מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
ועדת הבחירות לכנסת ה-22 תדון מחר (חמישי) בעתירה של רשת וקשת לצמצם את שידורי התעמולה שמשודרים בערוצים המסחריים. הדיון יתקיים בכנסת ואת הערוצים 12 ו-13 ייצגו עורכי הדין נגה רובינשטיין ורועי בלכר.
החברות ינסו לשכנע את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, חנן מלצר, ששעה ביום של תעמולה בפריים-טיים זה קצת יותר מדי, בטח כשהבחירות מתקיימות בפעם השנייה בתוך חמישה חודשים. לעתירה צורפו כמשיבות כל המפלגות, וכן הרשות השנייה ותאגיד השידור הציבורי, שנציגיהם יצטרכו להגיע לדיון אף הם.
כיום משודרת התעמולה בכל ערוץ במשך כשעה, כולל הערוצים ברישיון, 9, 20 ו-24, ותחנות הרדיו. בדומה לתאגיד השידור הציבורי, הערוצים המסחריים לא מקבלים תשלום עבור הקצאת זמן המסך, כך שהוא למעשה מולאם ללא תמורה כספית, לפי חוק. בבחירות האחרונות המשדרים היו בשני מקבצים ב-18:00 וב-23:00.
אלא לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט; זולת מבקרי טלוויזיה וכמה פרסומאים שעובדים בזה, מעט מאוד צופים ינטשו את הסדרות בנטפליקס, כדי לראות את הסרטונים שרצו כל היום ברשתות החברתיות.
לאחר שבשנים עברו, כוכבי על כמו ספי ריבלין, הגששים ורמי הויברגר ריתקו את הצופים אל המסך, האינטרנט כיבה את מדורת השבט
הזכייניות מציינות בפירוש את האפליה שלהן מול ענקיות הדיגיטל, "גוגל ופייסבוק, שזמן המסך שלהן, בשונה מהערוצים המסחריים, אינו משאב מוגבל, אינו מופקע בשום דרך לשידורי תעמולה, והן מקבלות תמורה על השידור".
במלים אחרות, מאחר שרוב החשיפה לתעמולה היא ברשת, המשדרים האלה כבר לא מביאים רייטינג. הזכייניות טוענות ששיעורי הצפייה ירדו משמעותית בבחירות האחרונות, לעומת אלה שנערכו ב-2015, והם ממילא נמוכים מאוד גם ביחס לאותן רצועות שידור, שבתקופות אחרות משדרים בהן את התכניות הרגילות. את המספרים המדויקים מתכוונות הזכייניות להציג במהלך הדיון.
זה אומר שבבחירות האחרונות ההפסד של רשת וקשת הסתכם במיליוני שקלים במהלך 21 ימי השידור: בזמן התעמולה אין פרסומות והיא כאמור ניתנת בחינם כשלעצמה. לאור זאת, הזכייניות רוצות שהפעם כל הגופים המסחריים יצטרכו להקצות ביחד, כולם כולל כולם, רק את מה שמקצה התאגיד לבדו.
לצד הורדת זמן המסך, הדרישה היא גם לשנות את השיבוץ ובמקום לנגוס בתחילת ובסוף ערב השידורים, לשבץ את תשדירי התעמולה בשעות הבוקר.
לצד הזכייניות יעמדו גם חוות דעת כמו זו של ויו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-20 סלים ג'ובראן. האחרון הפציר במחוקק לעדכן את חוק הבחירות "שנותר פחות או יותר כפי שהיה בעת חקיקתו – לפני 56 שנים" והעדכון נדרש בייחוד ב"עידן שבו מרבית התעמולה נעשית ברשת האינטרנט".
בדבריו הסתמך ג'ובראן על מסקנות ועדה בראשות דורית בייניש, שהמליצה ב-2017 לבטל את ההסדר הנוכחי של הקצאת זמן מסך בחינם לתעמולה, ולהתחיל לגבות תשלום על תשדירי בחירות.
נשיאת העליון לשעבר נימקה את ההמלצה בכך שהרדיו והטלוויזיה כבר אינם מונופול להעברת מידע לציבור. "מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות שינו מהותית את כללי המשחק של דרכי הפצת תעמולת בחירות, והורידו דרמטית את השימוש בערוצי הטלוויזיה והרדיו". ואכן, הכנסת ניסתה לקדם תיקון לחוק הבחירות בדיוק לפני שנה, אך היוזמה הזו עדיין לא קודמה.
הצעת חוק שתגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים ותאסור על פוליטיקאים הנאשמים בפלילים להרכיב ממשלה צפויה לעלות ביום רביעי לקריאה טרומית בכנסת ולעבור בה, כך דווח בערוץ 12.
ההצעה, שהגישו חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו ונציגי יתר המפלגות בגוש של יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, תקבע גם כי כהונתו של ראש ממשלה מכהן תופסק אם יוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות פליליות חמורות שיש עימן קלון. עוד מוצע למנוע מפוליטיקאי העומד בפני כתב אישום לקבל את המנדט להרכבת הממשלה, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יקבע כי אין בעבירות המיוחסות לו קלון.
נוסף על כך, הצעת החוק תבטל את החוק משנת 2023 שצמצם באופן דרמטי את הנסיבות שבהן ניתן להכריז על נבצרות של ראש ממשלה. בג"ץ קבע אז כי החוק חוקק כדי להיטיב באופן אישי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד למשפט בגין עבירות שחיתות, ודחה את כניסתו לתוקף עד לכינונה של ממשלה חדשה.
הצעת החוק של פורר מכוונת ישירות נגד נתניהו, שמשפטו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים מתנהל זה למעלה משש שנים. נתניהו מכהן כראש ממשלה כ-19 שנים במצטבר בשלוש תקופות כהונה נפרדות, ובהן 12 שנים רצופות מ-2009 עד 2021.
אם תאושר הצעת החוק, היא תיכנס לתוקף עם הקמתה של ממשלה חדשה.
בערוץ 12 מעריכים כי הסיכוי שהצעת החוק תתקדם ללא שינויים מהותיים קלוש, שכן היא עלולה להיפסל כ"בלתי חוקתית" משום שהיא נועדה להדיח דמות פוליטית ספציפית מהמרוץ. לפי הדיווח, סביר יותר שהמהלך ישמש כמנוף לחץ נוסף נגד נתניהו במשא ומתן הקואליציוני.
מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר סרחיו דולב, אומר כי הוא "בטוח ב-80 אחוז" שכלבה מסוג אמריקן בולי שתועדה בתמונות היא זו שהדביקה בכלבת צעירה בת 30 ממרכז הארץ. הצעירה מתה מהמחלה בשבת.
דולב הסביר לזמן ישראל כי מאחר שלא ניתן לבדוק את גופת הכלבה – שמתה לאחר ניתוח עיקור והווטרינר שטיפל בה השמיד את הגופה – ההערכה מתבססת על ארבע עובדות שמחזקות את הקשר בין השתיים.
לדבריו, הכלבה, בת 11 חודשים, לא חוסנה נגד כלבת ושוטטה באזור במרכז הארץ המוגדר כמוקד של המחלה. בנוסף, ציר הזמנים תואם את מאפייני ההדבקה, שכן לכלב בגודל כזה נדרשים שישה עד שמונה שבועות כדי לפתח תסמיני כלבת ולהפוך למדבק. כמו כן, מעדות הווטרינר ומדבריו של אדם ששוחח עם אמה של המנוחה עולה כי חלו שינויים בהתנהגות הכלבה לאחר הניתוח. הכלבה מתה יום לאחר שעוקרה.
דולב הוסיף כי מאחר שהלווייתה של הצעירה מתקיימת היום, בני משפחתה סירבו לשוחח עם נציגי המשרד. לדבריו, הדיווחים שלפיהם המנוחה עסקה בהצלת בעלי חיים נראים מוגזמים, אם לא משוללי יסוד.
עוד ציין דולב כי ירדן, שממנה חוצים לישראל חיות בר וכלבים משוטטים רבים, סירבה לאפשר לישראל לפזר משטחה פיתיונות המכילים חיסונים נגד כלבת לאורך הצד הירדני של הגבול.
לדבריו, השירותים הווטרינריים השלימו כמעט לחלוטין גיבוש של תוכנית מקיפה לצמצום מספר הכלבים המשוטטים. התוכנית תכלול שורה של צעדים – משיפור התברואה, עידוד אימוץ והגברת האכיפה, ועד לתוספת תקנים לווטרינרים והרחבת סמכויות הפעולה של משרד החקלאות. "כיום אין לנו שום סמכות בנוגע לכלבים משוטטים, הכול נמצא בידי הרשויות המקומיות", אמר.
התוכנית צפויה לעלות עשרות מיליוני שקלים, הוסיף דולב, ואישור התקציב עבורה ייאלץ להמתין לכינונה של הממשלה החדשה.
בכירים באגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) הזהירו בשבוע שעבר את ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו כי תקיפה ישראלית באיראן עלולה להוביל לעימות אזורי רחב יותר שיכלול את לבנון, סוריה ועזה, כך דיווח ערוץ 12.
לפי הדיווח, האזהרה נמסרה במהלך דיון סגור שנערך בשבוע שעבר בהשתתפות נתניהו ובכירי מערכת הביטחון, על רקע דיונים אינטנסיביים שמתקיימים בשבועות האחרונים סביב האפשרויות הצבאיות של ישראל מול הרפובליקה האסלאמית.
באמ"ן מעריכים כי תקיפה ישראלית עלולה להצית "זירות מרובות" – הערכה הסותרת את הציפיות שמיוחסות לנתניהו ולראש המוסד רומן גופמן, שלפיהן ניתן יהיה להגביל מבצע כזה לשלושה עד חמישה ימים בלבד.
עוד נטען בדיווח כי אזהרתו האחרונה של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מפני תקיפה באיראן נובעת מחשש שנתניהו שוקל מהלך חד-צדדי, ללא מעורבות או אישור של ארצות הברית.
ליברמן אמר בשבוע שעבר כי לכל תקיפה ישראלית בעת הזו אין הצדקה ביטחונית, וכי היא נובעת "משיקולים פוליטיים נטו".
מדובר צה"ל נמסר לערוץ 12 כי בצבא לא מתייחסים לדברים שנאמרים בדיונים סגורים.
בכירים במפלגת ישר! של גדי איזנקוט וביהדות התורה רשמו התקדמות במשא ומתן הקואליציוני בסוגיית הפטור מגיוס לחרדים, כך דווח בערוץ 12. לפי הדיווח, ביממה האחרונה התקיימו בין הצדדים פגישות שגורמים המעורבים במגעים הגדירו "משמעותיות".
גורמים בסיעת דגל התורה ביהדות התורה מסרו כי נרשמה "התקדמות חיובית", אך סייגו כי הצדדים עדיין "רחוקים מהחלפת טיוטות".
איזנקוט צפוי להציג השבוע מתווה גיוס מעודכן, לאחר שמנהיגיה הרוחניים של הסיעה דחו את הצעתו הקודמת, שלפיה יינתן פטור לתלמידי ישיבות בהיקף של 3% מכל מחזור גיוס שנתי.
יו"ר ישר! ושותפיו לגוש הבטיחו כולם בקמפיין הבחירות לשים קץ לפטור הגורף מגיוס לחרדים. עם זאת, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ריכך מאז את עמדתו ואמר כי יסכים למתווה נוח בהרבה עבור המפלגות החרדיות.
בחדשות 13 דווח כי הסעיף הראשון במשא ומתן שמנהל יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט עם הליכוד הוא חקיקת חוק שירות לכול. לפי הדיווח, גורמים שנכחו בפגישת צוותי המשא ומתן מסרו כי איזנקוט הבהיר לנציגי הליכוד שאינו מוכן לסגת מהתנאי לחקיקת חוק גיוס ואינו מוכן לפטור איש משירות.
עוד דווח כי כאשר נציגי הליכוד הציעו לצרף לשיחה את נציגי המפלגות החרדיות, איזנקוט סירב והתעקש לנהל את המגעים בנושא הגיוס מול הליכוד בלבד. הדיון בסוגיה נעצר לבקשת נציגי הליכוד, שהודיעו כי הם מעוניינים לדון בנושא רק בנוכחות הנציגים החרדים.
במהלך הפגישה, שנמשכה כארבע שעות, נמנעו הצוותים מעיסוק בסוגיות המחלוקת המרכזיות – ובהן זהות ראש הממשלה או השאלה מי יכהן ראשון ברוטציה.
מנגד, הצדדים דנו במערכת המשפט ובהקמת ועדת חקירה לטבח השבעה באוקטובר. לפי הדיווח, הצוותים לא הכריעו אם תהיה זו ועדת חקירה ממלכתית, אך ציינו כי ידונו בהגדרת המנדט שלה.
בתום הפגישה קבעו הצוותים להיפגש פעם נוספת השבוע, ומסרו כי "בפגישה הוצגו העמדות בשורת נושאי מהות והתקיים בהם דיון מפורט".
בתוך כך, דווח כי יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבטיח לנציגי המפלגות החרדיות כי יו"ר ישר! גדי איזנקוט יציג להם מתווה גיוס עד סוף השבוע
במקביל דווח כי גורמים בליכוד טוענים ששרה נתניהו ביקשה להגביר את הלחצים על אליסף פרץ ושירה שפירא. זאת על רקע פוסט ששלח השר עמיחי שיקלי לשפירא, שבנה ענר נרצח בטבח השבעה באוקטובר, והאשים אותה "בשותפות לקריעת המדינה ובהעדפת שונאי ישראל".
בקצרה:
המהלך של גוש השינוי והרוב הדמוקרטי החדש בכנסת לבטל את חוקי ההפיכה המשטרית בהליך מזורז מעורר שאלה עקרונית: האם דמוקרטיה יכולה להקפיד על הליכי החקיקה המקובלים כשהיא מבקשת לתקן את הפגיעה במוסדותיה?
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הביטול של חוקי ההפיכה צריך להיעשות במהירות, בלי להתחשב בדמעות התנין של המושחתים מקהלת או עבדיו הנרצעים של הנוכל. ביצור הדמוקרטיה הליברלית צריך להיעשות בהסכמה רחבה אך לא חייב. עדיף. נכון. אך את הפרצות יש לתקן, בהסכמה או בלעדיה. למען עתיד ילדינו.
דמיינו שמישהו היה מציע לפסול שותפות פוליטית עם ישראל ביתנו בטענה שבוחריה הם "רוסים תומכי פוטין". אביגדור ליברמן היה בוודאי מתקומם, ובצדק. הטענה עצמה פסולה: היא מוחקת הבדלים בין אנשים, מייחסת להם עמדה על סמך מוצאם, והופכת זהות קבוצתית לראיה לחוסר נאמנות.
אין סיבה להניח שיוצאי ברית המועצות תומכים בשליט הרוסי, ואין הצדקה לדרוש מהם להוכיח אחרת כתנאי להשתתפות בחיים הציבוריים.
פרופ׳ ישראל עמירב הוא מומחה לרפואת ילדים ולמחלות ריאה בילדים במרכז הרפואי איכילוב, וממייסדי יוזמת "בואו - באים ומצילים אותם ואותנו". הדברים משקפים את עמדתו האישית של הכותב בלבד, ואינם מייצגים את עמדת המרכז הרפואי איכילוב או כל מוסד אחר שאליו הוא משתייך.

מציאות של מתח ומלחמה מושכת את הקשב שלנו החוצה, בתקווה לקבל ביטחון וידע כלשהו – מה קורה וכיצד לנהוג.
כשמוסיפים למצב הזה חדשות בלתי פוסקות, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואת הטלפון הנייד, אפשר להבין עד כמה הכוחות שסביבנו מושכים אותנו לזמינות מתמדת ומחזקים את הנטייה שלנו להפנות את הקשב החוצה.
אילת דה פיצ'וטו בעלת תואר שני בפסיכולוגיה, פסיכותרפיסטית, מפתחת גישת connection - חיבור להדרכה הפנימית - גוף נפש רוח ונשמה. מחברת ספר הילדות/ים "המפתח של דניאל". בעלת קליניקה פרטית, מנחה ומרצה.

זה לא רק בנט וליברמן, גם אצל אייזנקוט יש כל מני גזענים חבויים. הבחירות הנכחיות חשפו את ערוותו של הציבור הישראלי המתגלה ברובו כגזען המאמין בעליונות יהודית – גם בין אלו המכונים "ליברלים". זו התפכחות לא נעימה.
במשך שנים ניפנפנו בזה שאנחנו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", שערבים בישראל הם שווי זכויות, ושיש שופטים ערבים בבית המשפט העליון. עכשיו מסתבר שהכל זה רק עלי תאנה.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו