על אף שלא היו נפגעים בנפש, דליפת הגז שהתגלתה בסוף השבוע באיזור התעשייה בחיפה היא אירוע לא שיגרתי, שממרחק הזמן עשוי להתברר כבעל השלכות משמעותיות.
לפני הכל, בחיפה יש הנהגה חדשה, שמביאה איתה סגנון חדש. עינת קליש-רותם, ראשת העיר, מיהרה אתמול להצהיר על אפס סובלנות כלפי תקלות בתעשייה: או שתהיו שכנים טובים, אמרה, או שלא תהיו פה.
בתעשייה טוענים כבר שנים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף, וזה נכון, והתגובה של קליש-רותם מתכתבת ישירות עם הטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי. אליה הצטרפו גם עו"ד שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים-סביבה חיפה, וח"כ מיקי חיימוביץ עם תגובות תקיפות משלהן.
בתעשייה טוענים שבכל העולם המפותח מפעלים ותושבים גרים כתף ליד כתף. התגובה של קליש-רותם עונה לטיעון הוותיק הזה: רוצים אירופה? תתנהגו כמו אירופים. רוצים לחפף כמו ישראלים? לא ליד התושבים שלי.
צריך להזכיר שהשיח האסרטיבי הזה מגיע אחרי דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי שהוגש לפני מספר חודשים למשרד האוצר, לפיו אפשר ואפילו רצוי להוציא את התעשייה הכימית הכבדה ממפרץ חיפה בתוך כעשור. באווירה הזו, כל תקלה של המפעלים – בוודאי כזו שגורמת לסגירת רחובות ראשיים למשך יממות – היא משחק באש, תרתי משמע.
עוד היבט חריג בתקלה הזו הוא המיקום: היא התרחשה מחוץ לתחומי המפעלים, מתחת לרחובות העיר.
החיפאים למודי הניסיון רגילים לראות מדי פעם פליטות עשן חריגות מארובות המפעלים או לשמוע על דליפות שהתגלו בתוך המתחם התעשייתי; הפעם זה קרה ממש מתחת לרגליהם.
פעילי סביבה חיפאים נוהגים להשוות בין האיום שנשקף מהתעשייה לאיום על תושבי עוטף עזה; אם תקלות בתוך המפעל שזולגות החוצה משולות ל'טפטופים' מהרצועה, דליפת גז בצנרת שעוברת בעיר כבר מקבילה, בעולם המושגים הזה, לאיום המנהרות.
הצינור שדלף הוא באורך של כ-6 ק"מ ומוביל תערובת גזים מבתי הזיקוק למפעל "דור כימיקלים". אחרי שנעשה בגז שימוש לצרכי המפעל, הוא נשלח בחזרה לבז"ן בצינור מקביל. התקלה הייתה בקו שחוזר, ובכל מקרה שני הקווים באחריות מלאה של חברת דור כימיקלים, אותה הגדיר אתמול גורם במשרד להגנת הסביבה כ"חברה בעייתית שנמצאת אצלנו על הפוקוס".
ואכן, בתחילת 2018 כבר הורשעו שני מנהלים בכירים מדור כימיקלים בגין עבירה דומה – דליפת גז מצנרת תת קרקעית – ונקנסו על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. המפעל עצמו נדרש לשלם בשל אותה תקלה קנס של 150 אלף שקל.
היבט מטריד נוסף של התקלה קשור במועד האיבחון שלה: כבר לפני כמה ימים היה גל של תלונות מצד תושבי חיפה על ריח חשוד מכיוון המפעלים. כוחות כיבוי האש הגיעו, ביצעו מדידות וניטורים, ולא מצאו חריגות. באופן מתמיה, המשרד להגנת הסביבה כלל לא היה בתמונה. במילים אחרות – ייתכן שהדליפה המדוברת התחילה הרבה לפני סוף השבוע, ושרק במזל היא התגלתה בטרם הגז נדלק או התפוצץ.
גז פחמימני יכול להיות מסוכן מאוד גם בסביבה ביתית – רק בסוף השבוע נהרגו גבר ואישה באילת בגלל פיצוץ בלון גז בדירתם; האחריות לתחזק היטב צנרת ומיכלי גז מוטלת על כל אחד מאיתנו, קל וחומר על מפעלים גדולים. אם המפעלים רוצים להישאר במפרץ חיפה, הם צריכים לשכנע את תושבי העיר שהם השכן הכי אחראי ובטוח בסביבה. בינתיים זה לא כל כך עובד.
בחודש דצמבר הקרוב ימלאו שבע שנים למותו של עמוס עוז על סף גיל שמונים. מאז קולו חסר כאן מאוד והוא חסר במיוחד מאז ה-7 באוקטובר. בראש מהדהדת השאלה: מה הוא היה אומר על אירועי האימים?
האם עוז היה משכיל להראות לנו איזשהו אור בקצה המנהרה? אולי אפשר להקיש משהו על תגובותיו המשוערות לפי ספרו "דברים שבעל פה", שיצא לאור לאחרונה בהוצאת "כתר".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
פני החברה הישראלית העכשווית והשסועה, על הסוגיות החברתיות, הדתיות והפוליטיות הבוערות שבה, נשקפים בבירור ובהרחבה בספרו הרביעי של רן גורן, "קוראלס" (הוצאת ספרי ניב, 2025), מה שהופך את הספר כה אקטואלי.
הספר אמנם מגולל פרשיות אהבה ויחסים רומנטיים, מהולים בתאווה, חרטה וכיסופים בין הגיבור שי מרחב, איש שב"כ בעברו ועורך דין במקצועו, לבין ארבע אהובות, אלא שאלה הם רק באי כוח של זרמי עומק בחברה הישראלית.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, כל סקר שמתייחס לערבים כאל משקל עודף שסופרים אותו , רק אם אין ברירה, הוא גזעני.
הסקרים בצורת הדיווח שלהם, מקבעים את הגזענות.
תארו לכם במדינה אחרת שהעו עושים סקר בלי היהודים ומציגים את היהודים בנפרד ככאלה שכל צד מעדיף לא לשתף אותו.
הייתם צורחים,שזו אנטישמיות.
תתעורר גזענים!!!
קישקוש. אין קשר בין מה שאנשים עונים בסקרים על מה חשוב להם לבין הצבעתם בבחירות. הבחירות הן מדידת גודל סקטוריאלי, לא בחירה באידיאולוגיה או דרך. החרדים יצביעו למפלגות שלהם, הכיפות למפלגות שלהם, הערבים למפלגות שלהם, מי שרחצו את סבא שלו ב-DDT יצביע לליכוד, ורפי השכל לגנץ. ולא משנה שום דבר! אפילו לא זין באוקטובר!
נתניהו יכול להמשיך להיות ראש הממשלה הגרוע בתולדות המדינה, ועדיין בקושי חצי מנדט יזוז מפה לשם. העם היושב בישראל אינו בנוי לדמוקרטיה ולא מבין אותה. מי שמאמין באליל סערות אדומי מסוף עידן הברונזה עוד פחות מכולם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ןבואו גם לא נשכח את ההתנערות של הדרוזים בגולן ממדינת ישראל, הויתור על האזרחות ועל ההשתתפות בבחירות (של רובם), ההתעקשות לא לדבר עברית אלא ערבית ואנגלית, וההצהרות של מנהיגים מביניהם על כך שהם סורים, ומחכים לשובם אל חיקו של אסד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם