הסעודים רוצים שקט במפרץ

השבוע טהרן דחתה את ההצעה העומאנית לניהול משותף של מצר הורמוז.

במקביל, טילים וכטב"מים איראניים שוב פגעו בשטחה של ירדן (הם כוונו אל עבר בסיסים צבאיים במדינה, המארחים חיילים אמריקאים), בכוויית – שם נפגע מבנה של חברה סינית, ולראשונה גם במצרים, כאשר בלילה שבין חמישי לשישי שרפה פרצה בנמל דמיאט בדלתא המצרית.

השלטונות המצריים תחילה הכחישו שמדובר בפגיעה של כטב"מים, אך מקורות איראניים דווקא אישרו לתקשורת בארה"ב כי איראן ירתה את הכטב"מים על מנת להעביר מסר ברור לקהיר: הנשק האיראני יכול להגיע גם אליכם.

המצריים תחילה הכחישו שמדובר בפגיעה של כטב"מים, אך מקורות איראניים דווקא אישרו לתקשורת בארה"ב כי איראן ירתה את הכטב"מים על מנת להעביר מסר ברור לקהיר: הנשק האיראני יכול להגיע גם אליכם

בשלב הזה לא ברור האם איראן ירתה את הכטב"מים משטחה, או שמא מדובר במיליציות פרו-איראניות במדינות נוספות.

טילי "זולפיקאר" (למעלה) ו"זולפיקאר באסיר" מתוצרת איראן מוצגים בתערוכה זמנית בכיכר עזאדי (חירות) בטהרן, לצד כרזה נגד טראמפ בפרסית ובאנגלית שבה נכתב "נהרוג אותך". 29 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

כוחות אמריקאים וסעודים תקפו השבוע את המיליציות הפרו-איראניות בעיראק כאשר ברקע האשמה סעודית בכך שהמיליציות הללו עומדות מאחורי המתקפה נגד מתקני הנפט בארצם. תומכי איראן בעיראק הבטיחו לנקום, בעוד שראש הממשלה עלי אל-זיידי ביטל את ביקורו המתוכנן בערב הסעודית.

עם זאת, ערב הסעודית הבהירה בסוף השבוע כי היא איננה מעוניינת בהסלמה באזור – להבדיל מישראל. את המסר הזה של יורש העצר מוחמד בן סלמאן מסר לסגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס שר ההגנה הסעודי, הנסיך חאלד, בעת פגישתם.

עם זאת, ערב הסעודית הבהירה בסוף השבוע כי היא איננה מעוניינת בהסלמה באזור – להבדיל מישראל. את המסר הזה של יורש העצר בן סלמאן מסר לסגן הנשיא ג'יי די ואנס שר ההגנה הסעודי, הנסיך חאלד, בעת פגישתם

כך ערב הסעודית מנסה לבדל את עצמה מישראל הלוחמנית, שהפכה למותג רעיל ברחבי העולם, וגם מעניקה גיבוי לטראמפ, שלפי שעה דוחה מלחמה נוספת עם איראן.

ערב הסעודית זקוקה ליציבות ושקט, התמ"ג שלה הולך ומצטמצם וכך גם החלומות הגדולים של יורש העצר, שעדיין לא הפך למלך. יחד עם זאת, ייתכן מאוד שגם הפשרנות הסעודית וגם הרתיעה האמריקאית ממלחמה לא יעזרו מול העקשנות האיראנית והניסיון לסחוט את הלימון שנפל לחיקה עד תום.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצד יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בעת ביקורו בבית הלבן, בוושינגטון, 18 בנובמבר 2025. (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

האיראנים חזרו למחות

מוקדם בבוקר ב-28 ביולי, מיד אחרי הקריאה של המואזין לתפילת הבוקר, השלטונות האיראניים הוציאו להורג בתלייה שני גברים – אמיר חוסיין ספארי ואבו אל-פאזל ספהי, שהואשמו בניסיון להרוג שוטרים בעת ההתקוממות נגד המשטר בינואר השנה, בפגיעה בביטחון הלאומי ובהפצה של "שחיתות עלי האדמה", כלומר כפירה.

בכיכר עליחאני באספהאן הוקמו גרדומים, והתיעוד שלהם הופץ ברשתות החברתיות במדינה. זה היה ההיבט הפומבי של ההוצאה להורג, אך האזרחים האיראנים לא הורשו לצפות בכך, כנראה מחשש למהומות.

השלטונות האיראניים הוציאו להורג שני גברים שהואשמו בניסיון להרוג שוטרים בעת ההתקוממות נגד המשטר בינואר השנה. האזרחים האיראנים לא הורשו לצפות בתיעוד ההוצאה להורג, כנראה מחשש למהומות

שמונה איראנים נוספים, שהואשמו אף הם בכפירה ובניסיון לרצוח את השוטרים, קיבלו גזר דין דומה ועלולים להיות מוצאים להורג בכל רגע נתון.

מאז פרוץ המלחמה השלטון האיראני הוציא להורג עשרות, ולפי טענות של ארגוני זכויות אדם איראניים – מאות אזרחים שהשתתפו במחאות ינואר: כך המשטר האיראני מעביר מסר קודר לאזרחיו – מי שימחה, ייתלה.

אישה חולפת על פני ציור קיר ובו דיוקנו של מנהיגה העליון המנוח של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, שנהרג בתקיפה האמריקאית-ישראלית ב-28 בפברואר, ברחוב עזאדי (חירות) בטהרן, איראן. 29 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

אך למרות משטר הפחד והאימה, בשעה שבה התקיימה ההוצאה להורג, במוקדים שונים באספהאן פרצו מחאות, והשלטונות עצרו כמה אזרחים שנטלו בהן חלק. בשלב הזה לא מדובר במחאות הענק שנצפו בסוף דצמבר 2025 ובינואר השנה, ונראה שהיקף המחאה היה מוגבל.

יחד עם זאת, ברור לגמרי שההתנגשות הבאה בין מתנגדי המשטר האיראני לבין האייתולות בלתי נמנעת, וייתכן מאוד שהאמצעים הדרקוניים שבהם נוקטת טהרן כעת, דווקא יהוו זרז לחידוש המחאות.

למרות משטר הפחד והאימה, בשעה שבה התקיימה ההוצאה להורג, במוקדים שונים באספהאן פרצו מחאות, אך לא מחאות הענק כפי שנצפו בינואר, והשלטונות עצרו מספר אזרחים שנטלו בהן חלק

השבוע דווח כי המשטר האיראני שוב החל להחמיר את הדרישות ביחס לחבישת החיג'אב – דרישה שרוככה בעקבות מחאות הענק לאחר הרצח של מהסה אמיני בידי אנשי כוחות הביטחון האיראניים, צעד שהתקבל בזעם וכעס על ידי ציבורים רחבים באיראן.

הסכנה עבור אלה שמעזים למחות נגד המשטר ברורה. אך ייתכן שדווקא הייאוש המוחלט יביא להתארגנות של גלי מחאה חדשים ששוב ינסו להפיל את המשטר האיראני האכזרי.

צוער בצבא חולף על פני שלט חוצות הנושא מסרים נגד טראמפ, ובהם הכיתוב "נחסל את טראמפ", בכיכר המהפכה האסלאמית במרכז טהרן, איראן. 15 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

מחאות נגד הבנקים בלבנון

מאות אזרחים לבנונים מיואשים יצאו השבוע להפגנות ולפעולות מחאה, שרפו צמיגים וניסו לתקוף את בנייני הבנקים הגדולים בביירות.

מאות אזרחים לבנונים מיואשים יצאו השבוע להפגנות, שרפו צמיגים וניסו לתקוף את בנייני הבנקים הגדולים בביירות בדרישה לקבל גישה לחסכונות שלהם, שהוקפאו בעיצומו של משבר פיננסי חריף שפרץ בלבנון בשנת 2019

המוחים בסך הכול דרשו את מה שמגיע להם בחוק – גישה לחסכונות שלהם שהוקפאו בעיצומו של משבר פיננסי חריף שפרץ בלבנון בשנת 2019, אז החליט הבנק המרכזי למנוע את המשך הקריסה הפיננסית באמצעות החלטה כואבת וקשה במיוחד: הקפאת הפיקדונות הפרטיים.

מאז חלפו שבע שנים, לבנון חוותה מלחמה וגלי פליטים מהדרום, נשיא חדש התמנה לתפקידו והוקמה ממשלה חדשה המתנגדת לחזבאללה, אך לפי שעה הגישה אל הפיקדונות המוקפאים נותרה חסומה.

Dozens of protesters demonstrated outside banks in north Beirut on Tuesday, setting fires to demand the return of their money and protest inaction since the start of Lebanon's financial crisis in 2019.

The crisis triggered what has been described as one of the worst economic… pic.twitter.com/2tuPU4zNn6

— The New Arab (@The_NewArab) July 29, 2026

מי שבנה על הפיקדונות הללו על מנת לשלם עבור ניתוח יקר, לימודים בחו"ל או רכישת בית, גילה שהשינויים הגאופוליטיים המתרחשים באזור לא בהכרח קשורים לשיפור המצב הכלכלי של האזרח הפשוט.

מה צריך לקרות על מנת שהבנקים יוכלו לשחרר את הפיקדונות ולהחזיר את האמון במערכת הפיננסית במדינה? קודם כל, קידום של רפורמות רחבות הנוגעות לניהול המערכת הפיננסית ומאבק עיקש בשחיתות 

מה צריך לקרות על מנת שהבנקים יוכלו לשחרר את הפיקדונות ולהחזיר את האמון במערכת הפיננסית במדינה? קודם כל, קידום של רפורמות רחבות הנוגעות לניהול המערכת הפיננסית ומאבק עיקש בשחיתות הפושה במדינה.

ארה"ב דורשת זאת, ממשלתו של נוואף סלאם הבטיחה לקדם את כל אלה, אך לפי שעה לא ניכרת התקדמות משמעותית, והאזרחים הלבנונים ממשיכים לדרוש לשווא את כספם ולהתדפק על הדלתות הכבדות של הבנקים.

פוסטר מדומה של "מבוקש" של בעל הבנק הלבנוני, אנתון סהנאוי, משמאל, שהוצב על ידי מפגינים מחוץ לבנק המרכזי הלבנוני, בביירות, לבנון, 19 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

השבוע ב-1956: נאצר מלאים את תעלת סואץ

ב-26 ביולי 1956 הכריז הנשיא המצרי גמאל עבד אל-נאצר באלכסנדריה על הלאמת חברת תעלת סואץ. ההכרזה יצאה לפועל ביום השנה להדחת המלך פארוק ובאה כתגובה ישירה לביטול המימון האמריקאי-בריטי לבניית סכר אסואן, לאחר שנאצר הכיר בסין הקומוניסטית ורכש נשק מברית המועצות.

המהלך הבשיל כאשר נאצר היה בשיא כוחו: הוא נשא את הדגל של התנועה האנטי-אימפריאליסטית, הבטיח לאחד תחתיו גם את העולם הערבי וגם את המעגלים הנוספים – האפריקאי והאסלאמי. נאצר ביטא את הרצון המצרי בשליטה מלאה בנכס אסטרטגי שדרכו עברו סחורות ונפט, וגרף את תמיכתם של עמים רבים, שנאבקו באותה עת באימפריות מערביות למען עצמאותם.

החלטת נאצר על הלאמת תעלת סואץ ביטאה את הרצון המצרי בשליטה מלאה בנכס אסטרטגי שדרכו עברו סחורות ונפט, וגרפה את תמיכתם של עמים רבים, שנאבקו באותה עת באימפריות מערביות למען עצמאותם

ההשלכות היו דרמטיות. בריטניה, צרפת וישראל יזמו את מבצע קדש: ישראל פלשה לסיני באוקטובר, ובעקבותיה התערבו הכוחות הבריטיים והצרפתיים בטענה להפרדת הלוחמים, אך הלחץ האמריקאי והסובייטי המשותף אילץ נסיגה מלאה.

המשבר סימן את שקיעתה של אירופה הקולוניאלית ואת עלייתן של ארצות הברית וברית המועצות בתור השחקניות הדומיננטיות באזור. גמאל עבד אל-נאצר ביסס את כוחו במצרים ובעולם כסמל של הפאן-ערביזם, והשליטה על תעלת סואץ נותרה בידיים מצריות.