כרטיס ביקור דיגיטאלי
https://web.minicard.co.il/card/avraham-sharon/ –
מיץ / אברהם שרון
זה לא היה פשוט בכלל. הייתי צריך לחכות עד שכבר לא יהיה אור. השומרים קראו מתוך רמקולים גדולים שאף אחד לא יסתובב בחוץ. שמרתי את הפתק הקטן שהיא נתנה לי לכל מקרה. אם במקרה יתפסו אותי, אני לא אגיד כלום רק אוציא מהמכנסיים את הפתק ואתן להם לקרוא. הם כבר יבינו. הם מכירים אותה. ידעתי זאת כשקיבלתי מאחר השומרים פרוסת לחם קטנה בלי סיבה ועם חיוך. בלילה היה מתפשט ריח קיא מהול בעשן. לפעמים היה ערפל ולפעמים לא. הבעיה היתה בעיקר בלילות שבהם לא היה ערפל. המרחק מהכוך שלנו אל המשרד שלה היה קצר. הגעתי בהליכה שפופה, כמעט בזחילה. פעם אחת היא הסתכלה לי בעיניים עמוק כל כך שהרגשתי איך הוא מתחיל לזוז לי שם לאט. כשהתקרבה והניחה יד על כתפי, הייתי בטוח שזה הסוף שלי. תכף היא תצווה על אחד השומרים לירות בי וזהו. סתם כך. הרי לא עשיתי לה שום דבר רע. ערב אחד, כשכבר כמעט היה חושך, היא באה אל הכוך שלנו וסימנה לי לצאת. אימא אחזה בי, ונגעה קצת גם בה, והתחננה שהיא לא תהרוג אותי. הוא עוד לא התחיל לחיות, הילד, מילא אני, אבל למה הוא. אחרי שלושה לילות אימא נרגעה קצת. טוב, בן, היא אמרה. מה לא עושים כדי לחיות. לא רציתי לספר לה, אבל לא הייתי צריך. היא הבינה. נשים מבינות תמיד. בעצם הבינה היא לא מלה נכונה. היא הרגישה. כן. נשים תמיד מרגישות ראשונות. והן מרגישות הכל. אחרי הפעם הראשונה שחזרתי ממנה, אולי שעה אחרי שהלכתי, מי יודע כמה זמן עבר כי בתוך הגדרות הזמן קופא עם השלג, אימא נחרדה לראות על הלחי שלי כתם אדום. היא קירבה את עיניה, שהיה עליהן כבר קצת ערפל, ומצמצה, אולי כי נחרדה ממה שראתה ואולי משום שעיניה אמרו לה, אוי לא. לפני שהכניסו אותנו אל תוך הגדרות אמר לה הרופא עיניים דוקטור שטפליץ, שמתחיל כל ביקור אצלו בשיעול ובליטוף, שאם היא לא תטפל מהר בעיניים שלה היא לא תוכל לראות כלום. אימא לא מיהרה ולא טיפלה בעיניים שלה אבל היא לא היתה צריכה שום טיפול לראות את מה שראתה. היא הבחינה, מתוך הסיוט של חיינו והגיהינום שלהם, בסימן שהיה דרך המילוט שלי. הריסים שלה ממש נגעו בלחי השמאלית שלי, כה קרוב היא התקרבה, יכולתי להריח את הרעב שלה בלי קושי, כאשר הבחינה בה בחתימת אודם של שפתי אישה. היא לא היתה צריכה לשאול מי עשה לי את זה. היא ידעה. נשים תמיד יודעות. במיוחד אימא שלי. וככה, זה כבר הפך כמעט לשגרה. לקח לנאצית כמה דקות להוציא לי את המיץ. לפעמים היא רצתה שאני אוציא אותו ממנה. כשהייתי בוכה היא היתה מלטפת לי את הראש ואומרת, אני לא אתן לך למות. בכוך לא שאלו אותי. ידעו. אימא אמרה שכל עוד אני מביא פרוסת לחם אסור להתלונן על כלום וצריך להתפלל בשקט. בכל פעם שמעתי את נביחות הכלבים, בחושך סנוורו אותי הזרקורים שהיו כמו נשיכות, וראיתי בעיניים האחרות שלי איך אחד מהם לופת אותי במלתעותיו, קורע ומרטש אותי וברגע האחרון המפקדת שולפת אקדח ויורה בו, וכשאף אחד לא רואה היא מלקקת לי את הדם. לא ידעתי מה יהיה הסוף. לא רציתי שיהיה סוף. בעצם ידעתי אבל בכל זאת לא רציתי לדעת. יום אחד אמרו שמחר תהיה סלקציה, אקציה, מילים נאציות שלא הבנתי את הפירוש שלהן אבל ידעתי שהן החרמש של מלאך המוות. בלילה שבו ראיתי אותה בפעם האחרונה לא היה שום מיץ. הלילה האחרון הוציא לה את החשק. מתוך קערת פח עלתה פקעת של אדים לחים. ריח של מרק ירקות סמיך התפשט בחלל המשרד שלה. היא אכלה, מורעבת, בתיאבון של מי שהרעב התחיל להוציא אותם מהדעת, כמונו, בכוך, מבטה כמעט קדח לי חורים בעיניים, והיא אמרה לי שבחיים היא לא תשכח אותי. היא לא ידעה את השם שלי. זה לא שינה לה כלום. גם אני לא ידעתי את השם שלה וגם לי זה לא שינה כלום. היא סיפרה לי שהיא היתה צעירה כשגייסו אותה ולאט לאט כיבתה המציאות את החלום שלה להיות אישה בלי מדים.
זו היתה שעת ערב שנגעה בקצות האצבעות של הלילה. אמרתי לה שאני שונא את הלילה כי אחריו תמיד מגיע האור ואז רואים כמה עלובים הם החיים שלנו בגטו. היא האכילה אותי מרק. כף לה, כף לי. מחר אתה כבר לא תבוא, אני יודעת. מחר אתה כבר לא תבוא, עכשיו גם אתה יודע. היא נתנה לי, כמו תמיד בסוף, נשיקה ופרוסה ואמרה לי ללכת. כשאימא תראה אותי היא לא תגיד כלום. אני אתן לה את הפרוסה שקיבלתי, כמו תמיד בסוף, והיא תבכה בשקט.
הכותרות הראשיות עכשיו
הפופולריים השבוע
האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.
ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
ברקע המתקפה ברפיח והפסקת השיחות בקהיר, מצבנו העגום ברור כשמש: בנימין נתניהו אינו מעוניין בהסדר להשבת החטופים. וכן: היום זה חמאס ברפיח, מחר "חזבאללה", מחרתיים תימן, ובשבוע הבא – איראן, אך העיקר: "אנו במלחמה מתמשכת, ואין זו העת לבחירות!".
בעיתוי כלשהו בהמשך, נתניהו עשוי אולי להיגרר "בדש מעילו" על ידי האמריקאים להסדר שכזה. זאת, בגלל התרבות חללי צה"ל בלחימה וביקורת קשה על כך שתפרוץ בציבור; או "אמברגו" על העברת אמל"ח ספציפי שהטיל בינתיים ג'ו ביידן; או ההכרה המתוכננת ב-21 במאי של מדינות אירופאיות במדינה הפלסטינית, המבעיתה אותו, ודאי כשהוא פוזל לעבר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. אז, הוא יעשה זאת כדוברמן רוטן הנמשך על ידי בעליו ברצועה, או למצער – כמי שכפאו שד, תוך המשך פליטות פה מיליטנטיות כלפי ה"בייס" – "אנו עוד נכה בהם, עד "הניצחון המוחלט".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגובות אחרונות
-
almog grinberg אז מה נעשה?! נריב איתם כל היום? או שפשוט נדיר אותם? מרחב נקי מהם יהיה משמעותית נעים...
-
gil heller ככל שביידן ילמד להשתמש בביבי בתור כלי (בהיותו נרקיסיסט חסר כל יושרה או מצפון), כך עזרתו למדינה...
-
Larry John שמי נסטויקה. פעם נפלתי לעתים קרובות לתחבולות של רמאים, כלומר ברוקרים. לאחר מכן, רציתי למשוך כספים והתחלתי...
-
RARAR NANAN האיוולת היא שבמקום שישראל תשתמש בכוחה העודף כדי להשפיע על איזו מין מדינה פלסטינית תקום, היא משתמשת...
-
Bezalel Avikam אולי עדיף. הכנסת נשלטת ע"י קואליציה מאד מסוכנת למדינה ולכן עדיף שיפעלו כמה שפחות. הביקורת של האופוזיציה כמעט ולא...
-
Albo Nimrod תמשיכו לירות בחזירים, אין פיתרון אחר לדילול אוכלוסיית החזירים. וכל יפיי הנפש שלא יסתכלו על הדילול. הגיעו מים...
-
SOL G משמח לשמוע שהגיע הזמן שעיריית חיפה התחילה לדאוג לתושבים שלה. כל הכבוד לראש העיר. (ולכל אוהבי החזירים,...
-
-
Oren Caspi לא נכנס לפרטים החוקתיים אבל... כולנו צריכים לשמוח על היוזמה של דרום אפריקה כי מישהו חייב לעצור את הפסיכופת על...
-
Oren Caspi למי ששכח מי זה סער מטורלל לאומני שדוגל בסיפוח וטרספר שומע גנץ? בגלל זה ועוד עשרות החלטות שלך קוראים לך...
-
-
דורון קרפיק הדבר הביטחוני היחיד למדינת ישראל שמדינת ישראל תעקור ותעביר טת כל ה-2.2 מיליון מוסלמים מכל רצועת עזה...
-
menashe soffer בקשר ליישום הסכם אוסלו, המשל שלך אומנם נכון, אבל התפקידים הפוכים לאלה שאתה מתכוון. ישראל היא הטבח...
-
ספר הישר שטויות, גלאנט הביע דעה ולא עמדה. הוא עדיין בממשלה ועדיין לקאולציה יש רוב. נכון שהם לא מתכתבים עם דעת...
-
ספר הישר הכל למען הרווח המהיר. זו הכלכלה טיפש. הרשתות החברתיות רוצות להרוויח כסף (סיבה) ולמקסם את פוטנציאל מימוש...
-
-
-
Smadar Spector גוצלי ואחרים נרצחו, כן, לא ככה? הנהגתה של העיר חיפה מבישה, עם יד קלה על ההדק, ולא אוהבת...
-
Avry אברי Аври Ninio ניניו Ниньо אולי פעם הבאה לבקש מהחזיר תעודת זהות ??? הזויים אוהבי המין הפולש - החזירים.... ...
-
לא במקרה האתוס של יוון העתיקה בנוי על טרגדיות. האומה היונית, על שלל שבטיה, הייתה בעת העתיקה אומה יצרנית, חזקה וגאה, שבמעבר בין עידן הברונזה לתקופת הברזל ספגה שורה של טרגדיות קשות אשר מוטטו ושלחו אותה לעידן אפל בן מאות שנים.
עידן שלם נדרש ליוון כדי להתאושש, ובעידן הזה שורת הטרגדיות האלו הולידו פסימיות מובנת באתוס ההלני, וגם סגנון ספרותי חדש – הטרגדיה היוונית. עלילה בה הסוף המר מוכתב לגיבוריו כבר בהתחלה.
ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האיוולת היא שבמקום שישראל תשתמש בכוחה העודף כדי להשפיע על איזו מין מדינה פלסטינית תקום, היא משתמשת בכוחה לדחיית המועד של מדינה זו. הסוף הוא שישראל תגרר צורחת ובועטת להכרה במדינה פלסטינית הנכפית עליה וללא השפעה על אופייה של מדינה זו.
בנט לעולם לא יודה בזאת , אבל ייעודו ההיסטורי היה לאגף את נתניהו מימין, לנסות לספח את השטחים, להיכשל ואז להישיר מבט אל הימין ולבגוד בו למען טובת המדינה.
אין יותר מי שיעשה זאת בבגידה פוליטית לכן ההיסטוריה תוביל את ישראל למלחמת אזרחים.
"לא חשבתי שבגיל 89 אצטרך להתחיל חיים חדשים אחרי קטסטרופה כזאת. עברנו לצרעה כדי שיהיה לילדים לאן לבוא, אבל זה לא הבית. בארי היה הבית"
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
- בונוס: הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם