ב-29 בספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בצעד דרמטי זה, הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי (אחרי תוניסיה) שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת.
זמן קצר לאחר מכן, הופצו ברחבי העולם תמונות של מנסורי בפגישה חגיגית עם המלך, כששניהם לבושים בבגדים מסורתיים בגוון תכלת זהה. עבור קוראים שאינם עוקבים ביומיום אחר החברה המרוקאית, נציין כי זהו רגע מכונן שעד לפני זמן לא רב היה קשה בכלל להעלות על הדעת.
המינוי ההיסטורי של מנסורי הצליח לעורר התרגשות במערכת בחירות שהתנהלה עד לאותו רגע באופן מנומנם למדי, ומרוקאים רבים בחרו להתעלם ממנה כמעט לחלוטין.
בסוף ספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בכך הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת
בבחירות, שנערכו ב-23 בספטמבר, נרשם שיעור הימנעות מהצבעה של כמעט 62 אחוזים – הנתון הגבוה ביותר במדינה מזה קרוב ל-20 שנה.
שיעור ההשתתפות הנמוך בקלפיות היה למעשה שיאו של תהליך ארוך וממושך של אדישות כלפי מערכת הבחירות. התהליך הזה נמשך כבר עשרות שנים, ובמהלכו האזרחים חשים ניכור הולך וגובר כלפי המפלגות הפוליטיות במרוקו.
ואולם, אף שלתפקידה החדש של מנסורי יש חשיבות סמלית אדירה, חשוב להבין שסמכויותיה בפועל יהיו מוגבלות למדי – שכן הסמכות הביצועית האמיתית נותרת בסופו של יום בידיו של המלך.
למרות שסמכויותיה מוגבלות למדי, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור מרוקו. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה
ובכל זאת, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור המדינה. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה במרוקו.
אם תצליח לעצב ולהעביר מדיניות שתשפר את חייהם של המרוקאים ותקדם שוויון מגדרי, היא עשויה בהחלט להותיר את חותמה על מדינה ששואפת נואשות למודרניזציה, אף שלאורך שנים נטתה לשמרנות עמוקה.
עבור מי שעוקב מקרוב אחר הפוליטיקה המרוקאית, מינויה של מנסורי לא נפל בהכרח כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח בממשלה, המצב הזה החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים.
ב-1993 נבחרו שתי הנשים הראשונות אי פעם לבית הנבחרים המרוקאי. מאז שנת 2000, אז עשתה זוליכה נאסרי המנוחה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שמונתה ליועצת המלך, נשים החלו לאייש תפקידים רבים יותר בממשלה.
כיום, ולמרות שנשים עדיין סובלות מתת-ייצוג בולט בפוליטיקה המקומית, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
מינויה של מנסורי לא נפל כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח, המצב החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים. כיום, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
במקביל למישור הפוליטי, נשים במרוקו הפכו לדמויות בולטות, דומיננטיות ומשפיעות יותר ויותר גם בחברה האזרחית.
ב-2007 בחר "הארגון המרוקאי לזכויות אדם" (AMDH), שהוא אולי ארגון זכויות האדם המשפיע ביותר באזור כולו, את חדיג'ה ריאדי כאישה הראשונה לעמוד בראשו (כיום עומדת בראש הארגון אישה נוספת, סועאד ברהמה).
חמש שנים מאוחר יותר, הפכה נבילה מוניב לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מזכ"לית של מפלגה פוליטית (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת – PSU). ובנוסף, בראש "המועצה הלאומית לזכויות אדם", שראשיה ממונים באופן ישיר ובלעדי בידי המלך, עומדת מאז 2018 אמינה בועיאש.
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר. לפני אירועי האביב הערבי, המלך היה רשאי וזכאי לבחור כל אדם שיחפוץ לתפקיד ראש הממשלה.
כל זה השתנה לאחר שהפגנות "תנועת 20 בפברואר" טלטלו את המדינה ב-2011, והובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר.
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר בעקבות הפגנות "תנועת 20 בפברואר" ב-2011, שהובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר ושוויון מגדרי
החוקה החדשה, שאומצה באותה שנה, עיגנה לראשונה את השוויון המגדרי, והעניקה סמכויות נרחבות יותר לראש הממשלה (תואר ששונה מאז ל"ראש הממשל") ולפרלמנט עצמו.
כיום, מלך מרוקו נדרש לבחור את ראש הממשלה אך ורק מקרב המפלגה שניצחה בבחירות הכלליות, אף שהוא שומר בקנאות על שליטתו הבלעדית בתחומים מסוימים וקריטיים של הממשל, ובהם משרדי הפנים והחוץ.
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי תמונה לראשות הממשלה ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות. זאת, שכן מדובר בדמות בולטת ומובילה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM), שניצחונה נחשב לצפוי במידה רבה.
המפלגה הליברלית הזו, המגדירה את עצמה כ"מודרניסטית", הוקמה ב-2008 בידי פואד עלי אל-הימה, המשמש כיום כיועץ בכיר למלך. מאז הקמתה, מרוקאים רבים מזהים אותה ישירות עם מוקדי קבלת ההחלטות האמיתיים במדינה, קרי ארמון המלוכה.
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי – חברה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) המזוהה עם ארמון המלוכה – תמונה לראשות הממשלה, ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות
מטרתה הפוליטית של מפלגת ה-PAM בעת הקמתה הייתה להוות משקל נגד ולהתחרות במפלגה האסלאמיסטית – מפלגת הצדק והפיתוח (PJD).
אותה מפלגת הצדק והפיתוח עמדה בראש ממשלות הקואליציה של מרוקו מ-2011 ועד 2021, אז ספגה תבוסה מוחצת. בספטמבר האחרון זכתה מפלגת האותנטיות והמודרניות ב-97 מושבים ורשמה ניצחון משמעותי, אף שנאלצה לבסוף להקים קואליציה על מנת למשול.
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בפוליטיקה או בציבוריות המרוקאית. אביה, עבד א-רחמן אל-מנסורי, עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש, כיהן כ"פאשה" של העיר (תפקיד מנהלי בכיר ורב-עוצמה), ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות.
היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית.
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בציבוריות המרוקאית. אביה עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות. היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית
ב-2007 הצטרפה מנסורי ל"תנועת כל הדמוקרטים", תנועה שהניחה את היסודות הרעיוניים להקמת מפלגת ה-PAM. מאז היא הפכה לאחת משלושת מנהיגי המפלגה, ובעת מינויה לראשות הממשלה, היא כיהנה במקביל הן כראשת עיריית מרקש והן כשרת השיכון של מרוקו.
מנסורי אומנם אינה מוכרת כפעילה קולנית במיוחד למען זכויות נשים, אף שבהצהרתה הפומבית הראשונה כראשת הממשלה חגגה בגלוי את מינויה כאירוע היסטורי וכניצחון לנשות מרוקו.
בנוסף, חשוב לציין כי מתוך 32 השרים בממשלתה החדשה, רק שש הן נשים (כולל מנסורי עצמה).
ובכל זאת, בכל הנוגע לזכויות נשים, האליטה הפוליטית במדינה העבירה מסר ברור: זמן קצר לאחר מינויה, הביעו פומבית בעלי ברית פוליטיים פוטנציאליים רבים בממשלת הקואליציה שלה תמיכה נלהבת בכך שאישה תאייש את התפקיד הרם.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב, והכול באקלים פוליטי עדין ומורכב.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב
ראשית, יהיה עליה לפקח על רפורמות חדשות ב"מודוואנה" – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית.
חוק המודוואנה מבוסס על עקרונות האסלאם, ועוסק בסוגיות חברתיות רגישות כמו זכויות נשים, משמורת על ילדים וגיל הנישואים החוקי. החוק עבר שינויים משמעותיים ב-2004, בתהליך סוער שעורר מתחים חברתיים ניכרים.
בשנים האחרונות, קרא המלך מוחמד השישי לעריכת רפורמה עמוקה נוספת. רפורמה זו אמורה לעסוק בנושאים בוערים ומחלוקתיים כמו סוגיית הגירושים ושוויון מלא בזכויות הירושה, סוגיות שבוודאי יעוררו התנגדות עזה בקרב המחנות השמרנים והאסלאמיסטים במרוקו.
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית – מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה, מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית.
ואולם, האופן שבו תיגש לרפורמה, ישפיע על אופייה של החברה המרוקאית לעשרות שנים קדימה ומהווה עבורה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי שורשי למען שוויון מגדרי.
נוסף על כך, ממשלת מרוקו בראשותה תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח.
בסתיו שעבר טלטלו את המדינה מחאות "דור Z 212" (המספר מתייחס לקידומת הטלפון הבינלאומית של מרוקו). הייתה זו תנועת מחאת צעירים שקראה לממשלה להשקיע בחינוך וברפורמות הכרחיות במערכת הבריאות, במקום לשפוך מיליארדי דולרים שהוקצו לבנייה ולשדרוג מגלומני של אצטדיוני כדורגל.
המחאות הללו הובילו לגל מעצרים נרחב על ידי השלטונות, שבמסגרתו הועמדו לדין כ-2,500 בני אדם. לדברי עומר ערביב מהארגון המרוקאי לזכויות אדם, לפחות 580 מאותם עצורים עדיין כלואים כיום מאחורי סורג ובריח.
ממשלת מרוקו בראשותה של מנסורי תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח, כמו מחאת הצעירים Z 212
מנסורי תצטרך להתמודד חזיתית גם עם סוגיות חברתיות קשורות ובוערות לא פחות. עליהן נמנות יוקר המחיה המאמיר ותחושת הייאוש והמרמור בקרב הצעירים.
תחושות אלו באו לידי ביטוי מזעזע ביולי האחרון, עת נרשמה בריחה המונית של יותר מ-70 אלף מרוקאים שניסו לחצות את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה (Ceuta). רובם המוחלט אומנם הוחזר מאז למרוקו, אך לפחות 145 בני אדם קיפחו את חייהם בניסיון ההגירה הנואש.
אף שמרוקו מתגאה רשמית בצמיחה כלכלית יציבה של כ-4 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי (לפי נתוני הנציבות העליונה לתכנון), אזרחים רבים בני 15 עד 24 פשוט נותרו מאחור, עם שיעור אבטלה שמזנק ל-30 אחוזים בקרבם.
יתרה מכך, שלושה מיליון צעירים מרוקאים, בגילי 15 עד 29, מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או משתתפים במסגרת הכשרה מקצועית כלשהי (NEET).
בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת: בני 18 עד 24 מהווים 12 אחוזים מכלל האוכלוסייה, אך מהווים רק 4 אחוזים מתוך 15.8 מיליון בעלי זכות הבחירה הרשומים כדין במדינה.
שלושה מיליון צעירים מרוקאים מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהכשרה מקצועית. בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת
עד כה, הציבור המרוקאי נמצא בעיקר במצב של המתנה וציפייה דרוכה. "נראה קודם מה היא תעשה, ואז נשפוט", היא אמירה שחזרה על עצמה פעמים רבות ברחוב בשבועות האחרונים.
חלק מהצעירים שהסכימו לשוחח אכן אישרו ותמכו במינויה של מנסורי בשל היותה אישה, אך מיהרו להסתייג ולהוסיף שהיא ממש אינה "האישה שהם היו בוחרים" (רובם היו מעדיפים לראות בתפקיד את מוניב, שהביעה תמיכה גלויה ופומבית בתנועת דור Z 212, וקראה לשחרור העצורים הפוליטיים).
בחוגי הפעילים החברתיים, בינתיים, העובדה שאישה עומדת בראש הממשלה לא הייתה נושא כה חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה לנושאים הבוערים של המאבק בשחיתות והדחיפה להמשך תהליכי הדמוקרטיזציה.
לפחות חלק מהמבקרים החריפים של השלטון אף רואים בדיון התקשורתי סביב מינויה של מנסורי, סוג של הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר.
בחוגי הפעילים, מינוי מנסורי לא היה נושא חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה למאבק בשחיתות והמשך הדמוקרטיזציה. היו שטענו שזו הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר
אף שהם מברכים עקרונית על כך שאישה מנהיגה את הממשלה, אנשי השמאל במפלגת ה-PSU ובפדרציית השמאל הדמוקרטי סבורים שרפורמות מבניות במערכת הפוליטית, יצירת צדק חברתי והעמקת הדמוקרטיזציה חשובים כיום למדינה הרבה יותר מ"פוליטיקת זהויות".
ואכן, במבחן התוצאה, נראה שאזרחים מרוקאים רבים מודאגים הרבה יותר מהרפורמות הכלכליות שמנסורי תקדם כדי להקל על משבר יוקר המחיה שלהם, מאשר מהדינמיקה המגדרית המהפכנית שמונחת על כף המאזניים.
כך או כך, האופי המלכותי של ההחלטה מותיר מטבע הדברים מרחב מצומצם מאוד לביקורת גלויה עליה.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו הן את אי-השוויון המגדרי והן את האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה כראשת הממשלה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו את אי-השוויון המגדרי ואת האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21
בה בעת, מכיוון שמושכות השלטון אינן נתונות בידיה במלואן, והמלך הוא עדיין הפוסק האחרון, היא עלולה למצוא את עצמה כלואה בתפקיד פוליטי ייצוגי בעיקרו.
תפקיד שמבקרי השלטון עלולים לראות בו, בסופו של יום, כמכשול בפני שיפור דמוקרטי אמיתי. אחרי הכול, אם מרוקו תעבור שינוי משמעותי ושורשי, כולם מבינים שהוא יתחולל בסופו של דבר בידיו של המלך – ולא בידיה של מנסורי עצמה.
אילהאם רשידי היא עיתונאית עצמאית המתגוררת ופועלת במרוקו. היא עבדה בעבר במשך ארבע שנים ככתבת באתר התקשורת הצרפתי Mediapart וכתבה עבור גופי תקשורת בולטים, בהם Orient XXI, Rue89, "אל-מוניטור" ו"כריסטיאן סיינס מוניטור"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו