מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.
החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.
כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.
אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.
לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט
הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".
במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.
זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.
לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.
לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".
בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.
נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.
נחשו כל מספר – ואז גלו עד כמה דייקתם. ככל שתתקרבו לתשובה, כך תצברו יותר נקודות.
—
הניחוש שלכם — גררו כדי לשנות
הניקוד שלכם
0 / 1000
—
ארצות הברית חוגגת בימים אלה 250 שנות עצמאות. בעוד שבוושינגטון מתעקש הנשיא דונלד טראמפ שהחגיגות תהיינה בדמותו עם מופעי היאבקות, שיפוץ לא מוצלח במיוחד של בריכת ההשתקפות למרגלות אנדרטת לינקולן ומופעי מוזיקה המוניים – בניו יורק מתעצבת הפוליטיקה הפרוגרסיבית האמריקאית.
זה נעשה לא מעט בהשראתו של מי שיש הרואים אותו כמקבילו הפופוליסט של טראמפ משמאל, הלא הוא זוהרן ממדאני, ראש העיר הפופולרי של ניו יורק.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

אמריקה בגיל 250 מציבה בפנינו את אחד הפרדוקסים המוזרים בהיסטוריה המודרנית. שום דמוקרטיה לא צברה עוצמה כלכלית, צבאית, טכנולוגית ותרבותית גדולה יותר. ועדיין הציבור האמריקאי בדיכאון. להבדיל מחגיגות המאתיים ב-1976, שאת אופיין החגיגי אני זוכר כילד, כעת יש חרדה, כעס ופילוג.
לכאורה, מוזר. כי ארצות הברית היא עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, המעצמה הצבאית המובילה, בית לתאגידים החשובים בעולם ולאוניברסיטאות הנחשבות ביותר, והיצואנית המרכזית של התרבות הפופולרית הגלובלית. השווקים הפיננסיים של אמריקה והמחקר המדעי שלה משפיעים על מיליארדי בני אדם הרחק מעבר לגבולותיה. כמעט בכל מדד מקובל זהו סיפור הצלחה מסחרר.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

אני מניח שלמאמר הזה יש חלק ב', שבו יובאו עובדות התיק עצמו, ההתרחשויות לפני ותוך כדי המשפט, תוכן העדויות, אמינות העדים וכו'.
רבים מה"שופרות" מניחים כבר מתחילת הפרשה, שמה שלא יהיה – נתניהו יורשע במשהו. לשם-כך ישנה עבירת "מרמה והפרת אמונים", שאפשר לייחס אותה למה שבוחרים ולמי שבוחרים.
ואין לזה קשר לימין ושמאל. אהרון ברק ביצע הפיכה שילטונית נגד יצחק רבין בשנת 1977 על עבירת כופר.
אז למה הכנסת לא מחקה כבר מזמן את סעיף ה"מרמה והפרת אמונים" מספר החוקים? כי מדובר במערכת מנדטורית, שבה גם נבחרי הציבור וגם הפקידים הממונים עובדים עבור בוסים ממקומות אחרים לגמרי.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו