שר הביטחון בני גנץ נאם היום (שני) בפתח כנס של הג'רוזלם פוסט בניו יורק והציג את צומת הדרכים שבו נמצא המזרח התיכון בעשור הקרוב, שיכול – לדבריו – להיות עשור של שגשוג, יציבות ושלום או עשור שבו יהיה מרוץ חימוש, התוקפנות תגבר, ומלחמות יהיו מנת חלקן של מדינות האזור.
מדברי גנץ –
בשנת 2022 אנו רואים עלייה בפעילות החתרנית של איראן, בין היתר באמצעות מתקפות של כטב"מים וטילי קרקע-קרקע, מול אזרחים, ומטרות אזרחיות. איראן מחמשת את שלוחיה באזור בלמעלה ממיליארד דולר בשנה. הסרת הסנקציות מאיראן, תביא להכפלה ואולי אף למעלה מכך של הכספים המוקצים לטרור השלוחים.
איראן מבקשת להתבסס באזור בין השאר באמצעות בניית "תעשיות טרור". אני מבקש להראות לכם היום את ההשתלטות של איראן על התעשייה הצבאית הסורית, "סרס" (Cers).
בהובלת קאסם סולימאני, הפכה איראן חלק מהמפעלים של סרס לתשתיות שמייצרות טילים מדויקים ואמצעי לחימה מתקדמים המיועדים לחיזבאללה ולמיליציות פרו איראניות באזור. האתרים שאני חושף בפניכם במפה, ובפרט האתר התת קרקעי במציאף שבו מיוצרים טילים מדויקים, מהווים איום פוטנציאלי משמעותי לאזור ולישראל. בנוסף, איראן עובדת בכדי לבנות תעשיות מתקדמות של טילים ואמצעי לחימה גם בלבנון ובתימן. את המגמה הזו חייבים לעצור.
לפי המידע שברשותנו, איראן הגדילה את ייצור הצנטריפוגות המתקדמות, והיא מעבירה אותן לאתרים תת קרקעיים בניגוד למחויבותה. להערכתנו, במצב הנוכחי איראן הינה בעלת יכולת להגיע לחומר שמספיק לשלוש פצצות בתוך מספר שבועות. במצב שבו אנו נמצאים, נדרש להביא לכך שאם יהיה הסכם גרעין, הצנטריפוגות המתקדמות מושמדות ולא מאוחסנות באופן שיאפשר לאיראנים לחזור ולהעשיר חומר במהירות בתום ההסכם.
מול מגמת ההתקדמות של הגרעין האיראני, בין אם יהיה הסכם או לא – חובה להעמיד איום צבאי בינלאומי בהובלה אמריקאית. לצד זאת, עלינו לבנות שותפות מודיעינית בין המדינות המוטרדות מהתקדמותה של איראן.
גנץ גם התייחס לסוגיית התיקים הפתוחים בסוכנות לאנרגיה אטומית ואמר שהוא "מברך ומעריך את עמידתם הנחושה של האמריקאים והאירופאים שלא להכפיף את סבא"א להחלטות פוליטיות". גנץ אמר ש"ישנם שלושה אתרים שנמצאו בהם חומרים גרעיניים למטרות צבאיות. אסור להפוך את הבחינה הזו לעניין פוליטי".
למשלחת שר הביטחון הצטרפו המזכיר הצבאי תא"ל יקי דולף וראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון דרור שלום. בהמשך היום (לילה שעון ישראל) יערוך שר הביטחון גנץ פגישות באו"ם יחד עם שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו