נפלא ומרגש
נפלא ומרגש
אברהם שרון, יליד 1952, אב לשלושה וסב לארבעה (בכפוף לתוספות). חבר קיבוץ רשפים. מחזיק אצבעות למקום הזה, שבו, כמאמר המשורר, "מפרפרים חיינו", ומדי לילה מוצא עצמו כוסס את ציפורניהן בחשש, בדאגה, בחרדה. לא דברן גדול, אפילו לא קטן, אבל באחרונה קשה לו לשתוק. גם אם דבריו לא ישברו שתיקה הוא מקווה כי, לכל הפחות, הם יסדקו את חומתה.
עד עצם כתיבת שורות אלה, ימים אחדים בלבד לאחר פרסום פוסט קצרצר שכתבתי, 14 מילים בלבד: "מזוויע, מצער, מכאיב ומצמרר לומר זאת אבל ישראל מבצעת ברצועת עזה פשע נגד האנושיות", הודיעו לי שלושה חברים שהם מנתקים אתי את הקשר.
כשאני חושב על המחירים הכבדים של המלחמה הארורה, הארוכה, העתידה להימשך לאין קץ, אני חושב גם על המחיר הנמוך הזה ביחס למה שאנחנו משלמים במהלכה, ובכל זאת – עצוב לי. עם זאת – עם כל הכאב והעצב, אני לא חוזר בי מהדברים שכתבתי וגרמו לנתק הזה.
אברהם שרון, יליד 1952, אב לשלושה וסב לארבעה (בכפוף לתוספות). חבר קיבוץ רשפים. מחזיק אצבעות למקום הזה, שבו, כמאמר המשורר, "מפרפרים חיינו", ומדי לילה מוצא עצמו כוסס את ציפורניהן בחשש, בדאגה, בחרדה. לא דברן גדול, אפילו לא קטן, אבל באחרונה קשה לו לשתוק. גם אם דבריו לא ישברו שתיקה הוא מקווה כי, לכל הפחות, הם יסדקו את חומתה.
מיץ / אברהם שרון
זה לא היה פשוט בכלל. הייתי צריך לחכות עד שכבר לא יהיה אור. השומרים קראו מתוך רמקולים גדולים שאף אחד לא יסתובב בחוץ. שמרתי את הפתק הקטן שהיא נתנה לי לכל מקרה. אם במקרה יתפסו אותי, אני לא אגיד כלום רק אוציא מהמכנסיים את הפתק ואתן להם לקרוא. הם כבר יבינו. הם מכירים אותה. ידעתי זאת כשקיבלתי מאחר השומרים פרוסת לחם קטנה בלי סיבה ועם חיוך. בלילה היה מתפשט ריח קיא מהול בעשן. לפעמים היה ערפל ולפעמים לא. הבעיה היתה בעיקר בלילות שבהם לא היה ערפל. המרחק מהכוך שלנו אל המשרד שלה היה קצר. הגעתי בהליכה שפופה, כמעט בזחילה. פעם אחת היא הסתכלה לי בעיניים עמוק כל כך שהרגשתי איך הוא מתחיל לזוז לי שם לאט. כשהתקרבה והניחה יד על כתפי, הייתי בטוח שזה הסוף שלי. תכף היא תצווה על אחד השומרים לירות בי וזהו. סתם כך. הרי לא עשיתי לה שום דבר רע. ערב אחד, כשכבר כמעט היה חושך, היא באה אל הכוך שלנו וסימנה לי לצאת. אימא אחזה בי, ונגעה קצת גם בה, והתחננה שהיא לא תהרוג אותי. הוא עוד לא התחיל לחיות, הילד, מילא אני, אבל למה הוא. אחרי שלושה לילות אימא נרגעה קצת. טוב, בן, היא אמרה. מה לא עושים כדי לחיות. לא רציתי לספר לה, אבל לא הייתי צריך. היא הבינה. נשים מבינות תמיד. בעצם הבינה היא לא מלה נכונה. היא הרגישה. כן. נשים תמיד מרגישות ראשונות. והן מרגישות הכל. אחרי הפעם הראשונה שחזרתי ממנה, אולי שעה אחרי שהלכתי, מי יודע כמה זמן עבר כי בתוך הגדרות הזמן קופא עם השלג, אימא נחרדה לראות על הלחי שלי כתם אדום. היא קירבה את עיניה, שהיה עליהן כבר קצת ערפל, ומצמצה, אולי כי נחרדה ממה שראתה ואולי משום שעיניה אמרו לה, אוי לא. לפני שהכניסו אותנו אל תוך הגדרות אמר לה הרופא עיניים דוקטור שטפליץ, שמתחיל כל ביקור אצלו בשיעול ובליטוף, שאם היא לא תטפל מהר בעיניים שלה היא לא תוכל לראות כלום. אימא לא מיהרה ולא טיפלה בעיניים שלה אבל היא לא היתה צריכה שום טיפול לראות את מה שראתה. היא הבחינה, מתוך הסיוט של חיינו והגיהינום שלהם, בסימן שהיה דרך המילוט שלי. הריסים שלה ממש נגעו בלחי השמאלית שלי, כה קרוב היא התקרבה, יכולתי להריח את הרעב שלה בלי קושי, כאשר הבחינה בה בחתימת אודם של שפתי אישה. היא לא היתה צריכה לשאול מי עשה לי את זה. היא ידעה. נשים תמיד יודעות. במיוחד אימא שלי. וככה, זה כבר הפך כמעט לשגרה. לקח לנאצית כמה דקות להוציא לי את המיץ. לפעמים היא רצתה שאני אוציא אותו ממנה. כשהייתי בוכה היא היתה מלטפת לי את הראש ואומרת, אני לא אתן לך למות. בכוך לא שאלו אותי. ידעו. אימא אמרה שכל עוד אני מביא פרוסת לחם אסור להתלונן על כלום וצריך להתפלל בשקט. בכל פעם שמעתי את נביחות הכלבים, בחושך סנוורו אותי הזרקורים שהיו כמו נשיכות, וראיתי בעיניים האחרות שלי איך אחד מהם לופת אותי במלתעותיו, קורע ומרטש אותי וברגע האחרון המפקדת שולפת אקדח ויורה בו, וכשאף אחד לא רואה היא מלקקת לי את הדם. לא ידעתי מה יהיה הסוף. לא רציתי שיהיה סוף. בעצם ידעתי אבל בכל זאת לא רציתי לדעת. יום אחד אמרו שמחר תהיה סלקציה, אקציה, מילים נאציות שלא הבנתי את הפירוש שלהן אבל ידעתי שהן החרמש של מלאך המוות. בלילה שבו ראיתי אותה בפעם האחרונה לא היה שום מיץ. הלילה האחרון הוציא לה את החשק. מתוך קערת פח עלתה פקעת של אדים לחים. ריח של מרק ירקות סמיך התפשט בחלל המשרד שלה. היא אכלה, מורעבת, בתיאבון של מי שהרעב התחיל להוציא אותם מהדעת, כמונו, בכוך, מבטה כמעט קדח לי חורים בעיניים, והיא אמרה לי שבחיים היא לא תשכח אותי. היא לא ידעה את השם שלי. זה לא שינה לה כלום. גם אני לא ידעתי את השם שלה וגם לי זה לא שינה כלום. היא סיפרה לי שהיא היתה צעירה כשגייסו אותה ולאט לאט כיבתה המציאות את החלום שלה להיות אישה בלי מדים.
זו היתה שעת ערב שנגעה בקצות האצבעות של הלילה. אמרתי לה שאני שונא את הלילה כי אחריו תמיד מגיע האור ואז רואים כמה עלובים הם החיים שלנו בגטו. היא האכילה אותי מרק. כף לה, כף לי. מחר אתה כבר לא תבוא, אני יודעת. מחר אתה כבר לא תבוא, עכשיו גם אתה יודע. היא נתנה לי, כמו תמיד בסוף, נשיקה ופרוסה ואמרה לי ללכת. כשאימא תראה אותי היא לא תגיד כלום. אני אתן לה את הפרוסה שקיבלתי, כמו תמיד בסוף, והיא תבכה בשקט.
ח"כ משה ארבל מש"ס מסיים את כהונתו בכנסת ה-25. ע"פ רשימת ש"ס צפוי להיכנס במקומו לכנסת ארז מלול.
במכתבו ציין ארבל, כי החלטתו מגיעה לקראת סיום כהונת הכנסת הנוכחית, ומתוך רצון להקדיש זמן למשפחתו, ללימוד תורה ולסיום לימודי התואר השלישי (דוקטורט) במשפטים באוניברסיטת רייכמן.
במכתב שהעביר ליו"ר התנועה, אריה דרעי, הודה ח"כ ארבל לו ולחברי מועצת חכמי התורה על האמון והליווי לאורך השנים, וכתב כי מדובר ב"זכות גדולה שנפלה בחלקי ללמוד ממך מקרוב".
ארבל ציין במכתבו את ניסיונו הציבורי של הרב דרעי, את "החשיבה האנליטית, חכמת החיים והמסירות האינסופית למען כלל ישראל", והודה לו על "הגיבוי המלא והעמידה האיתנה לצד החלטות שקיבל במהלך שנים משמעותיות אלו".
בסיום דבריו הדגיש ארבל כי ימשיך לפעול ברוח ערכי תנועת ש"ס גם מחוץ לכנסת, "מתוך שאיפה לפעול לשגשוגה של מדינת ישראל ושל תנועתנו הקדושה תנועת ש"ס ולפעול לאחדות העם ולקדש שם שמים".

כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי מתנחלים פרצו הלילה לבית משפחה בא־דרג'ה, מצפון לחברון. בתיעוד שפורסם ברשת נראים נזק לרכוש ופלסטיני אחד עם חבלות בפניו.
مستوطنون يهاجمون، صباح اليوم، مركبة عمومية عند مدخل بلدة يعبد جنوب جنين، ما أدّى إلى إصابة السائق بجروح متوسطة، وتضرر المركبة. pic.twitter.com/ji2dQl8Nh0
— Ultra Palestine – الترا فلسطين (@palestineultra) May 17, 2026
בתגובה לפניית זמן ישראל מסר צה"ל כי "כוחות הוקפצו בעקבות דיווח על חשודים שתקפו פלסטינים והשחיתו רכוש. הכוחות ביצעו סריקות, איתרו כמה פלסטינים פצועים וכן רכוש שניזוק והוצת, וסרקו במרחב אחר החשודים".
מהמשטרה נמסר כי נפתחה חקירה, וכי שוטרים אספו ממצאים מהזירה.
בנוסף, כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי מתנחלים תקפו הבוקר נהג מונית בכפר יעבד וניפצו את שמשות כלי הרכב שלו. בתיעוד שפורסם ברשת נראית מונית ששמשתה מנופצת. לפי הדיווח, הנהג נפצע באורח בינוני.
מרשויות אכיפת החוק טרם נמסרה תגובה על התקרית הזאת.
חברי כנסת מהאופוזיציה נטשו היום דיון סוער בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, במחאה לאחר שיו"ר הוועדה שמחה רוטמן הורה להוציא מהדיון את חבר הכנסת יואב סגלוביץ' במהלך הדיונים בהצעת החוק השנויה במחלוקת לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה.
הקואליציה מנסה לקדם את החקיקה במהירות, על רקע האפשרות לפיזור הכנסת בשבועות הקרובים. ההצעה, שעברה עד כה רק בקריאה טרומית, מבקשת לפצל את תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים נפרדים. מבקריה טוענים כי המהלך נועד לרוקן את התפקיד מסמכויותיו ומעצמאותו, ולהחליש אחד ממנגנוני הפיקוח המרכזיים על הממשלה, בין היתר לקראת הבחירות הקרבות.
כמה חברי כנסת מהאופוזיציה מחו במהלך הדיון על קידום שינוי חוקתי משמעותי כל כך בשעה שהכנסת עשויה להתפזר, לאחר שבשבוע שעבר הוגשו הצעות חוק לפיזורה הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה.
סגלוביץ' ביקש מהיועץ המשפטי של הוועדה "חוות דעת משפטית כתובה בשאלה אם ניתן להמשיך לקדם את החקיקה לקריאה שנייה ושלישית בזמן הליכי פיזור הכנסת".
לאחר שסגלוביץ' המשיך ללחוץ בנושא, רוטמן, שפתח את הדיון בהצהרה כי "השבוע נצביע על זה בקריאה ראשונה, בעזרת השם", השתיק אותו והורה להוציאו מהחדר. הדבר עורר צעקות בדיון, וחברי האופוזיציה בוועדה נטשו את החדר במחאה.
חברת הכנסת קארין אלהרר מיש עתיד הגדירה את הדיונים בוועדה "הליך פגום מן היסוד להעברת תיקונים לחוק יסוד בתוך דקות, בלי לאפשר דיון מקצועי אמיתי".
"המטרה ברורה: לעשות הכול כדי שבסוף ההליך ייפסל, כדי להמשיך את הקמפיין ולהאשים את בית המשפט", אמרה.
חברי אופוזיציה האשימו את הקואליציה בניסיון מכוון להאיץ את הליך החקיקה ולקדם חוק פגיע משפטית, כך שכל התערבות עתידית של בג"ץ תוכל לשמש אחר כך לתקיפות פוליטיות נגד מערכת המשפט בקמפיין הבחירות.

על פי דיווח בהארץ, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הוציא צווי מעצר סודיים נגד כמה ישראלים. מקור דיפלומטי אמר כי מדובר בשלושה פוליטיקאים ישראלים ושני אנשי צבא. לא ידוע מתי הוצאו צווי המעצר. עד כה היה ידוע על שני צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, במסגרת הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט.
כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון יונט קרדיט מיוני 2021 ועד התפטרותו ביוני 2022, מואשם בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. לפי כתב האישום, הוא ידע על אי־סדרים חמורים שהתגלו בסניף נצרת של החברה, בהם חוסרים של מיליוני שקלים, צ'קים חסרים ועסקאות החשודות כפיקטיביות, אך לא דיווח על כך לדירקטוריון ולציבור בעת אישור הדוחות הכספיים.
על פי כתב האישום, כבר בינואר 2022 עודכן כחלון על חוסר של עשרה מיליון שקל בסניף נצרת, ובהמשך הובהר לו כי מדובר בסיכון המרכזי והמיידי של החברה הציבורית. למרות זאת, נטען כי בעת אישור הדוחות הכספיים לשנת 2021 ולרבעון הראשון של 2022, כחלון לא גילה לדירקטוריון את המידע המהותי שהיה ברשותו.
רק ב־29 במאי 2022, לאחר אישור הדוחות לרבעון הראשון, דווח לדירקטוריון על חוסרים של 22 מיליון שקל בסניף נצרת. בעקבות הדיווח חזרו רואי החשבון המבקרים מאישור הדוחות, החברה מינתה בודק חיצוני, ובהמשך דיווחה כי כחלון התפטר מתפקידו בשל החשיפה הכספית שהתגלתה.

זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
אי אפשר לדבר על הרג ילדים בגדה המערבית בלי לדבר על מעצרי הילדים. אי אפשר להפריד בין הדברים, כי מעצרי הילדים הם חלק מאותה מציאות: מציאות שבה ילדים אינם מוגנים, שבה עצם היותם ילדים כבר לא מהווה חיץ מפני אלימות, הפחדה ופגיעה.
מי שמבקש להבין את מה שקורה היום בגדה, צריך לראות את התמונה השלמה. מצד אחד – אלימות הולכת וגוברת של מתנחלים, שפועלים מתוך תפיסה ברורה של דחיקה ושל יצירת מציאות בלתי אפשרית לחיים עבור קהילות פלסטיניות.
טיטי כרמל הוא מנכ"ל "הורים נגד מעצרי ילדים", פעיל חברתי ואיש טיפול. בעל ניסיון רב בעבודה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, ובפעולה למען צדק וזכויות אדם.
בשנים הראשונות להקמתה של המדינה, היא התאפיינה בדלילות יחסית של אוכלוסייה ובמציאות בה שטח לא מפותח נתפס כמעט כאויב, כסממן לנחשלות ושממה. האתגר התכנוני הלאומי, היה בהתאם – "כיבוש השממה" וקביעת עובדות בשטח, ומכך נגזרה גם מדיניות ההתיישבות.
הקמת יישובים חדשים, בעשורים הראשונים שלפני ואחרי הקמת המדינה, הייתה דרך למימוש מטרות של קביעת גבולות המדינה המתהווה, כלי למימוש יעד של פיזור אוכלוסין, פיתוח הנגב ומימוש חזונו של דוד בן גוריון.
אסף זנזורי הוא מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע, ונציג ארגוני הסביבה במוסדות התכנון הארציים, בעיקר במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהקטגוריה של פשעים נגד האנושות קשה מאוד להוכחה ולמעשה גם להסבר, לכן שימוש בה במקרים גבוליים שאינם משהו כמו שואת הארמנים או הרעבת האוקראינים למוות אחרי מלחמת העולם השניה, מריח ובצדק ממגמתיות. קל יותר לדבר על פשעי מלחמה שהם דבר נפוץ וקל יותר להוכיח ולהסביר, מי שמשתמש במונחים עמומים כדי לבקר את המדינה בזמן מלחמה מזמין צרות.