סוכנות הביון הפנימי של גרמניה (BfV) הודיעה ביום שישי כי סיווגה את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) כמפלגה קיצונית, מה שמאפשר לה להגביר את המעקב אחר המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה. ההחלטה התקבלה בעקבות דוח של 1,100 עמודים שקובע כי מדובר בארגון גזעני ואנטי-מוסלמי, שעמדותיו "לא עולות בקנה אחד עם הסדר הדמוקרטי החופשי".
הסיווג החדש יאפשר לגופי הביטחון להפעיל מקורות סמויים, ליירט תקשורת פנימית של המפלגה ולמנוע ממנה תפקידי מפתח בפרלמנט. כמו כן, הוא החזיר לקדמת הבמה את הדרישות לאסור את פעילותה.
"בבסיס ההערכה שלנו עומד מושג העם של ה-AfD, המבוסס על אתניות ומוצא, מושג שמבזה קבוצות שלמות באוכלוסייה ופוגע בכבוד האדם", נאמר בהודעת סוכנות הביון.
המפלגה, שהוקמה ב-2013 כמחאה נגד חילוץ גוש היורו, שינתה את פניה למפלגה אנטי-הגירה בעקבות גל הפליטים הגדול שנכנס לגרמניה ב-2015.
לפי החוק בגרמניה, סוכנות הביון הפנימי נדרשת לסיווג רשמי של קיצוניות על מנת להפעיל אמצעי מעקב נגד מפלגות פוליטיות, בניגוד לשירותים חשאיים אחרים באירופה, מה שנובע מניסיון העבר של גרמניה תחת שלטון הנאצים והקומוניסטים.
בין הארגונים האחרים שזכו לסיווג דומה בגרמניה: מפלגת ה-NPD הניאו-נאצית, דאעש, וכן תנועות שמאל רדיקליות כמו המפלגה המרקסיסטית-לניניסטית של גרמניה.
ההחלטה מגיעה ימים לפני כניסתו לתפקיד של הקנצלר החדש פרידריך מרץ מהמחנה השמרני, כשברקע ויכוח סוער בפרלמנט הגרמני על היחס הראוי ל-AfD. המפלגה זכתה במספר שיא של מושבים בבחירות בפברואר והגיעה למקום השני, מה שזיכה אותה עקרונית בראשות ועדות חשובות.
ראש ממשלת מקלנבורג-מערב פומרניה, מנואלה שווזיג מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, אמרה: "מהיום, אין עוד תירוצים. זו לא מפלגה דמוקרטית".
מנהיג ה-SPD, לארס קלינגבייל, קרא לבדוק האם יש מקום לאסור את פעילות המפלגה. הקנצלר היוצא, אולף שולץ, הזהיר מפני צעדים פזיזים והדגיש את הצורך בהערכת מצב זהירה.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו