ממשלת נורווגיה הודיעה היום כי הורתה לערוך בחינה מחודשת של תיק ההשקעות של קרן העושר הריבונית שלה, במטרה לוודא שלא ייכללו בו חברות ישראליות התורמות לכיבוש בגדה המערבית או למלחמה בעזה.
ההחלטה התקבלה בעקבות דיווח בעיתון "אפטנפוסטן", שלפיו הקרן, ששווייה 1.9 טריליון דולר, רכשה במהלך 2024-2023 אחזקות בחברה "מנועי בית שמש" המספקת שירותים לכוחות הביטחון של ישראל, לרבות תחזוקת מטוסי קרב.
ראש ממשלת נורווגיה, יונס גר סטרה, אמר לרשת הציבורית NRK כי ההשקעה של הקרן בחברה הישראלית מדאיגה אותו. "אנחנו צריכים לקבל הבהרות, כי כשאני קורא על זה – זה מדאיג אותי", אמר סטרה.
"מנועי בית שמש" לא השיבה באופן מיידי לבקשת תגובה.
חטיבת ניהול ההשקעות של בנק נורווגיה (NBIM), שמנהלת את הקרן, רכשה ב־2023 אחזקה של 1.3% בחברת "מנועי בית שמש", והגדילה אותה ל־2.09% עד סוף 2024. לפי הרישומים העדכניים של הקרן, שווי האחזקה עמד על 15.2 מיליון דולר.
על רקע הדיווח בעיתון "אפטנפוסטן" והמצב הביטחוני בעזה ובגדה המערבית, הודיע שר האוצר ינס סטולטנברג כי הבנק המרכזי יערוך כעת סקירה של כלל האחזקות של NBIM בישראל.
מנכ"ל NBIM, ניקולאי טאנגן, אמר לרשת NRK כי "מנועי בית שמש" לא הופיעה באף אחת מרשימות ההחרגה המומלצות, כגון אלה של האו"ם או של מועצת האתיקה של הקרן עצמה.
בחודש יוני דחה הפרלמנט הנורווגי הצעה לחייב את הקרן להיפטר מכל השקעה בחברות הפועלות בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
הקרן, שמחזיקה מניות ב־8,700 חברות ברחבי העולם, החזיקה בסוף 2024 מניות ב־65 חברות ישראליות בשווי כולל של 1.95 מיליארד דולר, לפי רישומיה. בשנה האחרונה מכרה הקרן את אחזקותיה בחברות פז ובזק, ומועצת האתיקה שלה בוחנת אם להמליץ גם על יציאה מהשקעות בחמישה בנקים.
יוזמה אסטרטגית חדשה שמקדמת ממשלת ישראל, המכונה "הברית המשושה", מתחילה לעורר עניין בזירה המדינית, אך נדמה כי הציבור הישראלי עדיין מתקשה להבין את משמעותה המלאה.
סקר שנערך במרץ 2026 על ידי מכון המחקר "דור מוריה" מצא כי יותר ממחצית מהישראלים כלל לא שמעו על הברית, אך לאחר הסבר קצר, רובם כבר הביעו תמיכה בה והאמינו כי תחזק את ביטחון המדינה.
רועי ינקלוביץ הוא כתב ספורט באתר "ישראל ספורט", ומסקר כדורגל וכדורסל בארץ ובעולם. רועי הוא חוקר במכון המחקר "דור מוריה", רועי מתגורר בירושלים ובוגר האוניברסיטה העברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
דמיינו את התרחיש הבא: יזם ישראלי בעל קשרים בינלאומיים מפתח בתל אביב מערכת בינה מלאכותית מתקדמת, ואז, ברגע שהטכנולוגיה מגיעה לבשלות, הוא מעביר אותה לקטאר.
"הטכנולוגיה הזו שלנו", יכולה המדינה להכריז, ולעצור את היציאה של היזם ולבטל את העסקה. השאלה היא, האם יש לישראל עמדת מדיניות מבוססת דיון ציבורי מעמיק מספיק כדי לעשות זאת.
ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה במרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים. ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו