אישיות
חאלד בן אחמד אל-חליפה

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, נחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ ● למרות זאת, עד אתמול מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית ● אל-חליפה מדבר על הזכות של ישראל להגן על עצמה מול התוקפנות האיראנית, ורוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום" ● ראיון מיוחד ואופטימי

למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.

שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.

הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".

למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"

חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".

חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.

"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.

"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.

"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".

בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.

"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.

"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.

"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".

מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?

"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".

האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?

"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".

הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.

"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.

"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".

אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.

"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.

אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?

"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.

"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".

ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.

"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.

"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –

"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".

ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –

"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".

אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?

"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.

"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".

בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.

"בהחלט".

באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.

"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".

והיא כאן להישאר.

"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".

זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.

"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".

נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?

"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.

"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".

אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?

"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.

"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.

"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".

תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?

"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.

"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".

האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?

"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".

עוד 1,784 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 17 ביוני 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־619 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

לוחם במילואים בחטיבת גולני נהרג בפיצוץ מטען בחאן יונס

ההרוג הוא סרן במילואים טל מובשוביץ, סגן מפקד פלוגה בגדוד ההנדסה 7086; בן 28 במותו ● ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית: הצנטריפוגות בנתנז הושמדו או ניזוקו קשות ● נתניהו על התנקשות אפשרית בחמינאי: "זה יביא להפסקת העימות" ● טראמפ: "איראן לא מנצחת במלחמה; עליה לקיים שיחות באופן מיידי" ● חיל האוויר תקף בטהרן את אולפני רשות השידור האיראנית

עוד 80 עדכונים

הכתובת הייתה על הלפיד

אחרי הרבה שנים וסבבי לחימה, נבואות הזעם התגשמו: שני טילים פגעו אמש במתחם בתי הזיקוק בחיפה, לא הפגיעה הראשונה שם מאז פרוץ המערכה עם איראן ● שלושה עובדים נהרגו, שמי העיר התמלאו עשן שחור, וישראל ניצבת בפני אתגר היסטורי: בטווח הקצר להבטיח את אספקת הדלק למשק, ובהמשך להיפרד מזיקוק הדלקים ולפנות את המפעלים מהמפרץ

עוד 1,004 מילים

למקרה שפיספסת

התקיפה באיראן - ניצול ההצלחה בטרם תתהפך תמונת המצב‎

מתקפת "עם כלביא" תפסה את כלל השחקנים באזור, ואיראן בראשם, בהפתעה. אמנם בשבועות האחרונים תופי המלחמה החלו להישמע, בעיקר מצד ישראל, אולם הקולות מוושינגטון והמשך המו"מ המתוכנן בין איראן וארה"ב, הצליחו להטעות את כולם.

כיצד נראית התמונה בשעה זו ומהן האפשרויות שאפשר ומסתמנות?

מבחינת איראן מדובר במכה אנושה, לנוכח ההשפלה הכרוכה במה שאירע, בנזק שככל הנראה נגרם למתקנים לא מעטים, כמו גם חיסול בכירים איראנים רבים. על רקע זה, היא לא יכלה להרשות לעצמה שלא להגיב כפי שעשתה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 566 מילים

בשרשרת תדרוכים וציוצים ריקים ויהירים מצטייר שר הביטחון כהפוגה קומית במלחמת "עם כלביא" ● במקום לנצל את מעמדו כדי לשדר ביטחון לעורף, לספק מידע רלוונטי או לקרוא לאחדות גורל – הוא מנהל קמפיין פריימריז מגושם ומביך, כשסביבו בכירי הקצינים נעים בחוסר נוחות ● הברברת הזו הייתה יכולה להיות מצחיקה, אלמלא מה שמונח על הכף היה כה כבד ורציני ● פרשנות

עוד 1,001 מילים

תגובות אחרונות

ישראל כמשחררת המזרח התיכון – ומה מצופה ממנה כעת

אם יש אמת אחת שנחשפה במערומיה מאז השבעה באוקטובר, הרי היא זו: המזרח התיכון אינו רק מגרש משחקים לדיפלומטיה, אלא גם ובעיקר שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. ישראל, בעל כורחה ואולי גם ברצונה, הופכת לכוח משחרר במרחב הזה.

לאחר שדה-פקטו שיחררה את הלבנונים מידי חזבאללה, כתוצאה מכך – את הסורים מידי בשאר אסד ולאחר שייצרה את התנאים שיובילו אולי בעתיד גם לשחרורם של תושבי עזה מידי חמאס – ישראל נמצאת כעת בעיצומו של מה שיכול בהחלט להפוך למלחמת שחרור איראנית. לא נגד העם האיראני, אלא אפילו בעדו. בעד העתיד שלו.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכו... המשך קריאה

הסבר אלטרנטיבי. המוטיבציה העיקרית היא ארצית, המשך השילטון שהיא מעל ומעבר ומבטלת רעיונות נשגבים עם שמות מרשימים כמו גיאו פוליטיים וכיו"ב. כאשר צעדים משמעותיים והסיכון שהם נושאים היו סיכון להמשך השילטון נמנע מלעשותם. לאחר שסינואר העמיד את הממשלה במערומיה ביצוע של פעולות דרמטיות רק הם עשוי לסייע לשימור השילטון. בחירה בעל תעשה ואל תיקח סיכונים מבטיח הפסד שילטון. וזה מה שרואים היום. שום שינוי באסטרטגיה שכולה שימור שילטון. הבחירה באיפוק או במלחמה באירן היא טקטיקה שמשרתת האסטרטגיה. זה ותו לו. ולהזכיר. טראמפ הודיע פעם אחר פעם כי ארה"ב לא תאפשר התחמשות אטומית באירן. אם סומכים על טראמפ אז ההסבר אינו חיסול הגרעין כי אם שימור השילטון.

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד. לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה... המשך קריאה

שדה קרב מתמיד בין חירות לעריצות. בין עמים שצועדים לעבר קִדְמָה, לבין משטרים שבולמים אותה בשם דת, לאומנות או פחד.

לידיעתך מנדי, אנחנו במחנה השני. לא הראשון. השני. החלק ש'צועד לעבר הקדמה' במדינת ישראל מנהל מלחמת מאסף נגד הביביזם, המשיחיות, הלאומנות, הדת והפרימיטיביות. אנחנו במחנה השני. לא הראשון כפי שהיית רוצה להתגאות!

עוד 729 מילים ו-2 תגובות

בדיקת זמן ישראל בלשכות הבריאות לא נוספו מנהלי חירום מאז 7 באוקטובר

מנהלי החירום בלשכות הבריאות אחראים לתיאום בעת חירום בין קופות החולים, מרכזי הבריאות, הרשויות והקהילה ● בלשכות מדווחים כבר שנים על עומס חריג ומחסור בכוח אדם בתפקיד הקריטי הזה ● מאז 7 באוקטובר לא נוספו תקנים כלל ● בכיר במערכת הבריאות: "המחסור יוצר בלגן שפוגע בחולים" ● גורם במשרד הבריאות: "זה עניין של סדר עדיפויות, נוספו תקנים חיוניים אחרים"

עוד 581 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעקבות המלחמה עם איראן, ישראלים רבים גילו שאין להם דרך לצאת מהמדינה או לשוב אליה: נתב"ג נסגר, והמעברים לירדן ומצרים הוגדרו מסוכנים ● האפשרויות היחידות כעת הן דרך הים – בהפלגות של חברת "מנו ספנות" שסוכמו עם משרד התחבורה, או באמצעות יאכטות פרטיות במחירים גבוהים

עוד 565 מילים

ההצלחות המדהימות של ישראל באיראן והפוטנציאל להסיג לאחור את תוכנית הגרעין נתפסים בצדק כהישג של נתניהו ● ראש הממשלה אכן ראוי להערכה על מבצע "עם כלביא", אבל הכישלון בעזה הוא הנורא מכול ועדיין מתמשך ● מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא בלתי נשכח ובלתי נסלח, ושום מלחמה באיראן לא תחפה על הצורך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתמצא את האשמים ותסלק אותם מחיינו ● פרשנות

עוד 736 מילים ו-1 תגובות

איך תיגמר המלחמה בין ישראל לאיראן – אם בכלל

כשישראל מפציצה בלב איראן והלחץ הבינלאומי גובר – כל התרחישים פתוחים: מהסלמה אזורית, דרך הסכם גרעין חדש ועד אפשרות מטרידה אחת במיוחד – שהמלחמה פשוט לא תיגמר

עוד 1,240 מילים ו-1 תגובות

אלפי תושבים פונו למלונות אחרי מתקפת הטילים מאיראן

יותר מאלף תושבים פונו מרמת גן, כ־500 מראשון לציון, כ־300 מתל אביב, כ־150 מבת ים ועוד מאות מטמרה, רחובות וערים נוספות ● תושבי ערי המרכז הועברו למלונות בתוך שעות ● חמ״ל הפינוי של משרד התיירות לא הופעל, והעיריות ניהלו את הפינוי בעצמן מול בתי המלון

עוד 518 מילים

בזמן שצה"ל מכה באיראן, נתניהו תוקף את העתיד שלנו

שבוע שעבר נרשם רגע מכונן בכנסת: רגע לפני שמערכת הביטחון הגיעה, אולי, לשיא יכולותיה המבצעיות בלב טהרן – ראש הממשלה נתניהו הניע מהלך פרלמנטרי שעלול בעתיד למחוק את היתרון הטכנולוגי והצבאי של ישראל מול צבאות אחרים ● פרשנות

עוד 653 מילים ו-1 תגובות

לישראל אין את הפריבילגיה למלחמה ארוכה

בן־גוריון קבע עקרונות ברורים לביטחון הלאומי – והם קרסו בזה אחר זה מאז 7 באוקטובר ● המהלך היזום מול איראן הוא חידוש גם לנתניהו ● הטענה ש"לא ניתן לו רוב" בעבר כדי לתקוף – שקרית ● אם לא תקף את איראן עד כה, זו הייתה החלטה שלו ● כעת, כשהלחימה נמשכת והעורף תחת אש, הממשלה חייבת למקד את יעדיה – ולוותר על חלומות של שינוי משטר ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-2 תגובות

השליטה בשמי טהרן הפכה לכלי מרכזי בלחץ הישראלי על המשטר

צה"ל ציפה למתקפה איראנית רחבה ומהירה יותר, אך פעולות מקדימות של חיל האוויר והמוסד עיצבו את פני המערכה הנוכחית ● ישראל ממשיכה לתקוף בעומק שטח איראן, מפעילה לחץ תודעתי על הציבור ומקבלת רוח גבית שקטה מהמערב ● היעד: להחזיר את טהרן לשולחן המו"מ כשהיא מוחלשת וללא קלפי מיקוח ● פרשנות

עוד 649 מילים ו-1 תגובות
היום ה־618 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

שתי גופות נוספות חולצו מההריסות בבת ים

מניין הנרצחים מפגיעת הטיל בבת ים עלה ל-9 ● כ-15 נפגעים במטח האחרון, אחת במצב בינוני והיתר קל ● נפילות בחיפה ובלכיש ● דיווח: הייתה הזדמנות לחסל את חמינאי בסופ"ש - אך טראמפ הבהיר שהוא מתנגד לכך ● החלל החטוף הנוסף שחולץ מחאן יונס - אביב אצילי ז״ל ● דיווח: רגב סיכמה עם מנו ספנות על הוצאת שתי הפלגות לחילוץ ישראלים מקפריסין

עוד 96 עדכונים

שמחה רוטמן רוצה למחוק את הפלסטינים מהמרחב הסמנטי-לשוני, אבל אף אחד לא הולך לשום מקום ● לבנון מתכוננת ליישם את תוכנית הפירוז של מחנות הפליטים הפלסטינים - האם יש לה סיכוי להצליח? ● אחרי האסון בחאג' בשנה שעברה, סעודיה למדה כיצד להתמודד עם החום הקיצוני ● והשבוע ב-2014: חטיפת שלושת הנערים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת, לפני שפרצה מלחמת ישראל-איראן

עוד 1,191 מילים
היום ה־617 למלחמה ● 53 חטופים עדיין בעזה

גורם ישראלי: חיסול חמינאי "לא מחוץ לתחום" – תלוי בנסיבות

3 נשים נהרגו וכ-20 נפגעים בפגיעה ישירה של טיל איראני בטמרה ● חיל האוויר הפציץ את מאגר הנפט שחרן סמוך לטהרן ● בנוסף, חיל האוויר ביצע תקיפת חיסול בתימן. היעד: רמטכ"ל החות'ים ● יבגניה בלינדר (73) נהרגה במתקפה לצד ישראל אלוני ואתי כהן אנג'ל ● ישראל תקפה בשדה הגז שאחראי לרוב אספקת החשמל באיראן; מתוכננות תקיפות נגד תשתיות נוספות בתגובה לירי על מטרות אזרחיות

עוד 64 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה