קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.