אישיות
סלים ג'ובראן

ללא אמון הציבור בשלטון, המדינה אינה יכולה לתפקד

הציבור אינו יכול לתת את אמונו בממשלה שחבריה אינם שועים לגזירות שהם גוזרים על הציבור - להוראות כאלה יש אולי תוקף חוקי ומשפטי, אך אין להן כל תוקף מוסרי ● והיעדר האמון הציבורי בשלטון ובממשלה הוא הסיבה העיקרית לכישלונה המוחלט של ישראל במאבק במגפת הקורונה ● גילה גמליאל היא רק סימפטום: הבעיה מתחילה גבוה מעליה ● פרשנות

עוד 890 מילים

התנהלות משרד המשפטים בסגירת תיק מנדלבליט מחייבת בדיקה

חשיפתה של אילה חסון בחדשות 13, על התנהלות הפרקליטות בכל הנוגע לעילת סגירת תיק החקירה נגד מנדלבליט בפרשת הרפז, מטילה כתם כבד על כל המעורבים ● התנהלותו הכושלת של משרד המשפטים בסוגיה הביאה להטעיה ביודעין של בית המשפט העליון ● הדבר מחייב בירור על ידי ועדה ציבורית או מומחה חיצוני - גם אם החשיפה היא חלק מהמתקפה נגד היועמ"ש של הנאשם נתניהו ● פרשנות

עוד 2,302 מילים

הקרב על התעמולה רשת וקשת יוצאות נגד התשדירים

"רשת" ו"קשת" יוצאות לקרב נגד תשדירי התעמולה שהן מחויבות לשדר, לאחר שבבחירות באפריל נגרמו להם הפסדים של מיליוני שקלים ● השופט ג'ובראן: "חוק הבחירות נותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו - לפני 56 שנים - בעידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת"

ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.

החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.

חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)
חנן מלצר (צילום: Hadas Parush/Flash90)

כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.

אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.

לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט

הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".

במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.

זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.

לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.

סלים ג'וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
סלים ג'וברן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".

בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.

נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.

עוד 447 מילים

תחקיר הנשים משלמות על מהפכת המזונות

עד לפני שנתיים, נשים קיבלו את המשמורת העיקרית על הילדים בגירושים, ואבות שילמו מזונות ● אבל פסיקה תקדימית - שנועדה דווקא לקדם שוויון בין המינים - הפכה את המצב ● בפועל נשים עדיין נושאות בנטל גידול הילדים, אבל התשלומים הופחתו דרמטית ● הח"כיות שפעלו לשיפור המצב כבר לא בכנסת ● "אם רוצים שוויון, יש לבטל את הדין הדתי בגירושים ונישואים"

עוד 1,730 מילים ו-3 תגובות

מלחמת סוכות – עוד כתבות

כל הזמן // יום שלישי, 5 בדצמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־59 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל: נתחקר לעומק את העברת הכוחות מהעוטף לגדה

קבינט המלחמה מתכנס לדיון בהגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה; מחר ייפגש עם משפחות החטופים ● ארה"ב: ממשיכים לנסות להוביל לשחרור חטופים נוספים ● צה"ל הרחיב את הפעולה הקרקעית: תקיפות משמעותיות בחאן יונס ● דיווח: החייל שירה למוות ביובל קסטלמן חשוד בהמתה בקלות דעת, התביעה מבקשת להאריך את מעצרו ● הבחירות המקומיות ברוב יישובי הארץ ייערכו ב-30 בינואר

עוד 62 עדכונים

למקרה שפיספסת

נתחיל בהשבת החטופים

זו דעתי. היא לא חשובה במיוחד. וייתכן שדעתי שגויה. ייתכן שאני טועה. ולו חלקית. או שאני טועה לגמרי. וצריך לזכור שאלו דברים כלליים שמחייבים להעמיק בפרטים שונים. וכידוע, מפלטו של העצלן הוא הנימוק "תקצר היריעה". או: "זה לא הזמן והמקום". אבל אכתוב מה אני חושב שחייבים לעשות. ואם מישהו ישאל אותי על הפרטים, אכתוב לו שתקצר היריעה.

אז הנה:

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
דניאל, מה דעתך? מתוך הבנה שצריך ללחוץ כמה שאפשר אחרת לא יחזירו לנו אותם , שולחת פה רעיון, ששמעתי אותו מכמה אנשים וחברה בשם אסתי לידר ניסחה כקריאה... מה אתה ועוד אנשים סביבך אומרים? ... המשך קריאה

דניאל, מה דעתך?

מתוך הבנה שצריך ללחוץ כמה שאפשר אחרת לא יחזירו לנו אותם , שולחת פה רעיון, ששמעתי אותו מכמה אנשים וחברה בשם אסתי לידר ניסחה כקריאה… מה אתה ועוד אנשים סביבך אומרים?

לדעתי לצעדה הזאת צריך להוסיף עששיות – להביא אור לחושך.
בחנוכה אנשים פנויים ויבואו לצעוד! חייבים להחזיר אותם ! את כולם !

לגבי המסלול צריך לחשוב

קריאה –

נשים, אימהות, בנות, סבתות

הגיע הזמן שלנו.
אנו, הנשים,
האמונות על הזמן, ההולדה, ההזנה, הטבע וקדושת החיים,

אנו נקראות כעת,
לשאת את קולנו,
בדרכנו אנו.

מעלינו רועמים מטוסי הקרב
ושורקים הטילים.
על פני האדמה,
נלחמים ילדינו, אבותינו, אהובינו, ונכדינו.
ומתחת,
רוחש הרוע.
מפעפע, לא חדל,
ועמו,
בחשיכה הנוראה,
כלואים, בנינו, בנותינו, אמותינו ואבותינו,
אהובינו, ואהובותינו, נכדינו ונכדותינו.
כל חיינו.

כבר הוכחנו לעולם את כוחנו המחזק. המרפא, המטפל, היודע להחזיק, ולגייס.

הגיע הזמן
ללכת,
בדרך המוכרת והנכונה.
כמו שהלכה לפנינו,
ויקי כנפו ממצפה רמון!!
כמו שהלכו לפנינו נשות עושות שלום!!
וכמו שצעד העם ועלה בהמוניו לירושלים!!

האם לא הגיע הזמן
לצעוד אל עבר עוטף עזה?
כמה שקרוב יותר לגבול?
היכן שנוכל
לקרוא אליהם מהמקום הכי קרוב?
ואל כל העולם?

נעמוד שם,
לבושות שחורים,
ואולי
לבן?
תופים ודגלים בידנו,
ונצעק! נצעק! נצעק!

הכי קרוב ללב האטום,
הכי קרוב
לגדר החרבה
שלא השכילו לשמור עליה.
למעננו.

ונצעק.
החזירו לנו
את אהובינו!

אסתי מרוה לי-דר

המייל שלי dina.cohenor@gmail.com

עוד 1,533 מילים ו-1 תגובות

הכסף הגדול מאחורי מתקפות החות'ים

ישראל נאלצת להתמודד עם חזית מפתיעה מול החות'ים ● מי שכנראה פחות הופתע מההתערבות שלהם הם התושבים המיוסרים בתימן ● הם למדו על בשרם שהמלחמה הפכה כבר מזמן למודל הכלכלי שמקיים את אותו פלג שיעי – וההתגרות בישראל היא רק חלק קטן ממנו ● פרשנות

עוד 943 מילים

תגובות אחרונות

הסעיפים מעוררי הפליאה בהעברת הכספים הקואליציוניים

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 600 מילים ו-1 תגובות

אילון לוי הוא האס הראשי שישראל שולפת מול הרשתות הזרות במלחמה בעזה ● בין הרמת גבות ב"סקיי ניוז", לעימות עם מגיש סקפטי ברדיו לונדוני, הוא משתפשף ברזי הטיקטוק, מאתגר את תומכי חמאס, ושומע מאימו בלונדון איך מנהל הבנק עוקב אחריו בהערצה ● בריאיון לזמן ישראל הוא מספר איך דילג מהמחאות נגד ההפיכה המשטרית לעבודה במטה ההסברה של נתניהו

עוד 3,437 מילים

המדינה הפרה את החוזה הבסיסי שלה עם אזרחיה 

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאות אלפי ישראלים עזבו את המדינה בזמן המלחמה

ישראלים רבים שחיו בחו"ל לפני המלחמה – או נסעו לחו"ל בזמן החגים – חזרו לארץ באוקטובר ובנובמבר ● אבל ישראלים רבים עוד יותר עזבו או לא חזרו מחופשות החגים ● בסך הכול מספר הישראלים שיצאו מישראל בחגים ובמהלך המלחמה וטרם חזרו גדול בכחצי מיליון ממספר החוזרים והעולים החדשים

עוד 602 מילים ו-2 תגובות

גלנט וגנץ מתרחקים מנתניהו

מסיבות עיתונאים נפרדות, נזיפה בטוויטר, עקיצות בישיבת הסיעה ומלחמה על התקציב: הסדקים מתגלעים בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי המחנה הממלכתי - והדרך סלולה לפירוק החבילה ● מתי זה יקרה? האמריקאים יחליטו ● פרשנות

עוד 969 מילים
עקורים

"רציתי לקחת את המעילים היפים שלי מאיטליה אבל כולם התמלאו עובש. אמרתי לעצמי, בקרוב תקני מעילים חדשים. הכול בסדר, העיקר שאת חיה"

שלומית עוזי

קיבוץ כיסופים. נשואה, אם לחמישה וסבתא. פונתה למלון באילת

עוד 1,839 מילים ו-2 תגובות

המחנה הממלכתי יצביעו נגד תיקון התקציב, אבל לא יצאו מהממשלה

למרות אי־העברת הכספים הקואליציוניים למטרות המלחמה ואי־סגירת ממשרדי ממשלה מיותרים, במחנה הממלכתי החליטו לא לשבור את הכלים ● מתישהו בזמן הקרוב גנץ יאלץ לממש את הציפייה בקרב תומכיו, להתקדם לשינוי פוליטי בתוך הרכב הכנסת הנוכחית – ולהביא סוף לממשלה ההזויה והקיצונית ביותר בתולדות ישראל ● פרשנות

עוד 714 מילים ו-3 תגובות

במשך שנים גורמים בכירים בשלטון פועלים כדי לשכנע את הציבור כי מותר, סביר ואף מתבקש להרוג מחבלים בזירת פיגוע, תוך כדי התעלמות מההבחנה המתחייבת בין חיסול מחבל המהווה סיכון, לבין הריגת מפגע שאינו מסכן איש ● מותו המיותר של האזרח יובל דורון קסטלמן חייב להביא לשינוי קיצוני במגמה הנוכחית ● פרשנות

עוד 900 מילים ו-1 תגובות

ישראל לא סגרה את הדלת על המשך המו"מ לשחרור חטופים

למרות ההודעה כי ראש המוסד הורה לאנשיו לעזוב את דוחא, מצרים וקטאר ממשיכות לנהל שיחות עם ישראל וחמאס ● בחינת לוחות הזמנים שהובילו לחידוש הלחימה בעזה מעלה אף היא כי ישראל לא ויתרה על חזרה למתווה שחרור החטופים ● פרשנות

עוד 784 מילים
היום ה־58 ללחימה ● 141 חטופים עדיין בעזה

צה"ל החל לפעול בדרום הרצועה; מפקד גדוד שאטי חוסל

אזעקה נשמעה ברמת הגולן עקב שיגור מסוריה, צה"ל תקף את מקור הירי ● דיווח: מבצעים לחילוץ חטופים משבי חמאס לא יצאו לפועל מחשש לסיכון חיי החטופים ● החיילים החשודים בירי ביובל קסטלמן בפיגוע בירושלים נחקרו באזהרה ● ספינת מלחמה אמריקאית וספינות מסחריות הותקפו בים האדום, אחת בסכנת טביעה; החות'ים טוענים כי מדובר בספינות ישראליות

עוד 67 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בדובאי לא תימצא נוסחה לפתרון משבר האקלים

במקום לצפות לבשורות שלא יגיעו מפסגת האקלים, בכוחה של החברה הישראלית להביא את הבשורות מכאן, מהעוטף ועד בכלל ● ברחבי הארץ מתרקמות תוכניות להקים שכונות זמניות לקהילות של מפוני העוטף - ובמשרד להגנת הסביבה מנסים להימנע משגיאת הקראווילות של העלייה הרוסית וההתנתקות ● "חיים על הקצה" במכתש רמון ● וד"ש מהטיולים של פעם באחד מעיקולי העוטף

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם. הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי - COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ו... המשך קריאה

אנרגיה גרעינית ומימן הם עתיד העולם.
הגיע הזמן שהאנושות תודה בוועידת האקלים הבאה בדובאי – COP28 שהיא טעתה בהנחה שאנרגיות מתחדשות הן הפתרון לאנושות לאספקת חשמל נקיי ובמחיר סביר. הוא לא ולא.
יש לעבור לאידיאליזציה של ייצור אנרגיה באמצעות כורים גרעיניים ומימן.
תכנון של אנרגיה אזורית בה כורים קטנים, בלתי מסוכנים ומודולריים (SMR – עד MW 300) מייצרים את כול סוגי האנרגיה הנדרשים: חשמל עבור האוכלוסייה בהתאם לצריכה – יום/לילה, חום להפקת מימן ירוק כאשר צריכת החשמל קטנה (חורף/קיץ, יום/לילה, נקודות שיא, דרישה עבור האוכלוסייה, תעשיה, מנועים, רכב חשמלי.
כורים גרעיניים (ביקוע, היתוך) עושים את העבודה באמינות רבה יותר, ללא פליטות וזול יותר.
הכול תוך שלוקחת בחשבון את הצרכים של המרחב (אזור) אותו משרתת.
אפשרות לקיום אידיאליזציה של ייצור אנרגיה נקייה, זולה תוך סינרגיות של המימן והגרעין. יכולת התמרון לעבור מיצור חשמל להפקת חום וייצור מימן כחומר דלק נקי למנועים או אגירת אנרגיה וייצור חשמל רק לפי הצורך הסביבתי יש להם ערך כלכלי רב הנותן פתרון כללי למערכת האנרגיה העולמית ומערכת "אפס" פליטות אם מגיעים לאידיאליזציה של מערכת כזו היודעת לייצר את כול האנרגיה אליה תוכננה (וזה הרעיון של SMR).
אני חושב שזה הפתרון הכלכלי והאקולוגי הטוב ביותר לספק צורכי האנרגיה של האנושות ולמנוע המשך פליטות (דבר שהאנרגיות המתחדשות רוח ושמש רחוקות מלספק – כרייה והפקת חומרי מבנה מאד פולטת, סינרגיה עם אגירה וקיבולת מייקרת חשמל ירוק לרמת אי כדאיות).

חובה על משתתפי וועידת האקלים COP28 בדובאי לקחת החלטות חשובות ולא להמשיך "לשחק" באנרגיות מתחדשות. זה הפתרון הכי טוב הקיים ומקווה שאליו חותרים.

אנשי איכות הסביבה בפועל תומכים באנרגיה גרעינית, מימן ואנרגיית היתוך
מכיוון שזו דרך בטוחה לייצר כמויות בלתי מוגבלות של אנרגיה עם זיהום מינימלי או פגיעה בטבע.
שומרי סביבה אידיאולוגיים מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה הזו.

סינרגיה (אִגְבּוּר) היא פעולה משותפת של שני גורמים או יותר הנותנת תוצאה טובה יותר מצירוף פעולות כל הגורמים בנפרד.
בסינרגיה האינטראקציה יוצרת שלם שגדול מסך סכום מרכיביו.

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אושר הוא אקדח חם

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: באחד ממבצעי השיווק הגאוניים אי־פעם, מכונאי אוסטרי בשם גסטון גלוק הופך אקדח מכוער לכלי הנשק הפופולרי ביותר בקרב רשויות החוק והפושעים באמריקה (ועכשיו בישראל)

עוד 1,962 מילים

קשה להאמין שהעולם יאפשר לישראל את חופש הפעולה הנחוץ להקרסת חמאס ● המחאות נגד ישראל בירדן עלולות להביא לביטול הסכם "מים תמורת חשמל" ● איראן טוענת: רכשנו מטוסי ומסוקי קרב רוסיים ● טורקיה מסייעת למוסקבה לעקוף את משטר הסנקציות ● והשבוע ב־1947: תוכנית החלוקה של האו"ם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,222 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה