אני מעריך כי ליברמן יתבע מבנימין נתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם ישראל ביתנו תזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת.

לעומת זאת, אם ליברמן ישיג 10 מנדטים או פחות, הוא ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות. התסריט: נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל על נתניהו להרכיב את הקואליציה, נתניהו נכשל, בני גנץ הבא בתור. ליברמן מציע לליכודניקים להחליף את נתניהו במועמד אחר, כדי לכונן ממשלת אחדות רוטציונית שבה יתמוך.

3

קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בשיחות בצמרת התנועה. כולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם. הבכירים בליכוד משרטטים לוח זמנים צפוף ולחץ גדול שלא יאפשר קיום פריימריז לבחירות המנהיג הבא. במקרה כזה, הם אומרים, יסמיך מרכז הליכוד את הסיעה לבחור את יו"ר התנועה. ומי יתמודד? כמעט כולם.

קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בצמרת התנועה, וכולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם

אגב, הבכירים נהנים בשיחות פרטיות לשחזר את ההתפטרות הקודמת של נתניהו לפני עשרים שנה ושואלים מי יהיה האריאל שרון הבא.

אחרי ההפסד בבחירות הישירות לאהוד ברק, במאי 1999, עמד נתניהו על במה מאולתרת בהילטון תל אביב והודיע שייצא מהחיים הפוליטיים. אנשים בקהל בכו וזעקו, ואילו שרון – שעמד מאחורי נתניהו – סינן ש"צריך להשתלט על העסק הזה". חודש לאחר מכן נבחר לראשות הליכוד.

4

הקטע המדהים עם ליברמן הוא ההדחקה של התומכים החדשים שלו, ביניהם אנשי מרכז ואפילו שמאל. הם להוטים להחליף נתניהו ואת חברי הממשלה שלו, שעומדים בפני כתבי אישום, אבל שוכחים כי ליברמן היה יעד משטרתי קרוב לעשרים שנה, וכי בכירי ישראל ביתנו בעבר ריצו מאסר, או שהם בדרך לשנות מאסר ארוכות, או עדיין עומדים לדין על שחיתות שלטונית חמורה וממוסדת.

5

ומי שעדיין לא השתכנע כי ליברמן הוא הפוליטיקאי הכי ציני במדינה, צריך לראות את הסרטון שנחשף אתמול בחדשות 12.

ליברמן, שרץ היום תחת הדגל האולטרה-ליברלי, נפגש ב-2013 עם הרב שמואל אוירבך ז"ל, שהיה ראש הפלג הירושלמי החרדי-קיצוני, ומבטיח לו להילחם במצעדי הגאווה "ופסטיבלי הגייז" בירושלים. הכול כדי להשיג תמיכה במועמד שלו ושל אריה דרעי לראשות העיר, משה ליאון.

ליברמן, בקיצור, צריך בכלל לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת נעם, ולרוץ אתה תחת דגל הומופובי משותף. זה הרבה יותר מתאים לו מכחול-לבן.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 574 מילים
ראשי כחול-לבן בליל הבחירות ב-9 באפריל 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

פרשנות כחול-לבן היא לא מפלגת שמאל

הסכם העודפים בין ישראל ביתנו לכחול-לבן מכעיס את מצביעי השמאל, שקיוו להסכם בין כחול-לבן למחנה הדמוקרטי ● אלא שכחול-לבן איננה (ומעולם לא הייתה) מפלגת שמאל ● היא אפילו לא יותר מרכז מהליכוד

עוד 801 מילים
מערכת המשפט לצדם, אבל ערביי ישראל עדיין מתקשים לקנות בית בישראל

"השלטון מלבה את שנאת האדם והגזענות"

ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורה של חברת בנייה שסירבה למכור בית לבני זוג ערבים, וחויבה לפצותם ● אבל בני הזוג ועורך דינם אומרים כי מדובר בניצחון קטן מאוד - וכי מדובר בתופעה נפוצה שערבים רבים עומדים מולה חסרי אונים

חאלד סלמאן (צילום: אזהאר שלבי)
אזהאר שלבי
חאלד סלמאן
עוד 777 מילים
כך טיפלה יו"ר ועדת ההיתרים החדשה, השופטת נחמה מוניץ, בפרשת אלימות קשה

"מוניץ פשוט קברה את החקירה כולה"

בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"

השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
השופטת בדימוס נחמה מוניץ עם שרת התרבות מירי רגב, בעת מינויה של מוניץ לעמוד בראש הוועדה לקביעת חלוקת כרטיסים לטקסים ממלכתיים, ב-1 במאי 2019
עוד 1,372 מילים ו-4 תגובות
באיגוד הטייסים מגיבים לפרסומים על התפרצותה של שרה נתניהו

"אף נוסע במטוס לא אמור לקבל ברכה מיוחדת"

מועצת האיגוד: "אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה" ● "אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה, ואחד יש לו טענות כאלה" ● "אם כל פעם שנוסע יתנהג בטיסה ככה או אחרת נעשה מזה עניין - לא נצא מזה"

בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
עמוס בן גרשום/לע"מ
בנימין ושרה נתניהו לפני ההמראה לאוקראינה

אשת ראש הממשלה שרה נתניהו זעמה על טייס אל על בטענה כי לא בירך אותה בפנייתו לנוסעים, וניסתה להיכנס לקוקפיט בזמן טיסת בני הזוג לביקור רשמי באוקראינה – כך על פי הדיווחים.

באיגוד הטייסים, המייצג את הטייסים בכל חברות התעופה, לא מתרגשים האירוע: התנהגות תוקפנית של נוסעים ישראלים בטיסות היא תופעה נפוצה.

חבר מועצת האיגוד, גדעון מנדלסון, אמר היום לזמן ישראל: "אנחנו לא מתערבים באירוע הזה כי זה אירוע שגרתי בטיסה של אל על. יש נאום קבוע שבו אנחנו מברכים את הנוסעים והטייס נאם את הנאום הזה, כך שככל הידוע הטייס פעל כשורה. אף נוסע לא אמור לקבל ברכה מיוחדת".

אבל הייתה כאן לכאורה נוסעת שחשבה שמגיעה לה ברכה מיוחדת וכעסה כשלא קיבלה אותה.

"אנחנו מתערבים כשחברות תעופה מתנכלות לעובדים, אבל למיטב ידיעתנו אל על לא התנכלה לעובד שלה. אל על מגבה את הטייס. אם היא לא הייתה מגבה אותו, בוודאי שהיינו מתערבים. הטייס לא פנה ולא התלונן, וטייסים יודעים להתלונן על התנכלויות".

"מבחינתנו לא היה כאן שום סיפור. אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה. אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה ואחד יש לו טענות כאלה וטענות כאלה".

וזה נפוץ שזה מגיע לצעקות ולאנשים שמנסים להיכנס לקוקפיט?

"בוודאי. קורה כל הזמן. פעם זה צעקות ופעם זה התנהגויות כאלה ואחרות. אם אנחנו נעשה עניין מכל אירוע כזה אנחנו לא נצא מזה. התרגלנו כבר, זאת התנהגות רגילה ובטיסה הזאת של אל על לא קרה שום דבר יוצא דופן".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 226 מילים

מר ביטחון עצמי

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: Kobi Gideon / GPO)
Kobi Gideon / GPO

האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות

עוד 1,702 מילים
סגירה