מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.
החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.
כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.
אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.
לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט
הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".
במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.
זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.
לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.
לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".
בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.
נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.
שישה בני אדם, בהם ילד, נהרגו ועשרה נפצעו בתקיפה הישראלית סמוך לנמל העיר עזה, לפי דיווחים בכלי תקשורת פלסטיניים. צה"ל אומר כי התקיפה סמוך לנמל העיר עזה כוונה נגד מפקדי חמאס שתכננו פיגועים נגד כוחות ישראליים הפועלים ברצועה.
משרד החוץ של טורקיה מגנה את התקיפות המיוחסות לישראל בבסיס האוויר אבו דוהור שבצפון־מערב סוריה, וקורא לקהילה הבינלאומית לנקוט עמדה תקיפה יותר נגד מה שהגדיר כהפרות של המשפט הבינלאומי.
"אנחנו מגנים בחריפות את התקיפות האוויריות שביצעה ישראל", נמסר בהודעת המשרד. "אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לאמץ עמדה נחושה יותר כדי לשים קץ לתוקפנות הישראלית נגד סוריה… ולהבטיח מתן דין וחשבון על המעשים האלה, המתעלמים מהמשפט הבינלאומי".
ישראל פועלת למנוע התבססות והשפעה טורקית בסוריה, ובעבר ביצעה לפי דיווחים תקיפות שנועדו לסכל סיוע טורקי בבניית חיל האוויר של הממשלה הסורית החדשה.
ישראל טרם התייחסה פומבית לתקיפות בשדה התעופה הצבאי אבו דוהור, שדמשק ייחסה לישראל ושליח ארצות הברית לסוריה טום ברק גינה כ"תקיפות אוויריות ישראליות מאומתות".
שר החוץ של סוריה, אסעד א־שיבאני, אומר כי החומר הגרעיני שאותר באתר שלא נמסר מיקומו אינו מסוכן ויישאר בידי סוריה, בכפוף לערבויות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. לדבריו, לסוריה זכות להשתמש בחומר למטרות אזרחיות ושלוות.
א־שיבאני אמר את הדברים במסיבת עיתונאים בדמשק עם ראש הסוכנות, רפאל גרוסי. גרוסי אמר כי הסוכנות קיבלה גישה לאתר לאחר שהממשלה הסורית הודיעה לה עליו.
מאז הדחתו של בשאר אל־אסד בסוף 2024, התחייבו השלטונות החדשים בסוריה לעבוד עם סוכנות הגרעין של האו"ם כדי להתמודד עם מורשת הפעילות הגרעינית בתקופת שלטון משפחת אסד. סוריה אינה ידועה כמחזיקה במלאי מבצעי של חומר גרעיני לתוכנית נשק, אך ישראל הפציצה ב־2007 כור גרעיני סורי חשוד במחוז דיר א־זור שבמזרח המדינה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתעקש כי אין שיחות מתנהלות או מתוכננות עם איראן.
הדברים סותרים את דבריו מאתמול של יועצו הבכיר ג'ארד קושנר, שאמר כי מתקיימות שיחות "ממש חזקות" בין ארצות הברית לאיראן, אך הודה שטהראן עדיין אינה מוכנה להסכם שיספק את וושינגטון.
טראמפ כתב ברשת החברתית שלו Truth Social כי המצור האמריקני על נמלי איראן נותר בתוקף, וטען שמצרי הורמוז "פתוחים ופועלים" – אף שתנועת כלי השיט בהם צנחה משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה.
עוד הצהיר טראמפ כי "כל המוקשים הימיים הוסרו או פוצצו", אף שמסר בעבר גרסאות סותרות בשאלה אם בכלל הונחו מוקשים במעבר הימי.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מגיב לכתב ערוץ 13 מיכאל שמש שתוהה לגבי הבחירות החוזרות למבקר המדינה ומחדד: הכנסת לא תבצע את פסיקת בג"ץ.
כי זה מעולם לא היה קשור לפריימריז, מיכאל היקר.
ובוודאי שיש סיבה אחרת, רצינית ועניינית, למעשה – סיבות:
הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה.
יש שופטים בירושלים, אבל יש בה גם מחוקקים.
בג"צ איננו הריבון.
הכנסת כבר אמרה את דברה.תבחר. https://t.co/gFC8UwIWIi
— Amir Ohana – אמיר אוחנה (@AmirOhana) August 18, 2026
בשנים האחרונות יש גל גדול של הגירה מישראל ("ירידה מהארץ"). ב-2025 עזבו את ישראל כ-69 אלף מאזרחי המדינה, בעוד שכ-19 אלף אזרחים שעזבו את ישראל בעבר חזרו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי גל ההגירה מהארץ מורכב, ברובו, מעולים חדשים שהגיעו מרוסיה ומאוקראינה בעקבות המלחמה ביניהן ו"לא נקלטו בישראל", לדבריו. אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בתחילת יוני, מפריך את טענת נתניהו.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

פרשנים מזהירים מפני הברית שנחתמה לאחרונה בין שלוש המעצמות – פקיסטן, טורקיה וערב הסעודית. לטענתם, היא מאיימת על ישראל ומרחיקה את סיכויי הרחבת הסכמי אברהם.
יש שהרחיקו לכת עד כדי קביעה כי מדובר בהקמתו של "נאט"ו מזרח-תיכוני". סקירה של הבריתות במזרח התיכון אינה מחזקת טענות אלה. קריאת הרגעה.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

המודל ארוך הטווח של ה‑OECD צופה כי שילוב מלא של הקהילות החרדיות והערביות-ישראליות בכוח העבודה עשוי להעלות את התמ"ג הישראלי ב-8% במהלך עשרים שנה – שווה ערך לכ-49 מיליארד דולר במונחים של ימינו. זאת כאשר השילוב החרדי לבדו מהווה שש נקודות אחוז מתוכן (הנתונים לקוחים מתחזיות ה‑OECD להוצאות ארוכות טווח בישראל, אוקטובר 2025 – תרחישי השפעה על התמ"ג של שילוב חרדים וערבים ישראלים).
זו אינה טעות עיגול. זוהי ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר העומדת בפני ישראל כיום, וכמעט אף אחד בשיח הציבורי אינו מתייחס אליה ברצינות.
סיימון פינק, יליד אוסטרליה, מנהל השקעות בישראל, בעל ניסיון אקדמי ומקצועי במשפטים, פוליטיקה וכלכלה. לסיימון עניין רב במדיניות ציבורית ועובד כעת על ספר אודות חופש ודמוקרטיה בישראל.

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו