בבוקר 7 באוקטובר 2023 חדרו 41 מחבלים פלסטינים לשדרות, השוכנת במרחק פחות מקילומטר מגבול רצועת עזה, במסגרת מתקפת חמאס – ורצחו עשרות אזרחים ושוטרים.
כאלף מאנשי כוחות הביטחון הגיעו באותו יום לשדרות, עיר בת 38 אלף תושבים, בשעה שהמחבלים חטפו וטבחו מאות אזרחים בעשרות יישובים קטנים נוספים הסמוכים לגבול – שאליהם הגיעו כוחות הביטחון רק כעבור שעות. מאות חיילים נותרו בעיר גם לאחר שכבר לא חדרו אליה מחבלים נוספים.
צה"ל הציג היום את התחקיר על הלחימה בשדרות – כחלק מסדרת תחקירים על כ־40 קרבות ומעשי טבח שאירעו במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שבמהלכה פרצו את הגבול כ־5,600 מחבלים, הרגו כ־1,200 בני אדם וחטפו 251 לרצועת עזה.
התחקיר הדגיש את גבורתם של שוטרים וכוחות נוספים שלחמו בעיר באותו היום, בהם שוטר שהרג ארבעה מחבלים מגג תחנת המשטרה של שדרות, לאחר שחמאס השתלט עליה.
לפי מסקנות התחקיר, צה"ל כשל במשימתו להגן על תושבי שדרות – בעיקר משום שהצבא לא נערך כלל לתרחיש שבו עיר ישראלית נתונה במתקפה רחבת היקף על יישובים רבים ומוצבים צבאיים על ידי אלפי מחבלים בו־זמנית.
בסך הכול נרצחו בשדרות במהלך המתקפה 53 בני אדם – בהם 37 אזרחים, 11 שוטרים, שני כבאים ושלושה חיילי צה"ל
בסך הכול נרצחו בשדרות במהלך המתקפה 53 בני אדם – בהם 37 אזרחים, 11 שוטרים, שני כבאים ושלושה חיילי צה"ל.
בניגוד ליישובים אחרים שהותקפו באותו היום, משדרות לא נחטף אף אזרח – כיוון שכל המחבלים שהגיעו אליה נהרגו או נלכדו.
נסיבות מותו של אחד האזרחים בשדרות, סמיון אבדלימוב בן ה־66, נותרו עלומות. שניים מתוך שלושת החיילים שנפלו, סמ"ר איתמר ברוכים (בן 20) וסמ"ר עדי ברוך (בן 23), נהרגו בימים שלאחר מתקפת הקרקע של חמאס בתקיפות רקטיות על שדרות – לאחר שהלחימה בעיר עצמה כבר הסתיימה.
מטרת התחקיר הייתה הפקת לקחים מבצעיים קונקרטיים עבור צה"ל, והוא לא עסק בתמונה הרחבה של תפיסת עזה וחמאס בשנים האחרונות – שנסקרה בתחקירים רחבים אחרים של אמ"ן ומערך ההגנה.
התחקיר העלה כי בשדרות לא הייתה גזרה מוגדרת שבאחריות צה"ל להגן עליה, אף שהיא סמוכה מאוד לגבול. כך התאפשר למחבלי חמאס לחדור אליה במהירות לאחר שעלו על כביש סמוך. צוות התחקיר המליץ לשנות את פריסת החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, כדי למנוע חדירות קרקעיות מפתיעות רחבות היקף.
בשל המתקפה המסיבית במספר מוקדים בו־זמנית, קרסו השליטה והבקרה של אוגדת עזה, מה שמנע מהכוחות שעל הגדר להבין מה מתרחש בשדרות
עוד מצא התחקיר כי בשל המתקפה המסיבית במספר מוקדים בו־זמנית, קרסו השליטה והבקרה של אוגדת עזה, מה שמנע מהכוחות שעל הגדר להבין מה מתרחש בשדרות.
כוחות הגזרה שהיו פרוסים לאורך הגבול ספגו מתקפות כבדות במהלך החדירה, אך הצליחו לבלום עשרות מחבלים נוספים מלהגיע לעיר בגלי החדירה השני והשלישי – ובכך מנעו אסון גדול אף יותר בשדרות ובקיבוץ ניר עם, לדברי צוות התחקיר.
אולם בפועל הם לא השפיעו על הלחימה בתוך העיר, שכן כוחות הגזרה לא הגיעו לשדרות במהלך ההתקפה, נקבע בתחקיר.
מחבלי חמאס שהגיעו לשדרות חדרו דרך פרצה בגבול בסמוך לאנדרטת חץ שחור – נקודה שהכוחות על הגבול כלל לא הכירו בזמן אמת.
את הלחימה בעיר הובילו בתחילה בעיקר שוטרים, ורק מאוחר יותר הגיעו קצינים בכירים מצה"ל והקימו מחדש שרשרת פיקוד.
מחבלי חמאס שהגיעו לשדרות חדרו דרך פרצה בגבול בסמוך לאנדרטת חץ שחור – נקודה שהכוחות שהיו על הגבול כלל לא הכירו בזמן אמת
שדרות הייתה עמוסה בכוחות צה"ל ב-7 באוקטובר, בעוד חמאס מבצע טבח באזרחים ביישובים אחרים לאורך גבול הדרום. בשיא, שהו בעיר כ־500 חיילים ושוטרים בו־זמנית, ובמהלך היום כולו היו בה כ־1,000 לוחמים ישראלים.
הדבר נבע בעיקר מכך שכוחות רבים נעו לעבר רצועת עזה מצפון הארץ, ובדרכם עברו דרך שדרות ועצרו בה כדי להילחם. בנוסף, מחבלי חמאס השתלטו על כמה צמתים מרכזיים מדרום לעיר ומנעו מכוחות צה"ל לנוע דרכם.
שדרות גם זכתה לתשומת לב ציבורית רבה בעקבות סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות ושודרו בטלוויזיה, שבהם נראו מחבלי חמאס נוסעים בטנדרים ברחבי העיר.
בנוסף, מאחר שצה"ל לא החזיק תמונת מצב ברורה של המתרחש בדרום הארץ, הוא העדיף לשלוח כוחות לערים וליישובים גדולים יותר מתוך הנחה שחמאס ממקד את מתקפתו במרכזי אוכלוסייה.
מאחר שצה"ל לא החזיק תמונת מצב ברורה של המתרחש, הוא העדיף לשלוח כוחות ליישובים גדולים יותר, מתוך הנחה שחמאס ממקד את מתקפתו במרכזי אוכלוסייה
גם לאחר שצה"ל השיג "שליטה מבצעית" על שדרות בשעה 10:30 בבוקר, מאות חיילים נותרו בעיר.
עוד העלה התחקיר כי צה"ל לא התריע בפני העירייה והמשטרה על חדירת מחבלים דרך גדר הגבול מול שדרות. לו נשלחה התרעה לעיר על חדירת מחבלים כבר בתחילת האירועים בגדר, ניתן היה להציב מחסומי משטרה בצמתים המרכזיים בכניסות לעיר ולסכל את מתקפת האויב, נכתב בתחקיר.
התחקיר גם קובע כי צוות הביטחון המקומי של שדרות, המונה 22 חברים — שאמור להיות חמוש ומאומן על ידי צה"ל — לא היה מצויד כנדרש ולא היה מוכן לאירוע כזה.
באוגוסט 2022 דרש צה"ל מכל יישובי עוטף עזה להחזיר את רובי הסער שברשותם, לאחר סדרת פריצות שבמהלכן נגנבו כלי נשק.
החזרת הרובים הותנתה בכך שלכל חבר צוות תהיה דרך מאושרת לנעול את הנשק בביתו, או לחלופין, שתהיה בעיר נשקייה מוסדרת. מאחר שלא התקיים אף אחד מהתנאים, לא בוצעה חלוקה מחדש של הנשק לצוות.
בשנתיים שקדמו למתקפה צוות הביטחון המקומי לא קיים כל אימון משותף עם צה"ל. המקלטים הציבוריים, שהיו אמורים להיפתח באופן אוטומטי בעת ירי רקטי, לא נפתחו
כפועל יוצא מכך, אנשי צוות הביטחון נותרו עם אקדח בלבד מול מחבלים חמושים היטב ובעלי עדיפות מספרית ברורה.
התחקיר מציין כי בשנתיים שקדמו למתקפה צוות הביטחון המקומי לא קיים שום אימון משותף עם הצבא, צה"ל לא העביר לצוות "תיק שטח" המפרט תרחישים ודרכי פעולה, ובמהלך המתקפה — המקלטים הציבוריים בעיר, שהיו אמורים להיפתח אוטומטית בעת ירי רקטי, לא נפתחו.
מאחר שרוב תושבי שדרות שומרי מצוות, רבים מהם לא ידעו כלל שמחבלים חדרו לעיר. הרשויות שלחו הודעת טקסט בשעה 6:58 בבוקר — לאחר שהחלה החדירה — אך רבים משומרי השבת לא נשאו את הטלפונים עימם. לפיכך, תושבים רבים הסתובבו ברחובות או שהו בבתי כנסת גם בשעה 9:00, בעת שמחבלים עדיין פעלו בעיר.
פיקוד העורף הפעיל אזעקות התרעה מפני ירי רקטות, אך לא התרעות על חדירת מחבלים. במהלך השבעה באוקטובר נורו לעבר שדרות 45 רקטות, מתוכן 10 בשעה הראשונה של האירועים.
משום שרוב תושבי העיר שומרי מצוות, רבים מהם לא ידעו על חדירת המחבלים. הרשויות שלחו הודעה אחרי שהחלה החדירה, אך רבים משומרי השבת לא נשאו עימם טלפונים
מאז המתקפה, צה"ל פרס מערכת התרעה על חדירות מחבלים ביישובי עוטף עזה.
מתוך 41 המחבלים שחדרו לשדרות, 39 חוסלו על ידי כוחות הביטחון, ושניים נתפסו בחיים.
המחבלים כללו 40 אנשי כוח נוח'בה של חמאס ופלסטיני נוסף שאינו משויך לחמאס וחדר לעיר בשלב מאוחר יותר באותו יום — והוא אחד משני המחבלים שנלכדו.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו