אברהם שרון
הזמן של
אברהם שרון

כרטיס ביקור דיגיטאלי
https://web.minicard.co.il/card/avraham-sharon/ –

מיץ / אברהם שרון זה לא היה פשוט בכלל. הייתי צריך לחכות עד שכבר לא יהיה אור. השומרים קראו מתוך רמקולים גדולים שאף אחד לא יסתובב בחוץ. שמרתי את הפתק הקטן שהיא נתנה לי לכל מקרה. אם במקרה י... המשך קריאה

מיץ / אברהם שרון
זה לא היה פשוט בכלל. הייתי צריך לחכות עד שכבר לא יהיה אור. השומרים קראו מתוך רמקולים גדולים שאף אחד לא יסתובב בחוץ. שמרתי את הפתק הקטן שהיא נתנה לי לכל מקרה. אם במקרה יתפסו אותי, אני לא אגיד כלום רק אוציא מהמכנסיים את הפתק ואתן להם לקרוא. הם כבר יבינו. הם מכירים אותה. ידעתי זאת כשקיבלתי מאחר השומרים פרוסת לחם קטנה בלי סיבה ועם חיוך. בלילה היה מתפשט ריח קיא מהול בעשן. לפעמים היה ערפל ולפעמים לא. הבעיה היתה בעיקר בלילות שבהם לא היה ערפל. המרחק מהכוך שלנו אל המשרד שלה היה קצר. הגעתי בהליכה שפופה, כמעט בזחילה. פעם אחת היא הסתכלה לי בעיניים עמוק כל כך שהרגשתי איך הוא מתחיל לזוז לי שם לאט. כשהתקרבה והניחה יד על כתפי, הייתי בטוח שזה הסוף שלי. תכף היא תצווה על אחד השומרים לירות בי וזהו. סתם כך. הרי לא עשיתי לה שום דבר רע. ערב אחד, כשכבר כמעט היה חושך, היא באה אל הכוך שלנו וסימנה לי לצאת. אימא אחזה בי, ונגעה קצת גם בה, והתחננה שהיא לא תהרוג אותי. הוא עוד לא התחיל לחיות, הילד, מילא אני, אבל למה הוא. אחרי שלושה לילות אימא נרגעה קצת. טוב, בן, היא אמרה. מה לא עושים כדי לחיות. לא רציתי לספר לה, אבל לא הייתי צריך. היא הבינה. נשים מבינות תמיד. בעצם הבינה היא לא מלה נכונה. היא הרגישה. כן. נשים תמיד מרגישות ראשונות. והן מרגישות הכל. אחרי הפעם הראשונה שחזרתי ממנה, אולי שעה אחרי שהלכתי, מי יודע כמה זמן עבר כי בתוך הגדרות הזמן קופא עם השלג, אימא נחרדה לראות על הלחי שלי כתם אדום. היא קירבה את עיניה, שהיה עליהן כבר קצת ערפל, ומצמצה, אולי כי נחרדה ממה שראתה ואולי משום שעיניה אמרו לה, אוי לא. לפני שהכניסו אותנו אל תוך הגדרות אמר לה הרופא עיניים דוקטור שטפליץ, שמתחיל כל ביקור אצלו בשיעול ובליטוף, שאם היא לא תטפל מהר בעיניים שלה היא לא תוכל לראות כלום. אימא לא מיהרה ולא טיפלה בעיניים שלה אבל היא לא היתה צריכה שום טיפול לראות את מה שראתה. היא הבחינה, מתוך הסיוט של חיינו והגיהינום שלהם, בסימן שהיה דרך המילוט שלי. הריסים שלה ממש נגעו בלחי השמאלית שלי, כה קרוב היא התקרבה, יכולתי להריח את הרעב שלה בלי קושי, כאשר הבחינה בה בחתימת אודם של שפתי אישה. היא לא היתה צריכה לשאול מי עשה לי את זה. היא ידעה. נשים תמיד יודעות. במיוחד אימא שלי. וככה, זה כבר הפך כמעט לשגרה. לקח לנאצית כמה דקות להוציא לי את המיץ. לפעמים היא רצתה שאני אוציא אותו ממנה. כשהייתי בוכה היא היתה מלטפת לי את הראש ואומרת, אני לא אתן לך למות. בכוך לא שאלו אותי. ידעו. אימא אמרה שכל עוד אני מביא פרוסת לחם אסור להתלונן על כלום וצריך להתפלל בשקט. בכל פעם שמעתי את נביחות הכלבים, בחושך סנוורו אותי הזרקורים שהיו כמו נשיכות, וראיתי בעיניים האחרות שלי איך אחד מהם לופת אותי במלתעותיו, קורע ומרטש אותי וברגע האחרון המפקדת שולפת אקדח ויורה בו, וכשאף אחד לא רואה היא מלקקת לי את הדם. לא ידעתי מה יהיה הסוף. לא רציתי שיהיה סוף. בעצם ידעתי אבל בכל זאת לא רציתי לדעת. יום אחד אמרו שמחר תהיה סלקציה, אקציה, מילים נאציות שלא הבנתי את הפירוש שלהן אבל ידעתי שהן החרמש של מלאך המוות. בלילה שבו ראיתי אותה בפעם האחרונה לא היה שום מיץ. הלילה האחרון הוציא לה את החשק. מתוך קערת פח עלתה פקעת של אדים לחים. ריח של מרק ירקות סמיך התפשט בחלל המשרד שלה. היא אכלה, מורעבת, בתיאבון של מי שהרעב התחיל להוציא אותם מהדעת, כמונו, בכוך, מבטה כמעט קדח לי חורים בעיניים, והיא אמרה לי שבחיים היא לא תשכח אותי. היא לא ידעה את השם שלי. זה לא שינה לה כלום. גם אני לא ידעתי את השם שלה וגם לי זה לא שינה כלום. היא סיפרה לי שהיא היתה צעירה כשגייסו אותה ולאט לאט כיבתה המציאות את החלום שלה להיות אישה בלי מדים.
זו היתה שעת ערב שנגעה בקצות האצבעות של הלילה. אמרתי לה שאני שונא את הלילה כי אחריו תמיד מגיע האור ואז רואים כמה עלובים הם החיים שלנו בגטו. היא האכילה אותי מרק. כף לה, כף לי. מחר אתה כבר לא תבוא, אני יודעת. מחר אתה כבר לא תבוא, עכשיו גם אתה יודע. היא נתנה לי, כמו תמיד בסוף, נשיקה ופרוסה ואמרה לי ללכת. כשאימא תראה אותי היא לא תגיד כלום. אני אתן לה את הפרוסה שקיבלתי, כמו תמיד בסוף, והיא תבכה בשקט.

כל הזמן // יום חמישי, 23 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

3:10 דקות שיימשכו לנצח

כל מי שראה אתמול את הסרטון של חטיפת התצפיתניות ממוצב נחל עוז, לא ישכח אותו לעולם. עיניהן הקרועות מאימה ופניהן המעונות והמגואלות בדם ילוו אותנו באשר נלך ● וגם: הרחובות בוערים, הממשלה אדישה ● עדכוני מלחמה ● הדומינו המדיני נמשך ● הורחבה הגדרת הנגב ● ועוד...

מתוך סרטון חטיפת התצפיתניות על ידי חמאס ב-7 באוקטובר 2023
היום ה־230 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דובר צה"ל לתצפיתניות שנחטפו: "נכשלנו בלהגן עליכן; אנחנו מחויבים להשיב אתכן הביתה"

צה"ל ושב"כ התנקשו במנהרה בג'באליה בחיי מפקד גדוד בית חאנון בחמאס ● הממונה על חופש המידע בצה"ל מסרה, במענה לפנייה שקיבלה, שאגף המודיעין העביר לנתניהו ארבעה מסמכי התרעה; לשכת ראש הממשלה: באף אחד מהמסמכים אין התרעה מפני מתקפה של חמאס ובחלקם נטען שפני הארגון להסדרה ● מנכ"ל משרד החוץ נזף בשגרירי ספרד, נורווגיה ואירלנד

עוד 45 עדכונים

"הציבור מטומטם" – כך הם רואים אותנו, כך הם רוצים אותנו

"יש לי אישור לנסוע באדום", אמר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בתכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14. הוא התייחס לתאונה החזיתית שנכנס אליה כאשר תיעוד של האירוע מראה את כניסת שיירת הרכבים שלו לְצומת באדום. כמובן – כל זאת קרה כשבתו הצעירה הייתה ברכבו והוא לא היה חגור (יחד עם עברות נוספות שעליהן קיבל שלל דוחות בעבר).

אבל האמת לא משנָּה, הציבור הרי לא זוכר. וגם אם הוא זוכר, הציבור לא יעשה כלום, כי לפי בן גביר, הציבור מטומטם. יותר מזה, המערכת החוקתית הישראלית, המערכת הפוליטית כולה, רואה בציבור צֶבֶר מטומטם שלא זוכר ושלא יכול לבצע שינויים פוליטיים. אומר יותר מכך – המערכת עצמה בנויה כך שנשאר מטומטמים שלא זוכרים, כך שלא נוכל לבצע שינויים.

יעקב גולצמן הוא פעיל פוליטי וסטודנט למשפטים עם רקע מחקרי בפילוסופיה פוליטית, תורת המשפט ודין בינלאומי. סרן (במיל'). נולד בחומש, גר בחיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,307 מילים

למקרה שפיספסת

יורשת בלתי צפויה

קלאודיה שיינבאום, מדענית אקלים בת 61 וראשת עיריית מקסיקו סיטי לשעבר, מסתמנת כמועמדת המובילה להיות נשיאת מקסיקו הבאה ● היא מובילה כעת בסקרים לנשיאות עם רוב מכריע של 57% מהקולות ● אם תזכה בבחירות, היא תעמוד בפני ציפיות אדירות, בעוד החברה המקסיקאית הולכת ונעשית מפולגת יותר מתמיד

עוד 2,337 מילים

החברה להגנת הטבע שינתה קונספציה ועלתה להתקפה

לגדל דגים בישראל זה כבר לא ריווחי ● לעומת זאת הצמא למאגרי מים טבעיים הולך וגדל ● תעשו אחד ועוד אחד ותקבלו את מגמת Rewild – הפיכה של בריכות דגים נטושות למקווי מים שוקקי חיים ועופות נודדים ● זה קורה בכפר רופין שעל גבול ירדן, במעגן מיכאל שלחוף הים התיכון – ובחברה להגנת הטבע מקווים שזו רק ההתחלה

עוד 1,547 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

המדינה משוועת למנהיגות חדשה

המדינה משוועת למנהיגות חדשה, בעלת חזון ומסירות ציבורית. מנהיגים ברמה של דוד בן גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין, שכל מאוויים היה טובת המדינה ולא גודל ההנאות האישיות והמשפחתיות שמקנה להם תפקידם.

נדרש אתחול שירחיק את כל העסקנים אשר הובילו אותנו עד לשבת השחורה, ואת אלה המשתפים פעולה עם השלטון הנושא באחריות ומסרב להכיר בה. די לקנוניות. די לשיקול האלקטורלי. די לאנוכיות.

דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הבעיה היום אינה במנהיגות אלא בציבור הבוחרים. ביבי הוא בסך הכל סימפטום של ציבור בוחרים שבוי שמוכן לקבל כל התנהלות מנבחריו. כך גם מצביעי ש"ס שבויים בידי נבחריו. מיותר לדבר על החרדים. לא י... המשך קריאה

הבעיה היום אינה במנהיגות אלא בציבור הבוחרים. ביבי הוא בסך הכל סימפטום של ציבור בוחרים שבוי שמוכן לקבל כל התנהלות מנבחריו. כך גם מצביעי ש"ס שבויים בידי נבחריו. מיותר לדבר על החרדים. לא יהיה שינוי פרסונלי בהנהגה וגם אם יהיה (נבצרות כלא וכו') המחליפים יהיו נבחרים מאותו סוג של קודמיהם.

עוד 930 מילים ו-1 תגובות

עקורים

איראן נערכת לעידן פוסט-ראיסי

ההערכה היא כי יורשו של הנשיא האיראני ראיסי יהיה בדמותו ורוחו: שמרן שלא יקרא תיגר על מה שנשאר מכהונתו של המנהיג העליון, וידע לנווט בין משמרות המהפכה והדרג הפוליטי ● גם מחליפו של שר החוץ צפוי לשמר על אותה מדיניות ● השאלה הגדולה היא כמה מאזרחי איראן בכלל יטרחו לצאת להצביע ● פרשנות

עוד 716 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ניצנים ראשונים של פרגמטיות בליכוד

השיח על הגישה הפרגמטית של מפלגת השלטון התחדד אחרי מסיבת העיתונאים של השר גלנט, שהזהיר כי נתניהו חותר לממשל צבאי בעזה, שיביא גם להארכת השירות הסדיר וגם לחורבן כלכלי ● ח"כ אלי דלל והשר מיקי זוהר אמרו לזמן ישראל כי הם מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה ו/או למהלכים ללא הסכמה ציבורית ● והם כנראה לא היחידים ● פרשנות

עוד 907 מילים ו-2 תגובות

"אויבנו מדווחים שקרים ועלינו מוטל להפריך אותם בעובדות"

המשימה המוטלת על לשכת העיתונות איננה פשוטה ● מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, אנשי הלשכה עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו ● בריאיון לגדעון אלון, מודה חן: "ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי"

עוד 1,083 מילים

יש לישראלים עם מי לדבר במזרח התיכון

מאות ישראלים לוקחים חלק בסדרת מפגשים וירטואלית ונחשפים לאישים מהעולם הערבי־מוסלמי הקוראים לשיתוף פעולה והכרה בישראל ● בתוכנית מדברים בין השאר נציגים של מיעוטים מדוכאים מאיראן, מתנגד משטר פלסטיני מירדן, אנשי אופוזיציה סורית ואיראנית, לבנונים, כורדים ואשורים ● יוזם התוכנית: "אי אפשר לנווט למקום הנכון בלי להכיר את המפה במזרח התיכון"

עוד 1,991 מילים

להחשיך ערוצים זרים בניגוד לחוק – ואז לנסות לתקן

החלטת שר התקשורת לחזור בו מהחרמת הציוד של AP מסייעת להקהות רק במידה מועטה את הנזק העצום שנגרם ● כמו במקרה של חוק אל־ג'זירה, השר קודם כל מורה על מהלך בלתי חוקי, ואחר כך מנסה לתקן בדיעבד או מתקפל ● הפעולה הזו מעמידה באור מגוחך את הליך הביקורת השיפוטית המתקיים בבית המשפט בעניין סגירת הערוץ הקטארי ● פרשנות

עוד 920 מילים ו-3 תגובות
היום ה־229 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

דיווח: שרים בקבינט המלחמה תומכים בהצעה חדשה לעסקה

נתניהו על סרטון חטיפת התצפיתניות: נמשיך לעשות הכל כדי להשיבן הביתה; גנץ: האחריות של מנהיגים היא לא רק להסתכל למציאות בעיניים – אלא ליצור מציאות אחרת ● 3 חיילים נפלו בשתי תקריות בצפון הרצועה ● ביידן: את סוגיית המדינה הפלסטינית יש לפתור במו״מ ולא בהחלטה חד צדדית ● היועמ"שית ופרקליט המדינה: הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נעדרת בסיס

עוד 51 עדכונים

פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום היא כפי הנראה עובדה מוגמרת ● גנץ נקב ב-8 ביוני כדדליין לפרישתו, אבל במפלגה כבר מדברים על פרישה בשבוע הבא ● הם איבדו קשר עם הדיונים וקבלת ההחלטות, ולמרות שלא פעם הם בעמדת הרוב - נתניהו מנטרל כל אפשרות לדיון אסטרטגי רציני על מה יקרה בעזה ● כעת מעסיקה את גנץ ואיזנקוט השאלה מה יעשו כשיחזרו לאופוזיציה ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הירוקים נגד סילמן

הדיון אתמול בכנסת נסוב לכאורה על נושא אפור, אבל חשף שבר חסר תקדים בין השרה להגנת הסביבה לארגוני הירוקים ● כספי התמיכות של ארגוני הסביבה, שזקוקים להם בשנת מלחמה כמו לחמצן, תקועים חודשים ארוכים ● במשרד להגנת הסביבה טוענים שמדובר בעיכוב בירוקרטי ומשפטי, אולם בתנועה הסביבתית משוכנעים שסילמן מתנכלת להם על בסיס פוליטי

עוד 1,392 מילים

הסיוט האנטישמי בקמפוסים באירופה הפך לשגרה

שילוב של רשתות תומכות טרור, חברי סגל אוהדים ותגובה מהוססת מצד הרשויות אחראי לאלימות המתפשטת בקמפוסים ברחבי אירופה ● צעיר יהודי שהותקף באלימות באמסטרדם מספר: "זיהיתי בעיניים את השנאה שהייתה למחבלי חמאס" ● אשת חוקר נוצרייה, שהותקפה כי זוהתה כיהודייה: "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר"

עוד 1,376 מילים

גלנט מתגרה בנתניהו אבל מתעקש להישאר בליכוד

שר הביטחון היה בתחילת המלחמה האיש הכי אהוד בליכוד ● המצב התהפך כשהוא שינה כיוון והחל להתקרב לעמדותיהם של שני הגנרלים מהמחנה הממלכתי ● השיא הגיע בדרישה העניינית להתנגד לממשל צבאי בעזה ● בליכוד מתקשים להאמין שגלנט מביע את עמדתו ביושר כדי להציל את המדינה ● גלנט אולי יכול לשרוד בליכוד, אבל אין לו עתיד מזהיר שם תחת נתניהו ● פרשנות

עוד 597 מילים ו-1 תגובות
היום ה־228 ללחימה ● 128 חטופים עדיין בעזה

אחרי הלחץ האמריקאי: ציוד הצילום שהוחרם יוחזר ל-AP

השר קרעי טען כי "מאחר שמשרד הביטחון מבקש לבחון את עניין השידורים בנוגע לסיכון כוחותינו הוריתי לבטל את הפעולה" ● דיווח: ההסכם עם סעודיה מתרחק, ארה"ב: "התייאשנו מנתניהו" ● גלנט: "מי שלוקח את נתניהו ואותי להאג תוקף את חיילי צה"ל" ● הרמטכ"ל בלב ג'באליה: "רוצים להביא את החטופים שלנו חיים הביתה" ● בלינקן: מספר מדינות יכולות למלא תפקיד אינסטרומנטלי בעזה שלאחר המלחמה

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה