אישיות
חאלד בן אחמד אל-חליפה

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, נחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ ● למרות זאת, עד אתמול מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית ● אל-חליפה מדבר על הזכות של ישראל להגן על עצמה מול התוקפנות האיראנית, ורוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום" ● ראיון מיוחד ואופטימי

למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.

שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.

הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".

למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"

חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".

חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.

"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.

"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.

"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".

בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.

"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.

"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.

"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".

מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?

"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".

האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?

"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".

הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.

"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.

"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".

אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.

"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.

אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?

"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.

"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".

ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.

"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.

"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –

"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".

ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –

"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".

אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?

"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.

"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".

בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.

"בהחלט".

באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.

"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".

והיא כאן להישאר.

"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".

זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.

"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".

נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?

"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.

"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".

אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?

"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.

"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.

"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".

תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?

"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.

"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".

האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?

"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".

עוד 1,784 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 30 בנובמבר 2023
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

דוהרים במסלול התנגשות

האירועים כל כך דרמטיים ובלתי סבירים, ומתרחשים ברצף כה מהיר ומסחרר, שקשה להכיל אותם. מצד אחד, ישראל מנהלת מו"מ עם חמאס, ובתמורה לשחרור חטופים, משחררת מדי יום אסירים פלסטינים. מצד שני, שני המחבלים שביצעו הבוקר את הפיגוע בירושלים הם בעצמם אסירי חמאס משוחררים ● וגם: ההפוגה נמשכת ● חרדה לגורל הג'ינג'ים ● תמימי חוזרת לסורה ● קיסינג'ר מת ● ליגת העל חוזרת ● ועוד...

זירת פיגוע הירי בירושלים, 30 בנובמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
היום ה־55 ללחימה ● 139 חטופים עדיין בעזה

ששת הישראלים שוחררו משבי חמאס שבו לישראל

בלינקן: תומכים בישראל, חמאס לא יכול להמשיך לשלוט בעזה ● גלנט: עלינו להיות מוכנים למעבר מהיר ללחימה מלאה ● מייה שם ועמית סוסנה הגיעו לישראל ופגשו את בני משפחתן ● משפחתו של אביב אצילי מנחל עוז עודכנה שנרצח ב-7.10 ● דודם של יגיל ואור יעקב סיפר שסומנו בשבי באמצעות כוויה מאגזוז אופנוע ושסוממו ● שלושה נרצחו בפיגוע בירושלים; מת מפצעיו האזרח שהרג את המחבלים - ונורה בשוגג

עוד 91 עדכונים

מלחמת סוכות – עוד כתבות

ישראל זקוקה עכשיו ל"מבצע דוליטל"

ב-18 באפריל 1942 תקף להק של 16 מפציצי B-25 אמריקאים את העיר טוקיו. מן הלהק הזה הופלו שני מפציצים, והשאר הצליחו להגיע באדי הדלק האחרונים שלהם לאזור בשליטה סינית ובו הצילו כוחות סיניים אנטי-אימפריאליים את אנשיו.

רק מפציץ אחד מתוך הלהק כולו הצליח לנחות חזרה בוולדיווסטוק שברוסיה. כל יתר המפציצים, נכסים יקרים ללא כל ספק עבור ארה"ב (שבאותה תקופה הרת גורל הייתה זקוקה לכל קלוריה צבאית שברשותה) אבדו, התרסקו וקורקעו לתמיד.

ד"ר דוד וורמסר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. לשעבר היועץ של סגן נשיא ארה"ב דיק צ'ייני ושל סגן מזכיר המדינה ג'ון בולטון. שירת במודיעין הצבאי האמריקאי, ופרסם ספר על כישלונות ארה"ב בעיראק. מנהל חקר המזה"ת במכון למדיניות ביטחון בוושינגטון.

ד"ר יאיר אנסבכר הוא עמית במכון משגב לביטחון לאומי. מומחה לתחום הכוחות למבצעים מיוחדים מודרניים. בוגר יחידת מגלן, ויחידת מילואים מיוחדת. יועץ למפקדת העומק ואגף המבצעים בצה"ל, למשטרת ישראל, ולמשרד ראש הממשלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
פרשנות על פרשנות על פרשנות. היש בכלל שאלה אם אמריקה לא הייתה מנצחת את יפן גם ללא מבצע דוליטל? אין דרכים אחרות לרומם את המורל הלאומי? בהחלט יש חשיבות לרומם מורל לאומי, אך לא בהכרח יש צו... המשך קריאה

פרשנות על פרשנות על פרשנות.
היש בכלל שאלה אם אמריקה לא הייתה מנצחת את יפן גם ללא מבצע דוליטל?
אין דרכים אחרות לרומם את המורל הלאומי?
בהחלט יש חשיבות לרומם מורל לאומי, אך לא בהכרח יש צורך במבצע צבאי התאבדותי, ועובדה שכל הצבא התנגד לתוכנית של הנשיא רוזוולט

עוד 1,263 מילים ו-2 תגובות
עקורים

"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"

גידו כהן

קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת

עוד 1,676 מילים

למקרה שפיספסת

נדרש פירוק עדין של מטען הטראומה הכפולה בציר שואה-נכבה

מדינת ישראל והאזור כולו נמצאים עתה בצומת גורלית למדי. זו צומת מהסוג הקריטי ממש, מסדר גודל הנאמר בדברים פרק ל; יט;

"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. .. לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".

ד"ר אלי שי הוא עיתונאי, חוקר, ומרצה. עוסק בחקר הקבלה, השבתאות, והמיסטיקה, וגם בחקר ספרות עברית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 719 מילים

רכבת קלה, התחלה קשה

כמאה ימים אחרי ההשקה החגיגית של פרויקט התחבורה שחיכינו לו עשורים, כל מה שקרה עם הרכבת הקלה בגוש דן לא היה צפוי ● מצד אחד היא יעילה ומציעה חוויית נסיעה נעימה ● מנגד, מספר הנוסעים עומד על רבע מהתחזיות ● איש לא יודע לומר אם כשהמלחמה תסתיים, והמילואימניקים ישובו מהחזית והסטודנטים ללמוד, הקרונות יתמלאו

עוד 1,019 מילים

תגובות אחרונות

מעבר רציף לממשלה טובה יותר - גם בשעת מלחמה

מבנה הממשלה הנוכחית הוא רע. צריך ואפשר לשפרו ללא דיחוי על ידי החלפת הממשלה. משתתפי הקבינט המלחמה הנוכחי יוכלו להמשיך ולהשתתף בקבינט הביטחוני העתידי, וכך תישמר הרציפות של ניהול המלחמה.

בנימין נתניהו יכול לעשות זאת. אם לא יעשה זאת, אז על בני גנץ להקים ממשלה אחרת, ונתניהו ישתתף בקבינט כמו שאריה דרעי עושה היום. חברי הקואליציה צריכים לדרוש את החלפת הממשלה לאלתר, לטובת המדינה, ולוותר על האינטרסים האישיים והמגזריים שלהם. אזרחי המדינה צריכים לעודד וללחוץ על חברי הקואליציה לפעול בדרך זו.

יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,049 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המפעל של משפחת לולו שמריז בקיבוץ סעד נפרץ ב־7 באוקטובר, נבזז והוצת ● שלושה עובדים נחטפו, בהם גם בנו של אבי לולו שמריז, בעלי החברה ● לולו שמריז ביקש מחברת הביטוח להכיר באובדן כושר העבודה של השלושה, אך להפתעתו גילה שרשות שוק ההון לא מתירה לה לעשות זאת: "הזכאות תיבחן כשהחטופים יחזרו"

עוד 1,344 מילים

איראן מעורבת בכל החזיתות - עזה, הגדה המערבית, לבנון, תימן וסוריה - ובכך מצליחה להסיט את המיקוד הבינלאומי מתוכנית הגרעין שלה ● לפי דוח עדכני של סבא"א, איראן מחזיקה כיום ב-128.3 ק"ג ברמה הגבוהה ביותר של ההעשרה ל-60% וקרובה לייצור כמות היכולה להספיק ל-3.5 פצצות גרעין ● גורם ישראלי בכיר: "הסוגיה האיראנית נמצאת כיום במקום הגרוע אי פעם" ● פרשנות

עוד 806 מילים ו-1 תגובות

עיר מקלט

הצורך להתכונן לאפשרות של מתקפת טילים מלבנון הוליד מבצעי ניקוי מקלטים ואיתור מקומות מחסה נוספים בחיפה, מה שהוביל לשותפויות ערביות–יהודיות לא צפויות בעיר השלישית בגודלה בארץ ● "אנחנו צריכים לעבור מדו־קיום לשותפות. פעילות המקלטים מחזקת את השותפות הזאת"

עוד 1,110 מילים

עתיד הסכסוך הישראלי–פלסטיני מוטל על כתפיו של ביידן

אחרי שקשר את וושינגטון למלחמה בעזה, נשיא ארצות הברית חולק עכשיו את האחריות לגורל הסכסוך הקשה והמדמם ● עתה רק נותר לראות אם ההבטחה שנתן לישראל, לפיה לא תהיה חזרה לסטטוס קוו של 6 באוקטובר, הייתה רק משפט שנזרק לאוויר, נקודה רטורית גרידא, או מחויבות רצינית ונחושה

עוד 2,000 מילים

בחסות המלחמה, רוטמן פועל להגבלת המחאות נגד השלטון

יו"ר ועדת החוקה לא למד דבר מקידום ההפיכה המשטרית וחוזר לשחוק את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ● לשיטתו של רוטמן, השלטון צריך לקבוע את גבולות המחאה נגד השלטון וההפגנה לפני שבועיים בת"א של חד"ש, הפגנה שבג"ץ התיר, "נכפתה" ע"י הפרקליטות ● רוטמן, למעשה, מנצל את ערפל המלחמה על מנת לחורר עוד יותר את העיקרון הדמוקרטי היסודי בדבר חופש ההפגנה ● פרשנות

עוד 686 מילים ו-2 תגובות

תוכנית ההישרדות של בנימין נתניהו

אין בעולם המערבי ראש מדינה שהיה נשאר לשבת על כסאו אחרי אסון לאומי בסדר גודל של שבעה באוקטובר שקרה גם ואולי בעיקר באשמתו ● אבל נתניהו לא מוותר ולא מתפטר. להיפך ● תכנית ההישרדות שלו הולכת על ארבע דרכים שיובילו אותו, לשיטתו, בבוא היום לניצחון: האשמת הצבא, הפחדת הבוחרים, חיזוק הקואליציה סביבו - וקרדיט על ההישגים ● פרשנות

עוד 1,447 מילים ו-4 תגובות
היום ה־54 ללחימה ● 147 חטופים עדיין בעזה

12 ישראלים ו-4 תאילנדים שבו הלילה לישראל משבי חמאס

בסך הכול שוחררו 95 חטופים במהלך ששת ימי ההפוגה עד כה ● קבינט המלחמה מתכנס לדון בצעדים הבאים ● מערכת הביטחון בודקת את אמיתות הודעת חמאס, שלפיה שירי ביבס ובניה אריאל וכפיר נהרגו בהיותם בשבי ● נתניהו: "האם אחרי מיצוי השלב הזה של החזרת חטופינו ישראל תחזור ללחימה? התשובה שלי חד משמעית כן"

עוד 59 עדכונים
עקורים

"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"

זוהר ליבנה מזרחי

קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת

עוד 1,879 מילים

מיחזור או זיהום

בקרוב ישראל תצטרך להתמודד עם אתגר חדש: פינוי המבנים ההרוסים מיישובי העוטף, שיהפכו לכמויות אדירות של פסולת בניין ● במשרד להגנת הסביבה מתכננים למחזר את הפסולת ולהפוך אותה לחומר גלם לבניית היישובים מחדש, אבל במציאות הישראלית יש חשש שהקבלנים ישליכו את הפסולת בטבע ויכסו את הנגב בגל מכוער של שברי בניינים

עוד 944 מילים

נתניהו סידר למאסק תוכנית עסקית להשבת המפרסמים

הפעילות האנטישמית של בעלי חברות X ברשת החברתית הביאה לפגיעה בהכנסה עתידית בסך עשרות מיליוני דולרים ● אבל במקום לפעול נגד הפצת השנאה, המיליארדר עלה על מטוסו הפרטי לביקור בזק בישראל לשטיפת תדמיתו השלילית, בסיוע לחיצת היד החמה של נתניהו ● בניגוד להרצוג, רה"מ לא ניצל את השעות לצד המיליארדר כדי להמחיש את הסכנות ליהודים ● פרשנות

עוד 967 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה