אישיות
חאלד בן אחמד אל-חליפה

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, נחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ ● למרות זאת, עד אתמול מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית ● אל-חליפה מדבר על הזכות של ישראל להגן על עצמה מול התוקפנות האיראנית, ורוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום" ● ראיון מיוחד ואופטימי

למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.

שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.

הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".

למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"

חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".

חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.

"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.

"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.

"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".

בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.

"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.

"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.

"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".

מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?

"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".

האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?

"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".

הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.

"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.

"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".

אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.

"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.

אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?

"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.

"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".

ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.

"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.

"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –

"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".

ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –

"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".

אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?

"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.

"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".

בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.

"בהחלט".

באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.

"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".

והיא כאן להישאר.

"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".

זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.

"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".

נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?

"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.

"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".

אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?

"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.

"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.

"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".

תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?

"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.

"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".

האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?

"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".

עוד 1,784 מילים
כל הזמן // יום שני, 26 בפברואר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד
היום ה־142 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשלה הפלסטינית תגיש מחר את התפטרותה

בכיר בחמאס: "יש תיקונים חדשים במתווה, אך הפער גדול" ● המשלחת הישראלית צפויה לצאת מחר לקטאר להמשך המגעים; דיווח: נתניהו "הקשיח עמדות" ודורש שהמחבלים שישוחררו יועברו לקטאר ● החייל עוז דניאל הוכרז חלל צה״ל שחטוף בעזה ● סמ״ר עידו אלי זריהן וסמ״ר נריה בלטה נהרגו אתמול בדרום עזה ● ארה"ב: אדם הצית עצמו מחוץ למבנה השגרירות הישראלית בוושינגטון, לצוות שלום

עוד 51 עדכונים

מלחמת עזה – עוד כתבות

אילו שיקולים משפיעים על הישראלים בבחירות לראשות העיר?

הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו השבוע, ב-27 בפברואר, יאפשרו לתושבים לבחור את המועמדים המועדפים עליהם להובלת הרשות. מה חשוב לאזרחי ישראל בבואם לבחור את ראש העיר או הרשות המקומית? אילו שיקולים משפיעים על הצבעתם?

סקר אותו ערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן במהלך פברואר ביקש לענות על שאלות אלה. הסקר, בשיתוף עם חברת iPanel, כלל מדגם מייצג של 803 נשאלים, ובמסגרתו ביקשנו מהמשתתפים לציין את החשיבות שהם מייחסים לשיקולים שונים בהצבעתם בבחירות לראשות העיר או המועצה. הבחנו בין שלושה סוגי שיקולים: שיקולים הנוגעים להבטחות המועמד/ת בנושאים מקומיים, שיקולים המשקפים את המאפיינים האישיים של המועמד/ת ושיקולים הקשורים לפוליטיקה הארצית.

ד"ר שחף זמיר הוא חוקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. מתמחה בחקר מוסדות, מפלגות ופוליטיקה השוואתית. מחקריו עוסקים בפרסונליזציה של הפוליטיקה, פוליטיקה מקוונת ובמחקרים יישומיים אחרים בפרט בפוליטיקה הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים

אוקראינה הצליחה לשרוד את המתקפה הרוסית ב־2022 – ומאז התמונה בחזית נותרה זהה פחות או יותר כבר שנתיים ● אולם, בזמן שהאופוזיציה ברוסיה נעלמת והקונגרס האמריקאי מעכב את הסיוע גם במחיר של עזרה לפוטין, המוטיבציה בקרב החיילים האוקראינים יורדת ● רק הידוק השורות במערב וחיזוק ברית נאט"ו ימנעו מלחמה גדולה עוד יותר באירופה ● פרשנות

עוד 1,071 מילים

למקרה שפיספסת

פרידה מצ'רלי ביטון, רובין הוד הישראלי

להיפרד מצ'רלי ביטון בימים הארוכים העצובים האלה זה להיפרד מאחת התקופות הנאיביים בהוויה הישראלית. אולי הרגשנו אז מפולגים וקרועים, אך לא עלה בדעתנו שזה יהיה כאין וכאפס לעומת הקרע העתידי שיגיע ויאיים על המשך קיומנו כאן.

הימים ההם של הפנתרים השחורים, שהוביל צ'רלי ביטון יחד עם סעדיה מרציאנו, (בשלב מסוים הייתה שם גם ויקי שירן וגם בן דרור ימיני שהצטרפו לחזית המזרחית) היו ימים של תמימות תהומית ושל מחאה בנוסח רובין הוד. במרץ 1972, למשל, יצאו הפנתרים למבצע חלב, ובמסגרתו "סחבו" בקבוקי חלב מפתחי דלתות של משפחות עשירות כדי להעבירן למשפחות קשות יום. בשלב מסוים ארבו הפנתרים למשאיות החלב והעבירו את ארגזי החלב למשפחות נזקקות. זו הייתה מחאה שזכתה להגדרה "הם לא נחמדים" ממי שהייתה ראש הממשלה גולדה מאיר.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 396 מילים

חורבן עזה היה בלתי נמנע

לחימה בקרב אזרחים בשטח בנוי משמעותה תמיד גיהינום עלי אדמות עבור האוכלוסייה המקומית ● אנשים פרטיים יכולים להתנגד למלחמה בעזה, אבל לארה"ב כאומה, בהתחשב בהיסטוריה הצבאית שלה עצמה, לרבות ההיסטוריה הקרובה, אין הרבה בסיס אתי לגנות את האסטרטגיה הישראלית

עוד 2,580 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

יאיר גולן לא יציל את המחנה הליברל-דמוקרטי

בסוף השבוע הודיע יאיר גולן שהוא מקים מפלגה חדשה, מפלגת יאיר גולן, ונחוש להיות המצביא של המחנה הליברל-דמוקרטי. גולן, עם הרבה כסף ויועצים אסטרטגיים מאחוריו, וכחלק מלהקת "הגנרלים באולפנים" רואה עצמו כמתאים להיות הנבחר.

בניסיונו להקים עוד מפלגת יחיד שהמנהיג בה יקבע את הכללים, "הוועדה המסדרת" לחברים, וכמובן בלי מוסדות, בלי מתפקדים ובלי פעילים שאינם נאמנים למנהיג החדש, הוא ישכפל את המפלגות הדיקטטוריות של המחנה הממלכתי ויש עתיד, וימחק סופית את המפלגות הדמוקרטיות – העבודה ומרצ. ובא גואל לשמאל הציוני.

חוקרת משבר הדמוקרטיה, אידיאולוגיות פוליטיות והימין הישראלי. ספרה "עידן נתניהו: תמורות אידיאולוגיות ושינויים מבניים" יצא השנה בניו-יורק. מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 908 מילים ו-1 תגובות

עקורים

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו ויתר על המרכז כדי להילחם על המצביעים של בן גביר

כבר מאז ההפיכה המשטרית הסקרים הצביעו על ירידה בתמיכה בראש הממשלה ובליכוד ● כל המנדטים שנתניהו "מחפש" בעזרת קמפיין "הניצחון המוחלט" נטשו לכיוון דרך האמצע, המתינות, הממלכתיות ● נתניהו לא עושה דבר כדי לבלום את הנטישה, אולי בגלל החשש שאם יביע עמדות מתונות, הרבה יותר אנשים יברחו לבן גביר ● פרשנות

עוד 931 מילים ו-1 תגובות

תוכנית נתניהו ליום שאחרי תלויה למעשה ברשות הפלסטינית

המסמך שהניח נתניהו על שולחן הקבינט ביום חמישי מדבר על "גורמים מקומיים עם ניסיון ניהולי שלא מזוהים עם תומכי טרור" ● זה נשמע חזון אוטופי, אפילו תלוש במציאות הנוכחית ברצועה ● עובדתית, אין מי שינהל את עזה בתנאים הללו שאינו קשור לרשות הפלסטינית - והעובדה שנתניהו נמנע מלציין את הרש"פ בשמה הוא תרגיל פוליטי וניסיון להכשיר אותה ציבורית ● פרשנות

עוד 520 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הקרב האחרון על עמק השלום

הבחירות ביום שלישי לראשות עיריית יקנעם יכריעו את גורל הבנייה על מורדות עמק השלום ● אלפי ישראלים גרים כבר שנתיים בשכונה חדשה בקריית אונו שאין בה ולו אוטובוס אחד ● לא צריך את פסטיבל "דרום אדום" כדי ליהנות מהנופים המרהיבים של הדרום ● ופעילות לחובבי פיד סריגה: שמיכה לפי הטמפרטורה היומית

עוד 1,107 מילים
היום ה־141 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

המשטרה עצרה לפחות 18 מוחים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב

רב־סרן אייל שומינוב, ששירת כמפקד פלוגה בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב בצפון הרצועה; בן 24 במותו ● נתניהו: אכנס בתחילת השבוע את הקבינט כדי לאשר את התוכניות לפינוי האוכלוסייה ברפיח ● סוכנות אונר"א הודיעה שהיא מפסיקה לספק משלוחי סיוע לצפון הרצועה, כי אינה יכולה לבצע פעילות תקינה באזור ● חבר הכנסת לשעבר צ'רלי ביטון, ממייסדי הפנתרים השחורים, מת בגיל 76

עוד 27 עדכונים

יתרונות הקרחת של ג'יימס בונד

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: שון קונרי, הדינוזאור האחרון של הקולנוע ההרואי, ג'יימס בונד המיתולוגי ואביהם הקולנועי של האריסון פורד ודסטין הופמן, מתגלה כאחד הכוכבים האחרונים שהמקרנה עדיין מגדילה אותו פי עשרה

עוד 2,038 מילים

הנזק מאיומי בן גביר כבר נגרם, אך עדיין לא מאוחר לתקן אותו ● משפט הרצח בקהיר של הסטודנט האיטלקי התחדש ברומא ● מטוס קרב מתקדם תוצרת טורקיה המריא לטיסת ניסיון ראשונה ● מנהיג האופוזיציה בתוניסיה פתח בשביתת רעב בכלא ● והשבוע ב־2011: העם המרוקאי יוצא לרחובות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,198 מילים ו-4 תגובות
עקורים

"יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן"

ניר שוחט

בן 42 מקיבוץ ניר עם, מסעדן, אב לשלושה. פונה לתל אביב

עוד 1,926 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵיפֹה יַחְיא 207

לתקשורת יש נבל מושלם, מכוער עם אוזני עכברוש, שנמלט במחילות מפני כוחות הצדק שסוגרים עליו. אפשר להבטיח "גילויים חדשים", וזה תמיד טוב ● ואחרי הפרסומות: האם סנוואר גוסס מדלקת ריאות?

עוד 892 מילים ו-2 תגובות

הניצחון של משה ליאון מובטח. העתיד הקשה של העיר מובטח גם הוא

תמיד היה על מה לריב בירושלים, ומערכת הבחירות הנוכחית על העיר היא יוצאת דופן ברוגע היחסי ששורר עליה ● לראשונה עומדים החרדים להחזיק ברוב המנדטים במועצת העיר ותוצאות הבחירות עשויות להכריע סופית את צביונה של העיר: חרדית יותר, ימנית יותר, קיצונית יותר ● פרשנות

עוד 1,502 מילים ו-4 תגובות
היום ה־140 ללחימה ● 134 חטופים עדיין בעזה

דיווח: חמאס התגמש לגבי מספר האסירים שישוחררו בעסקה, אורך ההפוגה ונסיגת צה״ל

בלינקן: מאוכזבים מההכרזה על בניית אלפי יחידות דיור בגדה המערבית, ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי ● משפחות חטופים חסמו את איילון עם ״שולחן שבת״ ריק ● נתניהו הציג לקבינט את תוכניתו ל"יום שאחרי חמאס" ● דיווח: חיילים ביחידת האלפיניסטים ביקשו שלא להיפגש עם נתניהו בביקורו ביחידה ● מפקד בכיר בחזבאללה שנפגע לפני 11 יום בתקיפת כטב״ם מת מפצעיו

עוד 35 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה