השרה גילה גמליאל תתמודד על תפקיד נשיאת המדינה הבאה. גמליאל החלה לפני כמה שבועות בקמפיין בין חברי הכנסת והפעילים המרכזיים של הליכוד ומפלגות הימין כדי שיעניקו לה את המועמדות לתפקיד.
גמליאל החלה לפני כמה שבועות בקמפיין בין חברי הכנסת והפעילים המרכזיים של הליכוד ומפלגות הימין כדי שיעניקו לה את המועמדות
בקמפיין הפנימי שבו החלה מציגה גמליאל את קורות חייה מאז גדלה בשכונת העיוורים בכפר אוריאל בגדרה. גמליאל, 50, עוסקת בפעילות פוליטית מגיל צעיר והייתה יו"ר התאחדות הסטודנטים, האישה הראשונה שכיהנה אז בתפקיד.
גמליאל נבחרה לכנסת בפעם הראשונה ב-2003 וכיהנה עד 2006. בשנת 2009 היא חזרה לכנסת ושימשה מאז כשרה בממשלה בתפקידי השרה להגנת הסביבה, השרה לשוויון חברתי ושרת המודיעין.
היום היא שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, והיא גם חברה בעלת זכות הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני.
הבחירות הבאות לנשיאות יתקיימו בעוד שלוש שנים וחצי, ביוני 2028. גמליאל מקווה לתפוס עמדות תמיכה בשלב מוקדם, כפי שעשה הנשיא הנוכחי יצחק הרצוג, שעבד שנים ארוכות על המועמדות שלו לנשיאות.
גמליאל מבקשת להיות המועמדת היחידה של הליכוד לתפקיד. את נשיא המדינה בוחרת הכנסת בהצבעה חשאית אחת לשבע שנים. עד היום נבחרו לתפקיד רק פוליטיקאים, למעט פעם אחת (פרופ' אפרים קציר, שכיהן בשנים 1978-1973).
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו