הסבב השני של קמפיין החיסונים ברצועת עזה, שנועד להגן על 640,000 ילדים מפני פוליו, יכלול גם ויטמינים ומינרלים חיוניים וכן בדיקות תזונה, כך מסר בכיר בקרן הילדים של האו"ם (UNICEF).
מתקיימים גם דיונים על האפשרות להוסיף חיסונים נוספים לסבב, כולל חיסון נגד חצבת, אמר טד צ'איבאן, סגן מנכ"ל יוניסף לפעולות חירום ואספקת סיוע. "ישנם יותר מ-44,000 ילדים שנולדו בשנה האחרונה ולא קיבלו את החיסונים הבסיסיים שלהם", צ'איבאן אמר הערב.
הסבב הראשון של קמפיין חיסוני הפוליו, שהחל ב-1 בספטמבר, השיג את היעד של 90% מהילדים מתחת לגיל 10, כך מסר ראש אונר"א ביום שני. הקמפיין בוצע בשלבים במשך שבועיים במהלך הפסקות הומניטריות בלחימה בין ישראל לבין חמאס. הסבב השני של חיסוני הפוליו חייב להתבצע תוך ארבעה שבועות.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) אישר בחודש שעבר כי תינוק שותק חלקית כתוצאה מווירוס הפוליו מסוג 2, המקרה הראשון מסוגו בשטח רצועת עזה ב-25 השנים האחרונות.
הערכת מצב שפורסמה ביוני מציינת כי קיים סיכון גבוה לרעב קיצוני בעזה כל עוד המלחמה נמשכת והגישה לסיוע הומניטרי מוגבלת.
"כמו שהצלחנו להגיע לכל הילדים עם חיסוני הפוליו, אנחנו צריכים להשתמש באותו מודל כדי להגיע אליהם עם החיסונים הבסיסיים שלהם, יחד עם התערבויות תזונתיות והיגייניות חיוניות להצלת חייהם", אמר צ'איבאן לעיתונאים לאחר ביקורו בעזה, בגדה המערבית ובישראל. "אלו התערבויות מצילות חיים, והצדדים הראו שהם יכולים לשתף פעולה כשהדבר נחוץ. זה צריך לקרות שוב", הוסיף.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו